שינויים
אין תקציר עריכה
[[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]][[קובץ:בעלזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית המדרש הנוכחישלום רוקח]][[קובץ:מייסד החסידות בעיירה בעלז 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא]]
חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי [[שלום רוקח]] מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]].
== תולדות החסידות ==
אחרי פטירתו של מייסד החסידות רבי [[שלום רוקח]], מילא מקומו בנו רבי [[יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה ]] מבעלז, ששימש גם רב כרב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר [[יששכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו(הראשון)|יששכר דוב רוקח]] ב[[אדמו"רותר]]ות. לאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורוב[[אדמו"ת, והן ברבנות ר]]ות וברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזאקיבלו עליהם את כיהונו.
בשנות המלחמה עלה [[השואה]] הצליח רבי אהרן רוקח להימלט מ[[אירופה]] בסיוע [[אדמו"ר הריי"צ]] ועלה לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה לא הצליחה להחלץ ונרצחה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים.
לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק עקב הירצחו של בנו רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את ומונה אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא למלא את מקומו.
רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר [[יששכר דוב רוקח (הראשון מבעלזא)|יששכר דוב רוקח הראשון]], משמש כאדמוכ[[אדמו"ר ממחנובקה (החסידות מכונה גם ']] מ"[[חסידות מחנובקה - בעלזא')|מחנובקה-בעלז]]". רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] - לבית [[צ'רנוביל]].
== הקשר עם חסידות חב"ד ==
[[קובץ:בעלזא עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר [[יששכר דוב רוקח|הנוכחי מבעלז]] בעת [[יחידות]] אצל הרבי בחודש , [[אדר]] [[תשמ"א]]]]
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו והושיב אותו לידו בראש השולחן ואמר לו "אברך! ממני לא מתחבאים" כשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו "מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר"?! {{מקור}} .
בדומה לכך מסופר כי כששהה האדמו"ר הרה"ק ר' רבי [[אהרן רוקח|אהרן מבעלז]] בעיר מסויימת באירופה וקיבל קהל לברכת שלום עליכם באותה שעה בדיוק היה [[הרבי ]] באותה העיר ועבר אף הוא לפני ר' אהרן (שהיה באותה תקופה כבר סגי נהור) ר' אהרן לחץ את ידי האנשים כשמגבת מכסה את ידו{{הערה|1=נראה משום הקפדתו המיוחדת על טהרה, וכפי שאמר ל[[משמש בקודש|משמשו]]:" יש לי חומרות בנוגע לידיים נקיות. כשאתה משמש אותי, אם תיגע באף, בשערות או אפילו בתינוק פחות מגיל שלוש – תמחל נא ליטול את ידיך ורק אחר כך תשמש אותי" (ראה [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=96263 כאן]}}, אך כשעבר הרבי לפתע הוריד ר' אהרן את המגבת מעל ידו והושיטה לרבי כשהיא גלויה. לאחמ"כ התבטא בפני משמשיו "ער האט א ווארמע האנט" (יש לו יד חמימה){{הערת שוליים|"[[בסוד שיח|בסוד שיח]]"}}. {{ש}}במהלך [[השואה]] פעל והצליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לחלץ את ר' אהרון מפולין. לפני הקמת ישיבת בעלז ב[[ירושלים]], הניסו לפני ר' אהרון רשימת ספרים שכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה, הורה להוציא ספר מסויים (אף שנכנס לרשימה רק פעם אחת) ולהכניס במקומו סט נוסף של "[[שולחן ערוך הרב]]"{{הערת שוליים|1=הרב [[טוביה בלוי]] בראיון ל'המבשר - קהילות' גליון 352}}.
הגה"צ רבי משה מונד אב"ד מיקולייב, היה מחשובי חסידי בעלזא בדור הקודם דיבר פעם עם רבי [[אלחנן הלפרין]] אודות הרבי. לפי דברי הרב הלפרין, וברגע שהזכיר את הרבי, אמר הרב מונד בהתרגשות רבה: "ה[[ליובאוויטש|ליובאוויטשער]] [[רבי]] הוא איש קדוש", וסיפר כי פעם נזדמן לו לנסוע ב[[רכבת]] 'בין ארצית' באירופה בדרכו מ[[פאריז]] ל[[וורשה]], והבין ב[[אברך]] בעל צורה עדינה ומרשימה שחיפש את התא שלו והתיישב באחד המושבים מתוך הארבעה שהיו בתא. לאחר כמה תחנות נכנסה גויה אחת לאותו התא לפי המקום שהיה רשום לה בכרטיס, ואז קם אותו אברך, יצא מהתא (על-אף שהיה פתוח והיו שם עוד אנשים) ונעמד בירכתי אחד הקרונות, וכך היה שקוע בלימוד ב[[גמרא]] קטנה שהייתה בידו במשך כעשר שעות, החל מזמן קצר לאחר תחילת הנסיעה שיצאה ב-8:00 בלילה מ[[פאריז]], עד שהגיעו לתחנת קטוביץ ב-7:30 בבוקר. בתחנת קטוביץ ירדו הרבה נוסעים וגם אותה גויה, האברך ראה שהתא התפנה ונכנס לשבת והמשיך ללמוד. בהגיע הרכבת לתחנה, ראיתי קבוצה מ[[חסידי חב"ד]] שבאו לקדם את פני האברך בבית הנתיבות, ואז נתברר לו כי זהו חתנו הצעיר של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|1=[http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=41175 תורת חב"ד לבני הישיבות].}}.
בשנת [[תשע"ו]] בצעד שנוי במחלוקת נפגש ר' [[יואל כהן]] עם האדמו"ר מבעלז לשיחה במעונו של האדמו"ר, השניים דיברו על מספר נושאים כשבין היתר הזכיר האדמו"ר את פגישתו עם הרבי, בפגישה ביקש ר' יואל כי האדמו"ר יתיר לראש ישיבת בעלז בירושלים, הרב פרידמן שישתתף בהתוועדות י"ט בכסליו שתערך בעוד מספר ימים בבניני האומה ונענה בחיוב, בעקבות כך נוצר רושם שכביכול הייתה זו פגישת פיוס בשם הרבי וחב"ד על אירועי [[בחירות תשמ"ט]] ובשל כך נוצרה מחאה על המפגש שכביכול היה בשם חב"ד והרבי, בסביבתו של ר' יואל התבטאו כי לא חשב שהפגישה תתפרש כפיוס בין חב"ד לאדמו"ר מבעלז ולא זו הייתה מטרתה.
==ראו גם==