פרסא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (11 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לפשט}} | |||
{{פירוש נוסף|נוכחי=פרס'''א''' – מלשון וילון, מסך, פרגוד|אחר=קצה רגל הבהמה הנקרא פרס'''ה'''|ראו=פרסה}} | |||
{{עולמות אבי"ע}} | {{עולמות אבי"ע}} | ||
'''פרסא''' ( | '''פרסא''' (או '''מסך המבדיל''' בתרגום ל[[לשון הקודש]]) הוא מושג בקבלה המתאר מסך המצמצם את ה[[אור]] במעברו מעולם גבוה יותר לעולם נמוך יותר. ה[[אור]] העובר דרך הפרסא הוא אור של תולדה, ואינו ממהות האור הראשון הקודם לו. בפרטות, הכוונה בייחוד היא לפרסא המבדילה בין [[עולם האצילות]] ל[[עולם הבריאה]], פרסא המסתירה על האור של [[עולם האצילות]] ויוצרת את העולמות הנפרדים, [[עולמות בי"ע]]. | ||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
הפרסא היא מבחינת [[חשמל]] שהוא מ[[חיצוניות]] ה[[בינה]] שמלביש ומקיף את [[עשר הספירות]] של [[זעיר אנפין]] ו[[עשר הספירות]] של [[נוקבא]] בבחינת כתנות עור ומלבישם מצדיהם והוא בכדי שלא יהיה יניקת החיצונים. | הפרסא היא מבחינת [[חשמל]] שהוא מ[[חיצוניות]] ה[[בינה]] שמלביש ומקיף את [[עשר הספירות]] של [[זעיר אנפין]] ו[[עשר הספירות]] של [[נוקבא]] בבחינת כתנות [[עור]] ומלבישם מצדיהם והוא בכדי שלא יהיה יניקת החיצונים. | ||
עוד נקרא הפרסא בבחינת מנעל להיות הפסק בין [[אצילות]] ל[[בריאה]], שלא יהיה כל גילוי ה[[אור]] של [[אצילות]] ב[[בריאה]] כי אם בדרך מסך, שה[[מלכות דאצילות]] בוקע המסך ונעשה [[עתיק]] ל[[בריאה]]. | עוד נקרא הפרסא בבחינת מנעל להיות הפסק בין [[אצילות]] ל[[בריאה]], שלא יהיה כל גילוי ה[[אור]] של [[אצילות]] ב[[בריאה]] כי אם בדרך מסך, שה[[מלכות דאצילות]] בוקע המסך ונעשה [[עתיק]] ל[[בריאה]]. | ||
==בחסידות== | |||
מקור ענין הפרסא הוא בזהר{{הערה|בראשית דל"ב ע"ב ע"פ יהי רקיע}}: "אית קרומא במציעות מיעוי דבר נש דאיהו פסיק מתתא לעילא ושאיב מעילא ויהיב לתתא" - כלומר יש קרום באמצע מעיו של בן אדם שהוא מפסיק בין חלקו העליון של הגוף לחלקו התחתון, שואב מלמעלה ונותן למטה, הרי שהפרסא היא כמו [[ממוצע]] דשאיב מעילא ונותן למטה. | |||
[[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/2/27/879&search=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91 המשך תער"ב ח"ב תתע"ט]}}, מבאר את ענינו של הפרסא בחסידות, כי הנה ענין הפרסא עם היותה לבוש המעלים לגמרי, מכל מקום יש בה נקבים שעל ידם יוצא דבר מה, וכמו [[עור]] האדם שמלא נקבים שדרך בם יוצא הזיעה, וגם מעור ה[[בהמה]] יוצאים [[שערות]], כמו כן הדוגמא בפרסא העליונה שיש בה נקבים, והוא ענין הרשת שעל גבי מזבח עילאה הנזכר בזהר, שבדרך כלל זהו הפרסא שבין אצילות ל[[בי"ע]], ונקרא רשת משום שהוא מנוקב כנקבי הנפה, (והוא בבחינת המלכות, וכמו כן הוא בפרסאות שלמעלה מבחינת המלכות, שהרי בכל [[פרצוף]] קיים בחינה זו של רשת המבררת). | |||
וכ[[משל]] הנפה ש[[מרקד]]ין בה ה[[קמח]] ועיקר ענינה הוא להפריד הפסולת מן הקמח, שקודם שמרקדין את הקמח הרי מעורב הכל בתכלית העירוב, ואז הפסולת אינו גס כל כך וגם הטוב אינו טוב כל כך, ועל ידי שמרקדין את הקמח בהנפה קולטת הנפה את הפסולת הגס ודרך הנקבים יוצא הקמח הדק, וכאשר משימים הקמח עוד הפעם בהנפה ישאר עוד מהגס על גבי הנקבים שאינו גס כל כך כהקודם והיותר דק יוצא, וכן יהיה בירור הנפה כמה פעמים. | |||
וזה בנפה שלנו שקולטת הפסולת ומוציאה את הטוב, אבל בנפה הנזכרת במשנה{{הערה|פ"ה דאבות}} הוא בהיפך, שקולטת הסולת ומוציאה את הקמח היינו שקולטת את הטוב ומוציאה את הפסולת, ובבירור הראשון מתברר הסולת היותר טוב והשאר יוצא הכל בפסולת שיש בזה הרבה קמח, ואח"כ מתברר עוד ויוצא פסולת גס יותר עד שבבירור האחרון יוצא הפסולת היותר גס, והרי זה ממש כמו נקבי עור האדם שמוציאים את הזיעה שהיא הפסולת המתברר מן החום הטבעי, דחום הטבעי יש בו פסולת כי טבע החום להוליד פסולת, וכמו שהוא בהחום הטבעי הרי זה בדקות ומכל מקום צריך להתברר מן החום והוא שיוצא מעט מעט עד אשר יוצא בהזיעה, וזהו הטעם שהזיעה מבריא את הגוף מפני הסרת הפסולת, וכאשר מתגבר החום הטבעי נסתם נקבי הזיעה וכאשר מזיע הרי הוא מבריא, ומכל מקום הרי החום הטבעי אינו יוצא, שבאם יוצא ח"ו החום הטבעי אי אפשר לחיות, רק יוצא הפסולת לבד. | |||
וכמו כן יובן בענין הרשת שעל גבי מזבח עילאה בחינת [[מלכות דאצילות]] הנותנת טרף ל[[בי"ע]], שזהו על ידי הרשת המלא נקבים שבהם מתברר הפסולת מן הטוב, וכמו שמובא{{הערה|מאורי אור אות ר' סל"ה}} שהרשת היא מחצי המלכות ולמטה כי שם [[קליפת נוגה]], והיינו שהרשת מוציאה הפסולת ממש. והענין הוא דהנה השפעה האלקית מה[[רפ"ח ניצוצות]] מעורבת [[טוב]] ו[[רע]] מ[[שבירת הכלים]] ד[[עולם התוהו]], שהרי האורות דתהו היו בבחינת ביטול ביותר והכלים היו בבחינת [[יש]] ביותר, ונתבאר בחסידות שגם הביטול דאורות היו בבחינת ישות, ועל כן הרפ"ח ניצוצות מעורבים טוב ורע, וזה מתברר על ידי הרשת שהיא הפרסא כי הטוב נשאר למעלה מהפרסא והפסולת יוצאה למטה מהפרסא, וזהו סיבת מציאת הרע שבעולם שנאמר על זה "ובורא רע", שהוא בריאה יש מאין, זהו שנתהווה מהפסולת הנבדלת, והגם שאין רע יורד מלמעלה זהו מלמעלה דוקא היינו מעל לרקיע ופרסא המבדלת דשם הכל טוב שנברר, אבל ממה שנבדל תחת הפרסא מזה מתהווה הרע, והרי זה כמו נקבי הזיעה שמוציאים הפסולת שבחום הטבעי, כמו כן נקבי עור החשמל מוציאים הפסולת מגבורות העליונות שהן גבורות קדושות שנעשה חיות זה בבחינת גבורות קשות ממש. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:צמצום]] | [[קטגוריה:צמצום]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:09, 25 באוקטובר 2021
|
יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח בצורה תורנית ובשפה גבוהה מידי, וקשה להבנה לקהל הרחב. | ||
| יש להוסיף מבוא אינטואיטיבי שיסביר את הרעיונות והמושגים בצורה פשוטה יותר, רצוי בליווי דוגמאות. אם אתם סבורים כי הערך אינו ברור דיו או שיש נקודה שאינכם מבינים בו, ציינו זאת בדף השיחה שלו. יש לציין כי ערכים רבים המסבירים מושגים בחסידות מצריכים רקע מוקדם. | |||
פרסא (או מסך המבדיל בתרגום ללשון הקודש) הוא מושג בקבלה המתאר מסך המצמצם את האור במעברו מעולם גבוה יותר לעולם נמוך יותר. האור העובר דרך הפרסא הוא אור של תולדה, ואינו ממהות האור הראשון הקודם לו. בפרטות, הכוונה בייחוד היא לפרסא המבדילה בין עולם האצילות לעולם הבריאה, פרסא המסתירה על האור של עולם האצילות ויוצרת את העולמות הנפרדים, עולמות בי"ע.
ענינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הפרסא היא מבחינת חשמל שהוא מחיצוניות הבינה שמלביש ומקיף את עשר הספירות של זעיר אנפין ועשר הספירות של נוקבא בבחינת כתנות עור ומלבישם מצדיהם והוא בכדי שלא יהיה יניקת החיצונים.
עוד נקרא הפרסא בבחינת מנעל להיות הפסק בין אצילות לבריאה, שלא יהיה כל גילוי האור של אצילות בבריאה כי אם בדרך מסך, שהמלכות דאצילות בוקע המסך ונעשה עתיק לבריאה.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקור ענין הפרסא הוא בזהר[1]: "אית קרומא במציעות מיעוי דבר נש דאיהו פסיק מתתא לעילא ושאיב מעילא ויהיב לתתא" - כלומר יש קרום באמצע מעיו של בן אדם שהוא מפסיק בין חלקו העליון של הגוף לחלקו התחתון, שואב מלמעלה ונותן למטה, הרי שהפרסא היא כמו ממוצע דשאיב מעילא ונותן למטה.
אדמו"ר הרש"ב[2], מבאר את ענינו של הפרסא בחסידות, כי הנה ענין הפרסא עם היותה לבוש המעלים לגמרי, מכל מקום יש בה נקבים שעל ידם יוצא דבר מה, וכמו עור האדם שמלא נקבים שדרך בם יוצא הזיעה, וגם מעור הבהמה יוצאים שערות, כמו כן הדוגמא בפרסא העליונה שיש בה נקבים, והוא ענין הרשת שעל גבי מזבח עילאה הנזכר בזהר, שבדרך כלל זהו הפרסא שבין אצילות לבי"ע, ונקרא רשת משום שהוא מנוקב כנקבי הנפה, (והוא בבחינת המלכות, וכמו כן הוא בפרסאות שלמעלה מבחינת המלכות, שהרי בכל פרצוף קיים בחינה זו של רשת המבררת).
וכמשל הנפה שמרקדין בה הקמח ועיקר ענינה הוא להפריד הפסולת מן הקמח, שקודם שמרקדין את הקמח הרי מעורב הכל בתכלית העירוב, ואז הפסולת אינו גס כל כך וגם הטוב אינו טוב כל כך, ועל ידי שמרקדין את הקמח בהנפה קולטת הנפה את הפסולת הגס ודרך הנקבים יוצא הקמח הדק, וכאשר משימים הקמח עוד הפעם בהנפה ישאר עוד מהגס על גבי הנקבים שאינו גס כל כך כהקודם והיותר דק יוצא, וכן יהיה בירור הנפה כמה פעמים.
וזה בנפה שלנו שקולטת הפסולת ומוציאה את הטוב, אבל בנפה הנזכרת במשנה[3] הוא בהיפך, שקולטת הסולת ומוציאה את הקמח היינו שקולטת את הטוב ומוציאה את הפסולת, ובבירור הראשון מתברר הסולת היותר טוב והשאר יוצא הכל בפסולת שיש בזה הרבה קמח, ואח"כ מתברר עוד ויוצא פסולת גס יותר עד שבבירור האחרון יוצא הפסולת היותר גס, והרי זה ממש כמו נקבי עור האדם שמוציאים את הזיעה שהיא הפסולת המתברר מן החום הטבעי, דחום הטבעי יש בו פסולת כי טבע החום להוליד פסולת, וכמו שהוא בהחום הטבעי הרי זה בדקות ומכל מקום צריך להתברר מן החום והוא שיוצא מעט מעט עד אשר יוצא בהזיעה, וזהו הטעם שהזיעה מבריא את הגוף מפני הסרת הפסולת, וכאשר מתגבר החום הטבעי נסתם נקבי הזיעה וכאשר מזיע הרי הוא מבריא, ומכל מקום הרי החום הטבעי אינו יוצא, שבאם יוצא ח"ו החום הטבעי אי אפשר לחיות, רק יוצא הפסולת לבד.
וכמו כן יובן בענין הרשת שעל גבי מזבח עילאה בחינת מלכות דאצילות הנותנת טרף לבי"ע, שזהו על ידי הרשת המלא נקבים שבהם מתברר הפסולת מן הטוב, וכמו שמובא[4] שהרשת היא מחצי המלכות ולמטה כי שם קליפת נוגה, והיינו שהרשת מוציאה הפסולת ממש. והענין הוא דהנה השפעה האלקית מהרפ"ח ניצוצות מעורבת טוב ורע משבירת הכלים דעולם התוהו, שהרי האורות דתהו היו בבחינת ביטול ביותר והכלים היו בבחינת יש ביותר, ונתבאר בחסידות שגם הביטול דאורות היו בבחינת ישות, ועל כן הרפ"ח ניצוצות מעורבים טוב ורע, וזה מתברר על ידי הרשת שהיא הפרסא כי הטוב נשאר למעלה מהפרסא והפסולת יוצאה למטה מהפרסא, וזהו סיבת מציאת הרע שבעולם שנאמר על זה "ובורא רע", שהוא בריאה יש מאין, זהו שנתהווה מהפסולת הנבדלת, והגם שאין רע יורד מלמעלה זהו מלמעלה דוקא היינו מעל לרקיע ופרסא המבדלת דשם הכל טוב שנברר, אבל ממה שנבדל תחת הפרסא מזה מתהווה הרע, והרי זה כמו נקבי הזיעה שמוציאים הפסולת שבחום הטבעי, כמו כן נקבי עור החשמל מוציאים הפסולת מגבורות העליונות שהן גבורות קדושות שנעשה חיות זה בבחינת גבורות קשות ממש.
הערות שוליים
- ↑ בראשית דל"ב ע"ב ע"פ יהי רקיע
- ↑ המשך תער"ב ח"ב תתע"ט
- ↑ פ"ה דאבות
- ↑ מאורי אור אות ר' סל"ה