קישור לקטגורית ערכים מומלצים
קישור לקטגורית ערכים מומלצים

שמחה עלברג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(223 גרסאות ביניים של 38 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם=הרב שמחה עלברג
|שם=הרב שמחה עלברג
|תמונה=[[קובץ:שמחה עלברג.jpg|250px|כיתוב תמונה]]
|תמונה=שמחה עלברג.jpg
|כינוי=הרב עלברג
|כינוי=
|תיאור=יושב ראש אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]]
|תיאור=יושב ראש [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]]
|תאריך לידה=שנת [[תרע"א]]
|תאריך לידה=שנת [[תרע"א]]
|מקום לידה=[[וורשה]], [[פולין]]
|מקום לידה=[[ורשה]], [[פולין]]
|תאריך פטירה=[[ח' בחשוון]], [[תשנ"ו]]
|תאריך פטירה=[[ח' בחשוון]], [[תשנ"ו]]
|מקום פטירה=[[ניו יורק]]
|מקום פטירה=[[ניו יורק]]
|מקום פעילות=ניו יורק
|מקום פעילות=ניו יורק
|תפקידים נוספים=
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=הרב אליהו יהודה ליפשיץ, רבי מנחם זעמבא ורבי אברהם ווינברג
|רבותיו=הרב אליהו יהודה ליפשיץ, רבי [[מנחם זעמבא]] ורבי אברהם ווינברג
|תלמידיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[שמחה עלברג#ספריו|ראו בהמשך]]
|חיבוריו=ראו [[שמחה עלברג#ספריו|ספריו]]
|השתייכות=
|השתייכות=
}}
}}
[[הרב]] '''שמחה עלברג''' ([[תרע"א]] - [[ח' חשוון]] [[תשנ"ו]]) היה יו"ר [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]], מחבר ספרים, עורך ראשי של הבטאון התורני "[[הפרדס (חוברת)|הפרדס]]"  הרב עלברג שמר על קשרי ידידות מיוחדים עם [[הרבי]] ומקורב ל[[חסידות חב"ד]].


[[הרב]] '''שמחה עלברג''' שימש כיו"ר אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]]. הוציא לאור ספרים רבים, ביניהם גיליון "הפרדס". היה ידיד [[חב"ד]] ומעין [[חסיד]] של [[הרבי]]. נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[וורשה]] ונפטר ביום רביעי [[ח' בחשוון]] ומנוחתו כבוד בהר המנוחות ב[[ירושלים]].
==תולדות חיים==
[[קובץ:עלברג בדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג (במרכז) אצל [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]]]]


==ביוגרפיה==
הרב עלברג נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[ורשה]] לרבי אהרון שמעון (מגדולי חסידי סקרנוביץ') וגיטל עלברג. בילדותו חונך אצל סבו (אב אמו), הרב אליהו יהודה ליפשיץ, אב"ד בעיר גריצה ב[[פולין]]. באותה תקופה, היה סבו מצרפו לאסיפות בהם השתתפו גדולי הדור ההוא. בצעירותו למד במחזור הראשון של ישיבת "חכמי לובלין" ובהמשך התקרב לרבי [[מנחם זעמבא]] ורבי אברהם וינברג (בעל ה"ראשית בכורים"). במקביל למד גם בכולל למצוינים בוורשה "עמק הלכה", בראשו עמד רבי נתן שפיגלגלס.
הרב עלברג נולד בשנת [[תרע"א]] ב[[וורשה]] לרבי אהרון שמעון וגיטל עלברג, מגדולי חסידי סקרנוביץ'. חונך אצל סבו (אב אמו), הרב אליהו יהודה ליפשיץ, אב"ד בעיר גריצה ב[[פולין]] באותה תקופה. סבו היה מצרפו לאסיפות גדולי הדור. בצעירותו היה מהמחזור הראשון בישיבת "חכמי לובלין" ובהמשך נהיה למקורבם של רבי מנחם זעמבא ורבי אברהם ווינברג (בעל ה"ראשית בכורים"). במקביל למד גם בכולל לעילוים בוורשה "עמק הלכה", בראשו עמד רבי נתן שפיגלגלס.


בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן עשרים וחמש שנה, הדפיס את ספרו הראשון "מנחם ביכורים". בהסכמתו כותב רבי מנחם זעמבא {{ציטוטון|אהובי תלמידי, הבחור המצוין
בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן עשרים וחמש שנה, הדפיס את ספרו הראשון "מנחם ביכורים" שמכיל חידושים וביאורים בכל מקצועות ה[[תורה]]. לספר מצורפות הסכמותיהם של הרב מנחם זעמבא{{הערה|שכותב עליו: {{ציטוטון|אהובי תלמידי, הבחור המצוין בכשרונותיו הנעלים, בקי טובא וגם בהבנה ישרה.}}}}, הרב שפיגלגס וה[[אדמו"ר]] מ[[סוקולוב]].
בכשרונותיו הנעלים, בקי טובא וגם בהבנה ישרה}}. לספר גם הסכמות של רבו, הרב שפיגלגס ושל האדמו"ר מסוקולוב. בזמן המלחמה נדד והגיע לישיבת סלבודקה בעיר קובנה. בהמשך הגיע גם לשנחאי, שם למד בישיבת מיר והיה מבאי ביתם של האדמו"ר מ[[אמשינוב]] ושל ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ, שרחש לו ידידות כל ימי חייו. בהיותו בשנחאי נשא לאשה את בת רבי יהודה זעליג סלוצקר, רב העיר חרבין שבסין. באותה תקופה גם התיידד עם הרב [[מאיר אשכנזי]], חסיד חב"ד ורבה של שנחאי בימים ההם.


כשהגיע הרב עלברג ל[[ארצות הברית]] הכירו בגדולתו התורנית והיה איש סודם כל גדולי ישראל ונהיה לעוזרו האישי של הרב [[משה פיינשטיין]]{{הערת שוליים|וכך כותב עליו הרב פיינשטיין {{ציטוטון|ידידי עוז הגאון הגדול המפורסם, מחדש נפלא בחריפות ובקיאות}}.}}. כחמישים שנה שימש כחבר פעיל באגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה ושנים רבות אף היה היושב ראש שלה. במקביל היה עורכה של הירחון התורני "הפרדס" שהיה במה מכובדת לפירסום דברי התורה של גדולי ישראל. בשנת [[תשנ"ה]] ייסד והקים את המתיבתא "בית אברהם ועמק הלכה", על שם רבותיו גאוני פולין.
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] עבר לישיבת סלבודקה בעיר [[קובנה]], בהמשך המלחמה נאלץ לעזוב את [[ליטא]]{{הערה|באותה תקופה הייתה [[ליטא]] מסופחת בכח ל[[ברית המועצות]], ובפרוץ המלחמה נערכו בה מעצרים המוניים, חיסולים והגליות לסיביר.}} והגיע לישיבת מיר ב[[שנחאי]]. בהיותו בשנחאי היה מבאי ביתם של האדמו"ר מ[[אמשינוב]] ושל ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ, שרחש לו ידידות כל ימי חייו. בסיום לימודיו בישיבה נשא לאשה את בת רבי יהודה זעליג סלוצקר, רב העיר חרבין שבסין. בתקופת שהותו בשנחאי היה מקורב אל הרב [[מאיר אשכנזי]], [[חסיד חב"ד]] ורבה של שנחאי דאז{{הערה|בספרו "עיני העדה" כותב עלברג על הרב מאיר אשכנזי: {{ציטוטון|עשרים ושלש שנים היה הרב אשכנזי בשנחאי. כל אותן שנים עסק בתורה בקדושה ובטהרה. קדושים היו ימיו וקדושים היו לילותיו. הוא אסף את כל [[העלאת ניצוצות הקדושה|ניצוצי הקודש]] של המקום וקלט אותם אל תוכו. הוא עבד קודם כל לתקן את עצמו. תמיד חיפש את הדרך אל השלמות הרוחנית, להזדכך ולהתקדש. ועבודתו לא הייתה לחינם. הוא נעשה [[עובד ה']]. שקל בפלס כל מילה, מדד כל צעד. כמה עבודת ה' הייתה בכל תפילת [[שמונה עשרה]] שלו בימי חול! כל מי שראה אותו בתפילתו - נעשה בעצמו חדור רגש של קדושה והתעלות. יהודי קדוש חי בשנחאי - ושמו היה: הרב מאיר אשכנזי}}.}}.


בערב [[חג הסוכות]] שנת [[תשנ"ו]] לקה הרב עלברג בהתקף לב קשה ומצבו הלך והחמיר. ביום רביעי [[ח' בחשוון]], בהיותו בן שמונים וחמש שנה, נפטר ומנוחתו כבוד בהר המנוחות ב[[ירושלים]].
לאחר חתונתו הגיע הרב עלברג ל[[ארצות הברית]], שם התפרסמה גדולתו התורנית והוא היה לבן בית ואיש סודם של גדולי ישראל ב[[ארה"ב]] ועוזרו האישי של הרב [[משה פיינשטיין]]{{הערה|וכך כותב עליו הרב פיינשטיין: {{ציטוטון|ידידי עוז הגאון הגדול המפורסם, מחדש נפלא בחריפות ובקיאות}}.}}. כחמישים שנה שימש כחבר פעיל ב[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]] ושנים רבות אף היה היושב ראש שלה. במקביל היה עורכו של הירחון התורני "הפרדס", שהיווה במה ידועה לפירסומים [[תורה|תורניים]] של גדולי ישראל. בשנת [[תשנ"ה]] ייסד והקים את המתיבתא "בית אברהם ועמק הלכה", על שם רבו מפולין, הרב אברהם וינברג.


==הקשר לחב"ד==
בערב [[חג הסוכות]] שנת [[תשנ"ו]] לקה הרב עלברג בהתקף לב קשה ומצבו הלך והחמיר. כעבור שבועיים, ביום רביעי [[ח' בחשוון]] תשנ"ו, נפטר (85) ומנוחתו כבוד ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
[[קובץ:עלברג בדולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג (במרכז) בביקור ב[[חלוקת דולרים]] של [[הרבי]]]]
[[קובץ:הפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בטאון 'הפרדס' בעריכת הרב עלברג]]
ב[[חודש שבט]] שנת [[תשי"א]], מיד לאחר ש[[הרבי]] קיבל באופן רשמי את נשיאותה [[חסידות חב"ד]], כתב עליו הרב עלברג:


{{ציטוט
==קשריו עם הרבי==
|מרכאות=כן
[[קובץ:עלברג בהתוועדות של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בשורה הקדמית. רביעי מימין. (ידו הימנית מורמת מעט)]]
|מקור=ירחון "הפרד"ס", [[תשי"א]]
[[קובץ:הרב עלברג בהתוועדות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג משוחח עם הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]]]
|תוכן=ה[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]] [[רבי]] [[מנחם מענדל שניאורסאהן]] הוא איש המעלה ומורם מעם ב[[גאונות]]ו ובצדקותו, גאון ובקי נפלא בכל חדרי ה[[תורה]] ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], איש [[צדיק]] ותמים במעשיו ובעל [[מדות]] נעימות ביחוסו לבני אדם, אשר כל מי שהיה לו קשר עמו מתפלא מאצילות [[נפש]]ו ועדינות רוחו . . מטבעו הוא הצנע לכת וענוותן גדול, מימי נעוריו שם לילות כימים בשקידה נפלאה על דלתי התורה וה[[יראה]] ועסק ב[[עבודת ה']] על פי [[דרכי החסידות]], אבל מעולם היה מתנהג בהתבודדות בצנעה ובחשאי . . כבוד קדושת חותנו [[אדמו"ר הריי"צ|האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל]] היה מחבב את חתנו הרב מנחם מענדל [[שליט"א]] במאד מאד, והרבה פעמים דיבר בשבחו לפני מקורביו והפליא מאד את גודל גאונותו וצדקתו ואת רוחב [[דעת]]ו התקיפה והישרה.}}


זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות, פירסם שוב הרב עלברג מאמר בו הוא מתייחס להנהגתו החדשה של הרבי את תנועת [[חב"ד]]:
הרב עלברג העריץ את [[הרבי]] עוד בטרם קיבל הרבי את הנהגת [[חסידות חב"ד]]. בשנת [[תשי"א]], כשהרבי קיבל את הנשיאות, כתב על כך הרב עלברג ב"הפרדס" והפליא במעלת הרבי{{הערה|ראו להלן: [[שמחה עלברג#קבלת הנשיאות ב"הפרדס"|קבלת הנשיאות ב"הפרדס"]].}}. תקופה קצרה לאחר מכן כתב על תנופת הפעילות של הרבי ועל היותו מנהיג גם בזכות עצמו. במשך כל השנים היה הרב עלברג בקשר עם הרבי וביקר רבות ב-[[770]]. היה משתתף ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות המרכזיות של הרבי]] ובין ה[[שיחה|שיחות]] היה משוחח עם הרבי על הנושאים המדוברים בהתוועדות.


{{ציטוט
עם הזמן התחזקו קשרי הידידות של הרב עלברג עם הרבי והוא הורשה להיכנס לחדרו של הרבי גם בזמנים שלא נועדו ל[[יחידות]]. הפגישות ביניהם היו ארוכות מהרגיל. כשהרבי [[יחידות#יחידות כללית|הפסיק לקבל אנשים ליחידות]] היו מסדרים שולחן ב"[[מרכז חב"ד העולמי - 770 איסטרן פארקוויי#גן עדן התחתון|גן עדן התחתון]]" (הפרוזדור שלפני חדר הרבי ב-[[770]]), שם הייתה נערכת פגישתם. הרבי והרב עלברג גם היו מתכתבים ביניהם רבות על נושאים הלכתיים שונים, בית היתר על תוכן דברי הרבי בהתוועדויות{{הערה|חלק מההתכתבויות פורסמו בספרו של הרב עלברג "שלמי שמחה".}}.
|מרכאות=כן
|מקור=ירחון "הפרד"ס", [[תשי"א]]
|תוכן=עם בחירתו של [[הרבי]] החדש בתור מנהיג לעדת [[ליובאוויטש]], הורמה ליובאוויטש לגובהה ומרחבה ההסטורי. כי אכן מייצג הוא הרבי העכשווי בחינה מושלמת במאה אחוז של התפיסה העמוקה ביסודות החב"ד, ומאידך גיסא הלא הרבי הנהו אחד מגדולי דורנו בנגלה בלומדות, בבקיאות בספרות הרבנית לכל ענפיה, ונוסף על אלה איש הצדקות והפרישות. ואין כל ספק שאיתו יעלה כל בית ליובאוויטש הרמתה. ולא הגיע הרב למינויו התנשאותו, בגלל זכות היותו "נכד" בלבד. כבודו ויחוסו בזכות אישיותו העצומה, בגדלותו בכל שטחי התורה גדל ונעשה ראוי לתפוס את כסא מלכות ליובאוויטש . . וכקדם תהיה ליובאוויטש נציגתה של התורה הממוזגת, של תורת הנגלה והנסתר המשתזרים לאחדים. ואין פלא שאף אצל אנשי שם, יודעי דרך הרבי, דרך התורה, דרך הפרישות והצנע לכת, עורר מינויו של הרבי למנהיג ליובאוויטש תקוות גדולות בהתחדשות והחזרת העטרה ליושנה, כי הכרח חיוני הוא קיומה ועבודתה של ליובאוויטש על כל תוקפה וגבורתה בכל ארצות פזורנו, ובעיקר כאן ב[[אמריקה]].}}


ב[[חודש אלול]], לקראת סוף שנת תשי"א, כתב:
באחד ממכתביו, העוסק בעניין [[מצה]] עשירה, הוא כותב לרבי:


{{ציטוט
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מרכאות=כן
|מקור=ירחון "הפרד"ס", [[תשי"א]]
|מקור=ספר "שלמי שמחה", חלק רביעי, סימן י'
|תוכן=האדמו"ר מרן מנחם מענדל שליט"א, שהוא ה[[דור השביעי]] ל[[נשיאי חב"ד]], ממשיך עבודת הקודש של חב"ד בכל היקפה, הן באמירת [[מאמר]]י חסידות חב"ד בכל [[שבת קודש]] מברכים, [[יו"ט]] ויומי דפגרא, והן בקבלת אנשים ל"[[יחידות]]" ג' פעמים בשבוע בזמן קבוע והן במכתבי תשובה לשואליו, נוסף על עבודתו בעסקנות הצבור בהרבצת תורה ויראה בכל העולם.}}
|תוכן=הוד [[הרבי|כ"ק אדמו"ר מרן שליט"א מליובאוויטש]]. בשיחתו הקדושה במוצאי [[פסח]] דהשתא שזכיתי לשמוע, ציין כ"ק דברי [[אדמו"ר הזקן|הרב]] ב[[שולחן ערוך]] סימן תס"ב שכתב שני טעמים מדוע אין יוצאין במצה עשירה.. הריני בזה להמציא לכ"ק את מאמרי ההלכתי שכתבתי.. ישים נא עיניו הקדושות עליו והיה שכרי גדול. ומה מאד ישמח את לבבי אם יודיעני חוות דעתו הגדולה עליו.. בכל הכבוד וביקרא דאורייתא, המשתחווה מול הדרת קדשו.}}


למרות הערצתו הגדולה של הרב עלברג, עוד מתקופת ראשית נשיאותו של הרבי, הרי שהאירוע הבא, חיזק זאת לאין ערוך.
על פי בקשתו של הרבי ממנו, הוא היה משתתף ונואם בקביעות ב[[כינוס תורה|כינוסי-תורה]] שנערכו אחרי ה[[חג]]ים ב-[[770]]. בימים שאחרי הכינוס, היה הרבי מתעניין בחידושי התורה אותם השמיע ואף היה משוחח אתו עליהם.


בשנת [[תש"כ]] ביקר הרב עלברג בעיר מילאנו וביקש להיפגש עם [[שליח]] הרבי בעיר, הרב [[גרשון מנדל גרליק]]. הם קבעו להיפגש והרב גרליק הכין ארוחה לכבודו, אליה הוזמנו מנכבדי העיר. כאשר נשא הרב עלברג את נאומו, הזכיר בפליאה את התעמולה הגדולה שעושים משנת המאתיים ל[[הסתלקות]] ה[[בעל שם טוב]], שחל באותה שנה. הרב גרליק שידע עד כמה הרבי עוסק בעניין הזה, קטע את נאומו של הרב עלברג ואמר לו: "אילו מישהו היה נעמד ומדבר על אבא שלכם, הייתם מוחים כנגדו, ומה אעשה כאשר דיברתם כך על האבא שלי". בסיום הארוחה נפרדו שני הרבנים באווירה טעונה. לאחר זמן קצר קיבל הרב גרליק מכתב מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], מזכירו האישי של הרבי, בו נכתב שהרב עלברג תיאר בהתפעלות יוצאת דופן את אומץ לבם של שלוחי הרבי. בעקבות כך קיבל הרב גרליק הוראה מהרבי, שבכל פעם שיבקר בניו-יורק, שיטלפן אל הרב עלברג, לדרוש בשלומו.
ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ד]] הגיע הרב [[משה פיינשטיין]] ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] והרב עלברג התלווה אליו והיה עד לשיחה התורנית שהייתה ביניהם, שנמשכה כשעה.


===ביקוריו ב-770===
בשנת [[תשמ"ח]], לאחר [[הסתלקות]] הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], הגיע הרב עלברג לנחם את הרבי. שיחתם עסקה בכך שאין אזכור להספד של [[אברהם]] או [[יצחק]] על [[שרה]] לאחר פטירתה{{הערה|דבריהם נדפסו בספר "והחי יתן אל לבו".}}.
[[קובץ:עלברג בהתוועדות של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג ב[[התוועדות]] של [[הרבי]] (בשורה הקדמית. רביעי מימין. ידו הימנית קצת מורמת)]]
לאחר מכן החל הרב עלברג לבקר תכופות יותר ב-[[770]] ובעיקר היה משתתף ב[[התוועדויות]]יו המרכזיות של הרבי. בין השיחות ניתן היה לראות את הרב עלברג מתדיין עם הרבי על הנושאים המדוברים ב'שיחות'. גם הקשר שלו עם הרבי התחזק והוא נהפך להיות כעין חסיד חב"ד. הוא היה נכנס אל הרבי גם בזמנים שאינם מקובלים והפגישות ביניהם היו ארוכות. כאשר הפסיק הרבי לקבל אנשים ל[[יחידות]], היו מסדרים לו שולחן מיוחד ב"גן עדן התחתון" (הפרוזדור שלפני חדר הרבי ב-[[770]]), שם הייתה נערכת פגישתם. כמו כן, היו ביניהם קשר מכתבים הדוק בנושאים הלכתיים הקשורים לתוכן דברי הרבי בהתוועדויותיו (חלקם פורסמו בספרו "שלמי שמחה").


אחד המכתבים הללו עוסק בעניין [[מצה]] עשירה וכך הוא כותב לרבי:
ביום [[כ"ז בטבת]] [[תנש"א]] עבר ב[[חלוקת דולרים]] והרבי חייך אליו ואמר לו: "בתוך כל הנערים"?!{{הערה|כלומר, למרות שהרב עלברג היה יכול לבוא באופן פרטי, בכל זאת עמד בתור והגיע יחד עם כולם.}} באותה הזדמנות מסר לרבי ספר חדש שהדפיס וכן מכתב '[[פדיון נפש]]' עם שמות שהרבי יתפלל עבורם. הרבי דיבר עמו אודות "קול קורא" שיצא אז מאת "[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים]]".


{{ציטוט
===מילאנו===
|מרכאות=כן
בשנת [[תש"כ]] ביקר הרב עלברג בעיר [[מילאנו]] ונפגש עם [[שליח]] הרבי בעיר, הרב [[גרשון מנדל גרליק]]. במהלך הפגישה אליה הוזמנו נכבדי העיר, נשא הרב עלברג נאום, בו התפלא על התעמולה הגדולה שעושים משנת המאתיים ל[[הסתלקות]] ה[[בעל שם טוב]], שחלה באותה שנה. הרב גרליק שידע עד כמה הרבי עוסק בעניין זה, קטע את נאומו של הרב עלברג ואמר לו: "אילו מישהו היה נעמד ומדבר על אבא שלכם, הייתם מוחים כנגדו, ומה אעשה כאשר דיברתם כך על האבא שלי". בסיום הארוחה נפרדו שני הרבנים באווירה טעונה. לאחר זמן קצר קיבל הרב גרליק מכתב מהרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[מזכיר]]ו האישי של הרבי, בו נכתב שהרב עלברג תיאר בהתפעלות יוצאת דופן את אומץ לבם של שלוחי הרבי.
|מקור=ספר "שלמי שמחה", חלק רביעי, סימן י'
|תוכן=הוד כ"ק [[אדמו"ר]] מרן שליט"א מליובאוויטש. בשיחתו הקדושה במוצאי [[פסח]] דהשתא שזכיתי לשמוע, ציין כ"ק דברי [[אדמו"ר הזקן|הרב]] ב[[שולחן ערוך]] סימן תס"ב שכתב שני טעמים מדוע אין יוצאין במצה עשירה . . הריני בזה להמציא לכ"ק את מאמרי ההלכתי שכתבתי . . ישים נא עיניו הקדושות עליו והיה שכרי גדול. ומה מאד ישמח את לבבי אם יודיעני חוות דעתו הגדולה עליו . . בכל הכבוד וביקרא דאורייתא, המשתחווה מול הדרת קדשו.}}


הרב עלברג היה משתתף-נואם קבוע בכינוסי התורה שנערכו אחרי כל חג ב-770. הרבי היה מתעניין בחידושי התורה אותם השמיע ואף היה משוחח אתו עליהם. ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ד]] כשהרב [[משה פיינשטיין]] הגיע ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]], התלווה אליו הרב עלברג והיה עד לשיחה תורנית שהייתה ביניהם  במשך כשעה. ב[[התוועדות]] שנערכה ביום [[י' בשבט]] [[תשל"ו]] בו בחר הרבי שבעים ואחד זקנים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל, היה הרב עלברג אחד מהרבנים הללו והוא אף התכבד לשאת דרשה הלכתית בנושא [[שלמות הארץ]].
מאורע זה חיזק מאוד את הקשר בין הרב עלברג לרבי ובעקבות כך קיבל הרב גרליק הוראה מהרבי, שבכל פעם שיבקר ב[[ניו-יורק]], שיטלפן אל הרב עלברג, לדרוש בשלומו.


במוצאי חג [[אחרון של פסח]] בשנת [[תשל"ח]] שמע הרב עלברג דברים חריפים מהרבי בנוגע למצב הביטחוני בארץ ישראל. הוא סיכם את הדברים לעצמו והם פורסמו לאחר מכן ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערת שוליים|גיליון 734}}.
אחד מבקוריו של הרב עלברג במילאנו היה בתקופת "[[בין הזמנים]]" כאשר הבחורים יצאו לפעילות [[הפצת המעיינות]] עם [[טנק המבצעים]] ("[[טנקיסטים]]"). בהיותו במילאנו, קיבל הרב עלברג הוראה ממזכירות הרבי שישוחח עם הבחורים בעניינים תורניים ושאף יצטלם איתם.


===מילאנו===
==שופרו של הרבי==
באחד מבקוריו של הרב עלברג במילאנו בתקופת "בין הזמנים", היו באותה זמן בחורים "[[טנקיסטים]]" שנסעו עם [[טנק המבצעים]] לפעילות באיטליה. בהיותו במילאנו, קביל הרב עלברג הוראה ממזכירות הרבי שישוחח עם הבחורים בעניינים תורניים ושאף יצטלם איתם.
[[קובץ:הסכמה עלברג ליחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב עלברג ל[[יחי המלך (ספר)|ספר "יחי המלך"]] של הרב [[שלום דובער וולפא|וולפא]]]]
[[קובץ:הרב שמחה עלברג בכינוס תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עלברג נואם ב[[כינוס תורה]] ב-[[770]]]]
תפקידו של הרב עלברג כעורך בטאון "[[הפרדס]]" נוצל פעמים רבות כדי לפרסם את דעותיו התורניות של הרבי במגוון נושאים, פעמים גם על פי בקשה ישירה מהרבי. ב[[חודש אייר]] שנת [[תשכ"ד]], מאה וחמישים שנה ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], ביקש הרבי מהרב עלברג שיוציא גליון "הפרדס" מיוחד שיעסוק באדמו"ר הזקן, שיטתו וספריו. הרב עלברג הבטיח למלא את בקשת הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15913&st=%u05E2%u05DC%u05D1%u05E8%u05D2 אגרות קודש חכ"ג עמ' קפא] וכן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&hilite=ea31a071-0aca-4581-918d-235070b3ea6d&st=%u05e2%u05dc%u05d1%u05e8%u05d2&pgnum=196 בעמוד רכ"ב].}} וכעבור תקופה הודפס הגיליון.


ב[[שבועון כפר חב"ד]] התפרסם סיפור פלאי על הרב עלברג עם הרב גרשון מנדל גרליק: "באחת השנים באמצע זמן הקיץ הודיעו מהמזכירות של כ"ק אדמו"ר שהרב עלברג מגיע בשבוע הבא לאירופה ואני מתבקש לעמוד לימינו. בדיוק באותו שבוע היתה צריכה להתקיים באנטוורפן חתונה של אברך אחד ששהה בעבר במילאנו, ומצאתי את עצמי במבוכה: מצד אחד אני מוכרח להופיע בחתונה, מאידך הרב עלברג אמור להגיע ואינני יודע באיזה יום, ואם לא אהיה בבית לא יהיה אפילו מי שיענה על הטלפון כשהאורח יגיע. החלטתי לבסוף לנסוע לאנטוורפן, אבל במשך כל הנסיעה והחתונה הייתי מוטרד מהמחשבה שנסעתי ממילאנו אף על פי שעלי לעמוד לימינו של הרב עלברג. המחשבה לא נתנה לי מנוח, ולכן החלטתי במהלך החתונה לנסוע בחזרה כבר למחרת בבוקר למילאנו. בינתיים לחצו עלי האברכים באנטוורפן להשאר עוד יום אחד ומשום מה נכנעתי להם. למחרת בבוקר יצאתי לבית הנתיבות, ובעודי ממתין לרכבת שמעתי פתאום שמישהו קורא לי מרחוק: "מה אתה עושה כאן הרי אני מחפש אותך", ואכן האיש שקרא לי היה לא אחר מאשר הרב עלברג!
===נסיעה באוניה ישראלית בשבת===
בשנים [[תשט"ו]]-[[תשי"ח]] ניהל הרבי מאבק נגד אלה שניסו להתיר את ה[[נסיעת אוניות ישראליות בשבת|נסיעה באוניות ישראליות בשבת]] והבהיר שהיא אסורה על פי ה[[הלכה]]. הרב עלברג פירסם את דעתו של הרבי בבטאון "הפרדס" וזה עורר בעולם התורה התעניינות לדעתו של הרבי בנושא. מאוחר יותר גם כתב על כך מאמר משלו, בו הוא מגבה את דעתו של הרבי. בין דבריו כתב: {{ציטוטון|תיתי ליה לאדמו"ר מליובאוויטש וישר חילו על אומץ דעתו הגלויה ועל העמדה שנקט בשאלה זו, הנוגעת לנפשם של כמה אלפים המשתמשים באניות ישראליות אלו}}.


"הרב עלברג אמר לי שהוא נוסע עתה לעיירה מונטריי בכדי לבקר את הגאון רבי יחיאל ווינברג זצ"ל בעל ה"שרידי אש", וכיון שאני פנוי הוא מבקש שאתלווה אליו. "כאשר עלינו לאוטובוס ראינו באחד המושבים יהודי שפניו מעידות עליו שהוא רב ובר אורייין. כשהלה ראה אותי עם הרב עלברג הוא השמיע צעקה של הפתעה: "זה
===מיהו יהודי===
לא יכול להיות, זה לא יכול להיות" והוסיף: "דע לך שהרבי שלך הוא נביא בפועל"! וכך סיפר: אני והרב עלברג הגענו לאירופה בכדי להשתתף בדין תורה. לפני שיצאנו מניו יורק היינו ביחידות אצל הרבי מליובאוויטש, והרבי אמר להרב עלברג שבהיותו באירופה ילך לבקר את הרב גרליק. הרב עלברג שאל את הרבי: "היכן אוכל למצוא אותו, הרי זה באמצע הקיץ"? והרבי השיב: "כאשר תסיים עם הענינים שלך בודאי תמצא אותו". והנה לפני שעה וחצי סיימנו את הדין תורה והחלטנו לנסוע אל הרב ווינברג, התישבנו כבר באוטובוס והודיעו לנו שהנסיעה תצא בעוד חצי שעה. פתאום הרב עלברג קם ואמר שהוא מרגיש שעליו לרדת משום מה מהאוטובוס ולהסתובב כמה דקות בתחנת הרכבת. ועכשיו הוא חוזר איתך, בדיוק כפי שהרבי אמר{{הערת שוליים|[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 708}}.
ב[[חודש סיון]] [[תש"ל]] כתב ב"הפרדס" מאמר בנושא [[מיהו יהודי]]. בההתועדות [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ו]] שוחח הרב עלברג עם הרבי רבות בזמן הניגונים ולבסוף שמעו את הרבי מציע לו להעניק ראיון ל[[שבועון כפר חב"ד]]. בגליון 221 פורסם הראיון שעסק בעיקר בסכנה שבאי תיקון [[חוק מיהו יהודי]] ועל האפשרות שהייתה אז לתקנו, אם רק היו רוצים בכך באמת{{הערה|מעניין לציין, כי הראיון היה חשוב לרבי עד כדי כך, שכאשר עברו 5 שבועות מאז [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] והראיון טרם הודפס, כתב הרבי לעורך העיתון, הרב [[אהרון דוב הלפרין]]: "ראיון הרב עלברג?! לאחר כמה וכמה שבועות!".}}.


===שופרו של הרבי===
===שלמות הארץ===
[[קובץ:הסכמה עלברג ליחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב עלברג לספר "יחי המלך" של הרב [[שלום דובער וולפא|וולפא]]]]
ב[[התוועדות]] שנערכה ביום [[י' בשבט]] [[תשל"ו]] בחר הרבי שבעים ואחד זקנים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל. הרב עלברג היה אחד מהם ובמהלך אותה התוועדות אף כובד לשאת דרשה הלכתית בנושא [[שלמות הארץ]]{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=KqXgxqEAMcg&feature=player_embedded#at=84 הרב שמחה עלברג מכריז ב[[התוועדות]] של הרבי שארץ ישראל שייכת לעם ישראל (1:24)] {{וידאו}}}}. במוצאי חג [[אחרון של פסח]] בשנת [[תשל"ח]] מסר הרבי שיחה תקיפה אודות המצב הביטחוני בארץ ישראל, בין היתר התבטא על תנועת "שלום עכשיו" - "תנועה הכי מסוכנת לעם ישראל". הרב עלברג, שנכח בהתוועדות ושוחח במהלכה עם הרבי, סיכם את הדברים לעצמו והם פורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון 734.}}.
בשנים [[תשט"ו]]-[[תשי"ח]] ניהל הרבי מאבק נגד אלה שניסו להתיר את הנסיעה באוניות ישראליות בשבת. הרב עלברג עזר לפירסום פסקו של הרבי ופירסם בבטאון "הפרדס" את דעתו ההלכתית של הרבי בנושא, דבר שעורר הדים נרחבים. במאמר משלו בו הוא מגבה את דעתו של הרבי הוא כתב: {{ציטוטון|תיתי ליה לאדמו"ר מליובאוויטש וישר חילו על אומץ דעתו הגלויה ועל העמדה שנקט בשאלה זו, הנוגעת לנפשם של כמה אלפים המשתמשים באניות ישראליות אלו}}.


בתקופת [[מלחמת ששת הימים]], כשב[[ארץ ישראל]] שרתה בהלה גדולה ורבים ביקשו לעזוב את המדינה והרבי התנגד לכך, כתב הרב עלברג על ה"קרן אור גדול מחצרות ליבאוויטש" שב"אימרה מוצקה ומוחלטת" אומרת שאין לעזוב ואין לפחד ובודאי לא ינום ולא ישן שומר ישראל.
בתקופת [[מלחמת ששת הימים]] היה לחץ גדול ב[[ארץ ישראל]] והרבה תושבים רצו לעזוב את הארץ. הרב עלברג פרסם את התנגדותו של הרבי לבריחה מן הארץ וכתב: {{ציטוטון|קרן אור גדול מחצרות ליובאוויטש שבאימרה מוצקה ומוחלטת אומרת שאין לעזוב ואין לפחד ובוודאי "לא ינום ולא ישן שומר ישראל"}}.


בההתועדות י"ט כסלו [[תשמ"ו]] שוחח הרב עלברג הרבה עם הרבי בזמן הניגונים, ולבסוף שמעו את הרבי מציע לו להעניק ראיון לשבועון "כפר חב"ד". ואכן בגליון 221 התפרסם ראיון מקיף עמו, בו דובר בעיקר על הסכנה שבאי תיקון חוק מיהו יהודי, ועל האפשרות שהיתה אז לתקנו אם רק היו רוצים בכך באמת{{הערת שוליים|מעניין לציין, כי הראיון היה חשוב לרבי עד כדי כך, שכאשר עברו 5 שבועות מאז י"ט כסלו והראיון טרם הודפס, כתב הרבי לעורך העיתון, הרב הלפרין: "ראיון הרב עלברג?! לאחר כמה וכמה שבועות!"}}. בראיון נאמר בין היתר {{ציטוטון|מיהו יהודי זו גזירה איומה על כל כלל ישראל בכל מקום שהם . . היו במהלך הזמן הרבה מאד אכזבות. הראשונה שבהן היתה כאשר התברר לפתע חלקו של הרב . . ב"קירור" כל הנושא . . ארץ ישראל הוצפה כתוצאה מהחוק האומלל בהמוני גוים הרשומים כ"גרים" . . הבושה והחרפה הכי גדולה בכל העסק הזה היא, שלאחר כל זאת הגענו למצב שבו אומר ראביי שינדלר שהוא אסיר תודה לרב . . על חלקו באי תיקון החוק.}} ב[[חודש סיון]] [[תש"ל]] כתב ב"הפרדס" מאמר בנושא מיהו יהודי.
===שונות===
ביום [[כ"ז בניסן]] [[תשמ"ח]] יצא הרב עלברג במכתב תמיכה בקיום [[תהלוכות ל"ג בעומר]] המאורגנות ביוזמתו של הרבי וציין את התועלת החינוכית שבהן, כמו גם את העובדה שגדולי ישראל רבים הצטרפו ותמכו בתהלוכות.


===מבצעי הרבי===
לקראת סיום ה[[רמב"ם]] בשנת [[תש"נ]] כתב מכתב אוהד על [[תקנת הרמב"ם]] של הרבי.
ביום [[כ"ז בניסן]] [[תשמ"ח]] יצא הרב עלברג במכתב גלוי בענין [[תהלוכות ל"ג בעומר]] המאורגנות ביוזמתו של הרבי. הוא כותב על התועלת החינוכית שבזה והצטרפותם של גדולי ישראל לתהלוכות. לקראת סיום ה[[רמב"ם]] בשנת [[תש"נ]] כתב מכתב אוהד על [[תקנת הרמב"ם]] של הרבי. במאמר שכתב לאחר מלחמת המפרץ בשנת [[תנש"א]] כתב שוב בעניין מסירות נפשו של הרבי בתקופת המלחמה.


לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא, בשנת [[תשמ"ח]] הגיע הרב עלרבג לנחם את הרבי. הם שוחחו בעניין מה שלא מצינו הספד של אברהם ויצחק בעת פטירת שרה ודבריהם נדפסו בספר "והחי יתן אל לבו".
במאמר שכתב לאחר [[מלחמת המפרץ]] בשנת [[תנש"א]] שיבח את [[מסירות נפש]]ו של הרבי ותמיכתו בעם ישראל בתקופת המלחמה.


ביום [[כ"ז בטבת]] [[תשנ"א]] עבר ב[[חלוקת דולרים]] והרבי חייך אליו ואמר לו: "בתוך כל הנערים"?! באותה הזדמנות מסר ספר חדש שהדפיס וכן מכתב [[פדיון נפש]] עם שמות שביקש להתפלל עבורם. הרבי דיבר עמו אודות "קול קורא" שיצא אז מאת "אגודת הרבנים".
===הסכמה ל"יחי המלך"===
הרב עלברג גם נתן את הסכמתו לספר [[יחי המלך (ספר)|"יחי המלך"]] של הרב [[שלום דובער וולפא]], שהודפס בשנת [[תשנ"ב]] ועוסק בהלכות מלכים ב[[רמב"ם]].


בשנת [[תשנ"ב]] כאשר הוציא הרב [[שלום דובער וולפא]] את ספרו "יחי המלך" על הלכות מלכים ב[[רמב"ם]] הוא קיבל הספר את הסכמתו של הרב עלברג.
==פירסומים על הרבי==
 
רבי שמחה עמד בקשר קבוע ותמידי עם [[הרבי]]. באחד מפגישותיו עם הרבי ביקש ממנו [[הרבי]] להוציא לאור גליון מיוחד "הפרדס" לרגל מלואת 150 שנה להסתלקותו של האדמו"ר הזקן והרב עלברג הסכים<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15913&st=%u05E2%u05DC%u05D1%u05E8%u05D2 אגרות קודש חכ"ג עמ' קפא]</REF>.
 
==ציטוטים==
{{חלונית
{{חלונית
|כותרת=ציטוטים נבחרים ממאמר של הרב עלברג על הרבי
|כותרת=ציטוטים ממאמר של הרב עלברג
|מקור=ירחון "הפרדס"
|מקור=ירחון "הפרדס"
|תוכן=
|תוכן=
שורה 110: שורה 98:
"מה היו הצעדים הראשונים של ליובאוויטש על אדמת אמריקה, קודם כל היא שאפה לשבור בכל הכוחות את חומת האדישות.. מי היה התובע והמעורר אשר הניח את היסוד החדש.. שריכז את האנרגיה הגדולה, האומץ והאמונה לצאת ולהשפיע על ההמון היהודי הגדול.. מי היה מחונן ומבורך בכוחות השמימיים.. היה זה הרבי מליובאוויטש..
"מה היו הצעדים הראשונים של ליובאוויטש על אדמת אמריקה, קודם כל היא שאפה לשבור בכל הכוחות את חומת האדישות.. מי היה התובע והמעורר אשר הניח את היסוד החדש.. שריכז את האנרגיה הגדולה, האומץ והאמונה לצאת ולהשפיע על ההמון היהודי הגדול.. מי היה מחונן ומבורך בכוחות השמימיים.. היה זה הרבי מליובאוויטש..


"הרבי מליובאוויטש הוא אב ואם, לא רק לחסידים המוגדרים והמובהקים שלו, אלא גם לכל כלל ישראל.. בלא הבדל היכן הוא נמצא.. חסידי ליובאוויטש לא רק מתיראים מהרבי אלא גם אוהבים אותו אהבה עצומה. הם חורדים ממבטו - כאַב, ואוהבים אותו בכל להט הנשמה - כאם.
"הרבי מליובאוויטש הוא אב ואם, לא רק לחסידים המוגדרים והמובהקים שלו, אלא גם לכל כלל ישראל.. בלא הבדל היכן הוא נמצא.. חסידי ליובאוויטש לא רק מתיראים מהרבי אלא גם אוהבים אותו [[אהבה]] עצומה. הם חורדים ממבטו - כאַב, ואוהבים אותו בכל להט ה[[נשמה]] - כאם.


"לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. מפרשים ספרים חסידיים: גדולתו של משה התבטאה גם בכך, שהיה לו הכח הדרוש לומר בקול "לא כן"!.. למשה רבינו היתה גבורת קודש להתיצב נגד דעות של אחרים ולומר באומץ "לא כן"!.. מי ששמע פעם כיצד הרבי מליובאוויטש מצטט מקורות לדיבוריו הקדושים מש"ס בבלי וירושלמי, וגם מדברי גדולי בעלי הקבלה, יכול להבין היטב את ה"לא כן" שלו..
"לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. מפרשים ספרים חסידיים: גדולתו של משה התבטאה גם בכך, שהיה לו הכח הדרוש לומר בקול "לא כן"!.. למשה רבינו הייתה גבורת קודש להתיצב נגד דעות של אחרים ולומר באומץ "לא כן"!.. מי ששמע פעם כיצד הרבי מליובאוויטש מצטט מקורות לדיבוריו הקדושים מש"ס בבלי וירושלמי, וגם מדברי גדולי בעלי הקבלה, יכול להבין היטב את ה"לא כן" שלו..


"הרבי מליובאוויטש לא רק קיבל לידיו את ליובאוויטש ההסטורית, אלא בפעליו נתן פירוש חדש לליובאוויטש. הוא שמר בקפידה על צורתה הקמאית ההסטורית, אבל באותו זמן, עקב הזמנים המיוחדים והסוערים של תקופתנו, העמיס עליה תפקידים חדשים, אשר כדי להגשימם ולבצעם נדרשו כוחות שמימיים אדירים עם הרבה מסירות נפש.. ליובאוויטש אינה יודעת הפסקה בתורתה ובפעילותה החסידית.. ברגע שבו תכנית אחת מתבצעת באה מיד תכנית פעולה אחרת.. מי עומד בראש כל הפעולות הטובות הללו, הרבי מליובאוויטש.}}
"הרבי מליובאוויטש לא רק קיבל לידיו את ליובאוויטש ההסטורית, אלא בפעליו נתן פירוש חדש לליובאוויטש. הוא שמר בקפידה על צורתה הקמאית ההסטורית, אבל באותו זמן, עקב הזמנים המיוחדים והסוערים של תקופתנו, העמיס עליה תפקידים חדשים, אשר כדי להגשימם ולבצעם נדרשו כוחות שמימיים אדירים עם הרבה מסירות נפש.. ליובאוויטש אינה יודעת הפסקה בתורתה ובפעילותה החסידית.. ברגע שבו תכנית אחת מתבצעת באה מיד תכנית פעולה אחרת.. מי עומד בראש כל הפעולות הטובות הללו, הרבי מליובאוויטש.}}
===קבלת הנשיאות ב"הפרדס"===
ב[[חודש שבט]] שנת [[תשי"א]], מיד לאחר ש[[הרבי]] [[קבלת הנשיאות|קיבל באופן רשמי]] את נשיאות [[חסידות חב"ד]], כתב הרב עלברג על הרבי:
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=ירחון "הפרד"ס", [[תשי"א]]
|תוכן=ה[[אדמו"ר]] מ[[ליובאוויטש]] [[רבי]] [[מנחם מענדל שניאורסאהן]] הוא איש המעלה ומורם מעם ב[[גאונות]]ו ובצדקותו, גאון ובקי נפלא בכל חדרי ה[[תורה]] ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], איש [[צדיק]] ותמים במעשיו ובעל [[מדות]] נעימות ביחוסו לבני אדם, אשר כל מי שהיה לו קשר עמו מתפלא מאצילות [[נפש]]ו ועדינות רוחו.. מטבעו הוא הצנע לכת וענוותן גדול, מימי נעוריו שם לילות כימים בשקידה נפלאה על דלתי התורה וה[[יראה]] ועסק ב[[עבודת ה']] על פי [[דרכי החסידות]], אבל מעולם היה מתנהג בהתבודדות בצנעה ובחשאי.. כבוד קדושת חותנו [[אדמו"ר הריי"צ|האדמו"ר מליובאוויטש]] היה מחבב את חתנו הרב מנחם מענדל שליט"א במאד מאד, והרבה פעמים דיבר בשבחו לפני מקורביו והפליא מאד את גודל גאונותו וצדקתו ואת רוחב [[דעת]]ו התקיפה והישרה.}}
זמן קצר לאחר מכן, פירסם שוב הרב עלברג מאמר בו הוא מתייחס לתחילת הנהגתו של הרבי את תנועת [[חב"ד]]:
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=ירחון "הפרד"ס", [[תשי"א]]
|תוכן=עם בחירתו של ה[[רבי]] החדש בתור מנהיג לעדת [[ליובאוויטש]], הורמה ליובאוויטש לגובהה ומרחבה ההסטורי. כי אכן מייצג הוא הרבי העכשווי בחינה מושלמת במאה אחוז של התפיסה העמוקה ביסודות החב"ד, ומאידך גיסא הלא הרבי הנהו אחד מגדולי דורנו בנגלה בלומדות, בבקיאות בספרות הרבנית לכל ענפיה, ונוסף על אלה איש הצדקות והפרישות. ואין כל ספק שאיתו יעלה כל בית ליובאוויטש הרמתה. ולא הגיע הרב למינויו התנשאותו, בגלל זכות היותו "נכד" בלבד. כבודו ויחוסו בזכות אישיותו העצומה, בגדלותו בכל שטחי התורה גדל ונעשה ראוי לתפוס את כסא מלכות ליובאוויטש.. וכקדם תהיה ליובאוויטש נציגתה של התורה הממוזגת, של [[תורת הנגלה]] והנסתר המשתזרים לאחדים. ואין פלא שאף אצל אנשי שם, יודעי דרך הרבי, דרך התורה, דרך הפרישות והצנע לכת, עורר מינויו של הרבי למנהיג ליובאוויטש תקוות גדולות בהתחדשות והחזרת העטרה ליושנה, כי הכרח חיוני הוא קיומה ועבודתה של ליובאוויטש על כל תוקפה וגבורתה בכל ארצות פזורנו, ובעיקר כאן ב[[אמריקה]].}}
ב[[חודש אלול]], לקראת סוף שנת תשי"א, כתב:


ב"הפרדס" ב[[חודש שבט]] [[תש"ל]] כתב הרב עלברג על היות הרבי ממשיך בכל דיוקי הפרטים את [[אדמו"רי חב"ד]] שלפניו והוא אף מתייחד מהם בכך שהוא הגיע לאן שאף אחד מקודמיו לא הגיע. בשבועון "כפר חב"ד"{{הערת שוליים|גיליון 67 מערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ג]]}} הוא כתב מאמר על כברת הדרך המוצלחת שחב"ד עשתה ואת אשר עוד לפניה, ש"אדם גדול אמיתי אינו שבע רצון על דברים שעשה". ב[[חודש אייר]] שנת [[תשל"ב]], לרגל שבעים שנה להולדת הרבי, כתב הרב עלברג ב"הפרדס" מאמר על "מהותה של ליובאוויטש" והוא כותב {{ציטוטון|מסירות נפש. בשתי המילים האלה כרוך כל תוכנה ונשמתה של ליובאוויטש. מסירות נפש הוא העמוד והבריח התיכון והיסוד, עליהם מתבססת חסידות ליובאוויטש. הוא המעיין הנובע והבלתי פוסק, ממנו שואבת ליובאוויטש את כל כוחותיה הרוחניים.}} בהמשך הוא מרחיב על מעלת המסירות נפש של החסידים ב[[רוסיה]] והמשכו כאן ב[[ארצות הברית]].
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=ירחון "הפרד"ס", [[תשי"א]]
|תוכן=האדמו"ר מרן מנחם מענדל שליט"א, שהוא ה[[דור השביעי]] ל[[נשיאי חב"ד]], ממשיך עבודת הקודש של חב"ד בכל היקפה, הן באמירת [[מאמר]]י [[חסידות חב"ד]] בכל [[שבת קודש]] מברכים, [[יום טוב]] ויומי דפגרא, והן בקבלת אנשים ל"[[יחידות]]" ג' פעמים בשבוע בזמן קבוע והן במכתבי תשובה לשואליו, נוסף על עבודתו בעסקנות הצבור בהרבצת תורה ויראה בכל העולם.}}


ב[[חודש שבט]] [[תשל"ד]] כתב ב"הפרדס" על השלוחים הפזורים ברחבי העולם וקשייהם ושאת הכל ממריץ הרבי. בהמשך המאמר הארוך הוא מביא סיפורים מיוחדים על התחלת השליחות בהונג קונג ובספרד. במאמר נוסף{{הערת שוליים|"הפרדס" חוברת ט' שנת [[תשל"ח]]}} הוא מתאר את המצב בארצות הברית בתקופות שלפני בואו של הרבי מליובאוויטש לשם, שלא היה ניתן למצוא אדם צעיר מזוקן.
===מאמרים אוהדי חב"ד===
ב[[חודש שבט]] [[תש"ל]] כתב הרב עלברג ב"הפרדס" על היות הרבי ממשיך בכל דיוקי הפרטים את [[אדמו"רי חב"ד]] שלפניו והוא אף מתייחד מהם בכך שהוא הגיע לאן שאף אחד מקודמיו לא הגיע. בשנת [[תשמ"ג]] כתב מאמר על כברת הדרך המוצלחת שחב"ד עשתה ואת אשר עוד לפניה, ש"אדם גדול אמיתי אינו שבע רצון על דברים שעשה"{{הערה|שבועון "כפר חב"ד" גיליון 67, ערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ג]].}}.


בראיון שהעניק ל"שבועון כפר חב"ד"{{הערת שוליים|גיליון 149}} הוא דיבר על התפשטותה של חב"ד בעולם ופריצתה אל מעבר לגבולות ה"חצר", על בנייתה את היהדות בארצות הברית ועל החזרת ה"צורה היהודית" לשם. בשנת [[תשל"ט]] כתב "אלגמיינער ז'ורנאל" על יצירתה של חב"ד את תנועת התשובה ו"קירוב רחוקים" ועל הגישה לכל יהודי בצורה אבהית עד להבאתם לכפני השכינה. למרות שתחילה לעגו לחב"ד, הוא כתב, הרי שכיום כולם מודים שטוב עשו.
ב[[חודש אייר]] שנת [[תשל"ב]], לרגל שבעים שנה להולדת הרבי, כתב הרב עלברג ב"הפרדס" מאמר על "מהותה של ליובאוויטש" - על מעלת מסירות הנפש של החסידים ב[[רוסיה]] והמשכו ב[[ארצות הברית]]. בין היתר הוא כותב:


לאחר ביקורו של הרב סולוביצ'יק בהתועדות [[י' בשבט]] [[תש"מ]], כתב שהגדרת הרבי היא בשני מילים - "מנהיג ישראל". "אפשר להיות אדם גדול מאד גאון וצדיק, אבל לא מנהיג. הרבי מליובאוויטש הוא מנהיג". לקראת [[י"א בניסן]] [[תש"נ]] כתב דברים דומים והשווה את הרבי למנהיגים קמאים שהקריבו את כל אשר להם למען כלל ישראל.
{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור="הפרדס"
|תוכן=[[מסירות נפש]]. בשתי המילים האלה כרוך כל תוכנה ונשמתה של ליובאוויטש. מסירות נפש הוא העמוד והבריח התיכון והיסוד, עליהם מתבססת חסידות ליובאוויטש. הוא המעיין הנובע והבלתי פוסק, ממנו שואבת ליובאוויטש את כל כוחותיה הרוחניים.
}}


ביום [[כ"ה באדר]] [[תשמ"ט]] התקיימה בניו-יורק אירוע לציון הופעת הכרך העשירי של [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי. הרב עלברג נכח באירוע והוא אמר: "המעיין בסגנון אגרות הקודש של הרבי שליט"א, סגנון קצר ובהיר מאין כמוהו, נזכר מיד בלשון הרמב"ם, לשון שכל מילה שבו מדויקת ומחושבת, בחסרון ובהוספת מילה אחת מקשים קושיות ומתרצים תירוצים. ואמנם, המעיין בחידושי התורה שבאגרות הקודש רואה את גודל הדיוק בכל תיבה ותיבה, מעין מה שאמרו חז"ל: ראשונים - למה נקרא שמם סופרים, לפי שהיו סופרים כל אות ואות שבתורה.. כסגנונו המיוחד והנפלא של הגאון רבי [[חיים מבריסק]]".
ב[[חודש שבט]] [[תשל"ד]] כתב ב"הפרדס" על השלוחים הפזורים ברחבי העולם, הקשיים איתם הם נאלצים להתמודד ועל הרבי - הכח המניע אותם. בהמשך המאמר הארוך הביא סיפורים מיוחדים על התחלת השליחות בהונג קונג ובספרד. במאמר נוסף{{הערה|"הפרדס" חוברת ט' שנת [[תשל"ח]].}} הוא מתאר את המצב בארצות הברית בתקופה שלפני בואו של הרבי מליובאוויטש אליה, שלא היה ניתן למצוא אדם צעיר מזוקן. בראיון שהעניק ל"שבועון כפר חב"ד"{{הערה|גיליון 149.}} הוא דיבר על התפשטותה של חב"ד בעולם ופריצתה אל מעבר לגבולות ה"חצר", על בנייתה את היהדות בארצות הברית ועל החזרת ה"צורה היהודית" לשם. בשנת [[תשל"ט]] כתב "[[אלגמיינר ז'ורנאל]]" על יצירתה את תנועת ה[[תשובה]] ו"קירוב רחוקים" ועל הגישה לכל יהודי בצורה אבהית עד להבאתם לכנפי ה[[שכינה]]. למרות שתחילה לעגו לחב"ד על דרך זו, כיום כולם מודים שטוב עשו.
 
לאחר השתתפותו ב[[התוועדות]] עם הרבי ב[[י' בשבט]] [[תש"מ]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59239 הגאון הליטאי ב[[התוועדות]] י' שבט] {{וידאו}} {{אינפו}}}} (בה נכח גם הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]]), כתב שהגדרת הרבי היא בשני מילים - "מנהיג ישראל". "אפשר להיות אדם גדול מאד גאון וצדיק, אבל לא מנהיג. הרבי מליובאוויטש הוא מנהיג". לקראת [[י"א ניסן]] [[תש"נ]] כתב דברים דומים והשווה את הרבי למנהיגים קדומים שהקריבו את כל אשר להם למען כלל ישראל.
 
ביום [[כ"ה באדר]] [[תשמ"ט]] נערך בניו-יורק אירוע לציון הופעת הכרך העשירי של [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] של הרבי. הרב עלברג נכח באירוע והוא אמר:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן
|מקור=נאום הרב עלברג [[אדר]] [[תשמ"ט]]
|תוכן=המעיין בסגנון אגרות הקודש של הרבי, סגנון קצר ובהיר מאין כמוהו, נזכר מיד בלשון הרמב"ם, לשון שכל מילה שבו מדויקת ומחושבת, בחסרון ובהוספת מילה אחת מקשים קושיות ומתרצים תירוצים. ואמנם, המעיין בחידושי התורה שבאגרות הקודש רואה את גודל הדיוק בכל תיבה ותיבה, מעין מה שאמרו חז"ל: ראשונים - למה נקרא שמם סופרים, לפי שהיו סופרים כל אות ואות שבתורה.. כסגנונו המיוחד והנפלא של הגאון רבי [[חיים מבריסק]].
}}


==ספריו==
==ספריו==
[[קובץ:הפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער אחד מבטאוני 'הפרדס' בעריכת הרב עלברג]]
*'''מנחת ביכורים''' - חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה. הודפס בשנת [[תרצ"ו]].
*'''מנחת ביכורים''' - חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה. הודפס בשנת [[תרצ"ו]].
*'''וורשה של מעלה''' - תיאור חיי היהדות התורנית וגדוליה בתקופה שלפני ה[[שואה]]. הודפס בשנת [[תשכ"ט]].
*'''ורשה של מעלה''' - תיאור חיי היהדות התורנית וגדוליה בתקופה שלפני ה[[שואה]]. הודפס בשנת [[תשכ"ט]].
*'''אמרי שמחה''' - מאמרים בעניני הגות ומחשבה. הודפס בשנת תשכ"ט.
*'''אמרי שמחה''' - מאמרים בעניני הגות ומחשבה. הודפס בשנת תשכ"ט.
*'''שלמי שמחה''' (חמשה כרכים) - חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה.
*'''שלמי שמחה''' (חמשה כרכים) - חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 12-30.
* תולדותיו וקשריו עם הרבי מוסדות ואישים חב"דיים, הרב [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 12-30.
* בסוד שיח עמוד 277, סיפור התקרבותו לרבי, יחידויות ומענות
* שיח שרפי קודש עמוד 513, יחידויות
* מנחם משיב נפשי, אגרות תרלד-תרלז, אגרות הרבי אל הרב עלבערג
* [[שבועון בית משיח]], גיליון 725, סיפור חייו, תיעוד וסקירת קשרי הרב עלבערג והרבי
* [[שבועון בית משיח]] גיליון 727 עמודים 30-33, אורח בהתוועדות הרבי י' שבט תש"מ
* {{כפר||הרב עלבערג מנמק את הדחיפות בתיקון חוק מיהו יהודי|221|8| שנה?}}
* {{כפר|מענדי קורטס|מסרים חשאיים בהתוועדות|מוסף 'אורחים' גליון 2081|34|תשפ"ה}}


== קישורים חיצונים ==
== קישורים חיצונים ==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי 11:26]
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1465 הרב שמחה עלברג ב"חלוקת דולרים" אצל הרבי בג' סיוון תש"נ] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15913&st=%u05e2%u05dc%u05d1%u05e8%u05d2 הרבי מזכירו במכתב אגרות קודש חכ"ג עמ' רכב]
*[http://www.youtube.com/watch?v=KqXgxqEAMcg&feature=player_embedded#at=84 הרב שמחה עלברג מכריז ב[[התוועדות]] של הרבי שארץ ישראל שייכת לעם ישראל (1:24)] {{וידאו}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15954&st=%u05E2%u05DC%u05D1%u05E8%u05D2 הרבי מזכירו באגרות קודש חכ"ז עמ' קסח]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15913&st=%u05e2%u05dc%u05d1%u05e8%u05d2 הרבי מזכיר את הרב עלברג] - [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק כ"ג עמ' רכ"ב וכן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15954&st=%u05E2%u05DC%u05D1%u05E8%u05D2 בחלק כ"ז עמ' קס"ח].
*{{קישור התקשרות צאח|2084|12592|1150|הגאון הרב שמחה עלברג|מרדכי מנשה לאופר|הרב מרדכי מנשה לאופר}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127378 שלמה שמחה]''' לקט קטעי וידאו בהן נצפה הרב עלברג עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים {{וידאו}}{{בית חבד}}


;ספריו
;ספריו
*[http://hebrewbooks.org/21535 הספר 'מנחת ביקורים'] - [[היברובוקס]]
*{{HebrewBooks|הרב שמחה עלברג|מנחת בכורים|21535}}
*[http://hebrewbooks.org/3211 הספר 'שלמי שמחה' חלק א'] - היברו-בוקס
*{{HebrewBooks|הרב שמחה עלברג|שלמי שמחה (חלק א')|3211}}
*[http://hebrewbooks.org/3210 הספר 'שלמי שמחה' חלק ב'] - היברו-בוקס
*{{HebrewBooks|הרב שמחה עלברג|שלמי שמחה (חלק ב')|3210}}
*[http://hebrewbooks.org/10076 הספר 'שלמי שמחה' חלק ה'] - היברו-בוקס
*{{HebrewBooks|הרב שמחה עלברג|שלמי שמחה (חלק ה')|10076}}
*[http://hebrewbooks.org/3330 הספר 'אמרי שמחה'] - היברו-בוקס
*{{HebrewBooks|הרב שמחה עלברג|אמרי שמחה|3330}}
 
;מאמריו על חב"ד
*{{היברובוקס||"כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א"|12469|'''הפרדס''', שנה נו, חוברת ז-ח (ניסן-אייר תשמ"ב)|עמוד=4}}
*{{היברובוקס||"כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש"|12712|'''הפרדס''', שנה סח, חוברת י (תמוז תשנ"ד)|עמוד=4}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך מומלץ}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חכמי לובלין]]
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:רבני אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]]

גרסה אחרונה מ־21:55, 3 בנובמבר 2024

הרב שמחה עלברג

יושב ראש אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה
לידה שנת תרע"א
ורשה, פולין
פטירה ח' בחשוון, תשנ"ו
ניו יורק
מקום פעילות ניו יורק
רבותיו הרב אליהו יהודה ליפשיץ, רבי מנחם זעמבא ורבי אברהם ווינברג
חיבוריו ראו ספריו

הרב שמחה עלברג (תרע"א - ח' חשוון תשנ"ו) היה יו"ר אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה, מחבר ספרים, עורך ראשי של הבטאון התורני "הפרדס" הרב עלברג שמר על קשרי ידידות מיוחדים עם הרבי ומקורב לחסידות חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב עלברג (במרכז) אצל הרבי בחלוקת דולרים

הרב עלברג נולד בשנת תרע"א בורשה לרבי אהרון שמעון (מגדולי חסידי סקרנוביץ') וגיטל עלברג. בילדותו חונך אצל סבו (אב אמו), הרב אליהו יהודה ליפשיץ, אב"ד בעיר גריצה בפולין. באותה תקופה, היה סבו מצרפו לאסיפות בהם השתתפו גדולי הדור ההוא. בצעירותו למד במחזור הראשון של ישיבת "חכמי לובלין" ובהמשך התקרב לרבי מנחם זעמבא ורבי אברהם וינברג (בעל ה"ראשית בכורים"). במקביל למד גם בכולל למצוינים בוורשה "עמק הלכה", בראשו עמד רבי נתן שפיגלגלס.

בשנת תרצ"ו, בהיותו בן עשרים וחמש שנה, הדפיס את ספרו הראשון "מנחם ביכורים" שמכיל חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה. לספר מצורפות הסכמותיהם של הרב מנחם זעמבא[1], הרב שפיגלגס והאדמו"ר מסוקולוב.

בתקופת מלחמת העולם השנייה עבר לישיבת סלבודקה בעיר קובנה, בהמשך המלחמה נאלץ לעזוב את ליטא[2] והגיע לישיבת מיר בשנחאי. בהיותו בשנחאי היה מבאי ביתם של האדמו"ר מאמשינוב ושל ראש הישיבה רבי חיים שמואלביץ, שרחש לו ידידות כל ימי חייו. בסיום לימודיו בישיבה נשא לאשה את בת רבי יהודה זעליג סלוצקר, רב העיר חרבין שבסין. בתקופת שהותו בשנחאי היה מקורב אל הרב מאיר אשכנזי, חסיד חב"ד ורבה של שנחאי דאז[3].

לאחר חתונתו הגיע הרב עלברג לארצות הברית, שם התפרסמה גדולתו התורנית והוא היה לבן בית ואיש סודם של גדולי ישראל בארה"ב ועוזרו האישי של הרב משה פיינשטיין[4]. כחמישים שנה שימש כחבר פעיל באגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה ושנים רבות אף היה היושב ראש שלה. במקביל היה עורכו של הירחון התורני "הפרדס", שהיווה במה ידועה לפירסומים תורניים של גדולי ישראל. בשנת תשנ"ה ייסד והקים את המתיבתא "בית אברהם ועמק הלכה", על שם רבו מפולין, הרב אברהם וינברג.

בערב חג הסוכות שנת תשנ"ו לקה הרב עלברג בהתקף לב קשה ומצבו הלך והחמיר. כעבור שבועיים, ביום רביעי ח' בחשוון תשנ"ו, נפטר (85) ומנוחתו כבוד בהר המנוחות בירושלים.

קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב עלברג בהתוועדות של הרבי בשורה הקדמית. רביעי מימין. (ידו הימנית מורמת מעט)
הרב עלברג משוחח עם הרבי בהתוועדות

הרב עלברג העריץ את הרבי עוד בטרם קיבל הרבי את הנהגת חסידות חב"ד. בשנת תשי"א, כשהרבי קיבל את הנשיאות, כתב על כך הרב עלברג ב"הפרדס" והפליא במעלת הרבי[5]. תקופה קצרה לאחר מכן כתב על תנופת הפעילות של הרבי ועל היותו מנהיג גם בזכות עצמו. במשך כל השנים היה הרב עלברג בקשר עם הרבי וביקר רבות ב-770. היה משתתף בהתוועדויות המרכזיות של הרבי ובין השיחות היה משוחח עם הרבי על הנושאים המדוברים בהתוועדות.

עם הזמן התחזקו קשרי הידידות של הרב עלברג עם הרבי והוא הורשה להיכנס לחדרו של הרבי גם בזמנים שלא נועדו ליחידות. הפגישות ביניהם היו ארוכות מהרגיל. כשהרבי הפסיק לקבל אנשים ליחידות היו מסדרים שולחן ב"גן עדן התחתון" (הפרוזדור שלפני חדר הרבי ב-770), שם הייתה נערכת פגישתם. הרבי והרב עלברג גם היו מתכתבים ביניהם רבות על נושאים הלכתיים שונים, בית היתר על תוכן דברי הרבי בהתוועדויות[6].

באחד ממכתביו, העוסק בעניין מצה עשירה, הוא כותב לרבי:

הוד כ"ק אדמו"ר מרן שליט"א מליובאוויטש. בשיחתו הקדושה במוצאי פסח דהשתא שזכיתי לשמוע, ציין כ"ק דברי הרב בשולחן ערוך סימן תס"ב שכתב שני טעמים מדוע אין יוצאין במצה עשירה.. הריני בזה להמציא לכ"ק את מאמרי ההלכתי שכתבתי.. ישים נא עיניו הקדושות עליו והיה שכרי גדול. ומה מאד ישמח את לבבי אם יודיעני חוות דעתו הגדולה עליו.. בכל הכבוד וביקרא דאורייתא, המשתחווה מול הדרת קדשו.

— ספר "שלמי שמחה", חלק רביעי, סימן י'

על פי בקשתו של הרבי ממנו, הוא היה משתתף ונואם בקביעות בכינוסי-תורה שנערכו אחרי החגים ב-770. בימים שאחרי הכינוס, היה הרבי מתעניין בחידושי התורה אותם השמיע ואף היה משוחח אתו עליהם.

בראש חודש ניסן שנת תשל"ד הגיע הרב משה פיינשטיין ליחידות אצל הרבי והרב עלברג התלווה אליו והיה עד לשיחה התורנית שהייתה ביניהם, שנמשכה כשעה.

בשנת תשמ"ח, לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא שניאורסון, הגיע הרב עלברג לנחם את הרבי. שיחתם עסקה בכך שאין אזכור להספד של אברהם או יצחק על שרה לאחר פטירתה[7].

ביום כ"ז בטבת תנש"א עבר בחלוקת דולרים והרבי חייך אליו ואמר לו: "בתוך כל הנערים"?![8] באותה הזדמנות מסר לרבי ספר חדש שהדפיס וכן מכתב 'פדיון נפש' עם שמות שהרבי יתפלל עבורם. הרבי דיבר עמו אודות "קול קורא" שיצא אז מאת "אגודת הרבנים".

מילאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"כ ביקר הרב עלברג בעיר מילאנו ונפגש עם שליח הרבי בעיר, הרב גרשון מנדל גרליק. במהלך הפגישה אליה הוזמנו נכבדי העיר, נשא הרב עלברג נאום, בו התפלא על התעמולה הגדולה שעושים משנת המאתיים להסתלקות הבעל שם טוב, שחלה באותה שנה. הרב גרליק שידע עד כמה הרבי עוסק בעניין זה, קטע את נאומו של הרב עלברג ואמר לו: "אילו מישהו היה נעמד ומדבר על אבא שלכם, הייתם מוחים כנגדו, ומה אעשה כאשר דיברתם כך על האבא שלי". בסיום הארוחה נפרדו שני הרבנים באווירה טעונה. לאחר זמן קצר קיבל הרב גרליק מכתב מהרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, מזכירו האישי של הרבי, בו נכתב שהרב עלברג תיאר בהתפעלות יוצאת דופן את אומץ לבם של שלוחי הרבי.

מאורע זה חיזק מאוד את הקשר בין הרב עלברג לרבי ובעקבות כך קיבל הרב גרליק הוראה מהרבי, שבכל פעם שיבקר בניו-יורק, שיטלפן אל הרב עלברג, לדרוש בשלומו.

אחד מבקוריו של הרב עלברג במילאנו היה בתקופת "בין הזמנים" כאשר הבחורים יצאו לפעילות הפצת המעיינות עם טנק המבצעים ("טנקיסטים"). בהיותו במילאנו, קיבל הרב עלברג הוראה ממזכירות הרבי שישוחח עם הבחורים בעניינים תורניים ושאף יצטלם איתם.

שופרו של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסכמת הרב עלברג לספר "יחי המלך" של הרב וולפא
הרב עלברג נואם בכינוס תורה ב-770

תפקידו של הרב עלברג כעורך בטאון "הפרדס" נוצל פעמים רבות כדי לפרסם את דעותיו התורניות של הרבי במגוון נושאים, פעמים גם על פי בקשה ישירה מהרבי. בחודש אייר שנת תשכ"ד, מאה וחמישים שנה להסתלקות אדמו"ר הזקן, ביקש הרבי מהרב עלברג שיוציא גליון "הפרדס" מיוחד שיעסוק באדמו"ר הזקן, שיטתו וספריו. הרב עלברג הבטיח למלא את בקשת הרבי[9] וכעבור תקופה הודפס הגיליון.

נסיעה באוניה ישראלית בשבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים תשט"ו-תשי"ח ניהל הרבי מאבק נגד אלה שניסו להתיר את הנסיעה באוניות ישראליות בשבת והבהיר שהיא אסורה על פי ההלכה. הרב עלברג פירסם את דעתו של הרבי בבטאון "הפרדס" וזה עורר בעולם התורה התעניינות לדעתו של הרבי בנושא. מאוחר יותר גם כתב על כך מאמר משלו, בו הוא מגבה את דעתו של הרבי. בין דבריו כתב: "תיתי ליה לאדמו"ר מליובאוויטש וישר חילו על אומץ דעתו הגלויה ועל העמדה שנקט בשאלה זו, הנוגעת לנפשם של כמה אלפים המשתמשים באניות ישראליות אלו".

מיהו יהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש סיון תש"ל כתב ב"הפרדס" מאמר בנושא מיהו יהודי. בההתועדות י"ט בכסלו שנת תשמ"ו שוחח הרב עלברג עם הרבי רבות בזמן הניגונים ולבסוף שמעו את הרבי מציע לו להעניק ראיון לשבועון כפר חב"ד. בגליון 221 פורסם הראיון שעסק בעיקר בסכנה שבאי תיקון חוק מיהו יהודי ועל האפשרות שהייתה אז לתקנו, אם רק היו רוצים בכך באמת[10].

שלמות הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהתוועדות שנערכה ביום י' בשבט תשל"ו בחר הרבי שבעים ואחד זקנים שיפסקו שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. הרב עלברג היה אחד מהם ובמהלך אותה התוועדות אף כובד לשאת דרשה הלכתית בנושא שלמות הארץ[11]. במוצאי חג אחרון של פסח בשנת תשל"ח מסר הרבי שיחה תקיפה אודות המצב הביטחוני בארץ ישראל, בין היתר התבטא על תנועת "שלום עכשיו" - "תנועה הכי מסוכנת לעם ישראל". הרב עלברג, שנכח בהתוועדות ושוחח במהלכה עם הרבי, סיכם את הדברים לעצמו והם פורסמו בשבועון כפר חב"ד[12].

בתקופת מלחמת ששת הימים היה לחץ גדול בארץ ישראל והרבה תושבים רצו לעזוב את הארץ. הרב עלברג פרסם את התנגדותו של הרבי לבריחה מן הארץ וכתב: "קרן אור גדול מחצרות ליובאוויטש שבאימרה מוצקה ומוחלטת אומרת שאין לעזוב ואין לפחד ובוודאי "לא ינום ולא ישן שומר ישראל"".

שונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום כ"ז בניסן תשמ"ח יצא הרב עלברג במכתב תמיכה בקיום תהלוכות ל"ג בעומר המאורגנות ביוזמתו של הרבי וציין את התועלת החינוכית שבהן, כמו גם את העובדה שגדולי ישראל רבים הצטרפו ותמכו בתהלוכות.

לקראת סיום הרמב"ם בשנת תש"נ כתב מכתב אוהד על תקנת הרמב"ם של הרבי.

במאמר שכתב לאחר מלחמת המפרץ בשנת תנש"א שיבח את מסירות נפשו של הרבי ותמיכתו בעם ישראל בתקופת המלחמה.

הסכמה ל"יחי המלך"[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב עלברג גם נתן את הסכמתו לספר "יחי המלך" של הרב שלום דובער וולפא, שהודפס בשנת תשנ"ב ועוסק בהלכות מלכים ברמב"ם.

פירסומים על הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ציטוטים ממאמר של הרב עלברג

"בכל תקופה ישנם יחידים יוצאים מן הכלל, העומדים מעל לסביבה שבה הם חיים. בגדולה הגאונית העצומה שלהם בתחומים רבים ושונים, בחכמה ודעת שלהם, בצדקותם וביראתם, רחוקים הם מלהשתייך לדור ההווה השטחי והרדוד.. הם חיים בתוכנו.. כדי לשמש דוגמא מופתית, כיצד צריך להראות גדול תורני בעל מוח גאוני, כסמל של תורה במדרגה מרוממת וכמופת של צדקות על טבעית.. כדברי הנביא יחזקאל "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה"..

"הרבי מליובאוויטש, בעוצם גדולתו העל טבעית, אינו שייך לדור יתום שלנו, גדול הוא בעוצמת תכונותיו ומעלותיו הנדירות והיחודיות, עד.. שבכמה תחומים הוא יחיד הדור. בגלל שורה של תכונות נדירות שקשה למצוא לו דומה בשורת גדולי המעלה שיוכלו להשתוות אליו..

"מה היו הצעדים הראשונים של ליובאוויטש על אדמת אמריקה, קודם כל היא שאפה לשבור בכל הכוחות את חומת האדישות.. מי היה התובע והמעורר אשר הניח את היסוד החדש.. שריכז את האנרגיה הגדולה, האומץ והאמונה לצאת ולהשפיע על ההמון היהודי הגדול.. מי היה מחונן ומבורך בכוחות השמימיים.. היה זה הרבי מליובאוויטש..

"הרבי מליובאוויטש הוא אב ואם, לא רק לחסידים המוגדרים והמובהקים שלו, אלא גם לכל כלל ישראל.. בלא הבדל היכן הוא נמצא.. חסידי ליובאוויטש לא רק מתיראים מהרבי אלא גם אוהבים אותו אהבה עצומה. הם חורדים ממבטו - כאַב, ואוהבים אותו בכל להט הנשמה - כאם.

"לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא. מפרשים ספרים חסידיים: גדולתו של משה התבטאה גם בכך, שהיה לו הכח הדרוש לומר בקול "לא כן"!.. למשה רבינו הייתה גבורת קודש להתיצב נגד דעות של אחרים ולומר באומץ "לא כן"!.. מי ששמע פעם כיצד הרבי מליובאוויטש מצטט מקורות לדיבוריו הקדושים מש"ס בבלי וירושלמי, וגם מדברי גדולי בעלי הקבלה, יכול להבין היטב את ה"לא כן" שלו..

"הרבי מליובאוויטש לא רק קיבל לידיו את ליובאוויטש ההסטורית, אלא בפעליו נתן פירוש חדש לליובאוויטש. הוא שמר בקפידה על צורתה הקמאית ההסטורית, אבל באותו זמן, עקב הזמנים המיוחדים והסוערים של תקופתנו, העמיס עליה תפקידים חדשים, אשר כדי להגשימם ולבצעם נדרשו כוחות שמימיים אדירים עם הרבה מסירות נפש.. ליובאוויטש אינה יודעת הפסקה בתורתה ובפעילותה החסידית.. ברגע שבו תכנית אחת מתבצעת באה מיד תכנית פעולה אחרת.. מי עומד בראש כל הפעולות הטובות הללו, הרבי מליובאוויטש.

ירחון "הפרדס"

קבלת הנשיאות ב"הפרדס"[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש שבט שנת תשי"א, מיד לאחר שהרבי קיבל באופן רשמי את נשיאות חסידות חב"ד, כתב הרב עלברג על הרבי:

האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מענדל שניאורסאהן הוא איש המעלה ומורם מעם בגאונותו ובצדקותו, גאון ובקי נפלא בכל חדרי התורה בנגלה ובנסתר, איש צדיק ותמים במעשיו ובעל מדות נעימות ביחוסו לבני אדם, אשר כל מי שהיה לו קשר עמו מתפלא מאצילות נפשו ועדינות רוחו.. מטבעו הוא הצנע לכת וענוותן גדול, מימי נעוריו שם לילות כימים בשקידה נפלאה על דלתי התורה והיראה ועסק בעבודת ה' על פי דרכי החסידות, אבל מעולם היה מתנהג בהתבודדות בצנעה ובחשאי.. כבוד קדושת חותנו האדמו"ר מליובאוויטש היה מחבב את חתנו הרב מנחם מענדל שליט"א במאד מאד, והרבה פעמים דיבר בשבחו לפני מקורביו והפליא מאד את גודל גאונותו וצדקתו ואת רוחב דעתו התקיפה והישרה.

— ירחון "הפרד"ס", תשי"א

זמן קצר לאחר מכן, פירסם שוב הרב עלברג מאמר בו הוא מתייחס לתחילת הנהגתו של הרבי את תנועת חב"ד:

עם בחירתו של הרבי החדש בתור מנהיג לעדת ליובאוויטש, הורמה ליובאוויטש לגובהה ומרחבה ההסטורי. כי אכן מייצג הוא הרבי העכשווי בחינה מושלמת במאה אחוז של התפיסה העמוקה ביסודות החב"ד, ומאידך גיסא הלא הרבי הנהו אחד מגדולי דורנו בנגלה בלומדות, בבקיאות בספרות הרבנית לכל ענפיה, ונוסף על אלה איש הצדקות והפרישות. ואין כל ספק שאיתו יעלה כל בית ליובאוויטש הרמתה. ולא הגיע הרב למינויו התנשאותו, בגלל זכות היותו "נכד" בלבד. כבודו ויחוסו בזכות אישיותו העצומה, בגדלותו בכל שטחי התורה גדל ונעשה ראוי לתפוס את כסא מלכות ליובאוויטש.. וכקדם תהיה ליובאוויטש נציגתה של התורה הממוזגת, של תורת הנגלה והנסתר המשתזרים לאחדים. ואין פלא שאף אצל אנשי שם, יודעי דרך הרבי, דרך התורה, דרך הפרישות והצנע לכת, עורר מינויו של הרבי למנהיג ליובאוויטש תקוות גדולות בהתחדשות והחזרת העטרה ליושנה, כי הכרח חיוני הוא קיומה ועבודתה של ליובאוויטש על כל תוקפה וגבורתה בכל ארצות פזורנו, ובעיקר כאן באמריקה.

— ירחון "הפרד"ס", תשי"א

בחודש אלול, לקראת סוף שנת תשי"א, כתב:

האדמו"ר מרן מנחם מענדל שליט"א, שהוא הדור השביעי לנשיאי חב"ד, ממשיך עבודת הקודש של חב"ד בכל היקפה, הן באמירת מאמרי חסידות חב"ד בכל שבת קודש מברכים, יום טוב ויומי דפגרא, והן בקבלת אנשים ל"יחידות" ג' פעמים בשבוע בזמן קבוע והן במכתבי תשובה לשואליו, נוסף על עבודתו בעסקנות הצבור בהרבצת תורה ויראה בכל העולם.

— ירחון "הפרד"ס", תשי"א

מאמרים אוהדי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש שבט תש"ל כתב הרב עלברג ב"הפרדס" על היות הרבי ממשיך בכל דיוקי הפרטים את אדמו"רי חב"ד שלפניו והוא אף מתייחד מהם בכך שהוא הגיע לאן שאף אחד מקודמיו לא הגיע. בשנת תשמ"ג כתב מאמר על כברת הדרך המוצלחת שחב"ד עשתה ואת אשר עוד לפניה, ש"אדם גדול אמיתי אינו שבע רצון על דברים שעשה"[13].

בחודש אייר שנת תשל"ב, לרגל שבעים שנה להולדת הרבי, כתב הרב עלברג ב"הפרדס" מאמר על "מהותה של ליובאוויטש" - על מעלת מסירות הנפש של החסידים ברוסיה והמשכו בארצות הברית. בין היתר הוא כותב:

מסירות נפש. בשתי המילים האלה כרוך כל תוכנה ונשמתה של ליובאוויטש. מסירות נפש הוא העמוד והבריח התיכון והיסוד, עליהם מתבססת חסידות ליובאוויטש. הוא המעיין הנובע והבלתי פוסק, ממנו שואבת ליובאוויטש את כל כוחותיה הרוחניים.

— "הפרדס"

בחודש שבט תשל"ד כתב ב"הפרדס" על השלוחים הפזורים ברחבי העולם, הקשיים איתם הם נאלצים להתמודד ועל הרבי - הכח המניע אותם. בהמשך המאמר הארוך הביא סיפורים מיוחדים על התחלת השליחות בהונג קונג ובספרד. במאמר נוסף[14] הוא מתאר את המצב בארצות הברית בתקופה שלפני בואו של הרבי מליובאוויטש אליה, שלא היה ניתן למצוא אדם צעיר מזוקן. בראיון שהעניק ל"שבועון כפר חב"ד"[15] הוא דיבר על התפשטותה של חב"ד בעולם ופריצתה אל מעבר לגבולות ה"חצר", על בנייתה את היהדות בארצות הברית ועל החזרת ה"צורה היהודית" לשם. בשנת תשל"ט כתב "אלגמיינר ז'ורנאל" על יצירתה את תנועת התשובה ו"קירוב רחוקים" ועל הגישה לכל יהודי בצורה אבהית עד להבאתם לכנפי השכינה. למרות שתחילה לעגו לחב"ד על דרך זו, כיום כולם מודים שטוב עשו.

לאחר השתתפותו בהתוועדות עם הרבי בי' בשבט תש"מ[16] (בה נכח גם הרב יוסף דוב סולובייצ'יק), כתב שהגדרת הרבי היא בשני מילים - "מנהיג ישראל". "אפשר להיות אדם גדול מאד גאון וצדיק, אבל לא מנהיג. הרבי מליובאוויטש הוא מנהיג". לקראת י"א ניסן תש"נ כתב דברים דומים והשווה את הרבי למנהיגים קדומים שהקריבו את כל אשר להם למען כלל ישראל.

ביום כ"ה באדר תשמ"ט נערך בניו-יורק אירוע לציון הופעת הכרך העשירי של אגרות קודש של הרבי. הרב עלברג נכח באירוע והוא אמר:

המעיין בסגנון אגרות הקודש של הרבי, סגנון קצר ובהיר מאין כמוהו, נזכר מיד בלשון הרמב"ם, לשון שכל מילה שבו מדויקת ומחושבת, בחסרון ובהוספת מילה אחת מקשים קושיות ומתרצים תירוצים. ואמנם, המעיין בחידושי התורה שבאגרות הקודש רואה את גודל הדיוק בכל תיבה ותיבה, מעין מה שאמרו חז"ל: ראשונים - למה נקרא שמם סופרים, לפי שהיו סופרים כל אות ואות שבתורה.. כסגנונו המיוחד והנפלא של הגאון רבי חיים מבריסק.

— נאום הרב עלברג אדר תשמ"ט

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער אחד מבטאוני 'הפרדס' בעריכת הרב עלברג
  • מנחת ביכורים - חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה. הודפס בשנת תרצ"ו.
  • ורשה של מעלה - תיאור חיי היהדות התורנית וגדוליה בתקופה שלפני השואה. הודפס בשנת תשכ"ט.
  • אמרי שמחה - מאמרים בעניני הגות ומחשבה. הודפס בשנת תשכ"ט.
  • שלמי שמחה (חמשה כרכים) - חידושים וביאורים בכל מקצועות התורה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תולדותיו וקשריו עם הרבי מוסדות ואישים חב"דיים, הרב שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 12-30.
  • בסוד שיח עמוד 277, סיפור התקרבותו לרבי, יחידויות ומענות
  • שיח שרפי קודש עמוד 513, יחידויות
  • מנחם משיב נפשי, אגרות תרלד-תרלז, אגרות הרבי אל הרב עלבערג
  • שבועון בית משיח, גיליון 725, סיפור חייו, תיעוד וסקירת קשרי הרב עלבערג והרבי
  • שבועון בית משיח גיליון 727 עמודים 30-33, אורח בהתוועדות הרבי י' שבט תש"מ
  • הרב עלבערג מנמק את הדחיפות בתיקון חוק מיהו יהודי, שבועון כפר חב"ד, גיליון 221 עמוד 8 (שנה?)
  • מענדי קורטס, ‏מסרים חשאיים בהתוועדות, שבועון כפר חב"ד, גיליון מוסף 'אורחים' גליון 2081 עמוד 34 (תשפ"ה)

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספריו

הרב שמחה עלברג, ‏מנחת בכורים, באתר HebrewBooks

הרב שמחה עלברג, ‏שלמי שמחה (חלק א'), באתר HebrewBooks

הרב שמחה עלברג, ‏שלמי שמחה (חלק ב'), באתר HebrewBooks

הרב שמחה עלברג, ‏שלמי שמחה (חלק ה'), באתר HebrewBooks

הרב שמחה עלברג, ‏אמרי שמחה, באתר HebrewBooks

מאמריו על חב"ד

"כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א", הפרדס, שנה נו, חוברת ז-ח (ניסן-אייר תשמ"ב), באתר HebrewBooks

"כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש", הפרדס, שנה סח, חוברת י (תמוז תשנ"ד), באתר HebrewBooks

הערות שוליים

  1. ↑ שכותב עליו: "אהובי תלמידי, הבחור המצוין בכשרונותיו הנעלים, בקי טובא וגם בהבנה ישרה."
  2. ↑ באותה תקופה הייתה ליטא מסופחת בכח לברית המועצות, ובפרוץ המלחמה נערכו בה מעצרים המוניים, חיסולים והגליות לסיביר.
  3. ↑ בספרו "עיני העדה" כותב עלברג על הרב מאיר אשכנזי: "עשרים ושלש שנים היה הרב אשכנזי בשנחאי. כל אותן שנים עסק בתורה בקדושה ובטהרה. קדושים היו ימיו וקדושים היו לילותיו. הוא אסף את כל ניצוצי הקודש של המקום וקלט אותם אל תוכו. הוא עבד קודם כל לתקן את עצמו. תמיד חיפש את הדרך אל השלמות הרוחנית, להזדכך ולהתקדש. ועבודתו לא הייתה לחינם. הוא נעשה עובד ה'. שקל בפלס כל מילה, מדד כל צעד. כמה עבודת ה' הייתה בכל תפילת שמונה עשרה שלו בימי חול! כל מי שראה אותו בתפילתו - נעשה בעצמו חדור רגש של קדושה והתעלות. יהודי קדוש חי בשנחאי - ושמו היה: הרב מאיר אשכנזי".
  4. ↑ וכך כותב עליו הרב פיינשטיין: "ידידי עוז הגאון הגדול המפורסם, מחדש נפלא בחריפות ובקיאות".
  5. ↑ ראו להלן: קבלת הנשיאות ב"הפרדס".
  6. ↑ חלק מההתכתבויות פורסמו בספרו של הרב עלברג "שלמי שמחה".
  7. ↑ דבריהם נדפסו בספר "והחי יתן אל לבו".
  8. ↑ כלומר, למרות שהרב עלברג היה יכול לבוא באופן פרטי, בכל זאת עמד בתור והגיע יחד עם כולם.
  9. ↑ אגרות קודש חכ"ג עמ' קפא וכן בעמוד רכ"ב.
  10. ↑ מעניין לציין, כי הראיון היה חשוב לרבי עד כדי כך, שכאשר עברו 5 שבועות מאז י"ט כסלו והראיון טרם הודפס, כתב הרבי לעורך העיתון, הרב אהרון דוב הלפרין: "ראיון הרב עלברג?! לאחר כמה וכמה שבועות!".
  11. ↑ הרב שמחה עלברג מכריז בהתוועדות של הרבי שארץ ישראל שייכת לעם ישראל (1:24) קובץ וידאו
  12. ↑ גיליון 734.
  13. ↑ שבועון "כפר חב"ד" גיליון 67, ערב ראש השנה תשמ"ג.
  14. ↑ "הפרדס" חוברת ט' שנת תשל"ח.
  15. ↑ גיליון 149.
  16. ↑ הגאון הליטאי בהתוועדות י' שבט קובץ וידאו
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שמחה_עלברג&oldid=719404"