תומכי תמימים כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:56, 12 בדצמבר 2024

תומכי תמימים כפר חב"ד
בניין ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד
אפיון	ישיבה גדולה
תאריך יסוד	שנת תשח"י
מיקום	רחוב הרבי הרש"ב 8, כפר חב"ד
ראש הישיבה	הרב יוסף יצחק בלינוב.
משגיח ראשי	הרב חיים דוד וילהלם
משפיע ראשי	הרב שניאור זלמן גופין
מספר תלמידים	260
ספר פלפולים	פלפול התמימים
קובץ הערות	הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד

ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, הינה ישיבה גדולה המרכזית מרשת ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש הממוקמת כפר חב"ד.

ייסוד הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה נוסדה בלוד בראשית חודש שבט תש"ט כישיבת תומכי תמימים לוד, כשבהמשך עברו אליה גם תלמידי ישיבת אחי תמימים תל אביב. בשנת תשכ"ג עברה הישיבה הגדולה, בראשות ראש הישיבה הרב ישראל גרוסמן והמשפיע הרב שלמה חיים קסלמן למשכנה בכפר חב"ד. במשך השנים שימשה הישיבה כישיבה הגדולה המרכזית בארץ הקודש, וישיבות אחרות (בקריית גת, בצפת ובמגדל העמק) התבססו על קבוצות תלמידים שנשלחו אליהם מתוך תלמידי הישיבה. כמו כן, היוותה הישיבה אבן שואבת לתלמידי ישיבות רבים מישיבות אחרות שביקשו ללמוד את תורת החסידות.

ראשי הישיבה במשך השנים היו הרב גרוסמן, הרב אליעזר פלצ'ינסקי והרב יעקב דב כ"ץ. הרב מאיר צבי גרוזמן שימש כמנהל רוחני. המשפיעים היו הרב שלמה חיים קסלמן והרב מנחם מענדל פוטרפס. את הישיבה ניהלו הרב אפרים וולף, בנו ר' ברק'ה וולף הרב מנשה חדד ור' יוס'ל בלוי (במסגרת משרד 'מוסדות חב"ד בארץ הקודש', שכלל גם את הישיבה בלוד, בתי הספר למלאכה, אגודת חסידי חב"ד וקה"ת).

כיום מנהל את הישיבה הרב שלום דובער חדד.

ישיבת אור תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ישיבת אור תמימים

בשנות הכ"ף על פי הוראתו של הרבי פתח הרב שניאור זלמן גפני ישיבה לבחורים החוזרים בתשובה בתוך שטח הישיבה בכפר חב"ד^[1].

על בוגרי הישיבה נמנים הרב יונתן זקס, פישל ג'ייקובס, ועוד.

שלוחים לישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בשנת תשל"ה עפ"י בקשת ר' מענדל פוטרפאס^[^{דרוש מקור]} שלח הרבי קבוצת בחורים כשלוחים לישיבה, מאז כל שנה נשלחים לישיבה קבוצת תלמידים שלוחים.

הישיבה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

נכון לשנת הלימודים תשפ"ד לומדים בישיבה כ-280 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' בישיבה ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת בקבוצה בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל.

פעילות[עריכה | עריכת קוד מקור]

תלמידי הישיבה מפעילים את הארגונים: הפנסאים, חיילי בית דוד, וכן מערך שיעורי תניא בישובים הסמוכים ,והפצת המעינות בקרב בני הישיבות בעיר בני ברק וגלילותיה

וכן,מחנה הקיץ גן ישראל - ארץ הקודש וישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש. מידי שנה מתקיימים בבניין הישיבה "יום תמים לרבי" ו"שבת הכנה לג' תמוז".

הוצאות לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת הערות התמימים ואנ"ש בישיבה.

בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.

נכון לשנת תשפ"א יצאו לאור בסדרה כ"ה כרכים^[2]

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראש הישיבה: הרב יוסף יצחק בלינוב.
מראשי הישיבה: הרב אליהו לנדא, הרב יעקב שוויכה, הרב יעקב גולדשמיד, הרב יעקב משה וואלבערג, הרב אפרים פישל דמיחובסקי.
משפיע ראשי: הרב זלמן גופין.
משגיח ראשי: הרב חיים דוד וילהלם.
משגיח בחסידות: הרב אפרים פישל דמיחובסקי.
משגיח שיעור א': הרב מנחם מענדל רוזנברג.
שיעור א: ר"מים: הרב דן שלום טוביה נפתלין, הרב שלמה קעניג, הרב יעקב משה וואלבערג. משפיעים: הרב הלל גואטה, הרב מנחם מענדל גורביץ׳, והרב דוד פלדמן (כפר חב"ד).
שיעור ב': ר"מים: הרב יעקב שוויכה, הרב חנא חיים פרידמן, הרב זעליג פלדמן והרב ברוך שלמה בליז'נסקי. משפיעים: הרב דוד בייטש, הרב אליהו קירשנבאום והרב חיים אריה לייב זקס.
שיעור ג': ר"מים: הרב יעקב גולדשמיד והרב דובער בלינוב. משפיע: הרב שניאור זלמן גופין.
משיבים: עיונא: הרב חוני בלינוב, הרב משה ויינפלד. גירסא: הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג, והרב חנא חיים פרידמן. הלכה: הרב דב טברדוביץ'. חסידות: הרב אליהו קוק.
מכון סמיכה: ר"מ: הרב דב טברדוביץ'.
הנהלה גשמית: הרב שלום בער חדד, הרב מנחם לרר, הרב בנימין לרר, והרב גרשון סודקביץ.
מזכירות: הרב יצחק מאיר סוסובר.

ר"מים בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפיעים בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבות תומכי תמימים המרכזית - שנים ראשונות סקירה נרחבת באתר הישיבה

הערות שוליים

↑ נתן אברהם, התפארת של תומכי תמימים - שבועון בית משיח גיליון מספר 570 (ט"ו אלול תשס"ו), עמודים 32 - 37.
↑ 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה, הספר בפורמט באתר (קישור שבור)

[1] נתן אברהם, התפארת של תומכי תמימים - שבועון בית משיח גיליון מספר 570 (ט"ו אלול תשס"ו), עמודים 32 - 37.

[2] 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה, הספר בפורמט באתר (קישור שבור)

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:ישיבה כפר חב"ד.jpg|left|thumb|250px|בניין הישיבה]]
+{{להשלים|כל הערך=כן}}
-'''[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] המרכזית [[כפר חב"ד]]''', הוקמה על ידי התלמידים המבוגרים של ישיבת תומכי תמימים בלוד.
+{{ישיבה|
+|שם=
+|תמונה=ישיבה כפר חב"ד.jpg
+|כתובית=בניין ישיבת תומכי תמימים [[כפר חב"ד]]
+|אפיון=[[ישיבה גדולה]]
+|תאריך יסוד=שנת [[תשח"י]]
+|תאריך סגירה=
+|מיקום=רחוב הרבי הרש"ב 8, [[כפר חב"ד]]
+|מייסד=
+|ראש הישיבה=הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
+|משגיח ראשי=הרב [[חיים דוד וילהלם (כפר חב"ד)|חיים דוד וילהלם]]
+|משפיע ראשי=הרב [[שניאור זלמן גופין]]
+|הנהלה גשמית=הרב [[שלום בער חדד]], הרב [[מנחם לרר]], הרב גרשון סודקביץ והרב שלום דובער חדד.
+|מספר תלמידים=260
+|ספר פלפולים=[[פלפול]] התמימים
+|קובץ הערות=הערות התמימים ואנ"ש כפר חב"ד
+|אתר אינטרנט=
+|מפה=
+}}
+'''ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד''', הינה [[ישיבה גדולה]] המרכזית מרשת ישיבות [[תומכי תמימים]] בארץ הקודש הממוקמת [[כפר חב"ד]].
-העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+==ייסוד הישיבה==
+[[קובץ:זאל כפר חב''ד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולם הלימודים בישיבה, בשנותיו הראשונות (במרכז נראה עומד הרב [[משה לנדא]])]]
+[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
+[[קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלומי אוויר. צילום: ישראל ברדוגו]]
+הישיבה נוסדה ב[[לוד]] בראשית חודש [[שבט]] [[תש"ט]] כ[[ישיבת תומכי תמימים לוד]], כשבהמשך עברו אליה גם תלמידי ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה, בראשות ראש הישיבה הרב [[ישראל גרוסמן]] וה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]] למשכנה ב[[כפר חב"ד]]. במשך השנים שימשה הישיבה כישיבה הגדולה המרכזית ב[[ארץ הקודש]], וישיבות אחרות (בקריית גת, בצפת ובמגדל העמק) התבססו על קבוצות תלמידים שנשלחו אליהם מתוך תלמידי הישיבה. כמו כן, היוותה הישיבה אבן שואבת לתלמידי ישיבות רבים מישיבות אחרות שביקשו ללמוד את [[תורת החסידות]].
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+ראשי הישיבה במשך השנים היו הרב גרוסמן, הרב אליעזר פלצ'ינסקי והרב [[יעקב דב כ"ץ]]. הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] שימש כמנהל רוחני. המשפיעים היו הרב [[שלמה חיים קסלמן]] והרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]. את הישיבה ניהלו הרב [[אפרים וולף]], בנו ר' [[ברק'ה וולף]] הרב [[מנשה חדד]] ור' [[יוסף ישראל בלוי|יוס'ל בלוי]] (במסגרת משרד 'מוסדות חב"ד בארץ הקודש', שכלל גם את הישיבה בלוד, בתי הספר למלאכה, אגודת חסידי חב"ד וקה"ת).
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+כיום מנהל את הישיבה הרב שלום דובער חדד.
+==ישיבת אור תמימים==
+{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת אור תמימים]]}}
+בשנות הכ"ף על פי הוראתו של הרבי פתח הרב [[שניאור זלמן גפני]] ישיבה לבחורים החוזרים בתשובה בתוך שטח הישיבה בכפר חב"ד{{הערה|[[נתן אברהם]], '''[https://drive.google.com/file/d/16to9t3VybdOha3vAetUFQynl-6Y0JjDv/view התפארת של תומכי תמימים]''' - {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גיליון מספר 570 (ט"ו אלול תשס"ו), עמודים 32 - 37.}}.
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
+על בוגרי הישיבה נמנים הרב [[יונתן זקס]], [[פישל ג'ייקובס]], ועוד.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
+==שלוחים לישיבה==
+{{להשלים}}
+בשנת [[תשל"ה]] עפ"י בקשת [[ר' מענדל פוטרפאס]]{{מקור}} שלח הרבי קבוצת בחורים כשלוחים לישיבה, מאז כל שנה נשלחים לישיבה קבוצת [[התלמידים השלוחים|תלמידים שלוחים]].
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
+== הישיבה כיום ==
+נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] לומדים בישיבה כ-280 תלמידים המחולקים לשלשה שיעורים. לאחר שנת הלימודים בשיעור ג' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמידים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]]. לאחר מכן ממשיכים ופועלים כתלמידים שלוחים בישיבות חב"ד ברחבי תבל.
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
+==פעילות==
+תלמידי הישיבה מפעילים את הארגונים: [[ארגון הפנסאים|הפנסאים]], [[ארגון|חיילי בית דוד]], וכן מערך שיעורי תניא בישובים הסמוכים ,והפצת המעינות בקרב בני הישיבות בעיר בני ברק וגלילותיה
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+וכן,מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ו[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש]].
+מידי שנה מתקיימים בבניין הישיבה "[[יום תמים לרבי]]" ו"שבת הכנה לג' תמוז".
-== הישיבה כיום ==
+==הוצאות לאור==
-נכון לשנת הלימודים [[תשע"א]] לומדים בישיבה כ-180 תלמידים המחולקים לארבעה שיעורים. לאחר שנה ג' בישיבה חלקם של התלמידים יוצאים ל[[שליחות]] או לימודים באחד ממכוני הסמיכה החבדיי"ם בארץ ובעולם.
+מידי תקופה מוציאים תלמידי הישיבה גליון המרכז את חידושי תורתם של תלמידי הישיבה. הגליון יוצא לאור על ידי סניף מערכת [[הערות התמימים ואנ"ש]] בישיבה.
-לאחר שנת הלימודים בשיעור ד' ב[[ישיבה]] ממשיכים התלמיגים לשנת לימודים נוספת ב[[קבוצה]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים המרכזית]] [[770]].
+בנוסף לכך, מידי שנה תלמידי הישיבה מוציאים לאור ספר פלפולים עב-כרס, בו מתפרסמים חקירות תורניות בגמרא, בעניני הלכה ומנהג ובתחומים נוספים, מאת רבני הישיבה ותלמידיה.
-תלמידי הישיבה מפעילים את מחנה הקיץ [[גן ישראל - ארץ הקודש]] ואת ישיבת הקיץ [[צעירי ליובאוויטש]].
+נכון לשנת [[תשפ"א]] יצאו לאור בסדרה כ"ה כרכים{{הערה|1='''[http://col.org.il/pics/inbox/2286035_.145744.pdf 500 עמודים עמוסים בחידושי תורה]''', הספר בפורמט {{PDF}} באתר {{col}} (קישור שבור)}}
 ==צוות הישיבה==
-* ראשי הישיבה: הרב [[יעקב כץ]], הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]
+*[[ראש הישיבה]]: הרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
-* משפיע ראשי: הרב [[שניאור זלמן גופין]]
+*[[ראש הישיבה|מראשי הישיבה]]: הרב [[אליהו לנדא]], הרב [[יעקב שוויכה]], הרב [[יעקב גולדשמיד]], הרב [[יעקב משה וואלבערג]], הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].
+*[[משפיע]] ראשי: הרב [[זלמן גופין]].
-*'''שיעור א'''': ר"מ: הרב יעקב שוויכה. משפיעים: הרב אליהו קוק, הרב שמעון גופין.
+*[[משגיח]] ראשי: הרב חיים דוד וילהלם.
+*[[משגיח]] בחסידות: הרב [[אפרים פישל דמיחובסקי]].
-*'''שיעור ב'''': ר"מ: הרב [[יעקב גולדשמיד]]. משפיעים: הרב [[משה נפרסטק]], הרב אליהו קירשנבאום.
+*[[משגיח]] שיעור א': הרב מנחם מענדל רוזנברג.
+*'''שיעור א''': [[ר"מ]]ים: הרב דן שלום טוביה נפתלין, הרב שלמה קעניג, הרב [[יעקב משה וואלבערג]]. [[משפיע]]ים: [[הרב הלל גואטה]], הרב מנחם מענדל גורביץ׳, והרב [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)]].
-*'''שיעור ג'''': ר"מ: הרב [[אליהו לנדא]]. משפיע: הרב אפריים דמיכובסקי.
+*'''שיעור ב'''': ר"מים: הרב [[יעקב שוויכה]], הרב [[חנא חיים פרידמן]], הרב זעליג פלדמן והרב [[ברוך שלמה בליז'נסקי]]. משפיעים: הרב דוד בייטש, הרב [[אליהו קירשנבאום]] והרב [[חיים אריה לייב זקס]].
+*'''שיעור ג'''': ר"מים: הרב [[יעקב גולדשמיד]] והרב דובער בלינוב. משפיע: הרב [[שניאור זלמן גופין]].
-*'''שיעור ד'''': ר"מ: הרב ברוך שלמה בליז'ינסקי. משפיע: הרב גופין.
+*'''[[משיב]]ים''': עיונא: הרב חוני בלינוב, הרב משה ויינפלד. גירסא: הרב בנימין כהן, הרב שלמה קעניג, והרב חנא חיים פרידמן. הלכה: הרב [[דב טברדוביץ']]. חסידות: הרב [[אליהו קוק]].
+*'''מכון [[סמיכה]]''': ר"מ: הרב [[דב טברדוביץ']].
-*'''משיבים''': הרב בנימין כהן,  הרב חיים זקס, הרב שלמה קעניג, הרב אליעזר חזן והרב דן נפתלין.
+*'''הנהלה גשמית''': הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]], הרב בנימין לרר, והרב גרשון סודקביץ.
+*'''מזכירות''': הרב [[יצחק מאיר סוסובר]].
-*'''מכון סמיכה''': הרב [[דב טברדוביץ']] והרב [[יוסף יצחק בלינוב]].
-*'''הנהלה''': הרב [[מנחם לרר]], הרב [[מנשה חדד]] והרב [[אליקים וולף]].
-*'''מזכירות''': ר' נחשון פקטור.
+===[[ר"מים]] בעבר===
+* הרב [[ישראל גרוסמן]]
+* הרב [[נחום טרבניק]]
+* הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]
+* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
+* הרב [[יהושע זעליג פלדמן]]
+* הרב אברהם יצחק לסקר
+* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]
 ===משפיעים בעבר===
-* הרב [[שלמה חיים קסלמן]] - עד לפטירתו.
+* הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
-* הרב ר' [[מענדל פוטערפאס]] - עד לפטירתו.
+* הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]]
-* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - עד ל[[תשס"ה]].
+* הרב [[שלום דובער קסלמן]]
-* הרב [[דוד אבא זלמנוב]] - עד ל[[תשס"ח]].
+* הרב [[אברהם גד ונקרט]]
+* הרב [[מאיר צבי גרוזמן]]
+* הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]]
+* הרב [[דוד אבא זלמנוב]]
+* הרב [[משה נפרסטק]]
+* הרב [[יוסף יצחק אופן]]
+* הרב [[מנחם מענדל אשכנזי]][[משה הלל (אור יהודה)|)]]
 ==לקריאה נוספת==
-*[[ימי תמימים (ספר)]]
+*[[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]]
-*[[נרות להאיר (ספר)]]
+*[[נרות להאיר (ספר)|נרות להאיר]]
-{{ערך חסר}}
+==קישורים חיצונים==
+*[https://tmimim.co.il/post/5446/ ישיבות תומכי תמימים המרכזית - שנים ראשונות] סקירה נרחבת באתר הישיבה
+{{תומכי תמימים}}
+{{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|כפר חב"ד]]
+{{מיון רגיל:כפר חב"ד}}
+[[קטגוריה:תומכי תמימים כפר חב"ד|*]]
+[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
+[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|ת]]
+[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]