בנימין יהושע זילבר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שוחזר מעריכה של 216.59.0.178 (שיחה) לעריכה האחרונה של שלום) |
אין תקציר עריכה |
||
| (44 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=בנימין יהושע זילבר | |שם=בנימין יהושע זילבר | ||
|כינוי= | |כינוי= | ||
|תמונה= | |תמונה=הרב בנימין זילבר.jpg | ||
|תיאור= | |תיאור=הרב זילבר | ||
|תאריך לידה= | |תאריך לידה= | ||
|מקום לידה= | |מקום לידה= | ||
|תאריך פטירה= | |תאריך פטירה= | ||
|מקום פטירה= | |מקום פטירה= | ||
|מקום פעילות=[[בני ברק]] | |מקום פעילות=[[בני ברק]] | ||
|תפקידים נוספים= חבר מועצת גדולי התורה | |תפקידים נוספים= חבר מועצת גדולי התורה | ||
|רבותיו= רבי [[אברהם | |רבותיו= רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]] | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|חיבוריו= שו"ת אז נדברו ח' כרכים, ברית עולם, מקור הלכה, שביתת הארץ, משנת בנימין, תורת היראה, תורת ההסתכלות, ופירושים על ספרי ר' יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה, ארחות חיים להרא"ש, בית ברוך על "חיי אדם" ועוד ספרים וקונטרסים. | |חיבוריו= שו"ת אז נדברו ח' כרכים, ברית עולם, מקור הלכה, שביתת הארץ, משנת בנימין, תורת היראה, תורת ההסתכלות, ופירושים על ספרי ר' יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה, ארחות חיים להרא"ש, בית ברוך על "חיי אדם" ועוד ספרים וקונטרסים. | ||
|השתייכות=[[מוסר|בעלי המוסר]] | |השתייכות=[[מוסר|בעלי המוסר]] | ||
}} | }} | ||
רבי '''בנימין יהושע זילבר''' ([[תרס"ג]] - [[אלול]] [[תשס"ח]] | רבי '''בנימין יהושע זילבר''' ([[תרס"ג]] - [[אלול]] [[תשס"ח]]) היה משיירי בעלי שיטת ה[[מוסר]]. | ||
==תולדות== | ==תולדות== | ||
הרב זילבר כיהן כחבר מועצת גדולי התורה ומחברם של ספרים רבים, ביניהם: אז נדברו, ברית עולם, מקור הלכה, שביתת הארץ, משנת בנימין, תורת היראה, תורת ההסתכלות, וכן פירושים על ספרי ר' יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה, ארחות חיים להרא"ש, בית ברוך על "חיי אדם" ועוד ספרים וקונטרסים. | הרב זילבר כיהן כחבר מועצת גדולי התורה ומחברם של ספרים רבים, ביניהם: אז נדברו, ברית עולם, מקור הלכה, שביתת הארץ, משנת בנימין, תורת היראה, תורת ההסתכלות, וכן פירושים על ספרי ר' יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה, ארחות חיים להרא"ש, בית ברוך על "חיי אדם" ועוד ספרים וקונטרסים. | ||
את יסודות חינוכו ועיצוב אישיותו קיבל, בנובהרדוק בישיבתו של רבי דוד בליאכר | את יסודות חינוכו ועיצוב אישיותו קיבל, בנובהרדוק בישיבתו של רבי דוד בליאכר במעזריטש. כבר אז דבק בו הכינוי "בנימין הצדיק" שכן היה משכמו ומעלה מכל בני הישיבה בלמדנות ובהתמדה, וזכה ליחס מיוחד מר' דוד ומשאר רבני הישיבה. | ||
חבר נעוריו{{הערה|ר' שמואל בן ארצי (חמיו של [[בנימין נתניהו]], אשר חזר לכור מחצבתו בשנים האחרונות, ואף כתב זכרונות מרגשים מימי תלמודו בישיבת המוסר בנובהרדוק).}} סיפר עליו: {{ציטוטון|הוא בא אלינו מהישיבה הקטנה בבריסק, הוא מיעט בלימוד מוסר, הוא היה ב'חבורה' אבל לא עבד ב'פעולות'. היה מתמיד, והתפלל בשקט בניגוד לנובהרדוק. קינאנו בו, והערצנו אותו, הוא משך תשומת לב בגלל ההתמדה והעדינות שלו. זכורני כיצד תפס בו ר' דוד בליאכר ב[[שמחת תורה]] ורקד עמו ביחידות, ליבנו יצא מקינאה. היה נחשב ל'פרומער' מיוחד, הלך עם ידיים על ליבו תמיד. אמרו עליו שנולד בלי יצר הרע...}} | |||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
ר' בנימין בנוסף על כך שהיה פוסק גדול, השמיע שיחות מוסר לאלפים, ושימש כ'משגיח' בכל מיני ישיבות. במחלוקת הגדולה בשנת [[תשמ"ט]] נגד הרבי נשיא דורנו התגלתה מידת האמת של ר' בנימין במלא תפארתה. הוא לא היסס להביע את דעתו בתקיפות נגד בעלי המחלוקת למרות שהם היו שייכים ל"חוגו" הליטאי. בעצם ימי המחלוקת הוא הפגין נוכחות בהשתתפותו בכינוס חב"די גדול שהתקיים | ר' בנימין בנוסף על כך שהיה פוסק גדול, השמיע שיחות מוסר לאלפים, ושימש כ'משגיח' בכל מיני ישיבות. במחלוקת הגדולה בשנת [[תשמ"ט]] נגד הרבי נשיא דורנו התגלתה מידת האמת של ר' בנימין במלא תפארתה. הוא לא היסס להביע את דעתו בתקיפות נגד בעלי המחלוקת למרות שהם היו שייכים ל"חוגו" הליטאי. בעצם ימי המחלוקת הוא הפגין נוכחות בהשתתפותו בכינוס חב"די גדול שהתקיים בתל אביב. הופעתו בכינוס הייתה בבחינת הבעת מחאה גלויה נגד המחרפים, והוא עשה זאת בגאון למרות ששילם מחיר חברתי לא פשוט בגין עמדתו זו הבלתי מתפשרת. בימים ההם, כשהוקמה מועצת גדולי התורה הליטאית לא הצטרף ר' בנימין לשמש כאחד מחבריה ובעקבות זאת צורף כחבר מועצת גדולי התורה של אגו"י והיה החבר הליטאי היחיד בה. | ||
בספריו הוא נוקט יחס של הוקרה והערצה | בספריו הוא נוקט יחס של הוקרה והערצה לרבותינו הקדושים. למשל, בחיבורו הגדול "בית ברוך" על ספר "חיי אדם" הוא כותב בהקדמה: {{ציטוטון|"כן הבאתי דברים מ"שולחן ערוך" של הגרש"ז מלאדי. וביחוד הדינים שהשמיטם ה"חיי אדם", משום שאינם מצויים ביותר, העתקתים על פי רוב מ[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו הערוך]] של [[אדמו"ר הזקן|הגרש"ז]], שכולל בדבריו דברי ה"שולחן ערוך" ונושאי כליו בקצור. וגם כן דייקתי להעתיק לשונו ממש, כי סגנונו צח ונקי ולפעמים במילים ספורות הוא מיישב כמה קושיות בבת אחת}}. | ||
גם בנושא שלימות [[ארץ ישראל]] וסכנת | גם בנושא שלימות [[ארץ ישראל]] וסכנת פיקוח הנפש שבמסירתם, היה רבי בנימין בעל דעה עצמאית, שלא נטתה בהכרח אחר האווירה הכללית בציבור החרדי והליטאי. משנכח לדעת כי מסירת שטחים אכן עלולה להביא לסכנת חיים רח"ל לעם היושב בציון, חתם על קול -קורא נרגש המתריע על האסון שבמסירת שטחי יהודים לגרועים שבאויבינו, ועל החרפה הגדולה שבגירושם של אחב"י מגוש קטיף{{הערה|יחד איתו חתמו גם הראשון לציון [[מרדכי אליהו|הגר"מ אליהו]], ו[[מאיר מאזוז|הגר"מ מאזוז]]. מקרב חברי "מועצת גדולי התורה" הליטאים חתם רק רבי בנימין ביחד עם חברי מועגה"ת כבוד קדושת האדמו"רים [[רבי אברהם יעקב פרידמן|מסדיגורה]] ומבוסטון זצ"ל.}} | ||
השתתף בהתוועדויות לציון יום הולדתו של | השתתף בהתוועדויות לציון יום הולדתו של [[הרבי]] ב[[כפר חב"ד]], וחתם על מכתב הברכה לרבי לרגל שנת הצ'. | ||
בשו"ת אז נדברו הוא דן בהנהגת [[מבצע נש"ק]] של הרבי, ודן בשיטת הרבי שהבת תדליק לפני אימה. | בשו"ת אז נדברו הוא דן בהנהגת [[מבצע נש"ק]] של הרבי, ודן בשיטת הרבי שהבת תדליק לפני אימה. | ||
הוא מסר לפרסום מאמרים התורניים בקבצים התורניים שיצאו לאור לכבוד ימי ההולדת של הרבי, והוסיף להם הקדמה לכבודו של | הוא מסר לפרסום מאמרים התורניים בקבצים התורניים שיצאו לאור לכבוד ימי ההולדת של הרבי, והוסיף להם הקדמה לכבודו של הרבי. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=29967 קורות חיו] בעקבות פטירתו - אתר שטורעם נט. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:זילבר, בנימין יהושע}} | |||
[[קטגוריה:רבני ליטא]] | [[קטגוריה:רבני ליטא]] | ||
[[קטגוריה:אישים בתנועת המוסר]] | |||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:34, 25 ביוני 2023
| בנימין יהושע זילבר | |
|---|---|
 הרב זילבר | |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | בעלי המוסר |
| תפקידים נוספים | חבר מועצת גדולי התורה |
| רבותיו | רבי אברהם ישעיהו קרליץ |
| חיבוריו | שו"ת אז נדברו ח' כרכים, ברית עולם, מקור הלכה, שביתת הארץ, משנת בנימין, תורת היראה, תורת ההסתכלות, ופירושים על ספרי ר' יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה, ארחות חיים להרא"ש, בית ברוך על "חיי אדם" ועוד ספרים וקונטרסים. |
רבי בנימין יהושע זילבר (תרס"ג - אלול תשס"ח) היה משיירי בעלי שיטת המוסר.
תולדותעריכה
הרב זילבר כיהן כחבר מועצת גדולי התורה ומחברם של ספרים רבים, ביניהם: אז נדברו, ברית עולם, מקור הלכה, שביתת הארץ, משנת בנימין, תורת היראה, תורת ההסתכלות, וכן פירושים על ספרי ר' יונה גירונדי: שערי תשובה, שערי העבודה, אגרת התשובה, ספר היראה, ארחות חיים להרא"ש, בית ברוך על "חיי אדם" ועוד ספרים וקונטרסים.
את יסודות חינוכו ועיצוב אישיותו קיבל, בנובהרדוק בישיבתו של רבי דוד בליאכר במעזריטש. כבר אז דבק בו הכינוי "בנימין הצדיק" שכן היה משכמו ומעלה מכל בני הישיבה בלמדנות ובהתמדה, וזכה ליחס מיוחד מר' דוד ומשאר רבני הישיבה.
חבר נעוריו[1] סיפר עליו: "הוא בא אלינו מהישיבה הקטנה בבריסק, הוא מיעט בלימוד מוסר, הוא היה ב'חבורה' אבל לא עבד ב'פעולות'. היה מתמיד, והתפלל בשקט בניגוד לנובהרדוק. קינאנו בו, והערצנו אותו, הוא משך תשומת לב בגלל ההתמדה והעדינות שלו. זכורני כיצד תפס בו ר' דוד בליאכר בשמחת תורה ורקד עמו ביחידות, ליבנו יצא מקינאה. היה נחשב ל'פרומער' מיוחד, הלך עם ידיים על ליבו תמיד. אמרו עליו שנולד בלי יצר הרע..."
קשריו עם חב"דעריכה
ר' בנימין בנוסף על כך שהיה פוסק גדול, השמיע שיחות מוסר לאלפים, ושימש כ'משגיח' בכל מיני ישיבות. במחלוקת הגדולה בשנת תשמ"ט נגד הרבי נשיא דורנו התגלתה מידת האמת של ר' בנימין במלא תפארתה. הוא לא היסס להביע את דעתו בתקיפות נגד בעלי המחלוקת למרות שהם היו שייכים ל"חוגו" הליטאי. בעצם ימי המחלוקת הוא הפגין נוכחות בהשתתפותו בכינוס חב"די גדול שהתקיים בתל אביב. הופעתו בכינוס הייתה בבחינת הבעת מחאה גלויה נגד המחרפים, והוא עשה זאת בגאון למרות ששילם מחיר חברתי לא פשוט בגין עמדתו זו הבלתי מתפשרת. בימים ההם, כשהוקמה מועצת גדולי התורה הליטאית לא הצטרף ר' בנימין לשמש כאחד מחבריה ובעקבות זאת צורף כחבר מועצת גדולי התורה של אגו"י והיה החבר הליטאי היחיד בה.
בספריו הוא נוקט יחס של הוקרה והערצה לרבותינו הקדושים. למשל, בחיבורו הגדול "בית ברוך" על ספר "חיי אדם" הוא כותב בהקדמה: ""כן הבאתי דברים מ"שולחן ערוך" של הגרש"ז מלאדי. וביחוד הדינים שהשמיטם ה"חיי אדם", משום שאינם מצויים ביותר, העתקתים על פי רוב משולחנו הערוך של הגרש"ז, שכולל בדבריו דברי ה"שולחן ערוך" ונושאי כליו בקצור. וגם כן דייקתי להעתיק לשונו ממש, כי סגנונו צח ונקי ולפעמים במילים ספורות הוא מיישב כמה קושיות בבת אחת".
גם בנושא שלימות ארץ ישראל וסכנת פיקוח הנפש שבמסירתם, היה רבי בנימין בעל דעה עצמאית, שלא נטתה בהכרח אחר האווירה הכללית בציבור החרדי והליטאי. משנכח לדעת כי מסירת שטחים אכן עלולה להביא לסכנת חיים רח"ל לעם היושב בציון, חתם על קול -קורא נרגש המתריע על האסון שבמסירת שטחי יהודים לגרועים שבאויבינו, ועל החרפה הגדולה שבגירושם של אחב"י מגוש קטיף[2]
השתתף בהתוועדויות לציון יום הולדתו של הרבי בכפר חב"ד, וחתם על מכתב הברכה לרבי לרגל שנת הצ'.
בשו"ת אז נדברו הוא דן בהנהגת מבצע נש"ק של הרבי, ודן בשיטת הרבי שהבת תדליק לפני אימה.
הוא מסר לפרסום מאמרים התורניים בקבצים התורניים שיצאו לאור לכבוד ימי ההולדת של הרבי, והוסיף להם הקדמה לכבודו של הרבי.
קישורים חיצונייםעריכה
- קורות חיו בעקבות פטירתו - אתר שטורעם נט.
הערות שוליים
- ↑ ר' שמואל בן ארצי (חמיו של בנימין נתניהו, אשר חזר לכור מחצבתו בשנים האחרונות, ואף כתב זכרונות מרגשים מימי תלמודו בישיבת המוסר בנובהרדוק).
- ↑ יחד איתו חתמו גם הראשון לציון הגר"מ אליהו, והגר"מ מאזוז. מקרב חברי "מועצת גדולי התורה" הליטאים חתם רק רבי בנימין ביחד עם חברי מועגה"ת כבוד קדושת האדמו"רים מסדיגורה ומבוסטון זצ"ל.