פרשת במדבר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''פרשת במדבר''' היא הפרשה הראשונה בספר במדבר (מפרק א' פסוק א' עד פרק ד' פסוק כ'). ==הפרשה בקצרה== *'''ראשו…) |
אין תקציר עריכה |
||
| (30 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קשר חב"די}} | |||
'''פרשת במדבר''' היא ה[[פרשה]] הראשונה ב[[ספר במדבר]] (מפרק א' פסוק א' עד פרק ד' פסוק כ'). | '''פרשת במדבר''' היא ה[[פרשה]] הראשונה ב[[ספר במדבר]] (מפרק א' פסוק א' עד פרק ד' פסוק כ'). | ||
[[הרבי]] הורה שמדי שנה ב[[שבת]] פרשת במדבר שהיא [[שבת מברכים]] חודש סיון יערכו התוועדות חסידית מתוך אחדות ישראל כהכנה לקבלת התורה{{הערה|שיחת שבת פרשת [[בהר]]-[[בחוקותי]] שנת [[תשמ"ו]].}}. | |||
==הפרשה בקצרה== | ==הפרשה בקצרה== | ||
*'''ראשון''' - | *'''ראשון''' - ה' מצווה את [[משה]] [[מניין בני ישראל|לספור את בני ישראל]] פעם נוספת. [[רש"י]] מסביר שה' סופר את בני ישראל בגלל חביבותם בעיניו. הספירה הראשונה התקיימה כשהיהודים יצאו מ[[מצרים]], הפעם השניה הינה לאחרי שרבים מתו בגלל [[חטא העגל]] וה' ספר כי לראות את מנין הנותרים. | ||
*'''שני''' - ה[[תורה]] מסכמת את [[מנין בני ישראל]] לפי חלוקה לשבטים. עם זאת ה' ציוה את משה שלא לספור את [[שבט לוי]]. המספר הכולל של עם ישראל היה קצת יותר משש מאות אלף, בנוסף ללויים. כאן ניתנה ללויים האחריות על פירוק, הקמת ונשיאת ה[[משכן]] במשאות ב[[מדבר]], וכן הלויים חונים מסביב למשכן. | |||
*'''שלישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את סדר חניית השבטים מסביב למשכן, ועל [[דגלי השבטים]] כל שבט עם דגלו בצבע מיוחד, זהה לצבע של האבן השמורה לשבט ב[[חושן המשפט]] שנשא [[הכהן הגדול]]. כמו כן, מסביר [[רש"י]], שסדר החניה במדבר הינו לפי הסדר בו נשאו בני [[יעקב]] את אביהם על פי ציוויו בדרכו לקבורה ב[[מערת המכפלה]]. התורה גם קובעת את סדר המסעות של השבטים במדבר סיני: כפי שכבר למדנו בתורה, בני ישראל נסעו על פי ה', כאשר הענן היה עולה מעל המשכן, ועד לאותו סימן, היה עם ישראל חונה במקום אחד. | |||
*'''רביעי''' - מתחיל במילים "אלה תולדות אהרן ומשה" ואז מפרטת התורה את תולדות אהרן. [[רש"י]] מסביר שהם נקראים גם בניו של משה כיון שהוא לימדם תורה. כאן מצווים שבט לוי להיות אחראים על המשכן. רש"י מסביר שכיון שהלווים עושים את תפקידם עבור כל עם ישראל, לכן הם מקבלים מעשר משאר העם. התורה מציינת שמלכתחילה הכבוד היה שמור ל[[בכור|בכורים]], ורש"י מסביר שהמשימה ניטלה מהם כיון שהם השתתפו ב[[חטא העגל]]. | |||
*'''חמישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את משה לספור את הלויים. המדובר בכל בן לשבט לוי מבן חודש ומעלה. הפסוק מתאר את הספירה של משה "על פי ה'" ורש"י מסביר שמשה לא נכנס לכל אוהל על מנת לספור את הילדים והתינוקות, אלא היה עומד מחוץ לאוהל וקול ה[[שכינה]] היה אומר כמה ילדים ישנם בתוך האוהל. | |||
*'''שישי''' - [[הקב"ה]] מצווה את משה לספור את ה[[בכור]]ים של עם ישראל וגם כאן הספירה היא מבן חודש ומעלה. במפקד זה נספרו כעשרים ושתיים אלף בכורים ואז הקב"ה ציוה את משה להחליף את הלויים עם הבכורים בעבודתם. | |||
*''' | *'''שביעי''' - ציווים מיוחדים לבני משפחת קהת הלויים. תפקידם של הקהתים הינו לשאת את [[ארון הברית]] ו[[המשכן]] במשאותיו. מדובר במשימה בעלת חשיבות גדולה ואחריות רבה, כיון שבארון נמצאות [[לוחות הברית]] ויחד עמו הם נושאים את ה[[מנורה]], ה[[שולחן הטהור]] ושאר כלי הקודש. עבודתם של הקהתים מתחילה רק לאחר שאהרן ובניו כיסו את המשכן ושאר כלי הקודש. | ||
==מנהגים== | |||
מנהג [[ישראל]] ב[[שבת]] פרשת במדבר אחר הצהריים, בזמן "[[רעווא דרעווין]]", לערוך [[התוועדות חסידית]] ואמירת '[[לחיים]]' בסימן "שבת אחים גם יחד". | |||
מקור המנהג ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת בחוקותי]] שנת [[תשמ"ו]], אז הציע [[הרבי]]: | |||
{{ציטוט| | |||
|מרכאות=כן | |||
|מקור=[[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת בחוקותי]] [[תשמ"ו]] | |||
|תוכן=באה ההצעה והבקשה דלקמן, בקשה נפשית: | |||
ביום השבת הבא עלינו לטובה, [[שבת קודש]] פרשת במדבר, [[שבת מברכים|מברכים החודש]] וערב [[ראש חודש]] [[סיון]], בעלות ה[[מנחה]] (שאז מתחיל כבר ענין האחדות דראש [[חודש סיון]] (כנ"ל ס"ה) - יתאספו בכל מקום ומקום רבים מ[[ישראל]], אנשים ונשים וטף, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", "שבת אחים גם יחד", ל[[התוועדות|התוועדות רעים]], עד לסעודה כפשוטה ("גדולה לגימה שמקרבת") - אנשים לחוד ונשים לחוד (כמובן וגם פשוט), | |||
שבה ידברו [[תורה|דברי תורה]] בכלל, ובמיוחד - בעניני [[אהבת ישראל|אהבת ישראל ואחדות ישראל]].. ועוד ועיקר - ש"איש את רעהו יעזורו", לעודד איש את רעהו (ואשה את רעותה) להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני אהבת ישראל ואחדות ישראל. | |||
}} | |||
==קישורים | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=98 רעיונות לפרשת במדבר] - | *[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/bamidbar לקוטי שיחות פרשיות - פרשת במדבר] {{מפתח}} | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=98&article=298 טקסט פרשת במדבר עם פירוש רש"י] - חב"ד בישראל | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=98 רעיונות לפרשת במדבר] - {{חב"ד בישראל}} | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=198&article=319 פרשת במדבר בקצרה לילדים] - חב"ד בישראל | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=98&article=298 טקסט פרשת במדבר עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}} | ||
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1538 קריאת התורה של פרשת במדבר עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - | *[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=198&article=319 פרשת במדבר בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}} | ||
*[http://chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2082 הפטרת פרשת במדבר עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] | *[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1538 קריאת התורה של פרשת במדבר עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{שמע}} {{חב"ד אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2082 הפטרת פרשת במדבר עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין]{{שמע}} {{אינפו}} | |||
*[https://col.org.il/news/20336 כשהרבי מבקש 'בקשה נפשית'] סיפורה של קריאת קודש ייחודית בכתבה שפורסמה בשבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{פרשות השבוע}} | {{פרשות השבוע}} | ||
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ד]] | [[קטגוריה:פרשות השבוע|ד]] | ||
[[קטגוריה:חומש במדבר|1]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:47, 18 במאי 2023
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
פרשת במדבר היא הפרשה הראשונה בספר במדבר (מפרק א' פסוק א' עד פרק ד' פסוק כ').
הרבי הורה שמדי שנה בשבת פרשת במדבר שהיא שבת מברכים חודש סיון יערכו התוועדות חסידית מתוך אחדות ישראל כהכנה לקבלת התורה[1].
הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ראשון - ה' מצווה את משה לספור את בני ישראל פעם נוספת. רש"י מסביר שה' סופר את בני ישראל בגלל חביבותם בעיניו. הספירה הראשונה התקיימה כשהיהודים יצאו ממצרים, הפעם השניה הינה לאחרי שרבים מתו בגלל חטא העגל וה' ספר כי לראות את מנין הנותרים.
- שני - התורה מסכמת את מנין בני ישראל לפי חלוקה לשבטים. עם זאת ה' ציוה את משה שלא לספור את שבט לוי. המספר הכולל של עם ישראל היה קצת יותר משש מאות אלף, בנוסף ללויים. כאן ניתנה ללויים האחריות על פירוק, הקמת ונשיאת המשכן במשאות במדבר, וכן הלויים חונים מסביב למשכן.
- שלישי - הקב"ה מצווה את סדר חניית השבטים מסביב למשכן, ועל דגלי השבטים כל שבט עם דגלו בצבע מיוחד, זהה לצבע של האבן השמורה לשבט בחושן המשפט שנשא הכהן הגדול. כמו כן, מסביר רש"י, שסדר החניה במדבר הינו לפי הסדר בו נשאו בני יעקב את אביהם על פי ציוויו בדרכו לקבורה במערת המכפלה. התורה גם קובעת את סדר המסעות של השבטים במדבר סיני: כפי שכבר למדנו בתורה, בני ישראל נסעו על פי ה', כאשר הענן היה עולה מעל המשכן, ועד לאותו סימן, היה עם ישראל חונה במקום אחד.
- רביעי - מתחיל במילים "אלה תולדות אהרן ומשה" ואז מפרטת התורה את תולדות אהרן. רש"י מסביר שהם נקראים גם בניו של משה כיון שהוא לימדם תורה. כאן מצווים שבט לוי להיות אחראים על המשכן. רש"י מסביר שכיון שהלווים עושים את תפקידם עבור כל עם ישראל, לכן הם מקבלים מעשר משאר העם. התורה מציינת שמלכתחילה הכבוד היה שמור לבכורים, ורש"י מסביר שהמשימה ניטלה מהם כיון שהם השתתפו בחטא העגל.
- חמישי - הקב"ה מצווה את משה לספור את הלויים. המדובר בכל בן לשבט לוי מבן חודש ומעלה. הפסוק מתאר את הספירה של משה "על פי ה'" ורש"י מסביר שמשה לא נכנס לכל אוהל על מנת לספור את הילדים והתינוקות, אלא היה עומד מחוץ לאוהל וקול השכינה היה אומר כמה ילדים ישנם בתוך האוהל.
- שישי - הקב"ה מצווה את משה לספור את הבכורים של עם ישראל וגם כאן הספירה היא מבן חודש ומעלה. במפקד זה נספרו כעשרים ושתיים אלף בכורים ואז הקב"ה ציוה את משה להחליף את הלויים עם הבכורים בעבודתם.
- שביעי - ציווים מיוחדים לבני משפחת קהת הלויים. תפקידם של הקהתים הינו לשאת את ארון הברית והמשכן במשאותיו. מדובר במשימה בעלת חשיבות גדולה ואחריות רבה, כיון שבארון נמצאות לוחות הברית ויחד עמו הם נושאים את המנורה, השולחן הטהור ושאר כלי הקודש. עבודתם של הקהתים מתחילה רק לאחר שאהרן ובניו כיסו את המשכן ושאר כלי הקודש.
מנהגים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנהג ישראל בשבת פרשת במדבר אחר הצהריים, בזמן "רעווא דרעווין", לערוך התוועדות חסידית ואמירת 'לחיים' בסימן "שבת אחים גם יחד".
מקור המנהג בהתוועדות שבת פרשת בחוקותי שנת תשמ"ו, אז הציע הרבי:
באה ההצעה והבקשה דלקמן, בקשה נפשית:
ביום השבת הבא עלינו לטובה, שבת קודש פרשת במדבר, מברכים החודש וערב ראש חודש סיון, בעלות המנחה (שאז מתחיל כבר ענין האחדות דראש חודש סיון (כנ"ל ס"ה) - יתאספו בכל מקום ומקום רבים מישראל, אנשים ונשים וטף, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", "שבת אחים גם יחד", להתוועדות רעים, עד לסעודה כפשוטה ("גדולה לגימה שמקרבת") - אנשים לחוד ונשים לחוד (כמובן וגם פשוט),
שבה ידברו דברי תורה בכלל, ובמיוחד - בעניני אהבת ישראל ואחדות ישראל.. ועוד ועיקר - ש"איש את רעהו יעזורו", לעודד איש את רעהו (ואשה את רעותה) להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני אהבת ישראל ואחדות ישראל.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות פרשיות - פרשת במדבר
- רעיונות לפרשת במדבר -
- טקסט פרשת במדבר עם פירוש רש"י -
- פרשת במדבר בקצרה לילדים -
- קריאת התורה של פרשת במדבר עם טעמי המקרא (חב"ד), ר' מיכאל סלוין -
- הפטרת פרשת במדבר עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין
- כשהרבי מבקש 'בקשה נפשית' סיפורה של קריאת קודש ייחודית בכתבה שפורסמה בשבועון כפר חב"ד
הערות שוליים
| פרשות השבוע | ||
|---|---|---|
| ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי | |
| ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצווה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
| ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
| ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קורח • חוקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
| ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ניצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה | |