|
|
| (47 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:ישראל אדלסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישראל אדלסון]]
| | '''ישראל אדלסון''' (יליד [[תשי"א]]) הוא מלחין, מנצח ופסנתרן חב"די אשר מתגורר ב[[קראון הייטס]]. זכה לתואר המוזיקאי 'מאסטרו'. התקרב ליהדות על ידי ר' [[אבי פיאמנטה]] וה[[חוזר]] ר' [[יואל כהן]]. |
| '''ישראל אדלסון''' נולד בשנת [[תשי"א]] ב[[לנינגרד]]. הוא נקרא על-שם סבו מצד אביו, שהיה שוחט ובעל-תפילה בפרוסקורוב ונפטר לאחר שסיים לרצות מאסר בגין יהדותו. סבו השני היה רב העיירה קלינובקה באוקראינה. אבל הוריו, שנפרדו כשהיה רך בשנים, ניהלו חיים רחוקים מתורה ומצוות. עם זה, אביו שימש חזן בית-הכנסת הגדול בלנינגרד. | |
|
| |
|
| בגיל חמש-עשרה עלה ל[[ארץ הקודש]] עם אימו. כמה שנים אחר-כך התקבל לקורס יוקרתי למנצחים צעירים בטנגלווד שליד בוסטון. שם פגש את לאונרד ברנשטיין יאונרד ברנשטיין מלחין ומנצח יהודי-אמריקאי שנחשב לאחד המלחינים האמריקאיים החשובים במאה ה-20. בין השניים נרקם קשר חם, שהתפתח להזמנה מהמאסטרו להיות עוזרו בכמה פרוייקטים של ניצוח בארה"ב.
| | סיפור חייו תועד לראשונה בשנת תשס"ח על ידי הרב [[נתן אברהם]] ב[[שבועון בית משיח]]{{הערה|630}}. |
|
| |
|
| בחורף [[תש"מ]] התקרב ליהדות על ידי ר' [[אבי פיאמנטה]] וה[[חוזר]] ר' [[יואל כהן]].
| | ==תולדות חיים== |
| | נולד ב[[לנינגרד]] לאביו ר' שמעון |
| | . נקרא על-שם סבו מצד אביו, אשר היה [[שוחט]] ובעל-תפילה בפרוסקורוב שנפטר לאחר שסיים לרצות מאסר בגין יהדותו. סבו השני היה רב ה[[עיירה]] קלינובקה באוקראינה. הוריו, שהתרחקו מהדרך כשהיה רך בשנים, ניהלו חיים רחוקים מתורה ומצוות. עם זה, אביו שימש [[שליח ציבור|חזן]] בית-הכנסת הגדול בלנינגרד. |
|
| |
|
| הוא הנהיג את מקהלת הילדים החב"דית הידועה, וביצע עשרות [[ניגון|ניגוני חב"ד]].
| | בגיל 5 החל ללמוד כינור, בגיל 7 החל ללמוד פסנתר. בגיל חמש-עשרה עלה ל[[ארץ הקודש]] עם אימו. כמה שנים אחר-כך התקבל לקורס יוקרתי למנצחים צעירים בטנגלווד שליד בוסטון. שם פגש את לאונרד ברנשטיין, מלחין ומנצח יהודי-אמריקאי שנחשב לאחד המלחינים האמריקאיים החשובים. בין השניים נרקם קשר חם, שהתפתח להזמנה מהמאסטרו להיות עוזרו בכמה פרוייקטים של ניצוח בארצות הברית. |
|
| |
|
| העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
| | בחורף [[תש"מ]] התקרב ליהדות על ידי ר' [[אבי פיאמנטה]] וה[[חוזר]] ר' [[יואל כהן]]. מאז החל לעסוק במוזיקה יהודית וחסידית. |
|
| |
|
| כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
| | הנהיג את מקהלת הילדים החב"דית הידועה{{דרושה הבהרה|איזה מקהלה בדיוק}}, וביצע עשרות [[ניגון|ניגוני חב"ד]]. |
|
| |
|
| הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
| | כיום הוא מתגורר ב[[קראון הייטס]] |
|
| |
|
| ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
| | ==דיסקוגרפיה== |
| | *'''קול דודי''' - ניגוני חב"ד בעיבוד פסנתר (תשס"ח) |
| | *'''Yearnings from Beyond'''{{דרושה הבהרה|אילו ניגונים}} - (תש"ס) |
|
| |
|
| לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
| | ==לקריאה נוספת== |
| | * [https://chabadpedia.co.il/images/6/61/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%90%D7%93%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A0%D7%AA%D7%9F_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D.pdf מסכת חייו ודרכו לחב"ד], ראיון ותיעוד על ידי הרב נתן אברהם, [[שבועון בית משיח]], כ"ו טבת [[תשס"ח]], גיליון 630 ע' 36-43 |
|
| |
|
| קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
| | * [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון סוכות [[תשפ"ה]] |
|
| |
|
| זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
| | == קישורים חיצוניים == |
| | | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36595 סיפור חזרתו בתשובה] - {{חב"ד אינפו}} |
| שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
| | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=33425 הפקת ענק: דיסק משובח של ניגוני חב"ד] - {{חב"ד אינפו}} |
| | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=songs_he לשמיעת יצירותיו] - {{אודיו}} {{חב"ד אינפו}} |
| | *[https://col.org.il/news/90630 מוזיקה של מאסטרו וסיפור אישי {{וידאו}} {{col}}] |
| | *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=1239&CategoryID=493 המנצח שמצא את המנגינה] באתר שיחת השבוע |
| | *[https://col.org.il/news/28195 ברכת הרבי שהביאה לניצחון בתחרות המוזיקה] {{col}} |
| | *[https://col.org.il/news/33731 הפסנתרן החב"די הוציא תקליט ניגוני חב"ד] {{col}} |
| | *www.israeledelson.com אתר האינטרנט הרשמי שלו |
| | {{קצרמר|אישים}} |
| | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א|אדלסון ישראל]] |
| | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]] |
| | [[קטגוריה:מוזיקאים]] |
| | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] |
ישראל אדלסון (יליד תשי"א) הוא מלחין, מנצח ופסנתרן חב"די אשר מתגורר בקראון הייטס. זכה לתואר המוזיקאי 'מאסטרו'. התקרב ליהדות על ידי ר' אבי פיאמנטה והחוזר ר' יואל כהן.
סיפור חייו תועד לראשונה בשנת תשס"ח על ידי הרב נתן אברהם בשבועון בית משיח[1].
נולד בלנינגרד לאביו ר' שמעון
. נקרא על-שם סבו מצד אביו, אשר היה שוחט ובעל-תפילה בפרוסקורוב שנפטר לאחר שסיים לרצות מאסר בגין יהדותו. סבו השני היה רב העיירה קלינובקה באוקראינה. הוריו, שהתרחקו מהדרך כשהיה רך בשנים, ניהלו חיים רחוקים מתורה ומצוות. עם זה, אביו שימש חזן בית-הכנסת הגדול בלנינגרד.
בגיל 5 החל ללמוד כינור, בגיל 7 החל ללמוד פסנתר. בגיל חמש-עשרה עלה לארץ הקודש עם אימו. כמה שנים אחר-כך התקבל לקורס יוקרתי למנצחים צעירים בטנגלווד שליד בוסטון. שם פגש את לאונרד ברנשטיין, מלחין ומנצח יהודי-אמריקאי שנחשב לאחד המלחינים האמריקאיים החשובים. בין השניים נרקם קשר חם, שהתפתח להזמנה מהמאסטרו להיות עוזרו בכמה פרוייקטים של ניצוח בארצות הברית.
בחורף תש"מ התקרב ליהדות על ידי ר' אבי פיאמנטה והחוזר ר' יואל כהן. מאז החל לעסוק במוזיקה יהודית וחסידית.
הנהיג את מקהלת הילדים החב"דית הידועה[דרושה הבהרה], וביצע עשרות ניגוני חב"ד.
כיום הוא מתגורר בקראון הייטס
- קול דודי - ניגוני חב"ד בעיבוד פסנתר (תשס"ח)
- Yearnings from Beyond[דרושה הבהרה] - (תש"ס)
