תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (תיקונים קלים)
 
(338 גרסאות ביניים של יותר מ־100 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:שלט ישיבה ראשל"צ.jpg|left|thumb|250px|סמל הישיבה מוצב כשלט בפתח הישיבה]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה שנפתחה ב-[[תשס"ו]]|אחר=ישיבת אחי תמימים ראשון לציון (תשי"ב - תשס"ה)|ראו=[[אחי תמימים ראשון לציון]]}}
[[תמונה:ישיבה ראשלצ.jpg|left|thumb|250px|מעמד פתיחת הישיבה]]
{{ישיבה|
'''[[תומכי תמימים]] [[ראשון לציון]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] המיועדת לבחורים מחוגי ה[[מזרחי]] (דתי לאומי) שרצונם להתקרב וללמוד על [[חסידות חב"ד]]. הישיבה נוסדה ע"י הרב שי הרמתי (שכיהן כראש הישיבה הראשון), הרב יואל רוזן (מנהל הישיבה).
|שם=תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון
|תמונה=ראשלצ ברבאק.jpg
|כתובית=מבנה פנימיית הישיבה (עד לחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] שכנו בו אף ה'זאל' וחדר האוכל)
|אפיון= ישיבה גדולה
|תאריך יסוד= [[אלול]] [[תשס"ו]]
|תאריך סגירה=
|מיקום=קריית קאליב ראשון לציון.
|ראש הישיבה=הרב [[שמעון ויצהנדלר|שמעון וייצהנדלר]]
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=כ-40
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש]], מגזין החייל.
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
[[קובץ:התוועדות יט כסלו תשעא ישיבת ראשון לציון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] [[תשע"א]] בישיבה. נואם: ה[[משפיע]] הרב [[אברהם מייזליש]]]]
ישיבת '''[[תומכי תמימים]] ב[[ראשון לציון]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב [[שמעון ויצהנדלר]]  היא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד [[לימודי חול|ליב"ה]] ואינה רשומה במוסדות המדינה. נכון לשנת [[תשפ"ה]] לומדים בישיבה כ-40 [[תמימים]].


בשלהי שנת [[תשס"ה]] החליטו הרב שי הרמתי והרב יואל רוזן להקים ישיבה, וחיפשו מקום מתאים. הרב יצחק גרוזמן המכהן כשליח הראשי לעיר ראשל"צ הציע את עירו ושכר לטובת הישיבה מבנה במרכז העיר. הישיבה שכנה במבנה זה עד לסוף שנת [[תשס"ח]]. לשנת [[תשס"ט]] הישיבה עברה לשיכון המזרח. כשנה לאחר מכן הישיבה עברה לקרית קאליב - מיקומה הנוכחי.
==היסטוריה==
הישיבה הוקמה בשנת [[תשס"ו]] על ידי הרב [[שי הרמתי]], הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[שמעון וויצהנדלר]] והרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם קעניג]]. בעת הקמתה היא נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעוד לא בשלו אצלם התנאים להשתלב בישיבת [[תומכי תמימים]] ותיקה. בשנת [[תש"ע]] נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד]]יים כך שכיום כל תלמידי הישיבה הינם כאלה.


הישיבה נוסדה בשנת [[תשס"ו]] כאשר גבר המחסור במסגרת שתתאים לבחורים מחוגים אלו, החפצים להשתלם בחסידות חב"ד. בשנת [[תש"ע]], עקב מענה של [[הרבי]] (באמצעות ה[[אגרות קודש]]), נפתחה הישיבה גם ל[[תמימים]] מבתים [[חב"ד|חב"דיים]].
בשנת [[תשע"ב]] נפתחה בישיבה מסגרת של [[מכון סמיכה]], בראשה עומד הרב [[אלחנן רקובר]] מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה.


נכון להיום (תשע"א) מונה הישיבה כ-40 תלמידים.
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-40 תלמידים.


בנוסף לפעילות בתוך הישיבה עצמה (הוצאה לאור, כינוסים, סימפוזיונים והתוועדויות מיוחדות לבני הישיבות) יוצאים התמימים באופן קבוע לפעילויות שונות באיזור המרכז בכלל ובראשון בפרט (שיעורים בישיבות ובבתי כנסת, מבצעי הרבי ופעילויות מיוחדות לילדים).
== מבנה הישיבה ==
בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת [[תשס"ט]] עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות ל[[תלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון|תלמוד תורה]] החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב{{הערה|על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] (לפני שעברה ל[[כפר חב"ד]]) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".}}. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת. בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] עברו החדר אוכל וזאל הישיבה למבנה חדש ברחוב טיבוביץ בעיר. (המבנה בו שוכנת אף ה[[תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)|ישיבה קטנה]]) הנמצא במרחק קצר מהמבנה הוותיק, בעוד הפנימייה נשארה במקומה.
==מפעולות הישיבה==
[[קובץ:החייל.png|250px|שמאל|ממוזער|ספר החייל]]הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:* '''[[פרסום משיח]]''' - בכל יום יוצאים ה[[תמימים]] למבצע פרסום משיח על ידי תליית [[דגל משיח|דגלים]] והדבקת פוסטרים (על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים).


==?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
* '''[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|יפוצו מעיינותיך]]''' - מדי [[ליל שישי]] מתארגנים מספר קבוצות של תמימים שמחלקים עלונים לשבת (בעיקר גיליונות [[אחרית הימים (גיליון)|אחרית הימים]],[[שיחת הגאולה]] וקובץ סיפורים) ברחבי הארץ.
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
* '''[[מבצע קידוש]]''' - מידי [[ליל שבת]] יוצאים מספר תמימים מהישיבה לזכות יהודים בשמיעת [[קידוש]] (מיסודו של הרב [[זלמן נוטיק]]).
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
* '''[[הקהלת קהילות]]''' - התמימים בישיבה הולכים מידי שבת להקהלת קהילות בעשרות בתי כנסת (בעיקר בערים [[ראשון לציון]] ו[[בת ים]]).
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
* לומדים [[חסידות]] עם אברכים שאינם חב"דיים ב[[חברותא]] ובאופן ווירטואלי.
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב


שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
* מדי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות ה[[דבר מלכות]] השבועי.
* מדי יום מפיצים התמימים חומר על הגאולה בצמתי הכבישים.


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
* בליל שישי מתקיימת [[התוועדות חסידית|התוועדות]] רחוב במקומות מרכזיים בראשון לציון והסביבה.
* שיעורים בישיבות - מדי שבוע מגיעים התמימים לישיבות לא חב"דיות באזור ולומדים איתם את שיחות ה[[דבר מלכות]].
* כינוסי מקורבים - כמה פעמים במהלך השנה מתקיים כינוס למקורבים של התמימים במבצעים, המקורבים מגיעים לישיבה ומקבלים חומר חסידי וגאולתי.
* לימוד בחברותות - המקורבים של התמימים מהמבצעים מוזמנים על ידם להגיע אל הישיבה מתי שירצו בכדי לשבת ללימוד בחברותא עם התמימים.


הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  
== הוצאה לאור ==
{{ערך מורחב|החייל - סיפורו של תמים}}
החל מחודש [[אייר]] [[תשע"ח]] החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי ומבוסס על דמויות ומקרים שאירעו בישיבה לאורך השנים, בשנת [[תשפ"א]] לוקט המדור לספר שיצא לאור בהוצאת [[ממש]] בשם [[החייל - סיפורו של תמים|החייל]]. מיד לאחר סיום כתיבת פרק החייל החלו בכתיבת חלקו השני של הספר שנקרא בשם "הלמדן" המבוסס גם הוא על אירועים שאירעו בישיבה.


ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב [[יוסף יצחק רוך]] ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה בעריכת הרב [[אלחנן רקובר]].


לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.  
לקראת [[י' שבט]] [[תשפ"ב]] הוציאה הישיבה ספר [[הערות התמימים ואנ"ש]] (290 עמודים) ובו מאמרים עם פיענוחים, קובץ 'אוצרות' ובו פירושים של רבותינו נשיאנו על [[מסכת שבת]] שנלמדה בשנה ההיא בכלל ישיבות תות"ל בעולם, והערות של התמימים ורבני הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/755599/ תות"ל ראשל"צ: מנחת עשיר – קובץ הערות לכבוד י' שבט] {{אינפו}}}}.


קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.  
== צוות הישיבה ==
[[קובץ:חלוי"צ גינזבורג בישיבה.png|שמאל|ממוזער|הרב גינזבורג מוסר שיעור בישיבה]]
[[קובץ:שמעון וייצהנדלר.jpg|250px|שמאל|ממוזער|ראש הישיבה הרב וייצהנדלר]]
* [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], [[ר"מ]] שיעור ב' ומשפיע שיעור ג'- הרב [[שמעון וייצהנדלר]].
* הרב [[מאיר בוסטומסקי]] - חבר הנהלה.
* הרב יוסף יצחק רוך - משגיח ר"מ וחבר הנהלה.
* הרב [[אהרן קעניג|אהרן אברהם קעניג]] - מנהל גשמי.


זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
;[[משפיע]]ים
* הרב ישראל קופצ'יק - משפיע שיעור ג'
* הרב [[בן ציון פרישמן|חיים אלתר בן ציון פרישמן]] - משפיע שיעור ב'
* הרב [[חיים משה אלפרוביץ' (ראשון לציון)|חיים משה אלפרוביץ']] - משפיע שיעור א'
* הרב [[שמואל שניאור מזרחי]] - משפיע שיעור א'


שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
;
;[[ר"מ|רמי"ם]]
* הרב [[חיים טל]] - ר"מ שיעור א'
* הרב [[שמעון וייצהנדלר|שמעון ויצהנדלר]] - ר"מ שיעור ב'
* הרב [[אלחנן רקובר]] - ר"מ שיעור ג'


צוות הישיבה ==
;
*[[הרב]] [[שמעון ויצהנדלר]] - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ו[[ר"מ]].
;[[נו"נ]]
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - [[משפיע]] ראשי.
* הרב [[שמואל מרדכי נוטיק]]
*הרב ינון ששון - משגיח.
* הרב ירחמיאל רוך
*הרב מנחם קעניג - משגיח ו[[נו"נ]].
* הרב [[יעקב יצחק בלום]]
*הרב אביחי רוטשילד - נו"נ.
* הרב [[יעקב לנצ'נר]]
*הרב יוסף יצחק רוך - ר"מ.
* הרב [[לוי יוסף יצחק קראוס]]
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - ר"מ.
* הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם מענדל קעניג]]
*הרב אברהם מייזליש - משפיע.
*הרב יצחק מחפוץ - משפיע.
*הרב שלום דובער טאהלער - משגיח.
*הרב רועי לנקין - משגיח.
*הרב יואל חיים רוזן - מנהל.


==ראו גם==
;[[משגיח]]ים:
* [[אחי תמימים ראשון לציון|ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
* הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (משגיח ראשי)
* הרב אביחי פנחס רוטשילד
* הרב [[יעקב יצחק בלום]]


[[קטגוריה:ישיבות חבבארץ הקודש|ר]]
===צוות הישיבה בעבר===
*הרב [[טוביה בולטון]] - נו"נ בישיבה (עד שנת [[תשפ"ג]])
*הרב [[לב לייבמן]] - משפיע בישיבה (עד שנת [[תשפ]])
*הרב [[שי הרמתי]] - [[ראש הישיבה]] (תשס"ו - תשס"ט).
*הרב יואל חיים רוזן - מנכ"ל הישיבה (תשס"ו - תשע"ח).
*הרב [[יוסף יצחק סילברמן]] - ר"מ ומשפיע.
*הרב [[ינון ששון]] משגיח ומשפיע (תשע"א - תשע"ט).
*הרב [[אברהם בן ציון מייזליש]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"א - תשע"ה).
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] - משפיע ראשי (תשע"ה - תשע"ט).
*הרב [[זלמן נוטיק|זלמן ניסן פנחס נוטיק]] - [[משפיע]] ראשי (תשע"ט - תשפ"א).
*הרב מאיר טביב - ר"מ בישיבה ([[תשפ"ד]])


לקריאה נוספת מתוך האתר חב"ד אינפו:
== הישיבה הקטנה ==
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)}}
לקראת שנת הלימודים תשפ"א קיבלה הנהלת הישיבה הגדולה כמה מכתבים מהרבי שליט"א מלך המשיח על הרחבת הישיבה, ובהתאם לכך הוחלט להקים גם [[ישיבה קטנה ראשון לציון|ישיבה קטנה בעיר]] כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה [[זלמן פלדמן|הרב זלמן פלדמן]] כמנהל רוחני, הרב [[לוי דורון]] והרב [[שלום דובער טאלער]] כמשפיעים, הרב [[מנחם מענדל קעניג (קריית גת)|מנחם קעניג ]] כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל כמשגיח.


* חגיגת י"ט כסלו תש"ע בתותראשל"צ - http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=51659
==קישורים חיצוניים==
* [http://totrashlats.com/ אתר בו מופיעים שיעורים מרבני הישיבה]
* [https://sinun770.org/author/UCklgrgpjvlw-NMkw_LDjhmQ/#tab2 ערוץ יוטיוב המכיל שיעורים מרבני הישיבה] באתר סינון חב"ד
* [https://drive.google.com/drive/folders/1F-6pbw2LhJEEz03oesAn9N6rlCJm7hNA תקיית 'גוגל דרייב' המכילה את גליונות 'החייל' שיועל ידי הישיבה] {{PDF}}
* [https://drive.google.com/file/d/1ug5Ub-mfXgQ7T8pBLeMcj6dKq1SqWsO0/view קובץ הערות התמימים ואנש, י' שבט תשפ"ב] {{PDF}}
* [https://www.hageula.com/vid/kinusim/20688.htm סימפוזיון משיח וגאולה ו' אייר] בישיבת תות"ל ראשון לציון באתר {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/tag/?term=ישיבת%20תומכי%20תמימים%20ליובאוויטש%20ראשון%20לציון ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ראשון לציון] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/sichat_hageula/Life/23407.htm בראשון לציון התכוננו לגאולה ב'ערב חב"ד'] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://www.hageula.com/news/moshiach/17880.htm ראשון לציון • התמימים חנכו מקום מיוחד למלך המשיח בהיכל הישיבה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
* [https://hageula.com/news/chabad/24572.htm חגיגת סיום הרמב"ם בישיבת ראשון לציון] באתר הגאולה {{הגאולה}}


* יום עיון בהלכות פסח תש"ע בתות"ל ראשל"צ - http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53596
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{מיון רגיל: ראשון לציון}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:תומכי תמימים ראשון לציון|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בראשון לציון]]
[[קטגוריה:ישיבות גדולות]]

גרסה אחרונה מ־19:13, 26 בספטמבר 2024

תומכי תמימים ליובאוויטש, ראשון לציון

מבנה פנימיית הישיבה (עד לחודש אדר תשפ"ג שכנו בו אף ה'זאל' וחדר האוכל)
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד אלול תשס"ו
מיקום קריית קאליב ראשון לציון.
ראש הישיבה הרב שמעון וייצהנדלר
מספר תלמידים כ-40
קובץ הערות הערות התמימים ואנ"ש, מגזין החייל.
התוועדות י"ט בכסלו תשע"א בישיבה. נואם: המשפיע הרב אברהם מייזליש

ישיבת תומכי תמימים בראשון לציון הינה ישיבה גדולה שנוסדה בשנת תשס"ו על ידי הרב יואל רוזן ובראשה עומד הרב שמעון ויצהנדלר היא מישיבות חב"ד הבודדות שמצהירה לאי לימוד ליב"ה ואינה רשומה במוסדות המדינה. נכון לשנת תשפ"ה לומדים בישיבה כ-40 תמימים.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה הוקמה בשנת תשס"ו על ידי הרב שי הרמתי, הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, הרב שמעון וויצהנדלר והרב מנחם קעניג. בעת הקמתה היא נועדה עבור בחורים מישיבות תיכוניות ומישיבות ההסדר, שעוד לא בשלו אצלם התנאים להשתלב בישיבת תומכי תמימים ותיקה. בשנת תש"ע נפתחה הישיבה גם לתמימים מבתים חב"דיים כך שכיום כל תלמידי הישיבה הינם כאלה.

בשנת תשע"ב נפתחה בישיבה מסגרת של מכון סמיכה, בראשה עומד הרב אלחנן רקובר מירושלים, אשר מוסר גם שיעורים בענייני הלכה ומנהג מדי שבוע לתלמידי הישיבה.

נכון לשנת הלימודים תשפ"ד מונה הישיבה כ-40 תלמידים.

מבנה הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופת הקמתה על ידי הרב יואל רוזן הייתה הישיבה במרכז העיר בסמיכות לבית הכנסת הגדול ברחוב פינסקר. בשנת תשס"ט עברה למזרח העיר (שיכון המזרח) לבניין תלמוד תורה של ש"ס שנסגר, בסמיכות לתלמוד תורה החב"די, ולאחר שנה עברה לשכונה החרדית בעיר, קריית קאליב[1]. בתחילה שכרה הישיבה רק את קומת הקרקע וכעבור שנתיים החלה לשכור קומה נוספת. בחודש אדר תשפ"ג עברו החדר אוכל וזאל הישיבה למבנה חדש ברחוב טיבוביץ בעיר. (המבנה בו שוכנת אף הישיבה קטנה) הנמצא במרחק קצר מהמבנה הוותיק, בעוד הפנימייה נשארה במקומה.

מפעולות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר החייל

הישיבה גדולה בראשון לציון מתאפיינת בעיקר בפעילויות אותם מארגנים תלמידיה, מהם נתן למנות:* פרסום משיח - בכל יום יוצאים התמימים למבצע פרסום משיח על ידי תליית דגלים והדבקת פוסטרים (על חשבון זמנם הפנוי ומחוץ לסדרים).

  • מדי שבוע עולה סרטון לרשת ובו תימצות הדבר מלכות השבועי.
  • מדי יום מפיצים התמימים חומר על הגאולה בצמתי הכבישים.
  • בליל שישי מתקיימת התוועדות רחוב במקומות מרכזיים בראשון לציון והסביבה.
  • שיעורים בישיבות - מדי שבוע מגיעים התמימים לישיבות לא חב"דיות באזור ולומדים איתם את שיחות הדבר מלכות.
  • כינוסי מקורבים - כמה פעמים במהלך השנה מתקיים כינוס למקורבים של התמימים במבצעים, המקורבים מגיעים לישיבה ומקבלים חומר חסידי וגאולתי.
  • לימוד בחברותות - המקורבים של התמימים מהמבצעים מוזמנים על ידם להגיע אל הישיבה מתי שירצו בכדי לשבת ללימוד בחברותא עם התמימים.

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – החייל - סיפורו של תמים

החל מחודש אייר תשע"ח החל לצאת לאור על ידי תלמידי וצוות הישיבה גיליון 'החייל' הכולל כתבות תורניות בנושאים הנלמדים בישיבה וכתבות השקפה חסידיות, הגיליון נקרא בשם 'החייל' על שם המדור המרכזי בגיליון, המספר את סיפורו של תמים בדור השביעי ומבוסס על דמויות ומקרים שאירעו בישיבה לאורך השנים, בשנת תשפ"א לוקט המדור לספר שיצא לאור בהוצאת ממש בשם החייל. מיד לאחר סיום כתיבת פרק החייל החלו בכתיבת חלקו השני של הספר שנקרא בשם "הלמדן" המבוסס גם הוא על אירועים שאירעו בישיבה.

בנוסף לכך מזמן לזמן מוציאה הישיבה לאור קובץ מפרשים המלקט את המפרשים העוסקים בסוגיות הנלמדות בישיבה מסוכמים ומבוארים על ידי רבני הישיבה. האחראי להוצאת הקובץ הוא הרב יוסף יצחק רוך ר"מ ומשפיע בישיבה. כמו כן בשנת תשפ"א החל לצאת קובץ מפרשים לסדרי הלכה בעריכת הרב אלחנן רקובר.

לקראת י' שבט תשפ"ב הוציאה הישיבה ספר הערות התמימים ואנ"ש (290 עמודים) ובו מאמרים עם פיענוחים, קובץ 'אוצרות' ובו פירושים של רבותינו נשיאנו על מסכת שבת שנלמדה בשנה ההיא בכלל ישיבות תות"ל בעולם, והערות של התמימים ורבני הישיבה[2].

צוות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב גינזבורג מוסר שיעור בישיבה
ראש הישיבה הרב וייצהנדלר
משפיעים
רמי"ם
נו"נ
משגיחים
  • הרב אליעזר יוסף חי קלנגל (משגיח ראשי)
  • הרב אביחי פנחס רוטשילד
  • הרב יעקב יצחק בלום

צוות הישיבה בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הישיבה הקטנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים ראשון לציון (קטנה)

לקראת שנת הלימודים תשפ"א קיבלה הנהלת הישיבה הגדולה כמה מכתבים מהרבי שליט"א מלך המשיח על הרחבת הישיבה, ובהתאם לכך הוחלט להקים גם ישיבה קטנה בעיר כסניף של הישיבה הגדולה, לצוות ההרכב הראשוני של הישיבה התמנה הרב זלמן פלדמן כמנהל רוחני, הרב לוי דורון והרב שלום דובער טאלער כמשפיעים, הרב מנחם קעניג כיועץ חינוכי והרב חי קלנגל כמשגיח.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. על קריית קאליב היה מענה מהרבי לישיבת אחי תמימים ראשון לציון (לפני שעברה לכפר חב"ד) לשאלתם בדבר מיקום הישיבה בקריית קאליב: "עוד חזון למועד".
  2. תות"ל ראשל"צ: מנחת עשיר – קובץ הערות לכבוד י' שבט