רבי נתן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי נתן''', ולפעמים '''רבי נתן הבבלי''', היה [[תנא]] [[בבל]]י בדור הרביעי. עלה ל[[ארץ ישראל]] וכיהן כ[[אב בית דין]] ב[[סנהדרין]] שב[[אושא]], תחת [[נשיא הסנהדרין]], [[רבן שמעון בן גמליאל]].  
'''רבי נתן''', ולפעמים '''רבי נתן הבבלי''', היה [[תנא]] [[בבל]]י בדור הרביעי. עלה ל[[ארץ ישראל]] וכיהן כ[[אב בית דין]] ב[[סנהדרין]] שב[[אושא]], תחת [[נשיא הסנהדרין]], [[רבן שמעון בן גמליאל]]. אביו היה ריש גלותא בבבל{{הערה|"ערוך" ערך קמרא, וכן מוכח מהוריות י"ג ע"ב.}}.


למרות עלייתו לארץ ישראל המשיך לנדוד בין מושבות [[בני ישראל]] שב[[חו"ל]], והפיץ ביניהם [[יהדות]].
למרות עלייתו לארץ ישראל המשיך לנדוד בין מושבות [[בני ישראל]] שב[[חו"ל]], והפיץ ביניהם [[יהדות]].


המאבק בתנועת חב"ד
==אישיותו ותולדותיו==
הרב שך יצא נגד רבים מחידושיו ותקנותיו של הרבי מלובביץ', בהם: תקנתו שכל ילדה מגיל 3 תדליק נרות שבת בברכה, תקנת לימוד הרמב"ם היומי, הנחת תפילין ברחובות קריה לחילונים, תהלוכות לילדים בל"ג בעומר, פעילות בעניין שבע מצוות בני נח לגויים ועוד. ויכוח מאפיין נרשם ביניהם על הגישה לחוק מיהו יהודי בו ראה הרבי מלובביץ' עיקר גדול, בעוד בעיני הרב שך היה החוק פרט שולי בחוק השבות. באופן כללי הייתה גישתו שעל עם ישראל למרכז את מאמציו במסגרת קיום התורה והמצוות האישיים ולא במבצעים רעשניים כפי שראה את מבצעי חב"ד. המאבק פרץ לכותרות בשנות השמונים, כאשר הרב שך כיונה מדינית גינה את מלחמת שלום הגליל, והרבי מלובביץ' ביקר אותו כנכנע לאומות העולם. בתגובה פרסם הרב שך את דעתו כי ביטול השינה בסוכה אצל חסידי חב"ד היא עקירת דבר מן התורה. כאשר פתחה חב"ד בקמפיין המשיחי שלה, ראה בכך הרב שך כפירה בחלק מי"ג העיקרים ונזעק למערכה כבדה נגדה, התנגדותו הייתה כפולה: הוא טען כי הרבי מלובביץ' הוא משיח שקר וכי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא חבקוק "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא", הרב שך צפה את משבר האמונה שעתידים מאמיני הרבי מלובביץ' לעמוד בו עם מותו.


בכל מאבקיו בחב"ד נימק את מאבקו הן בגישה הכללית של חב"ד והן בביקורת מקומית על התקנה, את הדלקת הנרות לבנות הגדיר כברכה לבטלה, את הנחת תפילין ביקר מחשש שאין גופם של המניחים נקי ואסורים הם בתפילין, את לימוד הרמב"ם ביקר שיבואו לפסוק הלכה ממנו בלי עיון בשולחן ערוך, יוצאת מן הכלל היא הפעילות על שבע מצוות בני נח אותה ביקר רק מהנימוק "כאילו רק זה חסר לנו עכשיו".
מיוחס לו [[אבות דרבי נתן]], שהיא כעין גרסה מורחבת ומפורטת של [[מסכת אבות]]. מרבותיו של [[רבי יהודה הנשיא]].


באגרותיו של הרב שך ישנם מכתבים רבים בנושא חב"ד (בכינוי "הכת הידועה"), בהם הוא מתפלמס עמה, ודורש להתרחק מחסידי חב"ד.
רבי נתן היה ידוע כ[[דיין]] מומחה ש"יורד לעומק הדין"{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[בבא קמא]] נג ע"א}}. אחת מהלכותיו המפורסמות נקראת "[[שעבודא דרבי נתן]]":
:"רבי נתן אומר: מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו, מניין שמוציאין מזה ונותנין לזה? תלמוד לומר: 'ונתן לאשר אשם לו'"{{הערה|בבלי, [[מסכת כתובות|כתובות]] פב ע"א}}.


הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם הרבי מלובביץ' אינו אישי (אף שבכנס בהיכל התרבות כינה אותו "כופר", ואת חב"ד "כפירה ומינות") ואף התפלל עליו בימי מחלתו, את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו.[8]
הוא השתתף בניסיון לסילוקו מהנשיאות של רבן שמעון בן גמליאל, יחד עם [[רבי מאיר]]. לאחר שהניסיון סוכל, קנס רבן שמעון את רבי נתן שלא יזכירו את שמו ב[[בית המדרש]], ואת מאמריו ימסרו בכינוי: "יש אומרים"{{הערה|בבלי הוריות י"ג ע"ב.}}.
 
המאבק בחב"ד הוסיף שמן ליחסים העכורים בין החסידים והליטאים בשנות השמונים. חסידי חב"ד טענו כי מאבקו של הרב שך איננו מיוחד נגד חב"ד אלא נגד החסידות כולה. הרב שך הכחיש נמרצות בפומבי את ההאשמה ואף התבטא בחריפות, בנוסח "אני מרים את ידי לשמיים, שאף פעם לא עלתה על דעתי, ולא על דעת אף אחד, לעורר המחלוקת של חסידים ומתנגדים". כמו כן, העמיד על נס את משרתו בשנות השלושים בישיבת קרלין ואת יחסו החם לתלמידים חסידיים שלמדו בישיבותיו. הוא צירף למועצת גדולי התורה של דגל התורה את האדמו"ר מבעלז.
 
בפברואר 1986 החריף העימות, לאחר פטירתו של הרב יעקב לנדא, רב העיר בני ברק. הרב לנדא היה מחסידי חב"ד, אך נמנע מלהתערב בעימות בגלוי, נמנע מלהתייחס בגלוי לסוגיית המשיחיות, והיה בעל תדמית ציבורית כללית. בצוואתו ביקש הרב לנדא למנות את בנו, רבי משה יהודא ליב לנדא, כיורשו. הרב לנדא הבן, היה חסיד חב"ד מוצהר, ור"מ בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. הליטאים התנגדו נמרצות למינוי, ודרשו לקיים בחירות לרבנות העיר, אך ראש העיר משה אירנשטיין התעלם מעמדתם והכריז על מינויו של הרב לנדא הבן לרב העיר עוד במהלך לוייתו של האב. הרב שך ראה במעשה זה משום קביעת עובדות בשטח, ואף התבטא בעניין בחריפות, (הוא אף הזכיר את עניין המקווה כשיטת בעל התניא שבנה לנדא) במהלך עצרת הבחירות בכיכר הישיבה, ערב הבחירות לראשות עיריית בני ברק, בהם, לראשונה, הציגה דגל התורה מועמד משלה לתפקיד, כמו כן, הכריז כי הליטאים אינם מכירים במרותו של הרב החדש. במקביל, פנה לרב חיים שאול קרליץ, בבקשה להקים מערכת קהילתית נפרדת, שתכלול בית דין, מינוי רבני שכונות, מערכת כשרות, רישום נישואין וכו'. המערכת הליטאית הנפרדת מכונה "שארית ישראל" והיא מתפקדת עד היום.
 
הסכסוך עם חב"ד תרם גם לפרישת הליטאים מ"אגודת ישראל", לאחר שהעיתון "המודיע" השייך למפלגה סירב להסתייג מפעילות חסידי חב"ד, כפי שדרש הרב שך.


==עניינו==
==עניינו==


עננינו של ר' נתן הוא להפריד בן טוב ורע, 'להעלות את הארץ לרקיע'{{הערה|ע"כ נתן בגימטריא 'ת"ק', ת"ק השנים שבין הארץ לרקיע.}}, להעלות [[ניצוצות]] [[טוב]] מתוך ה[[רע]] וה[[קליפות]]. נולד ב[[בבל]], ענין תערובת [[טוב]] ו[[רע]], ועלה ל[[ארץ ישראל]] ענין עליית הניצוצות, ואפילו אח"כ סיבב בין העיירות לפעול עליית ישראל לארץ ישראל{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15976&hilite=dea070a9-c197-443b-9b5b-fae32bb2e539&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%A0%D7%AA%D7%9F&pgnum=229 רשימות].}}
עניינו של ר' נתן הוא להפריד בין טוב ורע, 'להעלות את הארץ לרקיע'{{הערה|ע"כ נתן בגימטריא 'ת"ק', ת"ק השנים שבין הארץ לרקיע.}}, להעלות [[ניצוצות]] [[טוב]] מתוך ה[[רע]] וה[[קליפות]]. נולד ב[[בבל]], ענין תערובת [[טוב]] ו[[רע]], ועלה ל[[ארץ ישראל]] ענין עליית הניצוצות, ואפילו אחר כך סיבב בין העיירות לפעול עליית ישראל לארץ ישראל{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15976&hilite=dea070a9-c197-443b-9b5b-fae32bb2e539&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%A0%D7%AA%D7%9F&pgnum=229 רשימות].}}


==כינויו==
==כינויו==


כינויו 'הבבלי' הי' משום שמוצאו מ[[בבל]]; ב[[פנימיות]] העניינים, הי' זה משום עבודתו, הבדיל בין ה[[טוב]] ה'בלול' ומעורבב עם ה[[רע]]. לאחר שהגיע ל[[ארץ ישראל]], נוסף לו גם הכינוי 'רבי'.
כינויו 'הבבלי' היה משום שמוצאו מ[[בבל]]; ב[[פנימיות]] העניינים, היה זה משום עבודתו, הבדיל בין ה[[טוב]] ה'בלול' ומעורבב עם ה[[רע]]. לאחר שהגיע ל[[ארץ ישראל]], נוסף לו גם הכינוי 'רבי'.


== אמרותיו ==
== אמרותיו ==


*[[מצווה]] לאדם לשנות בדבר ה[[שלום]]{{הערת שוליים|[[יבמות]] ס"ה ע"ב.}}.
*[[מצווה]] לאדם לשנות בדבר ה[[שלום]]{{הערה|[[יבמות]] ס"ה ע"ב.}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[אבות דרבי נתן]]
*[[אבות דרבי נתן]]
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2868 רבי נתן] באנציקלופדיה יהודית דעת.
*[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2868 רבי נתן] באנציקלופדיה יהודית דעת.
שורה 40: שורה 31:
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15640&hilite=87f9f6f3-0fe6-4ebf-8946-1a602215a337&st=%d7%a8%d7%91%d7%99+%d7%a0%d7%aa%d7%9f&pgnum=228 ביאור בסיפורים ומעשים אודות ר' נתן] - [[רשימות]] חוברת כ"ו.
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15640&hilite=87f9f6f3-0fe6-4ebf-8946-1a602215a337&st=%d7%a8%d7%91%d7%99+%d7%a0%d7%aa%d7%9f&pgnum=228 ביאור בסיפורים ומעשים אודות ר' נתן] - [[רשימות]] חוברת כ"ו.


{{ערך חסר}}
{{הערות שוליים}}
 
{{תנאים}}


[[קטגוריה:תנאים|נתן הבבלי]]
[[קטגוריה:תנאים|נתן הבבלי]]

גרסה אחרונה מ־06:08, 6 בספטמבר 2020

רבי נתן, ולפעמים רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי. עלה לארץ ישראל וכיהן כאב בית דין בסנהדרין שבאושא, תחת נשיא הסנהדרין, רבן שמעון בן גמליאל. אביו היה ריש גלותא בבבל[1].

למרות עלייתו לארץ ישראל המשיך לנדוד בין מושבות בני ישראל שבחו"ל, והפיץ ביניהם יהדות.

אישיותו ותולדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מיוחס לו אבות דרבי נתן, שהיא כעין גרסה מורחבת ומפורטת של מסכת אבות. מרבותיו של רבי יהודה הנשיא.

רבי נתן היה ידוע כדיין מומחה ש"יורד לעומק הדין"[2]. אחת מהלכותיו המפורסמות נקראת "שעבודא דרבי נתן":

"רבי נתן אומר: מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו, מניין שמוציאין מזה ונותנין לזה? תלמוד לומר: 'ונתן לאשר אשם לו'"[3].

הוא השתתף בניסיון לסילוקו מהנשיאות של רבן שמעון בן גמליאל, יחד עם רבי מאיר. לאחר שהניסיון סוכל, קנס רבן שמעון את רבי נתן שלא יזכירו את שמו בבית המדרש, ואת מאמריו ימסרו בכינוי: "יש אומרים"[4].

עניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עניינו של ר' נתן הוא להפריד בין טוב ורע, 'להעלות את הארץ לרקיע'[5], להעלות ניצוצות טוב מתוך הרע והקליפות. נולד בבבל, ענין תערובת טוב ורע, ועלה לארץ ישראל ענין עליית הניצוצות, ואפילו אחר כך סיבב בין העיירות לפעול עליית ישראל לארץ ישראל[6]

כינויו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כינויו 'הבבלי' היה משום שמוצאו מבבל; בפנימיות העניינים, היה זה משום עבודתו, הבדיל בין הטוב ה'בלול' ומעורבב עם הרע. לאחר שהגיע לארץ ישראל, נוסף לו גם הכינוי 'רבי'.

אמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. "ערוך" ערך קמרא, וכן מוכח מהוריות י"ג ע"ב.
  2. בבלי, בבא קמא נג ע"א
  3. בבלי, כתובות פב ע"א
  4. בבלי הוריות י"ג ע"ב.
  5. ע"כ נתן בגימטריא 'ת"ק', ת"ק השנים שבין הארץ לרקיע.
  6. רשימות.
  7. יבמות ס"ה ע"ב.