'''אגרות קודש''' הוא שמם של עשרות כרכים ובהם למעלה מעשרת אלפים מכתבים של [[הרביאדמו"ר שליט"א]] לפרט ולכלל. הוצאתם לאור של האגרות החלה בשנת [[תשמ"ז]] לכלל ולפרט, אז הורה הרבי לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם, ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים.
בשנת האגרות כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה, בחסידות ובנגלה, בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, [[תשמשמחה]], שלום בית ועוד). חלק גדול מהאגרות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "ז[[לקוטי שיחות]], הורה הרבי, לאסוף את המענות שנתן בכתב לשאלות שהפנו אליו יהודים מכל קצוות תבל, בנושאים המקיפים את כל חיי האדם, ולהוציאם בדפוס בספרים מסודרים".
האגרות כוללות עצות והדרכות בעבודת השם, ביאורים בקבלה בחסידות ובנגלה, בתוך עצות פרטניות בנושאים שונים ומגוונים (בריאות, רוב המכתבים שנתפרסמו בסדרה הם מהעתקי ארכיון ה[[שמחהמזכירות]], שלום בית ועוד). חלק גדול מהאגרות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[לקוטי ועד להפצת שיחות]]", ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטיים.
רוב המכתבים נשמרו בארכיון ה[[מזכירות]]מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי התאריך בו הם נכתבו. בחלק מהמכתבים נכתבו בשולי הגליון הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. תרומה גדולה נתקבלה מאוסף ה[[ועד להפצת שיחות]]כמו כן, ובנוסף נתקבלו מכתבים גם מאנשים פרטייםהושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט.
המכתבים מסודרים בכרכי אגרות הקודש בסדר כרונלוגי, לפי הסדר בו הם נכתבו. לחלק מהמכתבים צורפו הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען עריכת הסדרה והוצאתה לאור נעשית על ידי העורכים[[מערכת אוצר החסידים]]. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרטרוב הכרכים נערכו ע"י ר' [[שלום בער לוין]] וחלקם ע"י ר' [[שלום יעקב חזן]] במסגרת [[מערכת אוצר החסידים]].
עריכת הסדרה והוצאתה לאור נעשית בתחילת כל כרך נערך מבוא בידי העורך ובו סקירה ממצה על ידי [[מערכת אוצר החסידים]]תוכן האגרות שבכרך והאירועים ההיסטוריים העומדים מאחוריהם.
רוב הכרכים נערכו ע"י ר' [[שלום בער לוין]] ומיעוטם ע"י ר' [[שלום יעקב חזן]] במסגרת [[מערכת אוצר החסידים]]. בתחילת כל כרך נערך מבוא בידי העורך ובו סקירה ממצה על תוכן האגרות שבכרך. בהוצאת הכרך העשירי של האגרות קודש, בירר הרבי אדמו"ר שליט"א מדוע לא עושים חגיגה ובאמת עשו אז , ובאותה הזדמנות ערכו אירוע גדוללרגל הוצאת הכרך לאור עולם.
==מטרת ההוצאה==
במבוא לכרך י"ב כותב ר' [[שלום בער לוין]] הסבר לכך שהרבי רצה שאיגרותיו יודפסואת ההסבר, ב"דעת תחתון", לרצונו הק' של הרבי בהדפסת אגרותיו:
מאז ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל על עצמו את הנהגת חסידות חב"ד, החל סדר של [[יחידות]], בה היו מקבלים מהרבי הוראות והדרכות. כשגדל מספר ה[[חסידים]] ולא היה אפשרות לקבל את כולם ליחידות, יצאו [[תקנות ליאזנא]], המגבילות את הנסיעה ל[[אדמו"ר הזקן]]. כעבור שנים אחדות נדפס ספר ה[[תניא]] ובהקדמה כתב אדמו"ר הזקן שספר זה כולל:
מעין זה ניתן לומר ביחס להדפסת האיגרות: במשך שנים רבות קיבל הרבי ל[[יחידות]] רבבות אנשים, ובמקביל כתב הרבי איגרות רבות לכל קצוי תבל. הן ביחידויות והן באיגרות ניתנו תשובות בכל שטחי החיים. והנה, בשנים האחרונות כשגדל מספר החסידים, ואין אפשרות להמשיך בסדר ה'יחידות', זוכים אנו להדפסת כרכי האיגרות קודש, שעל ידם נדע את דעתו של הרבי בכל ענין.
וממשיך אדמור הזקן בהקדמתו ל'תניא' : "ומי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטריסים אלו יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו והם יבוננהו". כמו כן יש לומר גם היום, שה[[עשה לך רב]] יתנו את תשובותיהם על פי דברי הרבי שהודפסו בסדרת ה'איגרות קודש'. " (יש לציין שהרבי עבר על ראה את ההקדמה).
==תוכן כרכי האגרות==