==האימפריה הרוסית==
מראשיתה ועד המהפכה הראשונה בשנת [[תרע"ח]] נקראה המדינה בשם האימפריה הרוסית והיא כללה גם . בימי הבראשית של רוסיה נאסר על יהודים לגור בשטח המדינה ומספר היהודים בה היה מועט. בשנת [[תקכ"ד]] החלה חלוקת פולין בין המעצמות שסביבה והחלק שסופח לרוסיה כלל את אוקראינה ואת , בלרוס , ליטא, לטביא וחלקים מפולין, בפולין חיו באותה תקופה יהודים רבים שמצאו את עצמם תחת שלטון רוסי וללא פרנסה, השלטון הרוסי מצידו אסר על היהודים ברוסיה הינם עוד מזמן הראשונים, ושגשגו שם קהילות יהודיות גדולות. מצבם הכלכלי לא תמיד היה מזהיר, וסבלו בכל עת מגזירות שונות שהגבילו לגור בשטחיה המקוריים על מנת שלא "יגזלו" את פרנסת הרוסים והגביל את חייהם הגשמיים והרוחניים. עם זאת, לימוד התורה שגשג עוד מתחילת הישוב היהודי, ומדינת רוסיה הוציאה גדולי תורה והוראהאזור מגורי היהודים במחוזות מסויימים שכונו "תחום המושב".
את החסידות (שהקמתה ע"י הבעש"ט הייתה בפאודוליה ובבתקופה ההיא החל [[פולין]]) הביאו לרוסיה האדמואדמו"ר הזקן, ר' [[אהרן מקרלין]] ור' יחד עם תלמידים נוספים של [[ישראל מקאלסיקהמגיד ממזריטש]]לערוך מסעות בכפרים שבתחום המושב ולעודד את היהודים לעסוק בעבודת האדמה ובגידול בהמות וכדו'{{הערה|רשימת אדמו"ר הקודם "אופן התייסדות חסידות חב"ד דור ראשון דור שני" (חוברת ו')}}. כמו כן האדמוה"ז תרם את כספי נדוניתו ליישוב יהודים באדמות חקלאיות ולפיתוח החקלאות היהודית ברוסיה.
בכל עת אשר ממשל הצאר התנכל בעת [[מלחמת נפוליאון]] תמך אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי (הוצאת תשע"ג) אגרת ח', תאור ייחסו של אדמו"ר הזקן למלחמה ועל הסתלקותו.}} בנצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד{{הערה|אדמו"ר הריי"צ כותב (ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בסה"ש הנ"ל עמ' 174.) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ.) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בתקנ"ב ולכן צריך לומר שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה המסע האחרון עמ' 73.}} שתמכו בצרפת משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים פעלו הרביים לביטול והקלת הצרותבגשמיות אך אדמו"ר הזקן סבר שתחת ממשלת צרפת צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כן עזר אדמו"ר הזקן לרוסיה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי, מרגל ידוע היה החסיד ר' [[משה מייזליש]], פעמים רבות מתוך מסירות נפשבסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת מוסקבה הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה.
האדמוהלאחר המלחמה והסתלקות אדמו"ז תרם ר הזקן קיבל אדמו"ר האמצעי את כספי נדוניתו ליישוב יהודים באדמות חקלאיות ולפיתוח החקלאות היהודית ברוסיההנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון{{הערה|קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד,, עמודים 84-86, יוסף יצחק קמינצקי.}} כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ואדמו"ר האמצעי התאמץ לגייס כספים ולסדרם בכפרים שייסד.
האדמו"ר הצ"צ נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס ה[[קנטוניסטים]], וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות.כמו כןכגון הקים ועד שניסה להפחית ממספר האנשים שיש לתת לעבודת הצבא על ידי פדייתם בכסף, נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה בחדריםארגון בשם "חברה תחיית המתים" לצורך שחרור את הילדים בכל צורה שהיא, ובעקבות כך נעצר תוך פרקי זמן קצרים עשרות פעמיםמשיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם{{הערה|קונטרס "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" בתחילתו.}}. הוא קירב חיילים אלו ונמצא מאמר חסידות שאמר ביידיש כשביקר פעם קבוצה מהם.
עם זאתגם הוא עודד יהודים לעסוק בחקלאות ולצורך כך קנה את האחוזה שצעדרין וייסד בה מושבה בשם זה והושיב שם כשלוש מאות משפחות. כמו כן, זכו צאצאי 'נאבק כנגד השינויים בלימודי התורה בחדרים שיזמו המשכילים בועידה שהתקיימה בפטרבורג ב[[בית רביתר"ג]]' לתואר המיוחס , ובעקבות כך נעצר תוך פרקי זמן קצרים עשרים ושתיים פעמים. כל המשתתפים באסיפה קיבלו תעודת אזרח נכבד המתירה לבעליה לסחור בערים בהם נאסר ליהודים לסחור וכן פוטרת אותו מעבודה בצבא, כיון שהחוק ברוסיה הצארית - קבע שהמייסד מושבה יקבל תעודת אזרח נכבד לדורותיו, וזאת בעקבות מספר 'גילויי נאמנות' לממשלה, כמו תמיכת האדמוההוציא הצ"ז ברוסיה מול מלחמת נפוליאוןצ תעודה כזאת גם לכל משפחתו.
==ברית המועצות==