אצל [[אדמו"ר האמצעי]] היתה תקנה כי אסור ללמוד [[חסידות]] מפיו של חסיד שאינו מתייגע ב[[עבודת התפילה]], ואכן כך היה נהוג בפועל שלפני שחסיד רצה לדבר בחסידות היו שואלים עליו אם הוא מאותם שמותר לשמוע מפיהם חסידות. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר כי לשמוע חסידות ממי שאינו ראוי לכך, הרי זו היא [[סקילה ]] רוחנית!