יעקב לנדא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(170 גרסאות ביניים של 59 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:יעקב לנדאPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|הרב יעקב לנדא נואם בפני כנס פעילי 'יד לאחים']]
[[קובץ:הרב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש]]
הרב '''יעקב לנדא''', ([[תרנ"ג]] - [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]), היה רבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית [[הרבי הרש"ב]] ולימים רבה של העיר [[בני ברק]]. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב.


הרב יעקב לנדא נולד בשנת [[תרנ"ב]] בעיירה [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב משה יהודה לייב לנדא שהיה רבה של קורניץ.
== תולדות חיים ==
===נעוריו===
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]
נולד בשנת [[תרנ"ג]] ב[[עיירה]] [[קורניץ]] לאביו החסיד הרב [[משה יהודה לייב לנדא (קורניץ)|משה יהודא ליב לנדא]] שהיה [[מרא דאתרא|רבה]] של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב [[מרדכי זיסקינד לנדא]] והרב [[זלמן קורניצער]].


לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ג נתמנה הרב יעקב לנדא לרבה של העיר קורניץ, ע"פ הוראה מפורשת של [[אדמו"ר הרש"ב]].
בשנת [[תרס"ח]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].  


הרב לנדא היה מקורב מאד לאדמו"ר הרש"ב, ואחד מ[[חסיד|חסידיו]] המובהקים, ואף שימש כרב בביתו של הרבי הרש"ב שהפנה אליו את כל השאלות ההלכתיות שהיו עולות מפעם לפעם.
לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ג]] נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של [[הרבי הרש"ב]]{{הערה|כך תיאר זאת במכתב שכתב:{{ציטוטון|על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' [[שלום יצחק בעקער]], ר' [[מרדכי הורביץ]] (נספה בשואה), ור' [[ליב מטוסוב]] (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו[[הרש"ב]] מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...}}.}}.
שיטת מקווה חב"ד הידועה בשם [[בור ע"ג בור]] שנתחדשה ע"י אדמו"ר הרש"ב נבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בעיר [[רוסטוב]] והיא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה בבית הרבי ברוסטוב במצב טוב ושיפצוה מחדש). כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה.


היה מקורב גם אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהתייעץ עם הרב לנדא בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה.
=== ב[[רוסיה]] ===
לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.  


לימים הקים את ישיבת [[תפארת בחורים]] במוסקבה שהייתה מיועדת לבעלי תשובה רוסיים, והוא הדריכם וחינכם בדרך האמת דרך התורה והמצוות.
ה[[מקווה]] בשיטת חב"ד, הידועה בשם [[בור על גבי בור]], נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ב[[רוסטוב]]. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו.  


הגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] קירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. לאחר מכן הרוגוצ'ובר הי' מסדר הקידושין בחופתו של הרב לנדא.
כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים ל[[מצה שמורה]] עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי [[רוסיה]]. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.  


הן בהיותו ברוסיה והן לאחר מכן בהיותו בארץ היה בקשר הדוק עם [[הרבי מלך המשיח]], היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית באה"ק, ובפרט בקשר למנהגי חב"ד השונים שהוא הי' עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב לשושלת חב"ד.
הקים גם את ישיבת [[תפארת בחורים]] ב[[מוסקבה]] שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.


במשך כו"כ שנים נשא את התואר זקן רבני חב"ד באה"ק.
=== ב[[לטביה]]===
בשנת [[תרפ"ז]] עבר ל[[לטביה]].
ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש [[אדמו"ר הריי"צ]] לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר.  


לאחר עליתו ל[[ארץ ישראל]], בשנת תרצ"ה שימש כרב העיר [[בני ברק]], עד פטירתו בכ"ו [[שבט]] שנת [[תשמ"ו]], (לאחר מכן התמנה לרב העיר, ע"פ צוואת אביו, בנו יבדלחט"א הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]).
בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי [[יוסף רוזין]] שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש [[כסלו]] [[תר"צ]] [[נישואין|נשא]] את מרת חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה ב[[דווינסק]], ו[[מסדר הקידושין]] היה הרוגוצ'ובר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=120 ידיעה בעיתון פרי מארגן].}}.


===רב בליבוי===
במשך תקופה היה לרב החב"די בעיר [[ליבוי]] שבלטביה.


פרטים נוספים על הרב יעקב לנדא:
אדמו"ר הריי"צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב"דית בליבוי, הרב [[שמואל חסדן]] מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב [[ישראל חסדן]] ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.


הוראה של הרבי מל"ג בעומר תשכ"ד המופיעה בשולי מכתב כללי-פרטי מאותו תאריך. המכתב נשלח להרה"ח ר' לייב זלמנוב שיחי' מחשובי אנ"ש בבני-ברק) בפירסום ראשון:
מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב [[ישראל חסדן]], ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה. הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, היו מבקרים בבית הרב לנדא שם היו מתקבלים כבני משפחה{{הערה|תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.}}.


ז"ע [=זה עתה] נתקבל מכתבו ממוצש"ק [=ממוצאי שבת קודש]. ובטח כן משתתפים אנ"ש שי' בהשיעור - שכותב אודתו - בדא"ח [=בדברי-אלוקים-חיים] של הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ מהרי"ל שי'. והרי ידועה החיבה יתרה שנודעת לו מכ"ק אדנ"ע [=אדמו"ר (מוהרש"ב) נשמתו עדן] וכו'.
===בארץ ישראל ===
לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת [[תרצ"ה]] שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר [[בני ברק]] במשך 50 שנה - משנת [[תרצ"ו]], עד פטירתו ב[[כ"ו שבט]] שנת [[תשמ"ו]].
[[קובץ:הרב לנדא בבני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בראשית כהונתו כ[[מרא דאתרא|רבה]] של העיר [[בני ברק]]]]
ב[[בני ברק]] יסד את עניני ה[[מעשרות]], [[שבת|שמירת השבת]], [[מקווה|מקוואות]], [[עירוב תחומין|עירוב]], שיעורי תורה. היה ידוע בתקיפותו על שמירת וביצור הדת בעיר ובד בבד עם פעולות בדרכי נועם. היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, לפעמים אף היה בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.


גם הרה"ח הרב שמואל חפר שיחי' זכה לשמוע מהרבי ב'יחידות' דברי חיזוק והתעוררות להשתתפותם של אנ"ש בשיעורי חסידות שנמסרו על-ידי הרב לנדא.
במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.


היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע ב[[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים ב[[ספר התניא]] מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת "[[רעוא דרעוין]]".


== "נודע לשם ותהילה" ==
במשך כמה וכמה שנים [[נישואין|נשא]] את התואר זקן [[רבני חב"ד בארץ הקודש]], והיה מחברי [[בית דין רבני חב"ד]].


לאחר פטירת הרב לנדא ז"ל כתב עליו הרבי (צוטט ב'ימי מלך', כרך ב, עמ' 895): "נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב ע"ה".  
זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים.  


רשימתנו זו עוסקת אפוא בגאון הרב יעקב לנדא שזכה לעמוד בקירוב ובקשרי ידידות (כפי שהרבי מתבטא באיגרת משנת תשכ"ז, אגרות-קודש, כרך כד, עמ' רסה - "על יסוד הידידות משנים ההם במדינתנו") עם כ"ק אדמומהורש"ב נ"ע, כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ולאחר מכן עם כ"ק אדמונשיא דורנו.
היה גם כן ממעריצי האדמומ[[אמשינוב]] רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש  ומקורב לאדמורבי ישראל מהוסיאטין.


"הוותיק וחסיד, הגאון המובהק ר' יעקב לנדוי שליט"א, הרב דבני-ברק בארץ-ישראל, זה שיצק מים על יד כ"ק אדמו"ר הר"ר שלום-דוב נבג"מ זי"ע מליובאוויץ', והיה ממקורביו בשהותו בעיר רוסטוב שברוסיא, וברשימה זו חקק לזכרון את דעתו של כ"ק נ"ע ורצונו כפי שהביע לו בשנות תרע"ח-תרע"ט באופן בניין ותיקון מקוה בשבילו בביתו בעיר רוסטוב. ורשימה זו היתה למראה עיני בנו כ"ק אדמו"ר גאון ישראל וקדושו מהר"ר יוסף-יצחק נבגע"מ מליבאוויץ" - כך מקדים הרה"ג הרה"ח ר' ניסן טעלושקין מח"ס 'טהרת המים', לרשימתו של הרב לנדא שבאה כ'הוספה' לספר (במהדורת קה"ת תש"נ עמ' שסא). ומוסיף: "ואני נותנה בזה במלואה כפי שקבלתיה".
==עם רבותינו נשיאינו==
{{לעריכה|פסקה=כן}}
=== אצל הרבי הרש"ב ===
{{פסקה חסרה}}
הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת [[הרבי הרש"ב]] עד ליום [[הסתלקות|הסתלקותו]].  


הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.


== מקוואות חב"ד ==
מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב.


שמו של הרב לנדא ז"ל נקשר בתודעה הכללית לסוגיה המרכזית של 'מקוואות חב"ד', שזכו לתהודה רבה בדור האחרון. להלן השתלשלות הדברים:
ברוסטוב היה הרב לנדא מה[[חוזרים]] והיה נכנס ל[[חזרה]] בחדר הרבי רש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא.  


בד' במרחשוון תש"י (איגרות-קודשי, כרך ג, עמ' רג) - בחיי-חיותו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ - פנה הרבי נשיא דורנו לרב לנדא:
שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!


מתעסקים במקומות אחדים בעשיית מקווה של מי גשמים ושאלו אם יש איזה עניינים ופרטים אשר אנ"ש מקפידים או מהדרים עליהם על-כל-פנים בייחוד, ובאשר ידעתי אשר הוא היה מהמתעסקים בכגון זה בראסטאוו ובלי-ספק שמע בזה כמה עניינים והוראות מכ"ק אדמו"ר נ"ע,
בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים.


הנה תשואת-חן תשואת-חן אם יואיל לכתוב לי על-דבר זה בפרטיות האפשרית ומה טוב עם הוראת הנימוק לשלימות הדבר, אם ידוע הוא.
המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).


למותר לבאר אשר בקשתי זו היא גם בנוגע להוראות בשאר ענייני השולחן-ערוך אורח-חיים, יורה-דעה וכו' שקיבל אבל נוסף בעניין המקווה שהוא דחוף כנ"ל.
כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.


בנתינת תודה למפרע ובאיחול רפואה שלימה וכל טוב סלה.
כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.


ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש"ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע"ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב.


== "התעסק בעשיית המקווה" ==
היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי"צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי"צ אל אביו הרבי רש"ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש"ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו...


כעבור ארבעה ימים (ח' מרחשון תש"י - שם כרך ג' עמ' רמ) כותב הרבי אל הרב אשר אברמסון:
מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...


כתבתי על-דבר-זה להרה"ג וכו' מוה"ר יעקב שי' לנדא שהוא התעסק בעשיית המקווה ברוסטוב בהוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע, ואם יודיעני איזה חדשות בזה כמובן אודיענו.
כאשר רצה [[הרבי]] לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"א בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה.


בשלהי חודש מרחשוון קיבל הרבי את הרשימה והשיב לרב לנדא (שם):
=== אצל הרבי הריי"צ ===
{{פסקה חסרה}}
למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש ל{{ה|רבי הריי"צ}}, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר{{הערה|פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד{{הבהרה|איזה עמ'?}}.}} . [[הרבי הריי"צ]] אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.


בתשואת חן הגיעני מכתבו מט"ו מר-חשון, עם ההוראות שקיבל מכ"ק אדנ"ע בנידון המקווה, ותיכף לקבלתי שלחתי העתקה מחלק מכתבו זה להשואל, כמובן בהוראת שמו.
הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא '''ניצוץ מאור יקר"...


אל הרב אברמסון הנ"ל כותב הרבי:
פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח"כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את [[תפארת בחורים]]. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים "צריך" להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.


וזה לא כבר הגיעני מענה מהרה"ג וכו' מהור"י שי' לנדא, והנני מסגיר פה העתק ממנו, ובטח ימצא עניין בו. ומיניה ומינייהו תסתייעא מילתא ביותר דקדוק והידור.
=== אצל הרבי ===
{{פסקה חסרה}}
הן בהיותו ב[[רוסיה]] והן לאחר מכן בהיותו ב[[ארץ הקודש]] היה בקשר הדוק עם [[הרבי]]. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "העגלה הגדולה והעגלה הקטנה". כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית ב[[ארץ הקודש]], ובפרט בקשר ל[[פורטל:מנהגי חב"ד|מנהגי חב"ד]] השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב.


לפני ששיגרם הראה אותם לחותנו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אשר הגיהם ואישרם, כפי שכותב הרבי בשנת תשט"ו (אגרות-קודש, כרך יא, עמ' רנ):
באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי [[תניא]] בביהכנ"ס הגדול בבני ברק.


הוראות בענייני המקווה מכ"ק אדמו"ר (מהורש) נ"ע, הם על-פי רשימת הרב מוה"ר יעקב שי' לנדא - שהיו לעיני כ"ק מו"ח אדמו"ר כאן, ואישרם אשר נכונים המה, ולכן אין פלא שאינו מפורסם לעת-עתה בתוככי אנ"ש, כיוון שרק כשש שנים שנתפרסמו בארצות-הברית.
הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש"ב.  


ובכ"ז בכסלו תשככתב הרבי אל הרב דוד חנזין (איגרות-קודש, כרך כב, עמ' סו):
בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים.
נכדו הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בשהותו ב[[770]] בשנת ה'[[קבוצה]]' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...


כיוון שהרה"ג וכו' הר"י שי' לנדא מבני-ברק דיבר בזה (וכנראה איזו פעמים) עם כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, מהנכון שיתקשר עמו ויברר אצלו הפרטים בזה.
== פטירתו וצוואתו ==


במכתבו מי"ג בניסן תש"י ('אגרות-קודש' כרך ג' עמ' רעג) מפלפל הרבי עם הרב לנדא בנושא המקווה:
[[קובץ:הרב יעקב לנדא.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב לנדא בשנותיו המאוחרות]]
הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך [[כ"ו שבט]] [[תשמ"ו]]. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.


א) מה שכתבתי לו הטעם לפענ"ד [לפי עניות דעתי] בהוראות כ"ק אדנ"ע שהמים דמקווה התחתונה יכסו רצפת מקווה העליונה טרם יזרמו לשם מים שאובים - נמוקי פשוט - כי אז תהיה נתינת מים שאובים במקווה כשרה, מה-שאין-כן כשיכנסו מקודם מים שאובים יוכשרו רק ע"י השקה, וק"ל.
לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.


ב) מה ששאלתי לטעם שלא החמיר כ"ק אדנ"ע גם בשיעור הדר"ת הוא לא כדי לגבב חומרות, כל' כת"ר במכתבו. כי אם ע"פ [על-פי] הידוע שבמקווה משתדלים לצאת ידי כמה וכמה דעות.
לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: {{ציטוטון|על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ו[[מרא דאתרא]] דבני ברק!}} וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!


שורת הערות והארות שיגר הרבי כבר בקבלת הרשימה (איגרות-קודש, כרך ג, עמ' רכז) כשהרבי מבקש בענוותנותו: "ות"ח מראש על ביאוריו והארותיו - באל"ף - בכהנ"ל". על מעלות והידורי המקווה - ראה בהרחבה בספר 'תיקוני מקוואות' (קה"ת תשנ"ח) מהרה"ח הרב שלום-דובער שיחי' לוין.
לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו [[הרבי]]{{הערה|[[ימי מלך]], כרך ב, עמ' 895}}: {{ציטוטון|נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב}}.


לאחר פטירתו כיהן בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א.


== הרבי מקפיד על כבודו של הרב לנדא ==
==משפחתו==
* רעיתו, הרבנית חיה מינא - נפטרה ט"ז תמוז תשל"ז.
*בנו, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] - לשעבר רב העיר [[בני ברק]].
*בנו, הרב [[אברהם חיים אליהו לנדא]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*בתו, מרת גיטא פיגא - נפטרה י"א סיוון תשס"ב - אשת הרב [[שלמה נח קרול]] - רב המושב חמד וראש ישיבת חמדת שמואל - נפטר ג תשרי תשנ"ט.


בספרו 'עבודת הקודש' (עמ' יח) מספר הרה"ח הרב שלום-דובער שיחי' לוין, כי בשנת תשמ"ב שלח הרב יעקב לנדא אבד"ק בני-ברק לרבי חבילת תשובות הגאון מרוגוטשוב. הרבי כתב: "כדאי להדפיסם", ולציין בהערה: "תשואת-חן שנתן להוציא-לאור כו'".
'''מנכדיו הבולטים:'''
*הרב [[יצחק אייזיק לנדא]] - ראש מערך 'כשרות הרב לנדא' ורב אב"ד העיר בני ברק, לשעבר מראשי ישיבת [[חח"ל צפת]].
*הרב [[שלמה זלמן לנדא]] - [[משפיע]] קהילת חב"ד ב[[בני ברק]] וראש ישיבת [[תומכי תמימים רעננה]].


כשהוכנסו עלי ההגהה של התשובות הללו בחוברת נא והעורך ציין את הרב לנדא לטובה לא הסתפק הרבי בכך וכתב:
==לקריאה נוספת==
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חסדי ישראל]], תולדות הרב [[ישראל חסדן]] בפרקים העוסקים בלטביה והרב לנדא
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ב
* יומן הרב יעקב לנדא, - '''[[שמועות וסיפורים]]''' ח"ב עמ' 109.
*'''מדוע אבא לא בא?''', צרור זכרונות מבנו הרב [[אליהו לנדא]] על הקשר של הרב יעקב לנדא ו[[אדמו"ר הרש"ב]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1851 עמוד 51
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 227-234.


"עיין אודותו בסוף-ספר 'טהרת המים' (טעלושקין) - על-כל-פנים מוכרח הנ"ל, הפוסק בבית אדמו"ר (מהרש"ב) ברוסטוב וכו' עתה הרב ראשי (דבני-ברק ותשואות-חן) תשואת-חן (שנתנם על-מנת להוציאם-לאור)", וכך תוקן שם בהערה 8 .
== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74531 גלריית תמונות מהרב לנדא] - {{אינפו}} [https://anash.org/life-in-photos-harav-yaakov-landau/ גלריה נוספת] {{אנש}}
*'''[https://col.org.il/news/133101 הארכיון של הגר"י לנדא נפתח: הידידות עם ה'חזון איש' נחשפת]''' {{COL}}


במכתבו של הרבי מי"א בניסן תשמ"ב [נדפס בספר 'מקדש מלך', עמ' 256) מודה הרבי לרב לנדא וכותב לו: "ת"ח במיוחד על שילוח העתק מכ[תבי] הרגצובי וכנראה עדיין לא נדפסו"].


{{חברי בי"ד רבני חב"ד בארץ הקודש}}
{{הערות שוליים}}


== התבודדות והתבוננות - באופן כשר ==
{{מיון רגיל:לנדא יעקב}}
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש]]
בהתוועדות י"ג בתמוז תשל"ט דיבר הרבי בהרחבה (ראה ספר 'מה רבו מעשיך ה'' בהוצאת שמי"ר, עמ' 147-144) על כך שיש צורך לדאוג ל'מדיטציה' כשרה. כעבור מספר ימים פנה אל הרב לנדא באיגרת הבאה ('היכל מנחם' כרך א' עמ' מח-מט):
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמוהריי"צ]]
 
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
ב"ה, כ"ה תמוז ה'תשל"ז
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
 
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
ברוקלין, נ.י.
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 
[[קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד בעבר]]
הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א נו"מ
[[קטגוריה:דיינים]]
 
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חבהר הזיתים]]
עוסק בצרכי ציבור רב פעלים
[[קטגוריה:משפחת לנדא]]
 
[[קטגוריה:פעילי יד לאחים]]
מוהיעקב שי' לנדא
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]
 
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ג]]
רב ראשי ואב"ד דבני-ברק
 
אחדשה"ט כיאות.
 
זה מזמן רב שהגיעתני הידיעה על-דבר הפסק-דין בארץ-הקודש - איסור גמור בהנוגע לטיפולים שונים הנעשים על-ידי "גורו", כולל גם-כן ההתבודדות והתבוננות וכיוצא בזה.
 
אף שפסק-דין האמור, וכמדומה שנכלל גם בניסוחו, טעמו ונימוקו מפני שמעורב בהאמור גם עניין דעבודה-זרה, על-כל-פנים אביזרייהו דעבודה-זרה, והרי זה מג' דברים דיהרג ואל יעבור, אבל עניין ההתבודדות והתבוננות וכו' כשלעצמם - לא הנ"ל שחידשו ח"ו טיפול זה ולא בהם תלויה הצלחתו חס ושלום. ומה שמעלים "קטורת" וכיוצא בזה אין זה עיקר בהאמור, כמובן ופשוט.
 
שלכן, על-פי סגנון חכמינו ז"ל וכי מפני השוטים יאבד עולמו, הצעתי שכדאי ונכון ואולי גם נחוץ שכבוד תורתו (בעצמו או על-כל-פנים על-ידי עושי רצונו) יבואו בדברים עם רופאים יראי-שמים ומומחים בשטח עצבים ומנוחת הנפש ומחלות הנפש וכו' ויטילו עליהם חובה (ויותר נכון - זכות) שיוסיפו לימוד בריפוי וטיפול בשטח זה על ידי התבודדות והתבוננות עצמית וכו', ואחרי כן יפרסמו זה ככל האפשרי, - בפרט שנוסף שעל-ידי זה ירפאו כמה וכמה חולים הזקוקים לזה, יהיה זה גם-כן אמצעי יעיל לנתק אותם מה"גורו" המושכים אותם בחבלי טיפול האמור, בראותם שאפשר הדבר להיעשות בלי קטורת, על-ידי איש או אשה יראי-שמים וכו'. ובודאי לדכותיה דכבוד תורתו אין צורך באריכות.
 
ואולי זכות מיוחדת תהיה לכבוד תורתו בעסקנותו בהאמור, כיוון שבמדה ידועה כבר עשה הכנה לזה עוד בהיותו ברוסטוב, כפי שספרו לי, שהתעניין אז בשיטת מרת בלווטמקץ, ובשיטות הודו כפי שידעו אודותם אז, שה"גורו", כנראה, תולדותיהם או תולדות תולדותיהם, ועל-כל-פנים יש להם כמה נקודות משותפות.
 
ויהי-רצון מה' יתברך רופא כל בשר ומפליא לעשות שיירפאו כל אחד ואחד מכל ענייני צער וחוסר בריאות וכו', כולל גם-כן הרפואה הכללית דעם ישראל כולו, וימים אלו ייהפכו לימי ששון ושמחה, ומועדים טובים.
 
בכבוד ובברכה לבשורות טובות בטוב הנראה והנגלה
 
ואמנם, בהמשך לאותה איגרת הודיע הרב לנדא לרבי כי שוחח על-דבר זה עם פרופסור לב שי', ומסר לו את העניין (ראה מכ' מתאריך כ"ט בכסלו תשל"ט - 'היכל מנחם' שם עמ' נ).
 
 
== "לאור המצב המשווע" ==
 
במשך כל השנים עודד הרבי את הרב לנדא להיות מעורב בפעולות ציבוריות שונות. כך למשל כתב לו בי"ג בסיוון תשט"ז (איגרות-קודש, כרך יג, עמ' קע):
 
מה שכותב במכתבו אודות ההשתתפות בחבר הפעילים, נעם לי לקרות במכתבי-עת דאה"ק ת"ו אשר השתתף באסיפת רבנים מבין העולים החדשים, ויהי-רצון שתהיה זו התחלה טובה לחידוש פעולות ובפרט שמתקרבים לזמן החופש שבטח אפשר לנצלו באופן מיוחד, וגיוס כל הכוחות יכול להוסיף ולהגדיל התועלת.
 
על נטילת חלק בענייני הלכה ציבוריים כותב הרבי להרב לנדא כבר בכ"ו במרחשוון תשי"ט (איגרות-קודש, כרך ג, עמ' יד):
 
קראתי במכתבי-עת שלקח חלק באסיפת הרבנים הציע נוסח היתר עיסקא וכו' ושמחתי על כל פנים לידיעה זו.         
 
שנים רבות אחר-כך בבין המצרים תשל"ו ('היכל מנחם' כרך ג' עמ' צג-צד) שיגר לו הרבי מכתב ובו נאמר בין השאר:
 
על-פי החזקה דשליח עושה שליחותו וודאי מסר חתנו הרב [=קרול, רב מושב חמד באה"ק] שליט"א תוכן שיחתנו על-דבר אגודת-הרבנים דאהקת"ו וכו', ולצערי הרב לא נודע (על-כל-פנים לא נשמע כאן) - על-דבר פעולות וכו' ובכל זה.
 
על-פי שיטתי דעד-עתה שאינו זקוק  להתעוררות מצידי, כיוון שזכה וקיבל תורה והדרכה פנים-אל-פנים מכ"ק אדמו"ר נ"ע ובמשך כמה וכמה שנים,
 
ולאחרי זה - במשך כמה וכמה שנים פעל ועשה על-פי זה במדינה ההיא ובתנאים ההם -
 
בכל זאת - לאור המצב המשווע (דלב ישראל ער הוא ביותר, מסטרא חדא - והעדר פעולה בזה (המשווע גם-כן) מצד אלה שצריכים להיות מדריכים מעוררים וכו', מסטרא תנינא - וכל ההסברות שבזה הרי כמאן דעביד (אפילו בכ"ף הדמיון) לא אמרינן -
 
הנה מצורף בזה העתק מכתבי לאחד...
 
 
== "ואפילו לא בלע" ==
 
"כפי שראיתי - הדיבור כאן עם פלוני וכיוצא בו בענייני ארץ-הקודש ת"ו (כולל - דבני-ברק) לא רק שחסר ה"דערהערן" [=הפנמה], כי-אם גם שמיעה כפשוטה אין אצלם, ואיידי דטריד למיפלט לא בלע ואפילו לא נגע בו" - קבל הרבי במכתב להרב לנדא בקיץ תשכ"ט (איגרות-קודש, כרך כו, עמ' קסו).
 
הדפסת חידושיו בנגלה
 
להלן קטע מיומן שנת הקהל תשמ"א עמ' 86-85:
 
"ביום ה' י"ז שבט (תשמ"א) היתה 'יחידות' לאורחים. עם הרב אליהו לנדא (בנו של הרב יעקב לנדא, אבדבני ברק) שוחח הרבי זמן די ממושך. בין הדברים שאלו לשלום אביו ואמר, שאילו לא היו החסידים מצניעי-לכת והיו מדפיסים חידושי תורה בנגלה, היתה ההתנגדות לחסידות פוחתת. הרבי ביקש ממנו להשפיע על אביו שידפיס את חידושי-התורה שלו בנגלה".
 
(וראה פירוט יתר בשיחות-קודש תשמ"א, כרך ב, עמ' 800).
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ל]]

גרסה אחרונה מ־20:59, 16 במאי 2024

הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש

הרב יעקב לנדא, (תרנ"ג - כ"ו שבט תשמ"ו), היה רבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית הרבי הרש"ב ולימים רבה של העיר בני ברק. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נעוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי

נולד בשנת תרנ"ג בעיירה קורניץ לאביו החסיד הרב משה יהודא ליב לנדא שהיה רבה של העיירה, ולאימו מרת גיטה פייגא. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב מרדכי זיסקינד לנדא והרב זלמן קורניצער.

בשנת תרס"ח החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.

לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ג נתמנה הרב יעקב לנדא לרב העיירה, זאת על פי הוראה מפורשת של הרבי הרש"ב[1].

ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר מספר שנים מקבלת הרבנות, בשל חשש מהלשנה, עזב את עיר מולדתו וכהונתו הרבנית בה, ועבר להתגורר בעיר רוסטוב שעל נהר דון לצד חצר הרבי הרש"ב. הרבי מצדו חבבו וקרבו, ושכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. הוא היה המקווה הראשון שנבנה בשיטה זו.

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה. כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

הקים גם את ישיבת תפארת בחורים במוסקבה שהייתה מיועדת לסטודנטים מקומיים, על מנת להדריכם ולחנכם בדרך התורה והמצוות.

בלטביה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרפ"ז עבר ללטביה.

ברשימות בני משפחתו הנלוים אליו ביציאתו מרוסיה שהגיש אדמו"ר הריי"צ לשלטונות — אחר יציאתו לחירות ממאסרו בכלא הסובייטי באותה שנה, רצה לכלול אדמו"ר הריי"צ גם את הרב יעקב לנדא. אך כיוון שהרב לנדא כבר קיבל היתר יציאה בנפרד באותה התקופה, אמר לרבי שחבל יהיה לכוללו ברשימת הנלוים אל הרבי ובמקומו אפשר להוציא עוד מישהו אחר.

בתקופת היותו בלטביה היה מקורב לגאון הרוגוצ'ובי רבי יוסף רוזין שקירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. בחודש כסלו תר"צ נשא את מרת חיה מינא למשפחת רבינוביץ. החתונה התקיימה בדווינסק, ומסדר הקידושין היה הרוגוצ'ובר[2].

רב בליבוי[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך תקופה היה לרב החב"די בעיר ליבוי שבלטביה.

אדמו"ר הריי"צ ביקש למנותו כרב הקהילה החב"דית בליבוי, הרב שמואל חסדן מחשובי הקהילה, יחד עם אחיינו הרב ישראל חסדן ועסקנים נוספים פעלו לאור הוראות אדמו"ר הריי"צ כדי למנות את הרב לנדא כרב הקהילה החב"דית בליבוי ועמדו לצידו כדי לבסס את תפקידו.

מאז נוצרה ידידות איתנה בין הרב לנדא לרב ישראל חסדן, ולמרות המרחקים, כאשר הרב חסדן גר באירופה ובדרום אפריקה והרב לנדא בבני ברק - הידידות נמשכה על ידי התכתבות בענייני הלכה, עסקנות חב"דית וכללית וגם משפחה. הרב ישראל חסדן ובני משפחתו במהלך ביקוריהם בארץ הקודש, היו מבקרים בבית הרב לנדא שם היו מתקבלים כבני משפחה[3].

בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר תקופה של מספר שנים בלטביה, עלה לארץ ישראל. בשנת תרצ"ה שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר בני ברק במשך 50 שנה - משנת תרצ"ו, עד פטירתו בכ"ו שבט שנת תשמ"ו.

הרב לנדא בראשית כהונתו כרבה של העיר בני ברק

בבני ברק יסד את עניני המעשרות, שמירת השבת, מקוואות, עירוב, שיעורי תורה. היה ידוע בתקיפותו על שמירת וביצור הדת בעיר ובד בבד עם פעולות בדרכי נועם. היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, לפעמים אף היה בעצמו נעמד בשבת ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד שאהבוהו מאוד.

במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר.

היה ידוע אז בידיעתו הרחבה וגאונותו בתורה, היה מוסר דרשה באופן קבוע בשבת הגדול ושבת שובה, נואם בכינוסים לחיזוק חומת בני ברק, ומעביר השיעורים בספר התניא מידי השבוע, כמו כן היה אומר דברי תורה בכל שבת בשעת "רעוא דרעוין".

במשך כמה וכמה שנים נשא את התואר זקן רבני חב"ד בארץ הקודש, והיה מחברי בית דין רבני חב"ד.

זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים.

היה גם כן ממעריצי האדמו"ר מאמשינוב רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש ומקורב לאדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין.

עם רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אצל הרבי הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הרב לנדא היה צעיר כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד. אז שם פעמיו לרוסטוב, ונשאר במחיצת הרבי הרש"ב עד ליום הסתלקותו.

הרבי מצדו חבבו וקרבו עד למאוד, שכנו בביתו בחדר מיוחד שהקצה לו ומינהו לרב החצר. לאשתו הרבנית צוה, שכל שאלה שתתעורר בבית, תשאל אצלו. את סעודות השבת והחגים היה אוכל על שלחן הרבי, והיה כבן בית ממש בביתו.

מידי בוקר, היה הרב לנדא שומע בחדרו שבבית הרבי, שהיה תחת חדר אדמו"ר הרש"ב, את אמירת ברכות השחר על ידי אדמו"ר הרש"ב.

ברוסטוב היה הרב לנדא מהחוזרים והיה נכנס לחזרה בחדר הרבי רש"ב. קרה, וגם כשלא היה זה תורו לחזור המאמר, הורה הרבי, שיחזור הוא.

שם גם שימש כ"בעל קורא" במניין כ"ק אדנ"ע. בהקשר לזה אמר לו פעם הרבי רש"ב, עד שאתה באת הייתי מחזיק חומש בעת הקריאה. משבאת והתחלת אתה לקרוא, הנני סומך עליך!

בהזדמנויות ובשיחות שונות שמע מהרבי הוראות ועניינים שונים ואף אישיים.

המקווה בשיטת חב"ד, הידועה בשם בור על גבי בור, נתחדשה אז ברוסטוב על ידי הרבי הרש"ב, ונבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בחצר בית הרבי ברוסטוב. היא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה במצב טוב ושיפצוה מחדש).

כרב, מינהו הרבי לאחראי על קציר החטים וטחינתם למצה שמורה עבורו, והורהו בזה בפירוט כל סדר ההשגחה.

כמו כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה. במיוחד בקשר למצב הפליטים אחר מלחמת העולם הראשונה.

ביחס לרבנותו, התבטא פעם הרבי רש"ב, ואמר: א רב ביסטו שוין ע"ס פעלט נאר די עצים ואבנים... [='רב' הנך כבר, חסרים רק ה'עצים והאבנים' ( = העיר בה תכהן). בהזדמנות אחרת אמר לו, אתה תסתובב ותסתובב אך בסוף תהיה רב. ואכן, על אף שבהזדמנויות שונות בהמשך חייו, ניסה לעסוק בעניינים אחרים ולא חיפש ליטול על עצמו משרת רבנות, לבסוף חזקו דברי הרבי, ונהיה לרב.

היה זה בהתוועדות חג שמחת תורה. הרב לנדא שעד אז לא היה מסודר מבחינת הצבא הרוסי, הועמד על ידי הרבי הריי"צ בין המנגנים, ובהתוועדות פנה הרבי הריי"צ אל אביו הרבי רש"ב, ואמר: דער 'דווארצאווער רב' שטייט אין קאפעלע און ער דארף א ישועה. [= 'רב הארמון' ניצב במקהלה, והוא זקוק לישועה]. כשהכוונה, להינצל מסכנת הגיוס לצבא. נענה הרבי רש"ב ואמר: ווער? יענקל? ער איז א 'כשר'ער! [מי? יענקל? הוא הינו כשר!]. מני אז ראה הרב לנדא מופתים גלויים, הן בעצם הסתדרות הפטור שלו מחובת הגיוס, והן בכלל כשלא נדרש להציג תעודות שלא היו לו...

מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמן מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא מבקש להקבר ב50 אמה של האהל... לאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...

כאשר רצה הרבי לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"א בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה.

אצל הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר כחסיד ממש לרבי הריי"צ, היה עמו בקשר הדוק וכמובן שכיבדו ביותר[4] . הרבי הריי"צ אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מכתב הפותח במילים: "קומה ישראל למנוחתך" שתוכנו היה נגד השלטון... הרי"ל, שידע על המכתב ותוכנו כיוון שאדמו"ר הריי"צ הראהו אותו על מנת שיעיר עליו הערותיו באם ישנן, דאג להעלימו, ותוך כדי החיפוש בבית עבר ליד הרבי ולחש לעברו באידיש, "דער 'קומה' איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי). בכך נשתנו באחת פני הרבי שהיו חיורות וחזרו למראה הטבעי. בפקחותו, אף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח. לאחר שעזבו החיילים את המקום נתנו לידי הרבי, הרבי הביט בו והשליכו לתנור הבוער.

הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא ניצוץ מאור יקר"...

פעם פנה אליו אדמו"ר הריי"צ ואמר לו, רצוני היה שאת כל ענייני האישיים אתה תנהל, (כלומר, רצה למנותו למזכירו). הרב לנדא מצידו כבר החל להתכונן לכך, אך לפועל הדבר לא יצא. קצת אח"כ, נסע הרב לנדא למוסקבה שם ייסד את תפארת בחורים. כמו כן, במסירות נפש עילאית, השחיל עצמו למשרד למיון הדואר המקומי, לשם היה נכנס מידי יום. עם הזמן נוצר שם הרגל, שכל מכתב הקשור בעניני יהדות ויהודים "צריך" להראות לו. משם היה מדווח הענינים הנוגעים ממה שקרא לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הן בהיותו ברוסיה והן לאחר מכן בהיותו בארץ הקודש היה בקשר הדוק עם הרבי. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "העגלה הגדולה והעגלה הקטנה". כמו כן היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית בארץ הקודש, ובפרט בקשר למנהגי חב"ד השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב.

באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי תניא בביהכנ"ס הגדול בבני ברק.

הרבי הקפיד לשלוח אליו כל ספר שיצא מתורת הרבי הרש"ב.

בערוב ימיו עת יצא הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם היומי הצטרף לתקנה הק' כשהוא מקפיד על לימוד יומיומי והוא אף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים.

נכדו הרב שלמה זלמן לנדא בשהותו ב770 בשנת ה'קבוצה' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו. פעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...

פטירתו וצוואתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב לנדא בשנותיו המאוחרות

הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך כ"ו שבט תשמ"ו. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.

לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב משה יהודה לייב לנדא לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.

לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: "על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ומרא דאתרא דבני ברק!" וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!

לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו הרבי[5]: "נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב".

לאחר פטירתו כיהן בנו הרב משה יהודה לייב לנדא כאב בית דין ורב העיר דבני ברק, וביד רמה ניהל את עניני הדת והכשרות בעיר. לאחר פטירת בנו עבר הפיקוח על מערך הכשרות לנכדו, הרב חיים יצחק אייזיק לנדא שליט"א.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנכדיו הבולטים:

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. כך תיאר זאת במכתב שכתב:"על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כששלוחי הציבור נסעו לשם ר' שלום יצחק בעקער, ר' מרדכי הורביץ (נספה בשואה), ור' ליב מטוסוב (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. גם אני נסעתי איתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...".
  2. ידיעה בעיתון פרי מארגן.
  3. תיעוד הידידות, ההתכתבות העניפה והמפגשים - פורסמו בספר "חסדי ישראל" - תולדות הרב ישראל חסדן.
  4. פעם התבטא שהוא מחזיק מהרבי הריי"צ יותר מכל המקושרים אך מה לעשות שיש לו רק נשמה אחת ואותה הוא כבר מסר לרבי הרש"ב - גאון וחסיד[דרושה הבהרה].
  5. ימי מלך, כרך ב, עמ' 895