פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 1,143 בתים ,  15:31, 16 ביולי 2018
אין תקציר עריכה
[[קובץ:תניא ה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדף הראשון בספר של [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד]]'''תורת חסידות חב"ד''' מתאפיינת בעמקותה וחתירתה להבין את עומק העניינים המבוארים ב[[תורת הקבלה]] על דרך וליישמם ב[[עבודת השם]]. שיטה זו מיוסדת בשורשה על תורות ודרך הבעל שם טוב, אך ממשיכה בעיקר את דרכו של המגיד ממעזריטש, בהרחבה מסויימתהמבוססת על השכלתנות. מסיבה זו, היו שהגדירו את הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד, כשלשת הספירות העליונות הנקראות [[חכמה ]] [[בינה ]] ו[[דעת]], ואשר ראשי תיבות של שמם היא המילה "חב"ד".===ספר היסוד התניא===
{{ערך מורחב|ערך=[[ספר התניא]]}}
במשך עשרים שנה משנת [[תקל"ה]] (1775) כתב [[אדמו"ר הזקן]] את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו ב[[יחידות]]. בשנת [[תקנ"ה]] (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו. הספר הופץ בקרב החסידים שקיבלוהו בשמחה.
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של [[הקב"ה]] על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של [[הקב"ה]] הינה [[השגחה פרטית]] על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקן, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' [[חיים מוולוז'ין]], חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין "[[צמצום הראשון#צמצום כפשוטו או לא כפשוטו|צמצום לא כפשוטו]]" {{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק א' אגרת י"א. ; [[היכל הבעש"ט]] גליון ה'.}}.
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב"ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש"ט "[[יפוצו מעינותיך חוצה]]".
===דרך תורת חסידות חב"ד===[[קובץ:כתב יד המשך תער''ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כתב יד קודש|כתב ידו]] של [[הרבי הרש"ב]], המכיל את העמוד הראשון של [[המשך]] [[בשעה שהקדימו תער"ב]], בו התבארו עיקרי תורת החסידות, ועם אמירתו התחילה תקופה חדשה בהתרחבות תורת החסידות]] 
תורת חב"ד היא התפתחות נוספת בגילוי תורת החסידות, אותה החל לגלות [[הבעש"ט]]. החסידות בכללותה הינה גילוי של פנימיות התורה, פנימיות של כל ארבעת חלקי התורה [[פרד"ס]] - פשט, רמז, דרש וסוד.
מהותה של חסידות חב"ד באופן מעמיק נתבארה על ידי הרבי ב[[קונטרס ענינה של תורת החסידות]].
== עבודת השם ==[[תמונהקובץ:770 התוועדותShul.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|חסידים עוסקים ב[[עבודת התפילה]] וב[[התבוננות]] ב[[חסידות]] לפני התפילה, מהמושגים היסוודיים במשנת חסידות חב"ד. ציור מאת ר' [[זלמן קליינמן]]]]{{ערך מורחב|ערך=[[עבודת השם]]}}תורת חסידות חב"ד מטרתה הוא לגרום אשר האדם יחיה במצב בו ה[[מוח שליט על הלב]], דבר הבא מתוך יגיעה רבה. לשם מטרה זו חסידי חב"ד [[עבודת התפילה|מתפללים באריכות]], [[התוועדות|מתוועדים]] עם הרבי בה מתחזקים החסידים לעיתים מזומנות ועוסקים ב[[אתכפיא]]. אין די בלימוד החסידות בלבד, כ[[משכיל|השכלה]] בלבד, אלא נחוצה ה[[עבודה]] בלב. בחסידות חב"ד מודגש הצורך בעבודת ה' מתוך [[שמחה]] וטוב לבב, ושלילת ה[[עצבות]]. כמו כן מדובר רבות אודות עבודת ה'[[מדות]]. אולם בשונה מתורת ה[[מוסר]] וה[[קבלה]] אין היא מבטלת את ה[[גוף]], או מנתקת את ה[[נשמה]] מן המציאות ה[[גשמיות|גשמית]] אלא מלמדת את ה[[אדם]] להגביר את ה[[צורה]] על ה[[חומר]]. ==לקריאה נוספת==* [[קונטרס עניינה של תורת החסידות]]* [[קונטרס תורת החסידות]]* [[קונטרס לימוד החסידות]]
== עבודת ה' ראו גם==תורת חסידות חב"ד מטרתה הוא לגרום אשר האדם יחיה במצב בו ה* [[מוח שליט על הלב]], דבר הבא מתוך יגיעה רבה. לשם מטרה זו חסידי חב"ד [[תפלה|מתפלליםפולין]] באריכות, * [[התוועדות|מתוועדיםפורטל:תורת החסידות]] לעיתים מזומנות ועוסקים ב* [[אתכפיאפורטל:ספרות חב"ד]]. אין די בלימוד החסידות בלבד, כ* [[משכיל:קטגוריה:ספרי רבותינו נשיאנו|השכלה]] בלבד, אלא נחוצה ה[[עבודהקטגוריה המכילה ריכוז של הערכים בחב"דפדיה העוסקים בתורת נשיאי חב"ד]] בלב.
בחסידות חב"ד מודגש הצורך בעבודת ה' מתוך [[שמחה]] וטוב לבב, ושלילת ה[[עצבות]]. כמו כן מדובר רבות אודות עבודת ה[[מדות]]. אולם בשונה מתורת ה[[מוסר]] וה[[קבלה]] אין היא מבטלת את ה[[גוף]], או מנתקת את ה[[נשמה]] מן המציאות ה[[גשמיות|גשמית]] אלא מלמדת את ה[[אדם]] להגביר את ה[[צורה]] על ה[[חומר]].
==ראו עוד==
*[[פורטל:תורת החסידות]]
*[[פורטל:ספרות חב"ד]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:חסידות]]
{{הערות שוליים}}