שינויים

בהיות ידוע כי קודם שנברא העולם היה אור אין-סוף ב"ה ברוך הוא ממלא את מקום החלל, ולא היה מקום לעמידת העולמות, עד שצמצם [[הקב"ה]] את האור ונעשה (כביכול) חלל ומקום פנוי. ואחר כך חזר והמשיך קו אור דק ומצומצם, והוא שרש החיות האלקית של השתלשלות כל עולמות [[אבי"ע]].

ולכן החיות האלקית שבנברא - הנמשך בהשתלשלות, הנה, באופן יחסי לעומת גילוי [[אור אין סוף]] ב"ה ברוך הוא בעולם, אינו נקרא אור חדש, שהרי הוא נמשך ממקורו -אור [[מלכות דאצילות]]- בדרך [[עילה ועלול]] - כביכול, שאין העלול דבר חדש בעצם, כי היה כלול תחילה בעילה, אם כי בצורה מופשטת יחסית, אבל מכל מקום היה שם במציאות - בהעלם, ואחר כך נתממש ונתגלה מההעלם אל הגילוי.

וכמו התורה שקדמה לעולם, שבה ועל ידה נמשך גם-כן אור חדש מלמעלה מההשתלשלות, והיינו על-ידי ירידת והתלבשות התורה בעשיה גשמית - במעשה המצוות, וכמארז"ל: "... היום לעשותם", שהיא תכלית הכונה והתענוג העליון, לכן נמשך על ידי זה אור חדש ממש מאור אין סוף ב"ה ברוך הוא מלמעלה מההשתלשלות.

על פי מה שמבואר בשם האריז"ל כנ"ל, שקודם שנברא העולם היה [[אור אין סוף]] ב"ה ברוך הוא ממלא את מקום החלל, ולא היה מקום לעמידת העולמות.

ולכן צמצם ה' את האור אין סוף ב"ה ברוך הוא - שנכלל במאור, ונעשה חלל ומקום פנוי - כביכול - מגילוי האור. ואחר כך חזר והמשיך קו אור דק ומצומצם, שממנו כל סדר ההשתלשלות.

ועל פי כן, נקרא אור חדש ולא אור אחר ח"ו, כי כמו שלענין התהוות הספירות מהמאציל ב"ה, מבחינת [[כתר]] עליון, שהוא כמו [[יש מאין]], מכל מקום נאמר על-זה: "אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין", שאתה - אין סוף ב"ה, הוצאת לגילוי עשר ספירות, שהספירות הן גילוי והאצלה מא"ס ב"ה ברוך הוא - אף על פי שהן באין-ערוך אליו.

כך גם כן אור הקו המוגבל והמצומצם היה כלול באין-סוף ב"ה ברוך הוא בהעלם וביטול, וכמו ביטול אור השמש בשמש, ואף יותר מזה לאין שיעור, ומשם חזר והאיר לאחר הצמצום, ואין זה אור אחר ח"ו.