חודש שבט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "הרבי שליט"א" ב־"הרבי ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(71 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חודש שבט}}
{{חודש שבט}}
'''חודש שבט''' הוא החודש החמישי בחודשי השנה מ[[תשרי]] והאחד עשר מ[[אדר]].
'''חודש שבט''' הוא החמישי בחודשי השנה לפי מסורת חז"ל, ואחד-עשר לחשבון התורה. חודש שבט לעולם יהיה מלא (בעל ל' ימים).
שבט הוא [[ראשי תיבות]] "'''ש'''נתבשר '''ב'''שורות '''ט'''ובות".


?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
מזלו של החודש הוא דלי, ואף על פי שאין ישראל נשלטים על ידי המזלות, אבל מכיון שישראל שולטים במזלות, לכן משתמשים בהם, והשימוש הוא לעניני [[קדושה]].
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב


שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
שבט הוא [[ראשי תיבות]] "'''ש'''נתבשר '''ב'''שורות '''ט'''ובות".
 
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
 
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
 
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
 
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.  


קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
==מועדים בחודש==
 
*[[ט"ו בשבט]] - ראש השנה לאילנות.
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
 
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.  


==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==
===אירועים===
===אירועים===
*ביום [[ג' שבט תקצ"ז]] - הספר [[תורה אור]] של [[אדמו"ר הזקן]] הודפס לראשונה על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].
*[[ג' בשבט]] [[תקצ"ז]] - הספר [[תורה אור]] של [[אדמו"ר הזקן]] הודפס לראשונה, על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]].
*ביום [[ו' שבט תקע"א]] - מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], התחתנה עם רבי [[יעקב ישראל טברסקי (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל טברסקי]].
*[[ו' בשבט]] [[תקע"א]] - מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)|דבורה לאה]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], התחתנה עם רבי [[יעקב ישראל טברסקי]].
*ביום [[ט' שבט תש"ל]] - [[התוועדות]] סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]] ב-[[770]] בהשתתפות הרבי שליט"א.
*[[ט' בשבט]] [[תש"ל]] - [[הרבי]] ערך [[התוועדות]] סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]] ב-[[770]].
*ביום [[י' שבט תקכ"ט]] - תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] התאספו בעיירה הורדוק אצל ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] והחליטו שר' מנחם מענדל יהיה אחראי על ה[[חסיד]]ים ברוסיה הלבנה.
*[[י' בשבט]] [[תקכ"ט]] - תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] התאספו ב[[עיירה]] הורדוק אצל רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] והחליטו שהוא יהיה אחראי על ה[[חסיד]]ים ב[[רוסיה]] הלבנה.
*ביום [[י' שבט תשנ"ג]] נערך כינוס גדול ב-[[770]] בו ניגנו לפני הרבי שליט"א את הכרזת "{{יחי}}". מעמד זה שודר באמצעות ריבוי רשתות הטלויזיה לעולם כולו.
 
*ביום [[י"א שבט תשי"א]] - הרבי שליט"א קיבל על עצמו את ה[[נשיאות]] באופן רשמי באמירת [[מאמר]] [[ד"ה]] [[באתי לגני]].
*[[י' בשבט]] [[תשנ"ג]] - נערך כינוס גדול ב-[[770]] בו ניגנו לפני הרבי את הכרזת "{{יחי}}". מעמד זה שודר באמצעות ריבוי רשתות הטלויזיה לעולם כולו.
*ביום [[י"ד שבט תקס"ח]] - מרת ברכה, בתו של אדמו"ר האמצעי, התחתנה עם הרב יונה מז'יטומיר.
*[[י' בשבט]] [[תשנ"ו]] - נערך מעמד התאחדות עולמי ([[סאטעלייט]]) - המעמד ההיסטורי שאיחד את כל קצווי תבל בקבלת מלכותו של [[הרבי ]].
*ביום [[ט"ו שבט תר"כ]] - החלה כתיבת ספר תורה לקראת הולדתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], בעקבות חלומה של [[הרבנית רבקה]].
*[[י' בשבט]] [[תשע"ה]] - נערך מעמד התאחדות עולמי ([[סאטעלייט]]) של [[תלמידי התמימים]], מעמד שהקיף את העולם כולו בדרישה ותביעה להתגלות השלימה.
*ביום [[ט"ו שבט ת"ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], הגיע לעיר [[אלמא אטא]] לרצות חמש שנות מאסר.
*[[י"א בשבט]] [[תשי"א]] - הרבי [[קבלת הנשיאות של הרבי|קיבל על עצמו את נשיאות]] [[חסידות חב"ד]] באמירת [[מאמר]] [[ד"ה]] "[[באתי לגני]]".
*ביום [[ט"ו שבט תש"ב]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] חזר משיקאגו ל-[[770]] ב[[ניו יורק]] ללווית אמו [[הרבנית שטערנא שרה]].
*[[י"ד בשבט]] [[תקס"ח]] - מרת ברכה, בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], התחתנה עם הרב יונה מז'יטומיר.
*ביום [[י"ט שבט ת"ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] הגיע למקום גלותו בצ'יאלי במדינת [[קזחסטאן]].
*[[ט"ו בשבט]] [[תר"כ]] - החלה כתיבת [[ספר תורה]] לקראת הולדתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], בעקבות חלומה של הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]].
*ביום כ"ו טבת תשי"א - פורסם בעיתונות היהודית בניו-יורק שחסידי חב"ד קיבלו על עצמם את הרבי כממלא מקום של [[אדמו”ר הריי”צ]]. קבלת הנשיאות הרשמית תהיה בי' שבט תשי"א.
*[[ט"ו בשבט]] [[ת"ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], הגיע לעיר [[אלמא אטא]] לְרַצות חמש שנות מאסר.
*[[ט"ו בשבט]] [[תש"ב]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] חזר מ[[ביקור שיקגו|ביקורו בשיקגו]] ל-[[770]] ב[[ניו יורק]] ללווית אמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]].
*[[י"ט בשבט]] [[ת"ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] הגיע למקום גלותו בצ'יאלי במדינת [[קזחסטן]].


===[[יום הולדת|נולדו]]===
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*ביום [[ט"ו שבט תקמ"ח]] - הרב [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], חתן בנו של [[אדמו"ר הזקן]] - ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]], נולד.
*[[ט"ו בשבט]] [[תקמ"ח]] - הרב [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], חתן בנו של [[אדמו"ר הזקן]] (מבנו ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]]).
 
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[ב' בשבט]] [[תק"ס]] - ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]].
*[[ז' בשבט]] [[תרפ"ו]] - ר' [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שלום שלמה שניאורסון]], דודו של [[הרבי]].
*[[י' בשבט]] [[תרע"ד]] - הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]].
*[[י' בשבט]] [[תש"י]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] נפטר ומנוחתו כבוד ב[[האוהל|אוהל]] ב[[ניו יורק]].
*[[י"ג בשבט]] [[תש"ב]] - הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]].
*[[ט"ו בשבט]] [[תרי"ב]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], חתן בנו של [[אדמו"ר הזקן]] (מבנו ר' [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]]).
*[[ט"ז בשבט]] [[תרכ"ט]] - ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] וסב סבו של [[הרבי]].
*[[כ"א בשבט]] - הרבנית [[דבורה (אחות אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה]], אחותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] (מאביו).
*[[כ"ב בשבט]] [[תקנ"ד]] - רבי [[יששכר בער מליובאוויטש|יששכר בער הלוי מליובאוויטש]].
*[[כ"ב בשבט]] [[תשמ"ח]] - הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של [[הרבי]], נפטרה לאחר מחלה קצרה ומנוחתה כבוד בניו יורק.
*[[כ"ד בשבט]] [[תרמ"ח]] - הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], נפטרה ומנוחתה כבוד ב[[חברון]].


===[[הסתלקות|נסתלקו]]===
==ראו גם==
*ביום [[ב' שבט תק"ס]] - ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]], נפטר.
*[[ט"ו בשבט]]
*ביום [[ז' שבט תרפ"ו]] - ר' [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שלום שלמה שניאורסון]], דודו של הרבי, נפטר.
*ביום [[י' שבט תרע"ד]] -  [[הרבנית רבקה]], אשת כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]], נפטרה.
*ביום [[י' שבט תש"י]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] נפטר.
*ביום [[י"ג שבט תש"ב]] - [[הרבנית שטערנא שרה]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]], נפטר.
*ביום [[ט"ו שבט תרי"ב]] - ר' [[נחמיה מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן)|נחמיה מדוברובנה]], חתן בנו של אדמו"ר הזקן - [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]], נפטר.
*ביום [[ט"ז שבט תרכ"ט]] - ר' [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]] בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] וסב סבו של [[אדמו"ר שליט"א]], נפטר.
*ביום [[כ"א שבט]] - הרבנית [[דבורה (אחות אדמו"ר הצמח צדק)|דבורה]] אחות [[אדמו"ר הצמח צדק]] מאביו – נפטרה.
*ביום [[כ"ב שבט תשמ"ח]] – לאחר מחלה קצרה נפטרה [[הרבנית חיה מושקא]] - אשת [[אדמו"ר שליט"א]].
*ביום [[כ"ד שבט תרמ"ח]] - הסתלקה [[הרבנית מנוחה רחל]], בת [[אדמו"ר האמצעי]].


==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=227 [[חודש שבט]] הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=145 ט"ו בשבט, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2832205 8 דברים שאולי לא ידעתם על חודש שבט]''' {{בית חבד}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A8%D7%99%20%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8%20%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%A9%D7%91%D7%98.pdf אוצר היום יום - חודש שבט]'''
{{חודשי השנה}}
{{חודשי השנה}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|*]]
{{ימי חב"ד לפי זמנים}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש שבט|*]]
[[קטגוריה:חודשי השנה]]
[[קטגוריה:חודשי השנה]]

גרסה אחרונה מ־01:42, 30 בדצמבר 2024

<< >> חודש שבט

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

חודש שבט הוא החמישי בחודשי השנה לפי מסורת חז"ל, ואחד-עשר לחשבון התורה. חודש שבט לעולם יהיה מלא (בעל ל' ימים).

מזלו של החודש הוא דלי, ואף על פי שאין ישראל נשלטים על ידי המזלות, אבל מכיון שישראל שולטים במזלות, לכן משתמשים בהם, והשימוש הוא לעניני קדושה.

שבט הוא ראשי תיבות "שנתבשר בשורות טובות".

מועדים בחודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חודשי השנה

תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול