שינויים

[[קובץ:Kahan, Rephoel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רפאל כהן]]

{{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל כהן|אחר=רפאל נחמן כהן (פולע כהן)|ראו=[[רפאל נחמן כהן]]}}

למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וגם כמה שנים אצל הרב [[מענדל חן]] מ[[ניעזין]], וקיבל ממנו [[סמיכה לרבנות]].

כהונת הרבנות הראשונה שלו היתה ב[[אוסוויאט]] (פלך ויטבסק) - בשנת [[תרע"א]] - כממלא מקומו של חותנו הרב [[יואל דוידסון]], שבאותה שעה היה חולה ונפטר כעבור תקופה קצרה. חתונתו עם מרת שרה וקבלת הרבנות, באו כאחד.

ב[[תשרי]] [[תרצ"ד]] הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת [[טבת]] יצר עמו [[אדמו"ר הריי"צ]] - שכבר היה אז ב[[וורשא]] - קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות מצב החסידים ב[[רוסיה]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק יא, עמוד תיג.}}.

ב[[אדר ב']] [[תרצ"ה]] נבחר הרב רפאל על-ידי פרנסי [[ריגא]] לכהן במישרת מורה הוראה, וכרבם של ה[[חסיד]]ים.

במכתב אל הרב [[יצחק הלוי הורביץ]] ("ר' איטשע מתמיד"), מ[[חודש כסלו]] [[תש"א]], כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] שמכתבים רבים אליו ואל מחותנו [הרב רפאל] אבדו ולא הגיעו לייעדם.

בחוברות "[[התמים]]" שהופיעו באותן שנים - במדור "שערי חסידות" - נתפרסמו כמה ביאורים מפרי עטו של הרב רפאל הכהן, וכולם דברי חסידות המבוססים על ה'נגלה' וההלכה; בגליון [[תמוז]] [[תרצ"ו]] ו[[ניסן]] [[תרצ"ז]], ביאור ב[[מאמר]] דא"ח, ובגליון כסלו [[תרח"ץ]] - ביאור במדריגת ה"[[בינוני]]" וגדרי התשובה. המאמר האחרון לא נשלם, ונרשם בסופו "המשך יבוא". אך הופעת "התמים" נפסקה, בעלות הכורת על יהדות אירופה, והרב רפאל הכהן בתוכם.

ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] עשו הנאצים [[אקציה]] והובילו את רוב היהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחמ"כ העלו את [[בית הכנסת]] באש עם כל הנמצאים בתוכו. בקבוצה זו נרצחו גם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד|יצחק גורביץ' (איצ'ה דער מתמיד)]], הרב [[יחזקאל פייגין]] וה[[שו"ב]] הרב [[מרדכי חפץ]], כשספרי תורה בידיהם, ב"[[רייסע מניין]]".