זלמן שמעון דבורקין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־18:52, 9 ביולי 2024

הרב זלמן שמעון דבורקין (תר"ס - י"ז באדר תשמ"ה) היה רבה של שכונת קראון הייטס וחבר ועד רבני ליובאוויטש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דבורקין נולד בעיירה רוגצ'וב בשנת תר"ס לאביו ר' ירוחם ואמו מרת רבקה. בשנת תער"ב נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ונהי' בין המצוינים בישיבה. רבו בנגלה היה ר' שמואל ניסנביטש (באריסאווער) ובחסידות היה ר' גרונם אסתרמן . חבריו היו הרב יהודה הבר, הרב ישראל לייב ליפשיץ והרב אברהם אליהו אקסלרוד.

לאחר שעזבה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש עבר ללמוד בחרקוב יחד עם עוד קבוצת 'תמימים'. הלימודים התקיימו בעזרת נשים של בית הכנסת "מצ'נאסקי שול" ובבית הכנסת הקטן שבקומה הראשונה.

לאחר מכן נשא את רעייתו הרבנית צביה, בתו של הרב מנחם מענדל דוברבסקי. כשנה אחר חתונתו נתמנה הרז"ש כרב ושו"ב בעיירה וורונוק באוקראינה ולאחר שנים אחדות העתיק מושבו לעיר סטרדוב בה כיהן כרב ומורה הוראה. הוא לימד תורה ברבים בשיעורים עם בני תורה וגם עם אנשים פשוטים הן בנגלה והן בחסידות ולפעמים נאלץ לעבוד במחתרת.

בשנים תרצ"ז-ח בגלי המאסרים של הרבנים והחסידים וכלי הקודש באו הנ.ק.וו.ד. לעצור אותו בביתו אך הוא לא היה בביתו ואשתו התחמקה מהבית ומיהרה להודיע לו. הוא נמלט מיד מהעיר ועבר לעיר לנינגרד.

בתקופת מגוריו בלנינגרד, היה מראשי אנ"ש בעיר ולפרנסתו עבד ככורך. בזמן השואה, דאג להביא יהודים רבים ובהם חסידים לקבר ישראל.

בתום המלחמה, יצא מברית המועצות, והגיע לפוקינג שבגרמניה, עד שבכסלו תש"ח הגיע לתומכי תמימים ברינואה שבצרפת שם שהה משך זמן ותיפקד כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.

בין השנים תש"ח - תשי"ד נדד ברחבי אירופה כשליח נודד במטרה להפיץ יהדות^[1]

באירלנד היה הרב המכשיר של השחיטה הכשרה שאנ"ש יסדו שם ע"פ הוראות הרביים.

בשנת תשי"ד עקר לפיטסבורג ושימש כרב אנ"ש שם. בערך בשנת תשכ"ד הובא לשמש כרב קהילת חב"ד הגדולה בקראון הייטס, ויחד עם ר' שמואל לויטין ור' אליהו סימפסון שימש כמעין פוסק ב770.

מונה כ"ראש כולל" בהכולל שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א.

לאחר פטירת הרב שניאור זלמן גרליק הועלה שמו כהצעה שישמש כרבו החדש של כפר חב"ד (אך הצעה זו ירדה מהפרק לאחר שהוחלט כי ישמש ברבנות רב מאה"ק)^[2].

בליל שבת ט"ו אייר תשל"ו נפטרה רעייתו מרת צבי'^[3].

בתקופת מחלתו דיבר פעם עם הרבי והרבי אמר לו שיבקש מה שהוא רוצה הוא הבין שזו שעת רצון, וביקש ביאת משיח (ולא רפואה שלימה)^[4].

נפטר מהמחלה האיומה במוצאי שבת פרשת כי תשא י"ז אדר תשמ"ה קרוב לחצות הלילה לאחר שביקש לשתות כוס מים. הרבי השתתף בהלווייתו שהתקיימה ביום שלמחרת.

לא הותיר אחריו ילדים.

לאחר פטירתו התקיימו בחירות לרבני השכונה. בבחירות אלו נבחרו לכהן פאר הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלו, הרב אברהם אזדבא והרב אברהם יוסף הלר.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קובץ רז"ש - תולדותיו, פסיקותיו, תשובותיו, רשימותיו ומאמרים לזכרו. בעריכת הרב שלום דובער לוין וגיסו הרב אליעזר ליפא דוברבסקי^[5], קראון הייטס, תשמ"ז.
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג.
הרב לוי יצחק הולצמן, כי קרוב, גליון מס' 131: סקירה על הרב דבורקין.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

זכרון רז"ש - קובץ תשורה הכולל מדברי ימי חייו, רשימות וסיפורים ואגרות קודש אליו‬. תשורה מחתונת משפחות וואלף מקראון הייטס והכט מפארק סלופ, ה' תמוז תש"ע
דב לבנון, המרא דאתרא של הרבי, שבועון בית משיח -

הערות שוליים

↑ מסופר כי בי' שבט תש"י, בעת ששהה בפוקינג חלם כי הרבנית רבקה מוציאה ספר תורה מארון הקודש ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא בבית רבי, וביום ראשון נודע לו על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.
↑ הרב אשכנזי (ספר) ח"א וח"ב
↑ תמונת המצבה.
↑ מפי הרב יוסף יצחק בלינוב
↑ אחיינו הרב יהושע דוברבסקי.

[1] מסופר כי בי' שבט תש"י, בעת ששהה בפוקינג חלם כי הרבנית רבקה מוציאה ספר תורה מארון הקודש ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא בבית רבי, וביום ראשון נודע לו על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ.

[2] הרב אשכנזי (ספר) ח"א וח"ב

[3] תמונת המצבה.

[4] מפי הרב יוסף יצחק בלינוב

[5] אחיינו הרב יהושע דוברבסקי.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:Dvorkin, Zalman Shimon 06.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן שמעון דבורקין בצעירותו]]
 [[קובץ:דבורקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתהלוכת ל"ג בעומר]]
-הרב '''זלמן שמעון דבורקין''' היה הרב הראשון של שכונת [[קראון הייטס]].
+[[קובץ:זלמן שמעון דבורקין מוסר שיעור בגמרא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דבורקין (מימין) מוסר שיעור ב[[גמרא]] ב-[[770]]]]
+הרב '''זלמן שמעון דבורקין''' ([[תר"ס]] - [[י"ז באדר]] [[תשמ"ה]]) היה רבה של שכונת [[קראון הייטס]] וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].
-נולד בעיירה [[רוגצ'וב]] בשנת [[תר"ס]].
+==תולדות חיים==
+הרב דבורקין נולד ב[[עיירה]] [[רוגצ'וב]] בשנת [[תר"ס]] לאביו ר' ירוחם ואמו מרת רבקה. בשנת [[תער"ב]] נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונהי' בין המצוינים בישיבה. רבו ב[[נגלה]] היה ר' [[שמואל ניסנוביץ|שמואל ניסנביטש]] (באריסאווער) וב[[חסידות]] היה ר' [[גרונם אסתרמן]] . חבריו היו הרב [[יהודה הבר]], הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] והרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]].
-בשנת [[תער"ב]] נשלח ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], ונהי' בין המצוינים. רבו ב[[נגלה]] הי' ר' [[שמואל דובער ניסנביטש]] (באריסאווער) וב[[חסידות]] הי' ר' [[גרונם]] אסתרמן. חבריו היו הרב [[יהודה הבר]], הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] והרב [[אברהם אליהו אקסלרוד]].
+לאחר שעזבה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עבר ללמוד ב[[חרקוב]] יחד עם עוד קבוצת 'תמימים'. הלימודים התקיימו בעזרת נשים של [[בית הכנסת]] "מצ'נאסקי שול" ובבית הכנסת הקטן שבקומה הראשונה.
-לאחר שעזבה ישיבת 'תומכי תמימים' את ליובאוויטש למד ב[[חרקוב]] יחד עם עוד קבוצת 'תמימים'. הלימודים התקיימו בעזרת נשים של בית הכנסת "[[מצ'נאסקי שול]]" ובבית הכנסת הקטן שבקומה הראשונה.
+לאחר מכן [[נישואין|נשא]] את רעייתו הרבנית צביה, בתו של הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]. כשנה אחר חתונתו נתמנה הרז"ש כרב ו[[שו"ב]] ב[[עיירה]] וורונוק ב[[אוקראינה]] ולאחר שנים אחדות העתיק מושבו לעיר [[סטרדוב]] בה כיהן כרב ומורה הוראה. הוא לימד תורה ברבים בשיעורים עם בני תורה וגם עם אנשים פשוטים הן בנגלה והן בחסידות ולפעמים נאלץ לעבוד במחתרת.
-לאחר מכן נישא לרעייתו הרבנית צבי', בתו של ר' [[מנחם מענדל דוברבסקי]].
+בשנים תרצ"ז-ח בגלי המאסרים של הרבנים והחסידים וכלי הקודש באו הנ.ק.וו.ד. לעצור אותו בביתו אך הוא לא היה בביתו ואשתו התחמקה מהבית ומיהרה להודיע לו. הוא נמלט מיד מהעיר ועבר לעיר [[לנינגרד]].
-לאחר מכן עבר לעיר [[לנינגרד]] שם היה מראשי [[אנ"ש]] בעיר. בזמן [[השואה]], דאג להביא יהודים רבים ובהם חסידים לקבר ישראל.
-בתום המלחמה, יצא מברית המועצות, והגיע ל[[פאקינג]] שבגרמניה, עד שב[[כסלו]] [[תש"ח]] הגיע ל[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]] שם שהה משך זמן ותיפקד כמשגיח ראשי בלימוד הנגלה.
+בתקופת מגוריו בלנינגרד, היה מראשי [[אנ"ש]] בעיר ולפרנסתו עבד ככורך. בזמן [[השואה]], דאג להביא יהודים רבים ובהם חסידים לקבר ישראל.
-בין השנים [[תש"ח]] - [[תשי"ד]] נדד ברחבי [[אירופה]] כ[[שליח נודד]] במטרה להפיץ [[יהדות]]{{הערת שוליים|מסופר כי ב[[י' שבט תש"י]], בעת ששהה ב[[אירלנד]] חלם כי [[הרבנית רבקה]] מוציאה [[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא ב[[בית רבי]], וביום ראשון נודע לו על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]].}}
+בתום המלחמה, יצא מ[[ברית המועצות]], והגיע ל[[פוקינג]] שב[[גרמניה]], עד שב[[כסלו]] [[תש"ח]] הגיע ל[[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]] שם שהה משך זמן ותיפקד כ[[משגיח]] ראשי בלימוד הנגלה.
-בשנת [[תשי"ד]] עקר ל[[פיטסבורג]] ושימש כרב [[אנ"ש]] שם.
+בין השנים [[תש"ח]] - [[תשי"ד]] נדד ברחבי [[אירופה]] כ[[שליח נודד]] במטרה להפיץ [[יהדות]]{{הערה|מסופר כי ב[[י' שבט תש"י]], בעת ששהה ב[[פוקינג]] חלם כי [[הרבנית רבקה]] מוציאה [[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ובורחת. הוא חשש כי קרא משהו נורא ב[[בית רבי]], וביום ראשון נודע לו על [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]].}}
-בערך בשנת [[תשכ"ד]] הובא לשמש כרב [[אנ"ש]] ב[[קראון הייטס]], ויחד עם ר' [[שמואל לויטין]] ור' [[אליהו סימפסון]] שימש כמעין פוסק ב[[770]].
+באירלנד היה הרב המכשיר של השחיטה הכשרה שאנ"ש יסדו שם ע"פ הוראות הרביים.
-בשנת [[תשל"ו]] נפטרה רעייתו מרת צבי'.
+בשנת [[תשי"ד]] עקר לפיטסבורג ושימש כרב [[אנ"ש]] שם. בערך בשנת [[תשכ"ד]] הובא לשמש כרב קהילת חב"ד הגדולה ב[[קראון הייטס]], ויחד עם ר' [[שמואל לויטין]] ור' [[אליהו סימפסון]] שימש כמעין פוסק ב[[770]].
-נפטר ב[[י"ז אדר תשמ"ה]] מהמחלה האיומה ללא ילדים.
+מונה כ"ראש כולל" בה[[כולל אברכים שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א|כולל שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
-לאחר פטירתו התקיימו בחירות בהן נבחרו הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]].
+לאחר פטירת הרב [[שניאור זלמן גרליק]] הועלה שמו כהצעה שישמש כרבו החדש של [[כפר חב"ד]] (אך הצעה זו ירדה מהפרק לאחר שהוחלט כי ישמש ברבנות רב מאה"ק){{הערה| [[הרב אשכנזי (ספר)]] ח"א וח"ב}}.
-העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+בליל שבת ט"ו אייר [[תשל"ו]] נפטרה רעייתו מרת צבי'{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/crop/2022/02/61ff9569d7820_1644139881_news_images_gallery.jpg תמונת המצבה].}}.
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+בתקופת מחלתו דיבר פעם עם הרבי והרבי אמר לו שיבקש מה שהוא רוצה הוא הבין שזו שעת רצון, וביקש ביאת משיח (ולא רפואה שלימה){{הערה|מפי הרב [[יוסף יצחק בלינוב]]}}.
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+נפטר מהמחלה האיומה ב[[מוצאי שבת]] פרשת כי תשא [[י"ז אדר]] [[תשמ"ה]] קרוב לחצות הלילה לאחר שביקש לשתות כוס מים. הרבי השתתף בהלווייתו שהתקיימה ביום שלמחרת.
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
+לא הותיר אחריו ילדים.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
+לאחר פטירתו התקיימו בחירות לרבני השכונה. בבחירות אלו נבחרו לכהן פאר הרבנים: הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אברהם יוסף הלר]].
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
+==לקריאה נוספת==
+*קובץ רז"ש - תולדותיו, פסיקותיו, תשובותיו, רשימותיו ומאמרים לזכרו. בעריכת הרב [[שלום דובער לוין]] וגיסו הרב אליעזר ליפא דוברבסקי{{הערה|אחיינו הרב [[יהושע דוברבסקי]].}}, [[קראון הייטס]], [[תשמ"ז]].
+*יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג.
+*הרב [[לוי יצחק הולצמן]], [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]], [https://col.org.il/files/uploads/original/2023/12/6581d0c18f6ca_1703006401.pdf גליון מס' 131: סקירה על הרב דבורקין].
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
+==קישורים חיצוניים==
+*[http://chabadpedia.co.il/images/8/82/%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%96%22%D7%A9.pdf זכרון רז"ש] - קובץ תשורה הכולל מדברי ימי חייו, רשימות וסיפורים ואגרות קודש אליו‬. תשורה מחתונת משפחות וואלף מ[[קראון הייטס]] והכט מפארק סלופ, ה' תמוז תש"ע {{PDF}}
+*דב לבנון, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=67555 המרא דאתרא של הרבי], [[שבועון בית משיח]] -{{אינפו}}
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל: דבורקין שמעון}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]
+[[קטגוריה:רבני שכונות]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
+[[קטגוריה:אישים בפנסילבניה]]
+[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]]
+[[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
+[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]
+[[קטגוריה:משפחת דבורקין]]