ישעיהו הרצל: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־10:00, 2 בדצמבר 2024

הרב ישעיהו הרצל
הרב ישעיהו הרצל בכינוס הצאצאים, תשע"ה
לידה	תש"ו
	ירושלים
מקום פעילות	נוף הגליל
השתייכות	חסידות חב"ד
רבותיו	הרבי שליט"א מה"מ

הרב ישעיה הרצל (יליד שנת תש"ו) הוא רב העיר נוף הגליל וחבר בית דין רבני חב"ד באה"ק. כיהן כשליח הרבי וכרבו של כפר תבור ומהתושבים הראשונים בשכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי.

תולדות חיים

נולד וגדל בשכונת מאה שערים בירושלים לרב פנחס לייבוש ושטערנא פרידא. אביו שימש כמשפיע בבית כנסת חב"ד 'אוהל יצחק' בשכונה.

בילדותו היה מבקר מידי שבת את דודו המשפיע הרב משה ובר, למד בתלמוד תורה תורת אמת, בישיבת ישיבה קטנה בלוד ובישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שם למד אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, בחודש אלול תשכ"ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שבמרכז חב"ד העולמי בברוקלין שבניו יורק.

ביחידות הראשונה אליה נכנס כתב את שם אביו פנחס לייבוש, הרבי אמר לו: "ער האט דאך נאך א נאמען", הוא ענה: "מיכאל", והרבי הוסיף בפתק את השם מיכאל. בהמשך אמר לו הרבי שודאי ידוע לו מכך שאין אומרים תהילים בלילה מלבד בעשרת ימי תשובה ובהושענא רבא בהם אומרים לאחר חצות הלילה. בנוסף הורה לו הרבי ללמוד את ספר התניא החל מפרק כ"ו ואמר לו שהזמן הרצוי לעריכת חשבון נפש הוא בלילה ועליו להיות בשמחה ולא לערוך חשבון נפש בשעות היום.

ביחידות נוספת כתב בדו"ח שהכניס שהוא כותב חידושי תורה, הרבי השיב לו שכתיבת חידושי תורה היא דבר חשוב וכדאי שבעתיד יביא את חידושיו לדפוס עם הסכמה של שני רבנים, הרבי הוסיף ואמר: "ומכאן יעזרו בהוצאות הדפוס של הספרים".

לאחר חתונתו בתמוז תשכ"ו עם שרה רחל בת הרב יעקב פרידמן, למד בכולל אברכים בשכונת קראון הייטס, בקיץ תשכ"ז חזר לישראל, בשנת תשכ"ט עבר בהוראת הרבי לנחלת הר חב"ד שהוקם אז והיה מהמשפחות הראשונות במקום, שם למד שם בכולל במשך שנתיים, שם נסמך לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל על ידי הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף.

באותו הזמן הוא זכה לקבל במפתיע מענה מהרבי בו מורה לו “להתעניין ברבנות באה”ק ת”ו”, דבר שלא הזכיר כלל.

ואכן עם קבלת ההוראה התחיל מייד להתעניין בנושא הרבנות, והועלו הצעות שונות של רבנות ביישובים קטנים באזור נחלת הר חב”ד. הייתה הצעה אחת לעבור לנצרת עלית, שם הוקם באותה תקופה כולל אברכים להוראה על ידי התנועה להפצת התורה, כאשר חצי יום מוקדש ללימוד הוראה והחצי השני להפצת המעיינות. הוא כתב לרבי תשע הצעות וביניהן את ההצעה של נצרת עלית. הרבי ענה לו “להתעניין בכולל בנצרת עלית”.

ואכן, בשנת תשל"ב עבר לנצרת עילית. זמן קצר לאחר מכן קיבל מענה מהרבי: “ע”ד המבצע תפילין בעיר וכו’ צריך להשתדל ולפעול בכל הנ”ל. וקרוב לוודאי - שבאם לא יחשדו במפלגתיות פוליטית - יתרבה חינם על ידי פעילות האמורה”.

בתשל"ז התמנה הרב הרצל לרב של כפר תבור הסמוכה לאחר ששאל את הרבי וקיבל את המענה: "באם ינהיג את הרבנות על פי השולחן ערוך, שיקבל את המשרה". הם עברו לגור בכפר תבור והחל לשמש כרב הכפר וכשליח הרבי באיזור.

זכה לקבל באופן אישי מהרבי את קונטרס אהבת ישראל, מתוקף תפקידו כמשפיע הפועל בקירוב יהודים.

לאחר פטירתו של רב העיר נצרת עילית, הרב פנחס מילר, בשנת תשנ"ב, כתב על כך לרבי והעלה את האפשרות להגיש מועמדות לרבנות וקיבל מענה הסכמה וברכה על תפקיד רב העיר נצרת עלית. בפועל הבחירות נדחו עד לי"ג באב תשנ"ו אז נבחר לרב העיר וחזר להתגורר בנצרת עילית.

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק ובהמשך בכינוסים נוספים לקבלת פני משיח צדקנו. לאחר שנבחר לרב תלה זאת בברכתו של הרבי מלך המשיח. חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח.

בחודש תשרי שנת תש"ס נפטרה רעייתו מרת שרה רחל ולאחר מספר שנים נישא בזיווג שני למרת זלטה (מבית ר' ברוך פריז), אלמנת ר' מאיר פריימן.

לאחר ההתיישבות החרדית בהר יונה, הוא ליווה את כל ההתפתחות במקום כשהוא יוצר קשרים עם מנהיגי כל החוגים, ובמיוחד עם האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, אותו הוא מכיר אישית מהילדות בירושלים.

בשנים האחרונות נצרת עילית התפתחה לעיר ואם בישראל ושינתה את שמה לנוף הגליל.

בחודש סיון תשפ"ד מונה לחבר בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.

משפחתו

בניו

הרב שניאור זלמן הרצל - סופר חסידי
הרב מנחם מענדל הרצל - רב ושליח ביישובי גוש ארבל.
הרב שלום דובער הרצל - שליח בעיר יקנעם.

חתניו

הרב משה צבי היילפרין - רב קהילות חב"ד ברמות ד' ובשכונת בית-ישראל, ירושלים ומראשי איגוד הצאצאים.
הרב מנחם מענדל פרידמן - שליח הרבי לאור יהודה.
הרב יוסף חיים רוזנבלט - שליח ורב מועצה אזורית גליל תחתון.
הרב שלמה רוזנבלט - משפיע בישיבת חב"ד בית שמש.
הרב דובער משה ליפש - רב ביכנ"ס בנצרת עילית.
הרב שלום בער הניג - מחנך ומשפיע בצפת.
הרב אברהם רבינוביץ' - ר"מ בישיבת חנוך לנער ושליח בשכונת נוה אורנים, צפת.

לקריאה נוספת

חשבון נפש? בסדר מסודר, בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 54
הרבי שאל פעמיים, בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 2055 עמוד 30

קישורים חיצוניים

"זכרון ליום ראשון" ראיון מקיף עם הרב הרצל בשבועון בית משיח
לא לתת למשיח לרדת מסדר היום! מאמר שכתב לקראת כ"ח בניסן -
הגדרתם של מנהגי ישראל - כינוס תורה בימי התשלומין של חג השבועות ט"ו סיוון תשע"ד (13.06.2014)
הפצת יהדות - בלי פוליטיקה, ראיון משוכתב עם הרב הרצל בעלון הסיפור שלי JEM
הכנסת אורחים כהלכה, כינוס תורה מכון הלכה חב"ד חג השבועות תשפ"א
הרב הרצל: הציפייה לגאולה מתחזקת - כשמתפללים באריכות, באתר 'לחלוחית גאולתית'

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:ישעיהו הרצל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישעיהו הרצל]]
+{{דמות|
-[[הרב]] '''ישעיה הרצל''' הינו רב העיר [[נצרת עילית]] וממייסדי [[נחלת הר חב"ד]].
+שם=הרב ישעיהו הרצל
+|תמונה= הרב ישעיהו הרצל.jpeg
+|תיאור= הרב ישעיהו הרצל ב[[איגוד צאצאי רבנו הזקן#כנסים ופעולות|כינוס הצאצאים]], [[תשע"ה]]
+|תאריך לידה=[[תש"ו]]
+|מקום לידה= ירושלים
+|מקום פעילות=[[נוף הגליל]]
+|רבותיו=הרבי שליט"א מה"מ
+|תפקידים נוספים=
+|השתייכות=חסידות חב"ד
+}}
+[[קובץ:ישעיה הרצל כינוס השלוחים תשפ"ה בנקט.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב ישעיהו הרצל חבר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] נואם בבאנקט [[כינוס השלוחים]] תשפ"ה]]
+[[קובץ:אברהם יעקב פרידמן וישעיהו הרצל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישעיהו הרצל עם האדמו"ר מסדיגורא, הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] ([[כסלו]] [[תשס"ח]])]]
-הרב הרצל נולד לרב [[פנחס לייבוש הרצל]], [[משפיע]] [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]].
+הרב '''ישעיה הרצל''' (יליד שנת [[תש"ו]]) הוא רב העיר [[נוף הגליל]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]]. כיהן כשליח הרבי וכרבו של [[כפר תבור]] ומהתושבים הראשונים בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]].
-בשנת [[תשל"ג]] מונה הרב הרצל ל[[שליח]] ורב בכפר תבור. החל משנת [[תשנ"ו]] עבר לשמש כרב העיר [[נצרת עילית]].
+==תולדות חיים==
+נולד וגדל בשכונת מאה שערים ב[[ירושלים]] לרב [[פנחס לייבוש הרצל|פנחס לייבוש]] ושטערנא פרידא. אביו שימש כ[[משפיע]] בבית כנסת [[חב"ד]] 'אוהל יצחק' בשכונה.
+בילדותו היה מבקר מידי [[שבת]] את דודו המשפיע הרב [[משה ובר]], למד בתלמוד תורה [[מוסדות תורת אמת|תורת אמת]], בישיבת [[ישיבה קטנה בלוד]] ובישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] שם למד אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], בחודש [[אלול]] [[תשכ"ד]] נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שב[[מרכז חב"ד העולמי - 770|מרכז חב"ד העולמי]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]].
+ב[[יחידות]] הראשונה אליה נכנס כתב את שם אביו פנחס לייבוש, הרבי אמר לו: "ער האט דאך נאך א נאמען", הוא ענה: "מיכאל", והרבי הוסיף בפתק את השם מיכאל. בהמשך אמר לו הרבי שודאי ידוע לו מכך שאין אומרים [[תהילים]] ב[[לילה]] מלבד ב[[עשרת ימי תשובה]] וב[[הושענא רבא]] בהם אומרים לאחר חצות הלילה. בנוסף הורה לו הרבי ללמוד את [[ספר התניא]] החל מ[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו|פרק כ"ו]] ואמר לו שהזמן הרצוי לעריכת [[חשבון נפש]] הוא בלילה ועליו להיות ב[[שמחה]] ולא לערוך חשבון נפש בשעות ה[[יום]].
+ב[[יחידות]] נוספת כתב בדו"ח שהכניס שהוא כותב חידושי תורה, הרבי השיב לו שכתיבת חידושי תורה היא דבר חשוב וכדאי שבעתיד יביא את חידושיו לדפוס עם הסכמה של שני רבנים, הרבי הוסיף ואמר: "ומכאן יעזרו בהוצאות הדפוס של הספרים".
+לאחר חתונתו בתמוז [[תשכ"ו]] עם שרה רחל בת הרב [[יעקב פרידמן]], למד ב[[כולל אברכים]] בשכונת [[קראון הייטס]], בקיץ תשכ"ז חזר לישראל, בשנת [[תשכ"ט]] עבר בהוראת [[הרבי]] ל[[קריית מלאכי|נחלת הר חב"ד]] שהוקם אז והיה מהמשפחות הראשונות במקום, שם למד שם בכולל במשך שנתיים, שם [[סמיכה לרבנות|נסמך לרבנות]] מטעם [[הרבנות הראשית לישראל]] על ידי הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]].
+באותו הזמן הוא זכה לקבל במפתיע מענה מהרבי בו מורה לו “להתעניין ברבנות באה”ק ת”ו”, דבר שלא הזכיר כלל.
+ואכן עם קבלת ההוראה התחיל מייד להתעניין בנושא הרבנות, והועלו הצעות שונות של רבנות ביישובים קטנים באזור נחלת הר חב”ד. הייתה הצעה אחת לעבור לנצרת עלית, שם הוקם באותה תקופה כולל אברכים להוראה על ידי התנועה להפצת התורה, כאשר חצי יום מוקדש ללימוד הוראה והחצי השני להפצת המעיינות. הוא כתב לרבי תשע הצעות וביניהן את ההצעה של נצרת עלית. הרבי ענה לו “להתעניין בכולל בנצרת עלית”.
+ואכן, בשנת [[תשל"ב]] עבר ל[[נצרת עילית]]. זמן קצר לאחר מכן קיבל מענה מהרבי: “ע”ד המבצע תפילין בעיר וכו’ צריך להשתדל ולפעול בכל הנ”ל. וקרוב לוודאי - שבאם לא יחשדו במפלגתיות פוליטית - יתרבה חינם על ידי פעילות האמורה”.
+ב[[תשל"ז]] התמנה הרב הרצל לרב של כפר תבור הסמוכה לאחר ששאל את הרבי וקיבל את המענה: "באם ינהיג את הרבנות על פי השולחן ערוך, שיקבל את המשרה". הם עברו לגור בכפר תבור והחל לשמש כרב הכפר וכשליח הרבי באיזור.
+זכה לקבל באופן אישי מהרבי את [[קונטרס אהבת ישראל]], מתוקף תפקידו כ[[משפיע]] הפועל בקירוב יהודים.
+לאחר פטירתו של רב העיר נצרת עילית, הרב פנחס מילר, בשנת [[תשנ"ב]], כתב על כך לרבי והעלה את האפשרות להגיש מועמדות לרבנות וקיבל מענה הסכמה וברכה על תפקיד רב העיר נצרת עלית. בפועל הבחירות נדחו עד ל[[י"ג באב]] [[תשנ"ו]] אז נבחר לרב העיר וחזר להתגורר בנצרת עילית.
+גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ובהמשך בכינוסים נוספים ל[[קבלת פני משיח צדקנו]]. לאחר שנבחר לרב תלה זאת בברכתו של הרבי מלך המשיח. חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].
 ב[[חודש תשרי]] שנת [[תש"ס]] נפטרה רעייתו מרת שרה רחל ולאחר מספר שנים נישא בזיווג שני למרת זלטה (מבית ר' [[ברוך פריז]]), אלמנת ר' [[מאיר פריימן]].
-העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+לאחר ההתיישבות החרדית בהר יונה, הוא ליווה את כל ההתפתחות במקום כשהוא יוצר קשרים עם מנהיגי כל החוגים, ובמיוחד עם האדמו"ר מ[[תולדות אברהם יצחק]], אותו הוא מכיר אישית מהילדות בירושלים.
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+בשנים האחרונות נצרת עילית התפתחה לעיר ואם בישראל ושינתה את שמה לנוף הגליל.
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
+ב[[חודש סיון]] [[תשפ"ד]] מונה לחבר בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
+== משפחתו ==
+;בניו
+*הרב [[שניאור זלמן הרצל]] - סופר חסידי
+*הרב מנחם מענדל הרצל - [[רב]] ו[[שליח]] ביישובי גוש ארבל.
+*הרב שלום דובער הרצל - שליח בעיר [[יקנעם]].
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
+;חתניו
+*הרב משה צבי היילפרין - רב קהילות חב"ד ברמות ד' ובשכונת בית-ישראל, ירושלים ומראשי איגוד הצאצאים.
+*הרב [[מנחם מענדל פרידמן (אור יהודה)|מנחם מענדל פרידמן]] - שליח הרבי ל[[אור יהודה]].
+*הרב [[יוסף חיים רוזנבלט]] - [[שליח]] ו[[רב]] מועצה אזורית גליל תחתון.
+*הרב [[שלמה רוזנבלט]] - [[משפיע]] בישיבת חב"ד [[בית שמש]].
+*הרב דובער משה ליפש - רב ביכנ"ס ב[[נצרת עילית]].
+*הרב שלום בער הניג - מחנך ו[[משפיע]] ב[[צפת]].
+*הרב אברהם רבינוביץ' - [[ר"מ]] ב[[ישיבת חנוך לנער]] ושליח בשכונת נוה אורנים, [[צפת]].
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
+==לקריאה נוספת==
+*'''חשבון נפש? בסדר מסודר''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 54
+*'''הרבי שאל פעמיים''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 2055 עמוד 30
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=23375 "זכרון ליום ראשון"]''' ראיון מקיף עם הרב הרצל ב[[שבועון בית משיח]]
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20210 '''לא לתת למשיח לרדת מסדר היום!'''] מאמר שכתב לקראת כ"ח ב[[ניסן]] - {{אינפו}}
+*'''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82311 הגדרתם של מנהגי ישראל]''' - [[כינוס תורה]] ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] {{וידאו}} {{אינפו}} ט"ו [[סיוון]] [[תשע"ד]] (13.06.2014)
+*'''[https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2021/02/296.-Mishpatim-5781.pdf הפצת יהדות - בלי פוליטיקה]''', ראיון משוכתב עם הרב הרצל בעלון הסיפור שלי [[JEM]]
+*'''[https://chabad.info/beis-medrash/678295/ הכנסת אורחים כהלכה]''', כינוס תורה [[מכון הלכה חב"ד]] חג השבועות תשפ"א {{וידפו}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_2.html הרב הרצל: הציפייה לגאולה מתחזקת - כשמתפללים באריכות]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
+{{מיון רגיל:הרצל, ישעיהו}}
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
+[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
+[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ה]]
+[[קטגוריה:משפחת הרצל]]
+[[קטגוריה:משפחת פאריז]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ו]]
+[[קטגוריה:משפחת כהן (2)]]
+[[קטגוריה:רבני ערים ויישובים חב"דיים]]
+[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]

חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש
חברי בית הדין כיום	מזכיר בית הדין - הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי • סגן המזכיר - הרב מנחם מענדל גלוכובסקי • הרב מאיר אשכנזי • הרב מרדכי ביסטריצקי • הרב אליהו יוחנן גוראריה • הרב חיים שלמה דיסקין • הרב משה הבלין • הרב יוסף הכט • הרב אברהם מיכאל הלפרין • הרב ישראל יוסף הנדל • הרב ישעיהו הרצל • הרב יוסף יצחק וולוסוב • הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי • הרב יעקב משה מנדלזון • הרב חיים קיז'נר • הרב יעקב שוויכה
אבות בית הדין במשך השנים	הרב שלמה יוסף זוין • הרב נחום טרבניק • הרב יהודה בוטרשווילי • הרב דוד חנזין • הרב מרדכי שמואל אשכנזי
חברי בית הדין בעבר	הרב דב בער אליעזרוב • הרב גדליהו אקסלרוד • הרב משה אשכנזי • הרב לוי ביסטריצקי • הרב יחיאל מיכל דוברוסקין • הרב גרשון חן • הרב אלכסנדר סנדר יודסין • הרב ברוך בועז יורקוביץ' • הרב בן ציון ליפסקר • הרב יעקב לנדא • הרב זאב דב סלונים • הרב יהוסף גדליה רלב"ג
דיינים בבית הדין	הרב אפרים בוגרד • הרב בנימין קופרמן • הרב שלמה זלמן לבקיבקר • הרב חיים קיז'נר • הרב מרדכי ריפקיינד • הרב חיים הלל רסקין • הרב שניאור זלמן ירוסלבסקי • הרב אסף שמשון אנגלמן
מזכירות	הרב יצחק נוב