[[תמונה:אור תורה.jpg|left|thumb|250px|שער ההוצאה הראשונה - [[תקס"ח]]]]
[[קובץ:אור תורה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הספר]]
הספר '''אור תורה''' הינו ליקוט מדבריו של [[המגיד ממעזריטש]] על פרשיות השבוע, כפי שנרשמו על ידי תלמידיו ובעיקר על ידי ר' [[פנחס מקוריץ]].
הספר '''אור תורה''' הינו ליקוט מדבריו של [[המגיד ממעזריטש]] כפי שנרשמו על ידי תלמידיו. הספר יצא לאור לראשונה בקארעץ בשנת [[תקס"ד]] על ידי הר' אברהם מדפיס של קארעץ מכתבים "אשר היו גנוזים בחותמא דגושפנקא דמלכא.. הרב המפורסם בוצ"ק מוהר"ר ישעיה מ"מ דק"ק דונוויץ". המוציא לאור סידר את תורות המגיד על פרשיות השבוע, פסוקים בשיר השירים, פסוקים בתהלים, פסוקים בשאר ספרי הנ"ך, וכן על תפילות מהסידור ופיוטים, ומאמרי חז"ל.
הספר יצא לראשונה בעיירה [[קוריץ]] בשנת [[תקס"ד]] ולאחרי זה מספר פעמים במשך מאתיים השנים האחרונות. בשנת [[תשל"ג]] הדפיסה מערכת "[[אוצר החסידים]]" את הספר, זאת על פי הוראה של [[הרבי שליט"א]]. בשנת [[תשס"ו]] הודפסה הוצאה חדשה הכוללת; סידור הספר מחדש, חלוקת הדרושים לסימנים, חלוקת הסימנים לקטעים, השלמות, תקינוים ושינויי נוסחאות בהתאמה לשאר ספרי תורת הרב המגיד, ציוני המקבילות ומראי המקומות בשולי הגיליונות, הערות, ציונים ומפתחות. מהדורה זו נקראה בשם '''אור תורה השלם'''.
הספר יצא לראשונה ב[[עיירה]] [[קוריץ]] בשנת [[תקס"ד]] ולאחרי זה מספר פעמים במשך מאתיים השנים האחרונות. בהוראת [[הרבי]] הדפיסה מערכת "[[אוצר החסידים]]" של קה"ת את הספר בשנת [[תשל"ג]]. בשנת [[תשס"ו]] הדפיסה מערכת אוצר החסידים הוצאה חדשה ונקראה בשם '''אור תורה '''השלם'''''' הכוללת:
* סידור הספר מחדש,
* חלוקת הדרושים לסימנים,
* חלוקת הסימנים לקטעים,
* השלמות,
* תיקונים ושינויי נוסחאות בהתאמה לשאר ספרי תורת הרב המגיד,
* ציוני המקבילות ומראי המקומות בשולי הגיליונות,
* הערות, ציונים ומפתחות.
האדרת המהדורות בראשות ר' [[יעקב עמונאל שוחט]].
ההדרת המהדורות בראשות ר' [[יעקב_עמנואל_שוחט|יעקב עמנואל שחט]].
בחג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]] [[תש"ט]] [[התוועדות|התוועד]] [[הרבי הריי"צ]] ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; [[כתר שם טוב]], [[אור תורה]] ו[[תניא]]. וז"ל (בתרגום ל[[לה"ק]]):
בחג הגאולה [[י"ב-י"ג תמוז]] [[תש"ט]] [[התוועדות|התוועד]] [[הרבי הריי"צ]] ובין יתר דבריו דיבר במעלת שלושת הספרים; [[כתר שם טוב]], [[אור תורה]] ו[[תניא]]. וז"ל (בתרגום ל[[לה"ק]]):
שורה 11:
שורה 18:
"קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד [[אהבת ישראל]], [[אהבת חינם]], וכפי שמקובל אצל [[חסידים]], שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:
"קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד [[אהבת ישראל]], [[אהבת חינם]], וכפי שמקובל אצל [[חסידים]], שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:
הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, אור התורה ותניא. . . הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם [[יחידות]] ולפני שלושת התפילות, ולפני קריאת שמע שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים".
[[אדמו"ר הרש"ב|הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק]] היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, אור התורה ותניא... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם [[יחידות]] ולפני שלושת התפילות, ולפני [[קריאת שמע]] שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת
הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים".
?עד מתי יהיה זה לנו למוקש
===מקורות הספר===
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
בשיחת ש"פ וישב [[תשכ"ד]] אמר הרבי: "כ"ק [[אדמו"ר ה'צמח צדק']] כותב באחד ממאמריו (בנוגע למאמר ד"ה עולת תמיד: "וזהו לשון האור תורה מהמגיד נשמתו עדן, ויש אומרים שהוא מכתב יד קודש אאזמו"ר נ"ע ואינו ברור". ועל פי הנ"ל אולי מקום לומר שעוד מאמרים ב"אור תורה" הם מכי"ק כ"ק אדמו"ר הזקן.
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב - תמחוק את כתבת השקר נגד ברסלב
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
במבוא למהדורת [[תשס"ה]] דן העורך הרב שחט באריכות אודות כתבי היד מהם נדפס הספר והשוואות בין שבעת הספרים שנדפסו מתורת המגיד.
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
==ראו גם==
* [[מגיד דבריו ליעקב]]
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
==קישורים חיצוניים==
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
==קישורים חיצונים==
*[http://hebrewbooks.org/15877 הספר באתר היברו-בוקס]
*[http://hebrewbooks.org/15877 הספר באתר היברו-בוקס]
*[http://www.chabadlibrary.org/magid/index.htm הספר באתר ספריית ליובאוויטש]
*[https://chabadlibrary.org/books/400000000 הספר לקריאה] {{ספרייה}}
[[קטגוריה:ספרי המגיד ממעזריטש]]
[[קטגוריה:ספרי המגיד ממעזריטש]]
גרסה אחרונה מ־13:43, 19 ביולי 2024
שער הספר
הספר אור תורה הינו ליקוט מדבריו של המגיד ממעזריטש כפי שנרשמו על ידי תלמידיו. הספר יצא לאור לראשונה בקארעץ בשנת תקס"ד על ידי הר' אברהם מדפיס של קארעץ מכתבים "אשר היו גנוזים בחותמא דגושפנקא דמלכא.. הרב המפורסם בוצ"ק מוהר"ר ישעיה מ"מ דק"ק דונוויץ". המוציא לאור סידר את תורות המגיד על פרשיות השבוע, פסוקים בשיר השירים, פסוקים בתהלים, פסוקים בשאר ספרי הנ"ך, וכן על תפילות מהסידור ופיוטים, ומאמרי חז"ל.
הספר יצא לראשונה בעיירהקוריץ בשנת תקס"ד ולאחרי זה מספר פעמים במשך מאתיים השנים האחרונות. בהוראת הרבי הדפיסה מערכת "אוצר החסידים" של קה"ת את הספר בשנת תשל"ג. בשנת תשס"ו הדפיסה מערכת אוצר החסידים הוצאה חדשה ונקראה בשם 'אור תורה השלם' הכוללת:
סידור הספר מחדש,
חלוקת הדרושים לסימנים,
חלוקת הסימנים לקטעים,
השלמות,
תיקונים ושינויי נוסחאות בהתאמה לשאר ספרי תורת הרב המגיד,
"קשה לגלות, אבל אי אפשר להעלים, ובפרט מצד אהבת ישראל, אהבת חינם, וכפי שמקובל אצל חסידים, שאימרה מקובלת פועלת, לכן ברצוני לגלות זאת:
הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק היה מסתכל מידי פעם בשלושת הספרים: כתר שם טוב, אור התורה ותניא... הוא היה נוהג להסתכל בהם קודם יחידות ולפני שלושת התפילות, ולפני קריאת שמע שעל המטה. נחוץ ונכון הדבר, שיהיה לחסידים את שלושת
הספרים ומטעמים ידועים, לא לכורכם בכרך אחד. ללמוד בהם כמה שירצה, אבל שיהיה ללמוד, כל יום, לכל הפחות בשבתות וימים טובים ובזמנים ידועים".
בשיחת ש"פ וישב תשכ"ד אמר הרבי: "כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק' כותב באחד ממאמריו (בנוגע למאמר ד"ה עולת תמיד: "וזהו לשון האור תורה מהמגיד נשמתו עדן, ויש אומרים שהוא מכתב יד קודש אאזמו"ר נ"ע ואינו ברור". ועל פי הנ"ל אולי מקום לומר שעוד מאמרים ב"אור תורה" הם מכי"ק כ"ק אדמו"ר הזקן.
במבוא למהדורת תשס"ה דן העורך הרב שחט באריכות אודות כתבי היד מהם נדפס הספר והשוואות בין שבעת הספרים שנדפסו מתורת המגיד.
