שינויים

בשנת [[תשל"ב]] יזם הגאון רבי שמואל אלעזר היילפרין (שגם ניסח את הקול קורא עליו חתמו 32 מגדולי ישראל) בעצה אחת עם הגאון רבי [[בצלאל ז'ולטי]] יום תענית ציבור לעורר [[רחמים]] על תיקון חוק [[מיהו יהודי]]. הרבי נתן את הסכמתו ועידודו, ולכן הלכו יצאו משלחות של רבנים להחתים את הרבנים בינהם גם את הרב אברמסקי שמיהר לחתום על הכרוז של ועל הכרזת הצום. במשלחת השתתפו מלבד הגאון רבי שמואל אלעזר היילפרין גם הגאון רבי [[ישראל גרוסמן]], הגאון רבי [[אברהם צבי כהן]] והרב [[שלום דובער וולפא]]. באותה הזדמנות חתם גם על הכרוז הכללי של גדולי ישראל לתיקון החוק, ודיבר בדבריו האריך על הערכתו לגדולתו של הרבי, ולפעולותיו העצומות לקירוב בני ישראל לתורה. בין הדברים אמר אז: "איהר{{הערה|-אתם הרי מאושרים, יש לכם רבי והכל ברור אצלכם, אבל מה נעשה אנו?.}} זייט דאך גליקלאך, איהר האט דאך א רבי'ן, איז בא אייך אלץ קלאהר. אבער וואס זאלן מיר טאן".{{הערת שוליים|מפי רבי [[שמואל אליעזר היילפרין]].}}