שינויים

בשנות נשיאותו חזר הרבי והדגיש כי בני ישראל כבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה{{הערה|1=ביטויים על עשיית התשובה כדבר שכבר עבר והושלם, ניתן למצוא לאורך כל שנות נשיאות הרבי - ראה למשל [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/13/122 שיחת ש"פ עקב תשי"ג]. במהלך השנים הלכו ביטויים אלו ותכפו; ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=163 שיחת ליל ט"ו בשבט תשל"ט], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=748&hilite= ש"פ מקץ תש"מ], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&st=&pgnum=73&hilite= י"א ניסן תשמ"ב], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16010&st=&pgnum=362&hilite= ש"פ שמות תשמ"ו], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/46/313 מאמר ד"ה אנכי הוי' אלקיך תשמ"ט], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15961&hilite=17cf7553-8bfe-45c3-94df-07bd1f703906&st=%u05d0%u05dc%u05d0+%u05d1%u05ea%u05e9%u05d5%u05d1%u05d4&pgnum=140 ח' מנ"א תשמ"ט] ועוד. עם זאת באותן שנים ישנם אינספור ביטויים לאידך גיסא, שעדיין צריכים לעשות תשובה; ראה למשל [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=548&hilite= שיחת עשרה בטבת תשמ"א], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=621&hilite= [[פורים ]] תשמ"ז], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15922&st=&pgnum=211&hilite= ש"פ בחוקותי תשמ"ט] ועוד. אך משנת תש"נ ואילך מדבר רק על כך שכבר עשו תשובה ומוכנים לגאולה, וכדלקמן.}}. זאת בהתבסס על דברי הגמרא{{הערה|[[מסכת קידושין|קידושין]] מט, ב.}} ש"המקדש את האישה על-מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור - מקודשת, שמא הרהר תשובה בליבו" - דהיינו, שהרהור תשובה אחד מספיק כדי להחשב "תשובה"; וכן דברי הרבי הריי"צ{{הערה|[[היום יום]] [[ג' תמוז]]. אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' ס"ע תקנא. ספר המאמרים [[תרפ"ז]] ע' ד.}} ש"אנחה של יהודי היא תשובה גדולה". הרבי הסביר שבדורנו אין אף יהודי אחד שלא נאנח והרהר בתשובה, במיוחד לאור מאורעות [[השואה]] בדור שלפנינו; ולא רק הרהור אחד אלא כמה פעמים.

העובדה שנמצאים לאחרי ש[[כלו כל הקיצין]] ועדיין לא באה הגאולה, הרי זה מכריח שהעבודה הנדרשת בזמננו היא לקיחת אחריות אישית של כל אחד ואחת מישראל להביא את הגאולה, שכל אחד מישראל אנשים נשים וטף ידעו את ההלכה שכותב [[הרמב"ם]] שמעשה טוב אחד או אפילו מחשבה או דיבור אחד על ידי זה מכריע האדם את כל העולם "ומביא ישועה והצלה",{{הערה|שיחת שיחת [[פורים ]] תשמ"ז, וראה לקו"ש חכ"ט עמוד 17 שחישוב קיצים הוא לפי ראות הצדיק את העבודה הנדרשת ואולי זה הביאור בתמיהת הרבי שם מהי העבודה עכשיו לאחרי שכלו כל הקיצין. ודו"ק}}.