דיסנא: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־03:22, 29 באוגוסט 2024

דיסנא או דז'יסנה (בבלארוסית: Дзісна, דזיסנה; בפולנית: Dzisna) היא עיירה בבלארוס השוכנת על נהר הדווינה, ליד שפך נהר דיסנה. נוסדה לפני כארבע מאות וחמישים שנה לערך. רוב מוחלט של תושביה היהודים נמנו על חסידי חב"ד.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההתיישבות החב"דית בדיסנה החלה כבר בימי אדמו"ר הזקן, כאשר במקום התגוררו חסידיו של רבינו הזקן. למרות היותה ממוקמת סמוך למבצרי ההתנגדות לחסידות, הרי שבדיסנא עצמה לא שררה התנגדות של ממש. אולי זו הסיבה שבשנים בהן הרחיב אדמו"ר הזקן את מרכזי החסידות, הורה לפתוח גם "מרכז גלוי" בדיסנא.

על תקנות ליאזנא משנת תק"נ חתומים שניים מחסידי אדמו"ר הזקן: בנימין זאב מדיסנא רייסין וגרשון סמוך לדיסנה. בספר בית רבי^[1] מסופר גם על החסידים ר' אלעזר דיסנער ור' צבי הירש דיסנער חסידי אדמו"ר הזקן בעיירה.

אדמו"ר האמצעי ביקר בדיסנא והזכירה באיגרת משנת תקע"ה.

עם השנים הפכה דיסנא לעיירה חסידית, עד שאדמו"ר הצמח צדק אף יסד "כולל" חסידי בעיירה. לא כל יהודי העיירה דקדקו במנהגי החסידים, אך כשהדבר נגע להתוועדות חסידית, כולם היו משתתפים במלוא החום וההתלהבות החסידית. בדיסנא לא היה 'באופן רשמי' אף מתנגד.

בשנת תרכ"ה בערך אירעה שריפה גדולה בעיר ואדמו"ר הצמח צדק כתב את האגרת הידועה "לאהובי נפשי הנגידים הוותיקים מוהר"ר חיים נ"י עפשטיין והישיש מוהר"ר אברהם נ"י קלופט ולכללות אנ"ש דק' דיסנא" על מה שכתב אדמו"ר הזקן "שמעתי מפי קדושי עליון על מרגלי בסומא דאינשא שאחר השריפה מתעשרין", שעליהם לבנות מחדש במקומם, וצירף למכתב תמיכה כספית להתחלת בנין בתי המדרשות וענייני העיר.

שמונה בתי כנסת היו בדיסנא ובשבעה מתוכם התפללו חסידים ורק באחד מהם היה מניין מצומצם לתושבים שהשתייכו בעבר למשפחות ליטאיות. בתקופה שלפני השואה, היה "בית המדרש של געצל" מקום תפילתם של חסידי חב"ד המובהקים.

דיסנא הצטיינה במשלוח תלמידים לישיבת "תומכי תמימים" שבעיירה ליובאוויטש על ידי המלמד ברוך יוסף קוזלינר שהיה המנהל של ה"חידר" ועסקן ציבורי שגם היה פעיל נמרץ בכל הקשור ל"פדיון שבויים". בספר התמימים מוזכרים תלמידי ליובאוויטש כילידי דיסנא: ר' אליהו גיטלין, ר' מיכאל ור' מרדכי חפץ, ר' חיים דובער צירלין והאחים בני הרב"י קוזלינר.

בשנים יותר מאוחרות, כשהוקמה ישיבת תומכי תמימים וילנה, נשלחו אליה כמה תלמידים מדיסנא.

בראש ועד הקהילה עמד הרב שמריהו זלמן יפה.

מלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ז סיוון תש"א כשפלשה גרמניה לרוסיה ב'מבצע ברברוסה', החלו יהודים רבים מדיסנא לנוס לכפרי הסביבה. בקיץ תש"א התקרבו הגרמנים לאזור דיסנא והחלו בהפגזות לעבר העיר. תושבי העיירה נאלצו לרדת למרתפים והרחובות מלאו באש ובעשן, במהלך הפגזות אלו נפצעו ונהרגו יהודים רבים. בז' תמוז תש"א כבשו הגרמנים את דיסנה, ובי"ט בתמוז החלו ההוצאות להורג. בעיצומו של צום תשעה באב, הוצא צו המורה לכל היהודים לעקור מבתיהם ולעבור לגור ברחובות מסוימים. שם נכלאו היהודים בגטו והצרות הלכו ותכפו.

חיסול הגטו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קרוב לשנה היה קיים הגטו, עד שחוסל באור לא' תמוז תש"ב. בידי מאות חיילים גרמנים שהקיפו את הגטו והחלו לירות לתוכו ללא הרף. הגרמנים הטילו על הגטו פצצות ורימונים. במהלך החיסול ניסו כמה יהודים להצית את בתי הגטו על מנת שהרכוש לא ייפול בידי האויב האכזר. השריפה כילתה את בתי הגטו ובהם גם יהודים רבים. את שארית הפליטה אספו הגרמנים אל המקום בו היה בית קברות בימי מלחמת נפוליון. שם הכריחו אותם לחפור שני בורות גדולים, לאחר מכן הוליכו אל הבורות קבוצות קבוצות של יהודים. בזה אחר זה נורו למעלה משלושת אלפים יהודים, שרובם ככולם היו חסידי חב"ד.

רבני הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ברוך ב"ר ישעיהו דון יחייא אב"ד דיסנא, חתנו של הרב שלמה רב העיר האזינפוט בקורלנד.^[2]
אחריו מלא את מקומו חתנו הרב יצחק ב"ר צבי הירש (חתנו של הגר"א).
בתקופת אדמו"ר הזקן היה הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הרב הגדול המובהק החריף העצום המפורסם אבד"ק דיסנא ובא בהסכמה על סידור שער הרחמים הנדפס בעיר שקלאוו בשנת תקמ"ח.^[3]
הרב ברוך ב"ר משה האזינפוט^[4]
הרב מרדכי. גאון וחסיד רב בקאמין, דיסנא נפטר תר"כ.^[5]
בשנת תרמ"ד התמנה הרב מרדכי מרגליות, מחבר ספר סוגה בשושנים (וילנא תרנ"ד), הוסמך לרבנות על ידי אדמו"ר המהר"ש ואחיו בני אדמו"ר הצמח צדק - ירש את מקומו ברבנות של הרב הישיש הרב שלמה.
לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו מרגליות על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר כעבור זמן קצר.
הרב אלי ישעי' ב"ר יחזקאל חפץ נסמך להוראה על ידי הרב שבתי דון יחייא, נתמנה לרב בדיסנא בשנת תר"נ.^[6]

עם הזמן בהעדר דמות אחרת שתמלא את מקום הרבנות הפך הרב מנחם מענדל זמירין לרבה הבלתי-רשמי של העיירה, ובמקביל הנהיג ביד רמה את קהילת ליובאוויטש בדיסנה.

חסידים מפורסמים מדיסנא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב בנימין זאב - חי בתקופת אדמו"ר הזקן.

הרב דובער משה דיסנר - מחסידי אדמו"ר הזקן, מחשובי העסקנים החסידיים באותה תקופה.

ר' שלמה זלמן בער ב"ר צבי הירש דונחין מחסידי אדמו"ר הצמח צדק ומקושר לבנו אדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן נ"ע ומשולחו.

הרב שילם קוראטין - כיהן כמשגיח בישיבת 'תומכי תמימים ליובאוויטש שבליובאוויטש.

הרב איצ'ה דיסנר (יפה) - מחשובי החסידים, זכה להיות חסיד של שלושה אדמו"רים: אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב.

הרב ישראל נח בליניצקי - משפיע, ממנהלי ישיבות תומכי תמימים קרמנצ'וג ותומכי תמימים ברינוא.

הרב מרדכי חפץ - שימש כ'חוזר' אצל אדמו"ר הרש"ב, והיה מחשובי עסקני חב"ד בימי אדמו"ר הריי"צ.

הרב דוד הלמן - מחשובי חסידי אדמו"ר הריי"צ והרבי מלך המשיח.

הרב ברוך יוסף קוזלינר מראשוני חסידי אדמו"ר מוהר"ש, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר מוהריי"צ.

הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר - מחשובי חסידי אדמו"ר הריי"צ והרבי מלך המשיח.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יוסף יצחק בורובסקי, קהילת החסידים בעיירת דיסנא, אהלי ליובאוויטש גליון ב' עמוד 37.

הערות שוליים

↑ בית רבי עמ' 151-2.
↑ ביכורי יהודה עמ' 36.
↑ שם הגדולים השלישי.
↑ תולדות אנשי השם כא, ב
↑ אוצר הרבנים.
↑ אהלי שם, גוטליב עמ' 51.

עיירות ברוסיה הלבנה

מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ' • מחוז הומיל - מאזיר · ז'לובין · פאריטש · רהצ'וב · רציצא • מחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגון • מחוז ויטבסק - אולע · אורשה · בישנקוביץ · גלובוקי · דוברובנה · דוברומיסל · דיסנא · דישקע · דרויה · הורודוק · טולצ'ין · ינוביץ' · לפל · סיינו · סוראז · סמיליאן · פולוצק · צשניק · קאליסק · קובליץ · קאפוסט • מחוז מוהילוב - באברויסק · ביחוב · דריבין · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלוב • מחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין

עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין

‏

[1] בית רבי עמ' 151-2.

[2] ביכורי יהודה עמ' 36.

[3] שם הגדולים השלישי.

[4] תולדות אנשי השם כא, ב

[5] אוצר הרבנים.

[6] אהלי שם, גוטליב עמ' 51.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''דיסנה''' הינה עיירה ביילורוסית קטנה שנוסדה לפני כארבע מאות וחמישים שנה לערך. שוכנת על נהר הדווינה, ליד שפך נהר דיסנה, שרוב מוחלט של תושביה היהודים נמנו על משפחת חב"ד ליובאוויטש.
+'''דיסנא''' או '''דז'יסנה''' (בבלארוסית: Дзісна, דזיסנה; בפולנית: Dzisna) היא [[עיירה]] ב[[בלארוס]] השוכנת על נהר הדווינה, ליד שפך נהר דיסנה. נוסדה לפני כארבע מאות וחמישים שנה לערך. רוב מוחלט של תושביה היהודים נמנו על חסידי חב"ד.
-ההתיישבות החב"דית בדיסנה החלה כבר בימי [[אדמו"ר הזקן]], כאשר במקום התגוררו חסידיו של רבינו הזקן. למרות שדיסנה ממוקמת בליטא, שהייתה מבצר של התנגדות לחסידות, הרי שבדיסנה עצמה לא שררה התנגדות של ממש. אולי זו הסיבה שבשנים בהן הרחיב אדמו"ר הזקן את מרכזי החסידות, הורה לפתוח גם "מרכז גלוי" בדיסנה.
+==היסטוריה==
+ההתיישבות החב"דית בדיסנה החלה כבר בימי [[אדמו"ר הזקן]], כאשר במקום התגוררו חסידיו של רבינו הזקן. למרות היותה ממוקמת סמוך למבצרי ההתנגדות לחסידות, הרי שבדיסנא עצמה לא שררה התנגדות של ממש. אולי זו הסיבה שבשנים בהן הרחיב אדמו"ר הזקן את מרכזי החסידות, הורה לפתוח גם "מרכז גלוי" בדיסנא.
-כמה עשרות שנים לאחר מכן, ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] "כולל" חסידי בעיירה.
+על [[תקנות ליאזנא]] משנת [[תק"נ]] חתומים שניים מחסידי אדמו"ר הזקן: בנימין זאב מדיסנא
+רייסין וגרשון סמוך לדיסנה. בספר [[בית רבי]]{{הערה|בית רבי עמ' 151-2.}} מסופר גם על החסידים ר' [[אלעזר דיסנער]] ור' [[צבי הירש דיסנער]] חסידי אדמו"ר הזקן בעיירה.
-עם השנים הפכה דיסנה לעיירה חסידית. אף שלא כולם נהגו בדקדוק ובהידור בכל מנהג ממנהגי החסידים, אך כשהדבר נגע ל[[התוועדות]] חסידית, כולם היו משתתפים במלוא החום וההתלהבות החסידית. בדיסנה לא היה 'באופן רשמי' אף [[מתנגד]].
+[[אדמו"ר האמצעי]] ביקר בדיסנא והזכירה באיגרת משנת תקע"ה.
-שמונה בתי כנסת היו בעיירה דיסנה ובשבעה מתוכם התפללו [[חסיד|חסידים]] ורק באחד מהם היה מניין מצומצם לתושבים שהשתייכו בעבר למשפחות ליטאיות. בתקופה שלפני השואה, היה "בית המדרש של געצל" מקום תפילתם של חסידי חב"ד המובהקים.
+עם השנים הפכה דיסנא ל[[עיירה חסידית]], עד ש[[אדמו"ר הצמח צדק]] אף יסד "[[כולל]]" חסידי ב[[עיירה]]. לא כל יהודי ה[[עיירה]] דקדקו במנהגי החסידים, אך כשהדבר נגע ל[[התוועדות חסידית]], כולם היו משתתפים במלוא החום וההתלהבות החסידית. בדיסנא לא היה 'באופן רשמי' אף [[מתנגד]].
-עיירת דיסנה הצטינה במשלח תלמידים ל"תומכי תמימים" ליובאוויטש שבליובאוויטש על ידי המלמד ברוך יוסף קוזלינר שהיה המנהל של ה"חידר"
+בשנת תרכ"ה בערך אירעה [[שריפה]] גדולה בעיר ואדמו"ר הצמח צדק כתב את האגרת הידועה "לאהובי נפשי הנגידים הוותיקים מוהר"ר חיים נ"י עפשטיין והישיש מוהר"ר אברהם נ"י קלופט ולכללות אנ"ש דק' דיסנא" על מה שכתב [[אדמו"ר הזקן]] "שמעתי מפי קדושי עליון על מרגלי בסומא דאינשא שאחר השריפה מתעשרין", שעליהם לבנות מחדש במקומם, וצירף למכתב תמיכה כספית להתחלת בנין בתי המדרשות וענייני העיר.
-ועסקן והאחראי ב"פדיון שבויים"
-בשנים יותר מאוחרות, כאשר הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים וילנה]], נשלחו כמה תלמידים מדיסנה לישיבה זו.
+שמונה בתי כנסת היו בדיסנא ובשבעה מתוכם התפללו [[חסיד|חסידים]] ורק באחד מהם היה מניין מצומצם לתושבים שהשתייכו בעבר למשפחות ליטאיות. בתקופה שלפני השואה, היה "בית המדרש של געצל" מקום תפילתם של חסידי חב"ד המובהקים.
-בראש ועד הקהילה עמד הרה"ח ר' [[שמריהו זלמן יפה]].
+דיסנא הצטיינה במשלוח תלמידים לישיבת "[[תומכי תמימים]]" שב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] על ידי ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] ברוך יוסף קוזלינר שהיה המנהל של ה"חידר" ועסקן ציבורי שגם היה פעיל נמרץ בכל הקשור ל"פדיון שבויים". בספר התמימים מוזכרים תלמידי ליובאוויטש כילידי דיסנא: ר' אליהו גיטלין, ר' מיכאל ור' מרדכי חפץ, ר' חיים דובער צירלין והאחים בני הרב"י קוזלינר.
-בדיסנה כיהנו רבנים חשובים ונכבדים. הרב [[מרדכי מרגליות]], שהוסמך לרבנות על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ואחיו בני [[אדמו"ר הצמח צדק]] - ירש את מקומו ברבנות של הרב הישיש הרב שלמה.
+בשנים יותר מאוחרות, כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים וילנה]], נשלחו אליה כמה תלמידים מדיסנא.
-לאחר פטירתו עלה בנו הרב [[אליהו מרגליות]] על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר כעבור זמן קצר.
+בראש ועד הקהילה עמד הרב [[שמריהו זלמן יפה]].
-עם הזמן הפך הרב [[מנחם מענדל זמירין]] לרבה הבלתי-רשמי של העיירה, ובמקביל הנהיג ביד רמה את קהילת ליובאוויטש בדיסנה.
+===מלחמת העולם השנייה===
+בכ"ז [[סיוון]] [[תש"א]] כשפלשה גרמניה ל[[רוסיה]] ב'מבצע ברברוסה', החלו יהודים רבים מדיסנא לנוס לכפרי הסביבה. בקיץ תש"א התקרבו הגרמנים לאזור דיסנא והחלו בהפגזות לעבר העיר. תושבי ה[[עיירה]] נאלצו לרדת למרתפים והרחובות מלאו באש ובעשן, במהלך הפגזות אלו נפצעו ונהרגו יהודים רבים. בז' תמוז תש"א כבשו הגרמנים את דיסנה, ובי"ט בתמוז החלו ההוצאות להורג. בעיצומו של צום [[תשעה באב]], הוצא צו המורה לכל היהודים לעקור מבתיהם ולעבור לגור ברחובות מסוימים. שם נכלאו היהודים בגטו והצרות הלכו ותכפו.
-העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+===חיסול הגטו===
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+קרוב לשנה היה קיים הגטו, עד שחוסל באור לא' תמוז [[תש"ב]]. בידי מאות חיילים גרמנים שהקיפו את הגטו והחלו לירות לתוכו ללא הרף. הגרמנים הטילו על הגטו פצצות ורימונים. במהלך החיסול ניסו כמה יהודים להצית את בתי הגטו על מנת שהרכוש לא ייפול בידי האויב האכזר. השריפה כילתה את בתי הגטו ובהם גם יהודים רבים. את שארית הפליטה אספו הגרמנים אל המקום בו היה בית קברות בימי מלחמת נפוליון. שם הכריחו אותם לחפור שני בורות גדולים, לאחר מכן הוליכו אל הבורות קבוצות קבוצות של יהודים. בזה אחר זה נורו למעלה משלושת אלפים יהודים, שרובם ככולם היו חסידי חב"ד.
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+==רבני הקהילה==
+* הרב ברוך ב"ר ישעיהו דון יחייא אב"ד דיסנא, חתנו של הרב שלמה רב העיר האזינפוט בקורלנד.{{הערה|ביכורי יהודה עמ' 36.}}
+* אחריו מלא את מקומו חתנו הרב יצחק ב"ר צבי הירש (חתנו של הגר"א).
+* בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] היה הרב מו"ה [יחיאל] מיכל הרב הגדול המובהק החריף העצום המפורסם אבד"ק דיסנא ובא בהסכמה על סידור שער הרחמים הנדפס בעיר שקלאוו בשנת תקמ"ח.{{הערה|שם הגדולים השלישי.}}
+* הרב ברוך ב"ר משה האזינפוט{{הערה|תולדות אנשי השם כא, ב}}
+* הרב מרדכי. גאון וחסיד רב בקאמין, דיסנא נפטר תר"כ.{{הערה|אוצר הרבנים.}}
+* בשנת תרמ"ד התמנה הרב [[מרדכי מרגליות]], מחבר ספר סוגה בשושנים ([[וילנא]] תרנ"ד), הוסמך לרבנות על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] ואחיו בני [[אדמו"ר הצמח צדק]] - ירש את מקומו ברבנות של הרב הישיש הרב שלמה.
+* לאחר פטירתו עלה בנו הרב [[אליהו מרגליות]] על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר כעבור זמן קצר.
+* הרב אלי ישעי' ב"ר יחזקאל חפץ נסמך להוראה על ידי הרב שבתי דון יחייא, נתמנה לרב בדיסנא בשנת תר"נ.{{הערה|אהלי שם, גוטליב עמ' 51.}}
+עם הזמן בהעדר דמות אחרת שתמלא את מקום הרבנות הפך הרב [[מנחם מענדל זמירין]] לרבה הבלתי-רשמי של ה[[עיירה]], ובמקביל הנהיג ביד רמה את קהילת ליובאוויטש בדיסנה.
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
+==חסידים מפורסמים מדיסנא==
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+* הרב [[בנימין זאב]] - חי בתקופת [[אדמו"ר הזקן]].
-==חסידים מפורסמים מדיסנא==
-* הרה"ח [[בנימין זאב (תקופת אדמו"ר הזקן)]].
+*הרב [[דובער משה דיסנר]] - מחסידי [[אדמו"ר הזקן]], מחשובי העסקנים החסידיים באותה תקופה.
-*הרה"ח [[דובער משה דיסנר]] - מחסידי אדמו"ר הזקן, מחשובי העסקנים החסידיים באותה תקופה.
+* ר' שלמה זלמן בער ב"ר צבי הירש דונחין מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ומקושר לבנו אדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן נ"ע ומשולחו.
-*הרה"ח [[שילם קוראטין]] - משגיח בישיבת '[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]].
+*הרב [[שילם קוראטין]] - כיהן כ[[משגיח]] בישיבת '[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] שב[[ליובאוויטש]].
-*הרה"ח [[איצ'ה דיסנר]] (יפה) - מחשובי החסידים, זכה להיות חסידם של שלושה אדמו"רים: אדמו"ר הצמח-צדק, [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].
+*הרב [[איצ'ה דיסנר]] (יפה) - מחשובי החסידים, זכה להיות חסיד של שלושה אדמו"רים: [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].
-*הרה"ח [[ישראל נח בליניצקי]] - [[משפיע]], ממנהלי ישיבות [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ו[[תומכי תמימים ברינואה]].
+*הרב [[ישראל נח בליניצקי]] - [[משפיע]], ממנהלי ישיבות [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ו[[תומכי תמימים ברינוא]].
-*הרה"ח [[מרדכי חפץ]] הי"ד - היה '[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], מחשובי עסקני חב"ד בימי [[אדמו"ר הריי"צ]].
+*הרב [[מרדכי חפץ]] - שימש כ'[[חוזר]]' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]], והיה מחשובי עסקני חב"ד בימי [[אדמו"ר הריי"צ]].
-*הרה"ח [[דוד הלמן]] - מחשובי חסידי אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]] [[מלך המשיח]].
+*הרב [[דוד הלמן]] - מחשובי חסידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] [[מלך המשיח]].
-*הרה"ח [[ברוך יוסף קוזלינר]] מראשוני חסידי הרבי מוהר"ש והרבי הרש"ב והרבי מוהריי"צ.
+*הרב [[ברוך יוסף קוזלינר]] מראשוני חסידי [[אדמו"ר מוהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר מוהריי"צ]].
-*הרה"ח [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - מחשובי חסידי אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]] [[מלך המשיח]].
+*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - מחשובי חסידי [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] [[מלך המשיח]].
-[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה לבנה]]
+==לקריאה נוספת==
+*הרב [[יוסף יצחק בורובסקי]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30436&st=&pgnum=37 קהילת החסידים בעיירת דיסנא]''', [[אהלי ליובאוויטש (גליון)|אהלי ליובאוויטש]] גליון ב' עמוד 37.
+{{הערות שוליים}}
+{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}
 [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]