מנחם ברוד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־11:49, 12 באפריל 2024

ערך זה עוסק בדובר צעירי אגודת חב"ד. אם התכוונתם לשליח הרבי בתל אביב, ראו מנחם מענדל ברוד.

הרב מנחם מענדל יצחק הלוי ברוד (יליד שנת תש"כ) הינו חסיד חב"ד, עיתונאי, סופר, איש תקשורת בארץ ישראל, עורך העלון 'שיחת השבוע' ושימש במשך שנים רבות כדובר ארגון צעירי אגודת חב"ד בישראל.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בריגא בח' כסלו תש"כ לאביו ר' ישראל ברוך ברוד.

בהיותו בגיל חמש עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישבו בכפר חב"ד. בבחרותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים כפר חב"ד.

בשנת תש"מ נסע לשליחות בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.

בשנת תשמ"א נסע לשנת ה'קבוצה' ב-770 שבמהלכה כתב יומן מהמתרחש בחצרות קדשנו ולקראת סוף השנה החליט להוציאו כספר^[1] ולאחר שנעזר ביומנים נוספים שכתבו עוד בחורים וכך יצא הספר 'יומן שנת הקהל תשמ"א' לאור בחודש תשרי תשמ"ב. בשבת פרשת וארא תשמ"ב הרבי התייחס בשבת לדיון שהתנהל באחד הקבצים סביב עניין שנכתב ביומן (ההפטרה בשבת מסעי, ראש חודש מנחם אב), כשהרבי מבהיר שאין מקום לכל הדיון, מאחר שלא אמר את ההפטרה כפי שנכתב ביומן אבל אחר כך הרבי אמר, בהתייחס לכותבי היומן ולמתדיינים בקובץ – "אלו שכתבו את הדברים הנ"ל – היתה כוונתם רצויה, ותרווייהו צדיקי נינהו – הן אלו שכתבו את הדברים הנ"ל, והן אלו שדנו והתפלפלו בזה"...". בעת שהותו בחצרות קדשנו באותו זמן מונה לכתב שבועון כפר חב"ד בארצות הברית, ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים.

לאחר שנת הקבוצה חזר לארץ הקודש ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד כשבמקביל הסתובב במשרדי רשת אהלי יוסף יצחק והתיידד עם הרב משה סלונים כשמסייע לפעילויות השונות.

נשא את רעייתו מרים ביתו של הרב יצחק רודרמן מפתח תקווה. לאחר נישואיו התגורר בבת ים בשליחות תחת הרב זמרוני ציק, ולאחר מכן עבר להתגורר בכפר חב"ד.

בשנת תשמ"ג מונה לעורך הפרסומי של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובשנת תשמ"ו התמנה לדובר הארגון.

בשנת תשמ"ז ייסד, תחת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, את העלון השבועי הפופלארי שיחת השבוע בו הוא כותב את מדור 'דבר העורך' ואת המדור 'גאולה פדיה'.

בשנת תשנ"ד החל לערוך את הגליון השבועי 'התקשרות'.

משנת תשס"ד כתב למשך תקופה מדור קבוע בגיליון היכל הבעש"ט בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא ביאר מושגים בתורת חסידות חב"ד בשפה ברורה וקלה.

בין השנים תשס"ז-תשס"ח כתב בשבועון כפר חב"ד טור בשם "לא סוד בברוד".

בשנת תשס"ט הגיש ברדיו קול חי תוכנית בשם "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.

הרב ברוד הופיע בכלי התקשורת כדובר חב"ד בישראל, למרות שלתפקיד לא מונה איש לאחר סיום תפקידו של הרב שלום דובער וולף. את הרב ברוד מחליף בתפקיד ר' מרדכי אנדר כראש אגף הדוברות של צעירי חב"ד.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

יומן קבוצה תשמ"א - הוצאת תלמידי התמימים 770, קראון הייטס, תשמ"ב.
ימות המשיח - תיאור על תקופת הגאולה, על פי מקורות היהדות. פורסם בהמשכים בעלון שיחת השבוע (תנש"א-תשנ"ב). הוצאת מכון ליובאוויטש של צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, תשנ"ג, כפר חב"ד. מהדורה שניה ומורחבת בשנת תשע"ו. מהדורה שלישית בשנת תשפ"ב.
אור חסידי בחושך הסובייטי - זכרונות חייו של דודו יחזקאל ברוד, תשנ"ו.
מה ידוע לך על חב"ד - תוכנה הפנימי של חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט. סדרת מאמרים שהתפרסמה בשבועון כפר חב"ד (תשמ"ב-תשד"מ). הוצאת אש"ל - כפר חב"ד, תשנ"ט.
בן י"ג למצוות - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, תשנ"ז ותשנ"ט.
צעירי אגודת חב"ד - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, תשס"ד.
נשמה עם עצמה - הוצאת שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד תשס"ה.
הפצת היהדות במשנת הרבי, הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, תשס"ז.
סודות הגאולה, הוצאת מרכז צעירי אגודת חב"ד, תשע"א.
צדיקים למופת - שבו ליקט את הסיפורים שפירסם במשך השנים בעיתון שיחת השבוע.
תשובות לשאלות החיים - בהוצאת ידיעות אחרונות, תשע"ה.
להבין חסידות - מושגי יסוד בעולם המחשבה החסידי, הוצאת 'מעיינותיך' תשע"ט.
מעמקי נשמת - ביאורי החסידות לתפילת "נשמת כל חי", הוצאת 'מעיינותיך' תש"פ.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאמרי תגובה לדעות שהביע

האם את השיחה של 'נביא הדור' הרבי אמר על עצמו? ● מאמר
התזה המטלטלת על שופטים נ"א ● תגובה למאמר הרב ברוד - מתוך שבועון בית משיח.
היסח הדעת? / מאמר תגובה של הרב שלמה הלפרן - מתוך שבועון בית משיח.
לא תוכל להתעלם - תגובה מהרב שלמה הלפרן על מאמר של הרב ברוד - מתוך שבועון בית משיח.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו, הרב אליעזר יעקב ברוד, רב היישוב כרמי יוסף
אחיו, הרב חיים בנימין ברוד, שליח הרבי בשכונת גני אביב בלוד
גיסו, הסופר זלמן רודרמן
גיסו השליח הרב צבי הירש רודרמן
בנו, דובי ברוד - יועץ חינוכי ומטפל ריגשי, נחלת הר חב"ד.
בנו, הרב שניאור ברוד שליח הרבי בעיר ימים נתניה.
בנו, הרב שמואל גרשון ברוד - ביתר עילית.
חתנו, הרב מנחם מענדל אנגלסמן, שליח הרבי לאי איביזה, ספרד.

הערות שוליים

↑ שהיה, למעשה, הספר הראשון של יומנים מחצרות קדשנו

[1] שהיה, למעשה, הספר הראשון של יומנים מחצרות קדשנו

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:מנחם מענדל ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מנחם ברוד]]
+{{פירוש נוסף|נוכחי=דובר צעירי אגודת חב"ד|אחר=שליח הרבי ב[[תל אביב]]|ראו=[[מנחם מענדל ברוד]]}}
-ר' '''מנחם מענדל (יצחק) ברוד''' הינו דובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], עיתונאי, סופר ואיש תקשורת.
+[[קובץ:מנחם מענדל ברוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם ברוד]]
+הרב '''מנחם מענדל יצחק הלוי ברוד''' (יליד שנת [[תש"כ]]) הינו [[חסיד חב"ד]], עיתונאי, סופר, איש תקשורת ב[[ארץ ישראל]], עורך העלון '[[שיחת השבוע]]' ושימש במשך שנים רבות כדובר ארגון [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]].
-הרב ברוד נולד ב[[ריגא]] לר' [[ישראל ברוך ברוד]]. בהיותו בגיל חמש עלו משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים מגדל העמק]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[ריגא]] ב[[ח' כסלו]] [[תש"כ]] לאביו ר' [[ישראל ברוך ברוד]].
-בשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת [[קבוצה]] ב-[[770]]. באותו זמן מונה לכתב [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] ב[[ארצות הברית]], במסגרתה כתב גם את הסדרות; [[נשמה עם עצמה (ספר)|נשמה עם עצמה]] ו[[מה ידוע לך על חב"ד (ספר)|מה ידוע לך על חב"ד]], תחת שם העט "מנחם לוין".
+בהיותו בגיל חמש עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]]. בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
-הרב ברוד נישא לרעייתו לבית ר' [[יצחק רודרמן]]. לאחר נישואיו התגורר ב[[בת-ים]], אחר-כך עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].
+[[קובץ:מענדי ברוד בתהלוכה.jpg|ממוזער|הרב ברוד כבחור בשיירת המשאיות שסובבה ברחבי [[ארץ הקודש|הארץ]] ב[[י"א ניסן]] [[תשמ"ב]] שהפיצה את [[מבצעי הרבי]] ו[[ביאת המשיח]] כשעליו הוטלה האחריות לשבת במשאית המובילה ולהכריז ברמקולים את המסר]]
+בשנת [[תש"מ]] נסע לשליחות בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].
-בשנת [[תשמ"ג]] מונה לעורך הפרסומי של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה לדוברה, לענייני מבצעי חנוכה ופורים{{מקור}}.
+בשנת [[תשמ"א]] נסע לשנת ה'[[קבוצה]]' ב-[[770]] שבמהלכה כתב יומן מהמתרחש ב[[חצרות קדשנו]] ולקראת סוף השנה החליט להוציאו כספר{{הערה|שהיה, למעשה, הספר הראשון של יומנים מחצרות קדשנו}} ולאחר שנעזר ביומנים נוספים שכתבו עוד בחורים וכך יצא הספר 'יומן שנת הקהל תשמ"א' לאור ב[[חודש]] [[תשרי]] [[תשמ"ב]]. בשבת [[פרשת וארא]] [[תשמ"ב]] הרבי התייחס בשבת לדיון שהתנהל באחד הקבצים סביב עניין שנכתב ביומן (ההפטרה בשבת מסעי, ראש חודש מנחם אב), כשהרבי מבהיר שאין מקום לכל הדיון, מאחר שלא אמר את ההפטרה כפי שנכתב ביומן אבל אחר כך הרבי אמר, בהתייחס לכותבי היומן ולמתדיינים בקובץ – "אלו שכתבו את הדברים הנ"ל – היתה כוונתם רצויה, ותרווייהו צדיקי נינהו – הן אלו שכתבו את הדברים הנ"ל, והן אלו שדנו והתפלפלו בזה"...". בעת שהותו בחצרות קדשנו באותו זמן מונה לכתב [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] ב[[ארצות הברית]], ומכתבותיו יצאו לאור מספר ספרים.
-בשנת [[תשמ"ז]] התחיל להוציא לאור את העלון השבועי [[שיחת השבוע]].
+לאחר שנת הקבוצה חזר לארץ הקודש ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד]] כשבמקביל הסתובב במשרדי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] והתיידד עם הרב [[משה סלונים]] כשמסייע לפעילויות השונות.
-בשנת [[תשס"ד]] החל לכתוב מדור קבוע בגיליון [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא מבאר מושגים בתורת [[חסידות חב"ד]] בשפה ברורה וקלה.
+[[נישואין|נשא]] את רעייתו מרים ביתו של הרב [[יצחק רודרמן]] מ[[פתח תקווה]]. לאחר נישואיו התגורר ב[[בת ים]] בשליחות תחת הרב [[זמרוני ציק]], ולאחר מכן עבר להתגורר ב[[כפר חב"ד]].
-בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כתב בשבועון כפר חב"ד טור בשם "לא סוד בברוד".
+בשנת [[תשמ"ג]] מונה לעורך הפרסומי של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה לדובר הארגון.
-בשנת [[תשס"ט]] החל להגיש ברדיו קול חי תוכנית "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.
+בשנת [[תשמ"ז]] ייסד, תחת [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], את העלון השבועי הפופלארי [[שיחת השבוע]] בו הוא כותב את מדור 'דבר העורך' ואת המדור 'גאולה פדיה'.
-עד מתי יהיה זה לנו למוקש?
+בשנת [[תשנ"ד]] החל לערוך את הגליון השבועי '[[התקשרות (גליון)|התקשרות]]'.
-תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
-שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+משנת [[תשס"ד]] כתב למשך תקופה מדור קבוע בגיליון [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] בשם "נקודא בהיכלא", בו הוא ביאר מושגים בתורת [[חסידות חב"ד]] בשפה ברורה וקלה.
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+בין השנים [[תשס"ז]]-[[תשס"ח]] כתב בשבועון [[כפר חב"ד]] טור בשם "לא סוד בברוד".
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
+בשנת [[תשס"ט]] הגיש ברדיו קול חי תוכנית בשם "בקהל חסידים", העוסקת בעולם החסידות, יחד עם סגן מנהל התכניות בתחנה חיים פלאם.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
+הרב ברוד הופיע בכלי התקשורת כ[[דובר חב"ד]] בישראל, למרות שלתפקיד לא מונה איש לאחר סיום תפקידו של הרב [[שלום דובער וולף]]. את הרב ברוד מחליף בתפקיד ר' [[מרדכי אנדר]] כראש אגף הדוברות של צעירי חב"ד.
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
 == ספריו ==
 *'''יומן קבוצה תשמ"א''' - הוצאת [[תלמידי התמימים]] [[770]], [[קראון הייטס]], [[תשמ"ב]].
-* '''ימות המשיח''' - תיאור על תקופת ה[[גאולה]], על פי מקורות היהדות. פורסם בהמשכים בעלון [[שיחת השבוע]] ([[תשנ"א]]-[[תשנ"ב]]). הוצאת [[מכון ליובאוויטש]] של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[תשנ"ג]], כפר חב"ד.
+* '''ימות המשיח''' - תיאור על תקופת ה[[גאולה]], על פי מקורות היהדות. פורסם בהמשכים בעלון [[שיחת השבוע]] ([[תנש"א]]-[[תשנ"ב]]). הוצאת [[מכון ליובאוויטש]] של [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[תשנ"ג]], כפר חב"ד. מהדורה שניה ומורחבת בשנת [[תשע"ו]]. מהדורה שלישית בשנת [[תשפ"ב]].
-* '''מה ידוע לך על חב"ד''' - תוכנה הפנימי של [[חסידות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט. סדרת מאמרים שהתפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ([[תשמ"ב]]-[[תשד"מ]]). הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ט]].
+*'''אור חסידי בחושך הסובייטי''' - זכרונות חייו של דודו [[יחזקאל ברוד]], [[תשנ"ו]].
-* '''בן י"ג למצוות''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשנ"ז]] ו[[תשנ"ט]].
+*'''מה ידוע לך על חב"ד''' - תוכנה הפנימי של [[חסידות]] בכלל ו[[חסידות חב"ד]] בפרט. סדרת מאמרים שהתפרסמה ב[[שבועון כפר חב"ד]] ([[תשמ"ב]]-[[תשד"מ]]). הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ט]].
+* '''בן י"ג למצוות''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשנ"ז]] ותשנ"ט.
 * '''צעירי אגודת חב"ד''' - הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ד]].
-* '''נשמה עם עצמה''' - הוצאת שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד, [[תשס"ה]].
+* '''[[נשמה עם עצמה]]''' - הוצאת שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד [[תשס"ה]].
 * '''הפצת היהדות במשנת הרבי''', הוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד, [[תשס"ז]].
+*'''[[סודות הגאולה]]''', הוצאת מרכז צעירי אגודת חב"ד, [[תשע"א]].
+* '''[[צדיקים למופת]]''' - שבו ליקט את הסיפורים שפירסם במשך השנים בעיתון [[שיחת השבוע]].
+*'''תשובות לשאלות החיים''' - בהוצאת ידיעות אחרונות, [[תשע"ה]].
+* '''[[להבין חסידות]]''' - מושגי יסוד בעולם המחשבה החסידי, הוצאת '[[מעיינותיך]]' [[תשע"ט]].
+*'''מעמקי נשמת''' - ביאורי החסידות לתפילת "נשמת כל חי", הוצאת '[[מעיינותיך]]' [[תש"פ]].
+== קישורים חיצוניים ==
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74214 הרב ברוד מסביר: החשיבות בחתימה על קבלת המלכות] {{וידאו}} - {{אינפו}} (קישור שבור - כ' סיון תשפ"ב)
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29172 מה שברוד שכח: דברי הרבי על מבצע משיח] {{וידאו}} - {{אינפו}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65278 הרב ברוד והעיתונאי מתי טוכפלד משוחחים על האמונה ברבי כמלך המשיח] {{שמע}}
+* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הסודות_של_הסופרים_החבדיים_פרויקט_מיוחד_83304.html הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט] באתר {{COL}}
+*'''[https://col.org.il/news/134165 א סוד אין ברוד: הפובליציסט שמשפיע על מיליונים ב-4 שפות]''' {{COL}}
+;מאמרי תגובה לדעות שהביע
+*[https://col.org.il/news/41022 האם את השיחה של 'נביא הדור' הרבי אמר על עצמו? ● מאמר{{col}}]
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=40518 התזה המטלטלת על שופטים נ"א] ● תגובה למאמר הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=7951 היסח הדעת? / מאמר תגובה] של הרב [[שלמה הלפרן]] - מתוך שבועון בית משיח.
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29755 לא תוכל להתעלם] - תגובה מהרב שלמה הלפרן על מאמר של הרב ברוד - מתוך [[שבועון בית משיח]].
+==משפחתו==
+*אחיו, הרב [[אליעזר יעקב ברוד]], רב היישוב כרמי יוסף
+*אחיו, הרב חיים בנימין ברוד, שליח הרבי בשכונת גני אביב ב[[לוד]]
+*גיסו, הסופר [[זלמן רודרמן]]
+*גיסו השליח הרב [[צבי הירש רודרמן]]
+*בנו, [[דובי ברוד]] - יועץ חינוכי ומטפל ריגשי, [[נחלת הר חב"ד]].
+*בנו, הרב [[שניאור ברוד]] שליח הרבי בעיר ימים [[נתניה]].
+*בנו, הרב שמואל גרשון ברוד - [[ביתר עילית]].
+*חתנו, הרב [[מנחם מענדל אנגלסמן]], שליח הרבי לאי איביזה, ספרד.
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:ברוד, מנחם}}
-{{ערך חסר}}
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ברוד מנחם]]
+[[קטגוריה:קבוצה תשמ"א]]
+[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
+[[קטגוריה:אנשי תקשורת]]
+[[קטגוריה:דוברים חב"דיים]]
+[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
+[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
+[[קטגוריה:משפחת ברוד]]