שינויים
←הפסקת וחידוש פעילות החברה
בשנת [[תש"ז]] התגברו פרעות ערביי ירושלים, וההליכה לציון דוד המלך הייתה כרוכה בסכנת נפשות מוחשית. בשל כך נאלצו חברי החברה את אמירת התהלים על הציון, וזו הופסקה כליל. גם לאחר [[מדינת ישראל|קום המדינה]] ו[[מלחמת ששת הימים]], כשהשליטה על ירושלים הייתה כולה בידי ישראל, לא חודשה פעילות החברה. מספר פעמים שאלו על כך את הרבי, אולם הרבי לא הגיב על כך.
בסמיכות ל[[חג השבועות]] [[תש"נ]] עורר הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] רבה של [[בית ישראל]] בירושלים, ויו"ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]], את הרב [[משה שמואל דייטש]], מהנהלת [[כולל חב"ד]], על חידוש חברת תהליםהתהלים. מנהל כולל חב"ד, הרב [[שלום הלוי דוכמן]] כתב על כך לרבי, ובערב החג בעת ששהה הרבי ב'[[אוהל]]' קרא במפתיע למזכיר למזכירו [[הרב יהודה קרינסקי]] והורה לו להודיע לרב להרב דוכמן, לחדש את פעילות החברה ה'חברה' על קבר דודהמלך עוד בחג השבועות השתא.
ההוראה הגיעה ל[[ארץ הקודש]] דקות ספורות לפני כניסת החג, ומיד בסיומו ארגנו מנין לאמירת התהליםספר תהלים, ולמחרת באסרו חג חגגו את יום החג של החברה.
מאז נמשך המנהג, ובכל יום עולה מניין אברכים יראי שמים בראשות הרב אפרים פרוס, לסיים את כל ספר התהלים, בראשות הרב אפרים פרוס. לאומרי התהלים בחברה בירושלים נקבע תקנון לפיו צריכים כולם להיות בעלי זקן, לומר את התהלים בנעימות, יתנהגו בכבוד וירחיקו כל מיני קפידא. העליה מידי יום בשעה אחת עשרה בבוקר, ואמירת התהלים נמשכת עד לשעה אחת.
הרבי ייחס חשיבות רבה לחברה הישנה-חדשה ומספר פעמים התקשרו מ[[מזכירות הרבי]] וביקשו את שמם ושם אמם של החברים, ופירוט הזמנים המדוייק של אמירת התהלים. באחת הפעמים, בערב [[י' שבט]] [[תשנ"א]], בזמן [[מלחמת המפרץ]], ביקש הרבי את הרשימה וחיכה עם נסיעתו ל'[[אוהל]]' עד שזו הגיעה.