הצ'רטר הראשון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(50 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ה"צ'רטר" הראשון''' הינו הנסיעה המאורגנת הראשונה של חסידי חב"ד [[הרבי|לרבי]]. את הנסיעה ארגן הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] בשנת [[תשכ"א]].  
{{לשכתב}}
[[קובץ:קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[איצ'ה מענדל ליס]] מוזג [[לחיים]] לר' [[משה זלמן קמינצקי]] במהלך הטיסה]]
'''ה"צ'רטר" הראשון''' הינו ה[[נסיעה לרבי]] המאורגנת הראשונה של חסידי חב"ד בארץ. את הנסיעה ארגן הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] בשנת [[תש"כ]].


הנסיעה דרך הצ'רטר הייתה במחיר ממש מוזל, כמחצית מהמחיר הרגיל, ומובן שהמחיר הזול המריץ רבים מ[[אנ"ש]] לעשות מאמצים מרובים ולחסוך פרוטה לפרוטה בכדי להצטרף להזדמנות זו.
הנסיעה דרך הצ'רטר הייתה במחיר ממש מוזל, כמחצית מהמחיר הרגיל, ומובן שהמחיר הזול המריץ רבים מ[[אנ"ש]] לעשות מאמצים מרובים ולחסוך פרוטה לפרוטה בכדי להצטרף להזדמנות זו.


==היסטוריה==
[[קובץ:הכנות לצ'רטר.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|חסידי חב"ד אצל שגריר ארצות הברית בקבלת הויזה לצ'רטר]]
בשנת [[תש"כ]], הרב ליס רצה לנסוע לרבי, אך היו לו בעיות כלכליות, העלה הצעה, לארגן צ'רטר למאה חסידים שיבואו לשהות במשך כל [[חודש תשרי]] אצל הרבי.


?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
ואכן, הצ'רטר עלה סכום מסויים והיו על המטוס מאה ואחת מקומות. הרב ליס חילק את הסכום למאה, כך שמאת הנוסעים יכסו את כל הוצאות הנסיעה, ואילו הוא, הנוסע המאה ואחד - יסע בחינם.
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב  -  תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב


שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
הרעיון התגבש לקראת [[חג הפסח]]. בכדי ש[[אנ"ש]] לא יחששו שהם משקיעים את כספם על קרן הצבי{{הבהרה}}, פנה הרב ליס לרב [[אפרים וולף]] וביקש ממנו לפרוס את חסותו על הצ'רטר. בקשתו הייתה רק זאת, שעל גבי המודעות יתנוסס שמו של הרב וולף, דבר שיוריד את הרתיעה של אנ"ש מנסיעה כזאת.


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
הרב וולף סירב לתת את חסותו לארגון הצ'רטר והרב ליס ניסה לפנות לרב [[ישראל לייבוב]], שהיה יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], אך גם הוא לא הסכים לבקשתו. רק לאחר הפצרות רבות ניאות הרב לייבוב לכתוב על כך לרבי. הוא שלח מכתב מפורט לרבי, כשבמכתב היו שבעה נושאים שונים, שהשביעי היה נושא הצ'רטר.


הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  
כעבור ימים אחדים התקבלה תשובתו של הרבי על המכתב, אך התשובות יוחסו רק לששת הנושאים הראשונים ולא לנושא השביעי - הצ'רטר. לאור כך, הרב לייבוב סירב לתת את חסותו.


ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
בלית ברירה אחרת, החליט הרב ליס לצאת עם הודעה לציבור ללא כל חסות מגוף זה או אחר. הוא פרסם על כך בכל העיתונים הישראלים בארץ, ורבים מאנ"ש הזדרזו להזמין מקום בצ'רטר.


לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.  
כשעבר מספר הנרשמים את השישים אנשים, החליט הרב ליס לתת לעניין יותר תוקף וכינס וועדה מארגנת. בוועדה היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[אייזיק קרסיק]] והרב [[לייבל כהן]], ויחד אתו הם היו ארבעה אנשים בוועדה.


קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.  
=== תגובת המשרדים השונים ===
מסופר{{מקור}} שכאשר הגיע הרב ליס למשרדי חברת התעופה אל-על והציג בפניהם את תוכניותיו, הפקידים היו המומים לוא האמינו שיצליח לארגן צ'רטר עד ל[[ארצות הברית]].


זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.  
לאחר שראו שהעניין רציני, ומצליחים לארגן את הכל בצורה יוצאת מהכלל, הנושא המריץ אותם לאשר כמה סוגי הטבות, וכששלח להם הרב ליס מכתב שבו הוא כותב להם שהחסידים מרגישים את עצמם כשגרירים של ארץ ישראל הנוסעים לנשיא הדור, העניקה חברת אל-על לכל נוסע מזוודה קטנה עם סמל של חברת התעופה אל-על, כיאה וכיאות לשגרירי המדינה.


שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.  
כשהגיע הזמן ללכת לקונסוליה האמריקאית, שיגר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חדקוב]] מכתב, שבו הוא מבשר להם ששלח מכתב בקשה מיוחד לקונסול האמריקאי בישראל, ובנוסף לכך ייעץ להיעזר בשירותיהם של הרבנים נתיני ארצות הברית ששהו אותה עת ב[[ארץ הקודש]] - הרב ווינברג והרב הולנדר שיחיו.


==הרעיון לארגון הצ'רטר==
למעשה, הצליח הרב ליס ליצור קשר עם הרב ווינברג, וביקש ממנו לפעול בקונסוליה. במקביל, שלח הרבי מברק להרב ווינברג ובו בקשה להיענות לבקשה ולעזור ככל יכולתו בסידור הענינים בקונסוליה. ואכן, הרב ווינברג סידר את הכל, וכשבאו לקבל את האישורים לא היו בעיות מיוחדות.
בשנת [[תשי"ז]] נסע הרב ליס ל[[חודש תשרי]] לרבי. ארבע שנים לאחר מכן התגעגע מאוד לחזור ולשהות אצל הרבי. אבל בעיית המחסור בכסף עמדה לו לרועץ.


במצב כספי קשה זה, עלה ברעיונו לארגן צ'רטר למאה חסידים שיבואו לשהות במשך כל חודש תשרי אצל הרבי.  
== הכנות לנסיעה ==
השבועות הבאים עברו על החסידים בהכנות לנסיעה מיוחדת זו. ההכנות היו הן בגשמיות והן ברוחניות. [[התוועדות|התוועדויות]] עם [[משפיע]]ים אופיינו בתביעה מהחסידים הנוסעים להתכונן כראוי טרם בואם אל הרבי.


ראשית, במעשה זה פעל שציבור גדול ינסע לרבי לחודש תשרי; ושנית, החשבון שלו היה, שבעסק כזה יוכל להרויח בקלות כרטיס בחינם.  
== יום הטיסה ==
[[קובץ:הצ'רטר הראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הריקודים לפני העלייה על המטוס]] כשהגיע היום המיוחל והמטוס "בריטניה" עמד מוכן ומזומן לקלוט את קהל החסידים, נוצר מחזה מרהיב עין בנמל התעופה בן גוריון: אלפי חסידי חב"ד ובראשם המשפיעים התגודדו באולמות שדה התעופה ללוות את החסידים הנוסעים אל [[הרבי]]. ריקודי השמחה פרצו את כל הגדרות והתרגשות עצומה אחזה בכל הנוכחים.


הצ'רטר עלה סכום מסויים והיו על המטוס מאה ואחת מקומות. הרב ליס חילק את הסכום למאה, כך שמאת הנוסעים יכסו את כל הוצאות הנסיעה, ואילו הוא, הנוסע המאה ואחד - יסע בחינם.
==נוסעי הצ'רטר==
בין הנוסעים היו (רשימה חלקית):
*[[שניאור זלמן גרליק]]
*[[חיים שאול ברוק]]
*[[נחום שמריהו ששונקין]]
*[[אברהם פריז]]
*[[נחום טרבניק]]
*[[חיים משה אלפרוביץ]]
*[[ישבעם סגל]]
*[[אברהם מייזליש]]
*[[זושא וילמובסקי]]
*[[אפרים ירחמיאל הלפרין]]
*[[יצחק אייזיק קרסיק]]
*[[שלמה מיידנצ'יק]]
*[[דובער לויטין]]
*[[משה אהרן טייכמן]]
*[[מאיר צבי גרוזמן]]


== הצ'רטר יוצא לדרך ==
== קירובים מהרבי לחברי הצ'רטר ==
הרעיון התגבש לקראת [[חג הפסח]]. בכדי ש[[אנ"ש]] לא יחששו שהם משקיעים את כספם על קרן הצבי, פנה הרב ליס לרב [[אפרים וולף]]וביקש ממנו לפרוס את חסותו על הצ'רטר. בקשתו הייתה רק זאת, שעל גבי המודעות יתנוסס שמו של הרב וולף, דבר שיוריד את הרתיעה של אנ"ש מנסיעה כזאת.
עם בואם ב[[כ"ז אלול]] ל[[770]] היתה התרגשות רבה עד אשר ב[[תפילת מנחה]] הראשונה עם האורחים, לא אמרו תחנון במניין של הרבי.
ולאחר תפילת ערבי ירד הרבי לזאל 'למטה' ואמר מאמר ד"ה "לך אמר ליבי גו'".


הרב וולף סירב לתת את חסותו לאירגון הצ'רטר והרב ליס ניסה לפנות לרב [[ישראל לייבוב]] שהיה יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], אך גם הוא לא הסכים לבקשתו. רק לאחר הפצרות רבות ניאות הרב לייבוב לכתוב על כך לרבי. הוא שלח מכתב מפורט לרבי, כשבמכתב היו שבעה נושאים שונים, שהשביעי היה נושא הצ'רטר.  
מיד כשהגיע הקבוצה התבשרו על '[[יחידות]]' מיוחדת עבור האורחים מארץ ישראל.


כעבור ימים אחדים התקבלה תשובתו של הרבי על המכתב, אך התשובות יוחסו רק לששת הנושאים הראשונים ולא לנושא השביעי - הצ'רטר. הרב לייבוב סירב לתת את חסותו.
עקב ריבוי האורחים, הוחלט לחלק את הקבוצה לשתיים, ולכל קבוצה הוקדש לילה שלם ליחידויות. הרב ליס חילק את הקבוצות, ואת עצמו השאיר ליום השני.


בלית ברירה אחרת, החליט הרב ליס לצאת עם הודעה לציבור ללא כל חסות מגוף זה או אחר. הוא פרסם על כך בכל העיתונים הישראלים בארץ. רבים מאנ"ש הזדרזו להזמין מקום בצ'רטר.
מסופר שלמחרת, כשנכנס, קם הרבי מלוא קומתו. הרב ליס בירך "שהחינו" והרבי ענה "אמן"! ואחר המשיך: "הרב ליס, א גרוייסע יישר כח פאר אייך, פאר דעם נחת רוח וואס איר געבראכט"!
כשהגיע מספר הנרשמים לשישים ומעלה, החליט הרב ליס לתת לעניין יותר תוקף וכינס וועדה מארגנת. בוועדה היו הרב [[נחום טרבניק]]; הרב [[אייזיק קרסיק]], והרב [[לייבל כהן]], ויחד איתו היו וועדה מארגנת בת ארבעה אנשים.
== תגובת המשרדים השונים ==
כשהגיע הרב ליס למשרדי חברת התעופה אל-על והציג בפניהם את תוכניותיו, הם היו המומים. הם לא האמינו שיצליח לארגן צ'רטר עד ל[[ארצות הברית]].


לבד מההימור הכספי הגדול, הם גם לא האמינו שהוא יצליח לסדר את כל הסידורים הפורמליים למיניהם, החל מהיתר יציאה וכלה באישור כניסה מהקונסוליה האמריקאית. הפקיד שאיתו ניהל הרב ליס את המשא ומתן היה אחד בשם "בן עטר" שמשפחתו מיוחסת להקדוש רבי חיים בן עטר, והוא הניח את ידו על הפרוייקט, והסכים להשכיר מטוס לארצות הברית.
במשך ה[[יחידות]] שנמשכה כמעט שעתיים, דיבר אתו הרבי על כל אותם שאלות ששאלו אותו חברי הקבוצה ביחידות לפני שהוא נכנס.
במשך הזמן הם ראו שהעניין רציני ומצליחים לארגן את הכל בצורה יוצאת מהכלל, וזה המריץ אותם לאשר כל מיני הטבות, כמו פטור מכמה וכמה מיסים, וכששלח להם הרב ליס מכתב שבו הוא כותב להם שהם - החסידים - מרגישים את עצמם כשגרירים של ארץ ישראל הנוסעים לנשיא הדור, העניקה חברת אל-על לכל נוסע מזוודה קטנה עם סמל של חברת התעופה אל-על, כיאה וכיאות לשגרירי המדינה.


כשהגיע הזמן ללכת לקונסוליה האמריקאית, שיגר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חדקוב]] מכתב, שבו הוא מבשר להם ששלח מכתב בקשה מיוחד לקונסול האמריקאי בישראל, ובנוסף לכך ייעץ להיעזר בשירותיהם של הרבנים נתיני ארה"ב ששהו אותה עת ב[[ארץ הקודש]] - הרב ווינברג והרב הולנדר שיחיו.  
גם לאחר היחידות, נתן לו הרבי הוראות מפרטות לפרטי פרטים על הנסיעה חזרה.


למעשה, הצליח הרב ליס ליצור קשר עם הרב ווינברג, וביקש ממנו לפעול בקונסוליה. במקביל, שלח הרבי מברק להרב ווינברג ובו בקשה להיענות לבקשה ולעזור ככל יכולתו בסידור הענינים בקונסוליה. ואכן, הרב ווינברג סידר את הכל, וכשבאו לקבל את האישורים לא היו בעיות מיוחדות.
ב[[שמחת תורה]], הורה הרבי לרב ליס לעמוד ולחלק את הפסוקים של "[[אתה הראת]]" לחברי הקבוצה שנסעו בצ'רטר.


== הכנות לנסיעה ==
לפני יציאתם חזרה לכיוון שדה התעופה, הרבי ליוה אותם, ולפני שיצאו קרא הרבי לרב ליס ומסר לו מספר הוראות אחרונות בקשר לטיסה חזרה.
השבועות הבאים עברו על החסידים בהכנות לנסיעה מיוחדת זו. ההכנות היו הן בגשמיות והן ברוחניות. [[התוועדות|התוועדויות]] עם [[משפיע]]ים אופיינו בתביעה מהחסידים הנוסעים להתכונן כראוי טרם בואם אל הרבי.
== יום הטיסה ==
כשהגיע היום המיוחל והמטוס "בריטניה" עמד מוכן ומזומן לקלוט את קהל החסידים, נוצר מחזה מרהיב עין בנמל התעופה בן גוריון: אלפי חסידי חב"ד ובראשם המשפיעים התגודדו באולמות שדה התעופה ללוות את החסידים הנוסעים אל כ"ק אדמו"ר שליט"א. ריקודי השמחה פרצו את כל הגדרות והתרגשות עצומה אחזה בכל הנוכחים.


==שמות חלק מנוסעי הצ'רטר==
==הצ'רטר השני==
בין הנוסעים היו:
*זקן התמימים הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבה של [[כפר חב"ד]].
*ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] מ[[ראשון לציון]].
*הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] רבם של חסידי חב"ד ב[[ירושלים]].
*המשפיע הרב [[אברהם פריז]] מ[[פתח תקווה]].
*הרב [[נחום טרבניק]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
*המשפיע הרב [[חיים משה אלפרוביץ]] מ[[רמת גן]]. כולם למדו בישיבה הקדושה [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].


== קירובים מהרבי לחברי הצ'רטר ==
לאחר הצ'רטר הראשון החלו לארגן את הצ'רטר השני, הפעם הוא אורגן באופן רשמי וממוסד על ידי הרב אפרים וולף מטעם ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], לחודש תשרי [[תשכ"ב]].
מיד כשהגיע הקבוצה התבשרו על '[[יחידות]]' מיוחדת עבור האורחים מארץ ישראל.  


עקב ריבוי האורחים, הוחלט לחלק את הקבוצה לשתיים, ולכל קבוצה הוקדש לילה שלם ליחידויות. הרב ליס חילק את הקבוצות, ואת עצמו השאיר ליום השני.
הרבי כתב אגרת קודש מיוחדת ובה הנחיות לאלו שנוסעים לתשרי, ובין ההוראות הייתה ההוראה שיסעו ל[[אוהל הרבי הריי"צ]], בשביל היתר הלכתי לצאת מהארץ.


למחרת, כשניכנס, קם הרבי מלוא קומתו. הרב ליס בירך "שהחינו" והרבי ענה "אמן"! ואחר המשיך: "הרב ליס, א גרוייסע יישר כח פאר אייך, פאר דעם נחת רוח וואס איר געבראכט"!
לצ'רטר נרשמו עשרות חסידים, הוא יצא בחודש אלול תשכדרך צרפת ולונדון לניו יורק.


במשך היחידות שנמשכה כמעט שעתיים, דיבר איתו הרבי על כל אותם שאלות ששאלו אותו חברי הקבוצה ביחידות לפני שהוא נכנס.  
הרבי נתן להם הרבה יחס מיוחד. מיד בבואם הודיעו שביום חמישי כ"ו באלול יכנסו כולם ליחידות.


גם לאחר היחידות, נתן לו הרבי הוראות מפרטות לפרטי פרטים על הנסיעה חזרה.
בהתוועדות 'צאתכם לשלום' בסיום החודש ביקש הרבי מהאורחים שישירו שיר מזמרת ארץ ישראל.


ב[[שמחת תורה]], הורה הרבי לרב ליס לעמוד ולחלק את הפסוקים של "אתה הראת" לחברי הקבוצה שנסעו בצ'רטר.  
מאז הרב [[אפרים וולף]] היה מארגן אל הצ'רטרים בצורה מסודרת.


לפני יציאתם חזרה לכיוון שדה התעופה, הרבי ליוה אותם, ולפני שיצאו קרא הרבי לרב ליס ומסר לו מספר הוראות אחרונות בקשר לטיסה חזרה.
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://mobile.kikar.co.il/abroad/article/375966 תיעוד היסטורי: החב"דניקים בריקוד שמחה בדרך לרבי]''' באתר כיכר השבת (קישור שבור)
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/12-09-2016-12-10-09-קובץ-נוסעים-לרבי.pdf הצ'רטר הראשון]''' הוספה לקובץ הכנה לנסיעה לרבי תשרי תשע"ז {{PDF|}}
*'''[https://col.org.il/news/128442 הרבי הביט בי, התחלתי לרעוד]''' {{אודיו}}{{COL}} הרב [[אברהם מייזליש]] מספר על טיסת הצ'רטר הראשונה לרבי


[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:נסיעה לרבי]]

גרסה אחרונה מ־16:16, 24 בספטמבר 2024

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ר' איצ'ה מענדל ליס מוזג לחיים לר' משה זלמן קמינצקי במהלך הטיסה

ה"צ'רטר" הראשון הינו הנסיעה לרבי המאורגנת הראשונה של חסידי חב"ד בארץ. את הנסיעה ארגן הרב איצ'ה מענדל ליס בשנת תש"כ.

הנסיעה דרך הצ'רטר הייתה במחיר ממש מוזל, כמחצית מהמחיר הרגיל, ומובן שהמחיר הזול המריץ רבים מאנ"ש לעשות מאמצים מרובים ולחסוך פרוטה לפרוטה בכדי להצטרף להזדמנות זו.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסידי חב"ד אצל שגריר ארצות הברית בקבלת הויזה לצ'רטר

בשנת תש"כ, הרב ליס רצה לנסוע לרבי, אך היו לו בעיות כלכליות, העלה הצעה, לארגן צ'רטר למאה חסידים שיבואו לשהות במשך כל חודש תשרי אצל הרבי.

ואכן, הצ'רטר עלה סכום מסויים והיו על המטוס מאה ואחת מקומות. הרב ליס חילק את הסכום למאה, כך שמאת הנוסעים יכסו את כל הוצאות הנסיעה, ואילו הוא, הנוסע המאה ואחד - יסע בחינם.

הרעיון התגבש לקראת חג הפסח. בכדי שאנ"ש לא יחששו שהם משקיעים את כספם על קרן הצבי[דרושה הבהרה], פנה הרב ליס לרב אפרים וולף וביקש ממנו לפרוס את חסותו על הצ'רטר. בקשתו הייתה רק זאת, שעל גבי המודעות יתנוסס שמו של הרב וולף, דבר שיוריד את הרתיעה של אנ"ש מנסיעה כזאת.

הרב וולף סירב לתת את חסותו לארגון הצ'רטר והרב ליס ניסה לפנות לרב ישראל לייבוב, שהיה יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, אך גם הוא לא הסכים לבקשתו. רק לאחר הפצרות רבות ניאות הרב לייבוב לכתוב על כך לרבי. הוא שלח מכתב מפורט לרבי, כשבמכתב היו שבעה נושאים שונים, שהשביעי היה נושא הצ'רטר.

כעבור ימים אחדים התקבלה תשובתו של הרבי על המכתב, אך התשובות יוחסו רק לששת הנושאים הראשונים ולא לנושא השביעי - הצ'רטר. לאור כך, הרב לייבוב סירב לתת את חסותו.

בלית ברירה אחרת, החליט הרב ליס לצאת עם הודעה לציבור ללא כל חסות מגוף זה או אחר. הוא פרסם על כך בכל העיתונים הישראלים בארץ, ורבים מאנ"ש הזדרזו להזמין מקום בצ'רטר.

כשעבר מספר הנרשמים את השישים אנשים, החליט הרב ליס לתת לעניין יותר תוקף וכינס וועדה מארגנת. בוועדה היו הרב נחום טרבניק, הרב אייזיק קרסיק והרב לייבל כהן, ויחד אתו הם היו ארבעה אנשים בוועדה.

תגובת המשרדים השונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסופר[דרוש מקור] שכאשר הגיע הרב ליס למשרדי חברת התעופה אל-על והציג בפניהם את תוכניותיו, הפקידים היו המומים לוא האמינו שיצליח לארגן צ'רטר עד לארצות הברית.

לאחר שראו שהעניין רציני, ומצליחים לארגן את הכל בצורה יוצאת מהכלל, הנושא המריץ אותם לאשר כמה סוגי הטבות, וכששלח להם הרב ליס מכתב שבו הוא כותב להם שהחסידים מרגישים את עצמם כשגרירים של ארץ ישראל הנוסעים לנשיא הדור, העניקה חברת אל-על לכל נוסע מזוודה קטנה עם סמל של חברת התעופה אל-על, כיאה וכיאות לשגרירי המדינה.

כשהגיע הזמן ללכת לקונסוליה האמריקאית, שיגר הרב חדקוב מכתב, שבו הוא מבשר להם ששלח מכתב בקשה מיוחד לקונסול האמריקאי בישראל, ובנוסף לכך ייעץ להיעזר בשירותיהם של הרבנים נתיני ארצות הברית ששהו אותה עת בארץ הקודש - הרב ווינברג והרב הולנדר שיחיו.

למעשה, הצליח הרב ליס ליצור קשר עם הרב ווינברג, וביקש ממנו לפעול בקונסוליה. במקביל, שלח הרבי מברק להרב ווינברג ובו בקשה להיענות לבקשה ולעזור ככל יכולתו בסידור הענינים בקונסוליה. ואכן, הרב ווינברג סידר את הכל, וכשבאו לקבל את האישורים לא היו בעיות מיוחדות.

הכנות לנסיעה[עריכה | עריכת קוד מקור]

השבועות הבאים עברו על החסידים בהכנות לנסיעה מיוחדת זו. ההכנות היו הן בגשמיות והן ברוחניות. התוועדויות עם משפיעים אופיינו בתביעה מהחסידים הנוסעים להתכונן כראוי טרם בואם אל הרבי.

יום הטיסה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הריקודים לפני העלייה על המטוס

כשהגיע היום המיוחל והמטוס "בריטניה" עמד מוכן ומזומן לקלוט את קהל החסידים, נוצר מחזה מרהיב עין בנמל התעופה בן גוריון: אלפי חסידי חב"ד ובראשם המשפיעים התגודדו באולמות שדה התעופה ללוות את החסידים הנוסעים אל הרבי. ריקודי השמחה פרצו את כל הגדרות והתרגשות עצומה אחזה בכל הנוכחים.

נוסעי הצ'רטר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין הנוסעים היו (רשימה חלקית):

קירובים מהרבי לחברי הצ'רטר[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם בואם בכ"ז אלול ל770 היתה התרגשות רבה עד אשר בתפילת מנחה הראשונה עם האורחים, לא אמרו תחנון במניין של הרבי. ולאחר תפילת ערבי ירד הרבי לזאל 'למטה' ואמר מאמר ד"ה "לך אמר ליבי גו'".

מיד כשהגיע הקבוצה התבשרו על 'יחידות' מיוחדת עבור האורחים מארץ ישראל.

עקב ריבוי האורחים, הוחלט לחלק את הקבוצה לשתיים, ולכל קבוצה הוקדש לילה שלם ליחידויות. הרב ליס חילק את הקבוצות, ואת עצמו השאיר ליום השני.

מסופר שלמחרת, כשנכנס, קם הרבי מלוא קומתו. הרב ליס בירך "שהחינו" והרבי ענה "אמן"! ואחר המשיך: "הרב ליס, א גרוייסע יישר כח פאר אייך, פאר דעם נחת רוח וואס איר געבראכט"!

במשך היחידות שנמשכה כמעט שעתיים, דיבר אתו הרבי על כל אותם שאלות ששאלו אותו חברי הקבוצה ביחידות לפני שהוא נכנס.

גם לאחר היחידות, נתן לו הרבי הוראות מפרטות לפרטי פרטים על הנסיעה חזרה.

בשמחת תורה, הורה הרבי לרב ליס לעמוד ולחלק את הפסוקים של "אתה הראת" לחברי הקבוצה שנסעו בצ'רטר.

לפני יציאתם חזרה לכיוון שדה התעופה, הרבי ליוה אותם, ולפני שיצאו קרא הרבי לרב ליס ומסר לו מספר הוראות אחרונות בקשר לטיסה חזרה.

הצ'רטר השני[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר הצ'רטר הראשון החלו לארגן את הצ'רטר השני, הפעם הוא אורגן באופן רשמי וממוסד על ידי הרב אפרים וולף מטעם ישיבת תומכי תמימים המרכזית, לחודש תשרי תשכ"ב.

הרבי כתב אגרת קודש מיוחדת ובה הנחיות לאלו שנוסעים לתשרי, ובין ההוראות הייתה ההוראה שיסעו לאוהל הרבי הריי"צ, בשביל היתר הלכתי לצאת מהארץ.

לצ'רטר נרשמו עשרות חסידים, הוא יצא בחודש אלול תשכ"א דרך צרפת ולונדון לניו יורק.

הרבי נתן להם הרבה יחס מיוחד. מיד בבואם הודיעו שביום חמישי כ"ו באלול יכנסו כולם ליחידות.

בהתוועדות 'צאתכם לשלום' בסיום החודש ביקש הרבי מהאורחים שישירו שיר מזמרת ארץ ישראל.

מאז הרב אפרים וולף היה מארגן אל הצ'רטרים בצורה מסודרת.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]