|
|
| (889 גרסאות ביניים של יותר מ־100 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[תמונה:770 Eastern Parkway.jpg|left|thumb|250px|חזית בנין 770]][[קובץ:770 לג בעומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|770, המבנה שלשמאלו (788) ושידרת איסטרן פארקוויי. [[ל"ג בעומר]], [[תשמ"ז]]]] | | {{מפנה|770}} |
| '''770 אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' (או בשמו הרשמי '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק'''. נקרא בקיצור '''סעוון סעוונטי''') הוא המרכז העולמי של [[חסידות חב"ד]] ובית מדרשו של [[הרבי מליובאוויטש]]. ממוקם בבנין מספר 770 שבשידרת איסטרן פארקוויי בשכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, בעיר [[ניו יורק]] (Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y). | | {{מבנה |
| | |שם= |
| | |תמונה=[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|250px]] |
| | |כיתוב=[[בית מדרש]]ו של [[הרבי]] |
| | |סוג= |
| | |כתובת=770 [[איסטרן פארקווי]], [[ברוקלין]] |
| | |עיר=[[ניו יורק]] |
| | |מדינה=ניו יורק, [[ארצות הברית]] |
| | |התחלת הבנייה= |
| | |סיום הבנייה= |
| | |חומרי בניה= |
| | |גובה= |
| | |גובה פנימי= |
| | |שטח= |
| | |קומות=3 ומרתף |
| | |אדריכל= |
| | |בעלים= |
| | |שימוש= |
| | |עלות= |
| | |קיבולת= |
| | |רב בית הכנסת= |
| | |נוסח תפילה= |
| | }} |
| | [[קובץ:סווען סווענטי.jpeg|ממוזער|מבט מכיוון אחר]] |
| | [[קובץ:הושענא רבה 770.jpg|ממוזער|אמירת [[תהלים]] בליל [[הושענא רבה]] ב-770]] |
| | [[קובץ:770 לג בעומר.jpg|ממוזער|הבניינים 770 (מימין) ו-[[788 איסטערן פארקווי|788]] בשידרת [[איסטרן פארקוויי]] במבט אוירי ([[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ז]])]] |
| | '''770 - מרכז חב"ד העולמי''' (שם רשמי: '''בית אגודת חסידי חב"ד העולמי - אוהל יוסף יצחק ליובאוויטש'''. כינוי: '''סֶעוֶון סֶעוֶוענְטִי'''{{הערה|תרגום של מספר הבית - 770 - לשפה האנגלית.}}) הוא [[בית המדרש]] של [[הרבי]] ומרכז [[חסידות חב"ד]] ו[[שליחות|השלוחים]]. 770 הוא מקום ה[[תפילה]] וה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] ובו הרבי אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. כמו כן מקבל בו הרבי אנשים ל[[יחידות|יחידויות]] ומקיים בו את מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]. |
|
| |
|
| "סעוון סעוונטי" מהווה מוקד עליה לחסידי חב"ד במשך כל ימות השנה ובחודש החגים, [[חודש תשרי]], במיוחד. חשיבות המקום הוגדרה על ידי [[הרבי]] באומרו שמספר הבניין "770" הוא ב[[גימטריא]] "פרצת". כלומר, מבניין זה "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ את ה[[יהדות]]. כמו כן אמר הרבי ש-"770" גם בגימטריא "בית [[משיח]]" והודיע שב[[גאולה]], כאשר [[בית המקדש השלישי]] ירד משמים בדרכו ל[[ארץ ישראל]], הוא יעבור תחילה ב-770 ומשם ימשיך לעבר [[ירושלים]]{{הערת שוליים|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}}.
| | המקום מהווה מוקד עליה ל[[חסידי חב"ד]] ול[[יהודים]] מכל רחבי העולם בכל השנה, ובעיקר ב[[חודש תשרי]] ובתאריכים בהם מתקיימים [[ימי חב"ד|מאורעות חב"דיים]]. המקום משמש גם כמוקד משיכה תיירותי לכאלה שאינם יהודים. המבנה ממוקם בבנין [[מספר 770]] שבשדרת '[[אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי]]' בשכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] שבעיר [[ניו יורק (עיר)|ניו יורק]]{{הערה|הכתובת באנגלית: Eastern Parkway 770, Crown Heights, Brooklyn N.Y}}. |
|
| |
|
| שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
| | ==היסטוריה== |
| | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[רכישה וחנוכת הבית של 770]]}} |
| | [[קובץ:סעוון סעוונטי בשלג.jpg|ממוזער|770 מושלג באחד החורפים]] |
| | [[קובץ:770 אלול תשפ''ב.jpg|ממוזער|חזית 770 בחודש [[אלול]] [[תשפ"ב]], לאחר שיפוץ הכניסה ל-770 עם חימום תת-קרקעי שיעניק נוחות בכניסה למתחם, גם בחודשי החורף המושלגים, בתוספת חריטה מרהיבה של המספר - 770 על ידי [[בדק הבית (770)|בדק הבית]]]] |
|
| |
|
| כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
| | הבניין, נבנה בשנת [[תרצ"ג]] על ידי ד"ר י. רוזנמן, ושימש לו כמעון פרטי וכקליניקה רפואית בלתי חוקית. |
|
| |
|
| הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
| | רוזנמן הסתבך עם רשויות המס ונעצר, והבניין עוקל על ידי בנק "נאס"ו סייווינג אנד לואן אסוסיאיישן", שהציע אותו למכירה במחיר מוזל של 30,000 דולר (עלות הבניה של הבנין היתה 200,000 דולר). לימים, הביע רוזנמן גאווה על כך שהבניין הפך למרכז [[חסידות חב"ד]]. |
|
| |
|
| ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
| | עם בואו לארצות הברית ביום שלישי, [[ט' אדר א'|ט' באדר א']] [[ת"ש]], לאחר שנמלט מאירופה הכבושה על ידי הנאצים, התגורר ה[[אדמו"ר הריי"צ]] במלון גרייסטון במנהטן, ה[[חסידים]] הקימו ועד הנקרא בשם ועד למען בניין בית חיינו שעל ידי אגודת חסידי חב"ד לחיפוש אחר מקום מתאים שישמש הן למרכז [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] והן כבית פרטי וכבית מדרש. |
|
| |
|
| לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
| | חברי הועד היו: |
| | *הרב [[ניסן טלושקין]], יו"ר נכבד של אגו"ח |
| | *הרב [[חיים שניאור זלמן קרמר]], יו"ר אגו"ח |
| | *הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], יו"ר הוועד |
| | *ר' אברהם דובער קרמר, גזבר |
| | *ר' [[דובער חסקינד]], מזכיר |
| | *הרב [[שמואל לויטין]] |
| | *הרב [[משה דובער ריבקין]] |
| | *הרב [[אליהו סימפסון]] |
| | *הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] |
| | *הרב [[מנחם מענדל קונין]] |
|
| |
|
| קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
| | אחר חיפושים נמצא בניין 770 בשדרת [[איסטרן פארקווי]] שבשכונת קראון הייטס ו[[הרבי הריי"ץ|הרבי]] בחר בו, |
|
| |
|
| זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
| | בשעת הליכי הקניה התארגנה התנגדות תושבים להתיישבות הרבי וחסידיו בשכונה שאופיה שונה מאוד מאופיים, ותוריד את ערך הדירות, העצומה נגד הקנייה התבטלה ע"י יהודי שקרע בכעס את העצומה{{הבהרה}}. |
|
| |
|
| שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
| | לשם הרכישה פנה הוועד לאנ"ש במכתב לבקשת השתתפות כספית בקניה, וביום שישי [[י"ב מנחם אב]] [[ת"ש]] נקנה הבניין. |
| ==רכישה==
| |
| [[קובץ:סלון אדמו"ר הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלון דירת [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה השניה]]
| |
| ביום [[ט' אדר ת"ש]], הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]], לאחר שברח מאירופה והחל לחפש מבנה קבע ל[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ובית פרטי למגורים. לאחר חיפושים רבים נמצא בניין מספר 770 בשדרת 'איסטרן פארקוויי' בשכונת קראון הייטס. המבנה שימש כקלינקה פרטית של רופא נשים שקיבל צו ממשלתי לסגור את מרפאתו.. שכונת 'קראון הייטס' נחשבה באותה תקופה לשכונה יוקרתית, עובדה שגרמה לגורמים מסויימים להתנגד לקביעת מרכז החסידות בשכונתם, אך לאחר מאמצים הוסרה ההתנגדות. מחיר המבנה (בן שלוש הקומות) היה נמוך יחסית לזמן ההוא (30,000 דולר) וביום [[י"ב במנחם אב]] שנת [[ת"ש]] התבצעה הרכישה על ידי ועד מיוחד שנקרא בשם "ועד הבנין" בראשות הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].
| |
|
| |
|
| מספר ימים לאחר הרכישה הגיע אדמו"ר הריי"צ ל-770 ואמר לאנשים הבודדים שהיו שם, כיצד לסדר את מקום בית הכנסת שיתפללו בו. לאחר מכן התפללו תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], אמרו [[לחיים]] על [[משקה]] ואדמו"ר הריי"צ בירך שהשם יתברך יתן שהבית הזה יהיה דירת קבע בנפש - לתורה ועבודה, ודירת ארעי - שבקרוב נהיה ב[[ארץ הקודש]] עם [[משיח]] צדקנו.
| | באמצע חודש [[אב (חודש)|מנחם אב]] הגיע [[אדמו"ר הריי"ץ|הרבי]] לביקור, הורה איך לסדר את ביהכנ"ס ואיך לקבוע המזוזות וביקש לראות המרתף, התפלל שם מנחה וערבית ואחר כך התיישב בחדר שלימים היה חדר חתנו הרבי ואמר מילות ברכה. |
|
| |
|
| ביום [[י"ט באלול]] נכנס אדמו"ר הריי"צ להשתכן במבנה ויומיים אחר כך, ביום [[כ"א באלול]], נערכה חגיגה רשמית של "חנוכת הבית" בה אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר [[ד"ה]] "על שלושה דברים העולם עומד".
| | לצורך יצירת אולם תפילה הרסו הקיר בין שני חדרים ויצרו את המקום שהיום נקרא ה[[הזאל הקטן|זאל הקטן]]. |
|
| |
|
| גודל המבנה הספיק, באותה תקופה,לכל הצרכים של אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ואף לצרכיו הפרטיים של אדמו"ר הריי"צ. המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחניה: הקומה הראשונה נועדה לבית מדרש עבור החסידים. הקומה השניה - בית מגורים לאדמו"ר הריי"צ. הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמריהו גוראריה]].
| | ביום [[י"ט מנחם אב]] עבר [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי]] לגור ב-770 ובכניסתו נכנס למקום שהיום נקרא [[הזאל הקטן]] ואמר מילות ברכה. |
|
| |
|
| מלבד בניית מרפסת לסוכה בדירת אדמו"ר הריי"צ, בקומה השנייה, שלא יצטרך לרדת למטה בחג הסוכות כדי לאכול בסוכה - לא שינו מאום בבניין. במהלך השנים גדל הצורך במקום נוסף על כן נרכשו מבנים סמוכים נוספים ונערכו שיפוצים משמעותיים ב"שאלאש" ומרתף המבנה.
| | ביום [[כ"א אלול]] היתה חנוכת הבית [[הרבי הריי"ץ|הרבי]] התוועד ואמר [[מאמר]] ד"ה על שלשה דברים. |
|
| |
|
| ==קומת כניסה==
| | בתחילה התקיימו תפילות רק בשבתות וימים טובים, לאחר מכן מנהל משרד [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגו"ח]] הרב [[דוד שיפרין]] הציע להעתיק את הישיבה לשם ומיד אחרי החגים עברה הישיבה ל-770. |
| [[תמונה:גן עדן התחתון.jpg|left|thumb|250px|הרבי בגן העדן התחתון, בכניסה לחדרו הפרטי (מבט מהלובי)]][[תמונה:החדר הקדוש.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] בפגישה בחדרו]]
| |
| בחזית קומת הכניסה ישנה דלת ראשית הנפתחת ללובי (שם התקיימה [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]]) המסתעפת לימינה, שמאלה וישר: הפניה שמאלה תוביל לפרוזדור ("גן עדן התחתון") שבשמאלה ממוקם חדרו הפרטי של הרבי ("גן עדן העליון") ובימינו - גרם מדרגות המוביל לקומה השניה. בסוף הפרוזדור ממוקם חדרו של המזכיר ר' [[יהודה לייב גרונר]]. מימין הלובי ממקום חדר ה[[מזכירות]] של הרבי. אחריו ישנו בית כנסת (ה"זאל הקטן") ואחריו חדרון שמשמש כ"[[חדר שני]]" של בית הכנסת. בקומה זו גם קיימים ספריית הישיבה, משרדי הישיבה ומשרדים נוספים.
| |
|
| |
|
| קומה זו הייתה מרכז חסידות חב"ד עד להרחבת קומת המרתף ובניית בית הכנסת הגדול הקיים כיום ("הזאל הגדול").
| | באגרת מתאריך י"ט מרחשון לאימו כתב הרבי ששילמו 5000 דולר במזומן ועוד 25000 דולר בהלוואה לעשרים שנה בתשלומים של 1350 לשנה, השיפוצים עלו 2000 דולר ס"ה: 7000 דולר 5000 דולר גייסו החסידים ו2000 דולר לוו. |
|
| |
|
| ===הזאל הקטן===
| | בגלל המצב הקשה לא יכלו לעמוד בפירעון, ורק בשנת [[שי"ת]] הסתיים הפירעון ע"י נדיב בשם ר' [[יוסף רובינסון]]. |
| בית הכנסת שבקומת הכניסה לבניין נקרא בעגת חסידי חב"ד '''הזאל הקטן''' ("זאל" - אולם, בעגת יוצאי רוסיה). המקום שימש בתחילה כבית הכנסת המרכזי ב-770, אולם לאחר הרחבת מרתף הבנין והכשרתו לבית כנסת רחב יותר ("הזאל הגדול"), נשאר המקום כבית הכנסת המישני ומהווה את אולם-הלימודים הרשמי של ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].
| |
|
| |
|
| קבלת הנשיאות של הרבי באופן רשמי, ב[[התוועדות]] [[י' שבט תשי"א]], הייתה בחדר זה וכן שאר התפילות וההתוועדויות של הרבי נערכו שם. לאחר בניית "הזאל הגדול" עבר הרבי להתוועד ולהתפלל בשבתות וחגים ב"זאל הגדול", אך עד לשנת תשמ"ט המשיך הרבי להתפלל את תפילות ימות החול ב"זאל הקטן" ולעיתים נדירות אף התוועד שם{{הערת שוליים|לדוגמא: התוועדות פורים תשמ"א}}. בשנת תשד"מ החלו לערוך את ה[[יחידות כללית|יחידויות כלליות]] ב"זאל הקטן" וכן את פגישת הרבי עם חברי [[קרן לפיתוח מחנה ישראל]]. עד היום מתקיים במקום זה מעמד [[ברכת התמימים]] בערב יום הכיפורים.
| | מיום הכניסה ל-770 עברה "חצר ליובאוויטש", כחלק מ"[[עשר גלויות גלתה ליובאוויטש|עשר הגלויות שגלתה ליובאוויטש]] למקומה הקבוע, שממנו תעבור ל[[ארץ הקודש]], בביאת ה[[משיח]], כפי דברי [[הרבי]]{{הערה|[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ו'.}}. |
|
| |
|
| ===גן עדן התחתון===
| | גודל המבנה הספיק, באותה תקופה, לכל הצרכים של [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] ואף לצרכיו הפרטיים של [[אדמו"ר הריי"צ]]. |
| בפניה שמאלה מהלובי של 770 ישנו מסדרון המוביל לחדרו של הרבי, שנקרא '''גן עדן התחתון''' על שם שדרכו נכנסים לחדרו הפרטי של הרבי - "גן עדן העליון". המושגים "גן עדן התחתון" ו"גן עדן העליון" מקורם בעולמות רוחניים, כשהמעבר לגן עדן העליון עובר דרך גן עדן התחתון.
| |
|
| |
|
| המסדרון בנוי בסגנון איטלקי ובמרכזו תלויה נברשת. הריצפה הייתה עשוייה מעץ ורק כמה שנים לאחר הרכישה הוחלפה לריצפת אבנים. במסדרון זה היו עורכים 'קריאת התורה' עבור הרבי, כאשר ה[[יחידות]] הייתה מסתיימת בשעות הבוקר וכן תפילות ערבית (בתעניות) כאשר הרבי היה מתפלל מוקדם מהרגיל. הדלת הפונה למסדרון הייתה פתוחה בתחילה ובשנת [[תשל"ח]] הוחלט לנעול אותה והכניסה התאפשרה רק לנכנסים ליחידות אצל הרבי, שם היו מתכוננים וממתינים ביראת כבוד ליחידות.
| | המבנה בשעת קנייתו כלל שלוש קומות וחנייה: |
|
| |
|
| בתחילה הייתה מוצבת לפני הכניסה לחדר הרבי, תיבת-דואר והרבי היה פותחה בכל בוקר ומרוקן את תכולתה. בסוף שנות היו"דים החל להניח את הדואר במבואת הבית, ותיבת הדואר הוסרה ממקומה.
| | הקומה הראשונה - [[בית מדרש]] עבור ה[[חסידים]]. |
|
| |
|
| ===גן עדן העליון===
| | הקומה השניה - בית מגורים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ומשפחתו. |
| [[קובץ:770 מהצד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלון חדרו של הרבי (קומה ראשונה). "גן עדן העליון"]] | |
| חדרו הפרטי של הרבי נקרא '''גן עדן העליון''' ובו בילה הרבי את רוב זמנו, מאז הגעתו לארצות הברית. חדר זה שימש את הרבי ללימוד, קבלת קהל ([[יחידות]]) ולעתים אף לשינה.
| |
|
| |
|
| מאז רכישת 770 ועד לבואו של הרבי (ב[[כ"ח סיון תש"א]]), השתמש בחדר זה [[אדמו"ר הריי"צ]] לקבלת אנשים ל"יחידות" ואף אמר שם [[מאמר]] בכל ליל שלישי. לאחר שהרבי הגיע לארצות הברית, הועבר החדר לרשותו, שם התגורר יחד עם רעייתו, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], עד ששכרו דירה ברחוב "ניו-יורק" ב"קראון הייטס". לאחר מכן, הפך החדר למשרדו הפרטי של הרבי. השולחן בו השתמש הרבי במהלך כל השנים - הוא השולחן שעוד שימש את אדמו"ר הריי"צ בחדר.
| | הקומה השלישית - בית מגורים לחתנו הראשון של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], הרב [[שמריהו גוראריה]] ומשפחתו. |
|
| |
|
| חדר זה הוא פיסגת הקדושה אצל חסידי חב"ד והכניסה אליו נעשית רק לאחר הכנה מיוחדת של טבילה במקווה, אמירת פרקי תהלים והזדככות נפשית פנימית. חסידים נהגו לומר ש"החדר שיושב כ"ק אדמו"ר הוא הקדש קדשים שלנו, וכ"ק אדמו"ר הוא הארון - אשר בו לוחות תורת השם יתברך - שלנו". אדמו"ר הריי"צ אף התבטא על חדר היחידות שהוא "היכל משיח"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]] בתחילתו}}.
| | ==מספר הבית== |
| | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[770 (מספר)]]}} |
| | [[הרבי]] הסביר שמספר הבית '''770''', מראה ב[[השגחה פרטית]] על ענינו, מעלתו ומהותו של המקום, ואף ביאר רמזים שונים שניתן ללמוד מה[[מספר 770]] בעבודת ה', ומהם ש-770 עולה ב[[גימטריא]] "[[פרצת|ופרצת]]". כלומר, שמבניין זה "פורצים" חסידי חב"ד לעולם כולו, להפיץ את אור ה[[יהדות]]. כמו כן ביאר הרבי את הרמז בכך שהמספר "770" הוא בגימטריא "[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית משיח]]", ועוד. |
|
| |
|
| ==קומה שניה ושלישית==
| | בנוסף התבטא הרבי שב{{ה|גאולה האמיתית והשלימה}}, כאשר [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים" (פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. ועוד.)}} יתגלה, יהיה זה תחילה ב"770" - "[[בית רבינו שבבבל]]", ומשם יועתקו שניהם למקום המקדש בירושלים{{הערה|ראה בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] אות ד ואילך.}}. |
| [[קובץ:הרבי דירת הריי"צ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] (לשמאל כסאו של [[אדמו"ר הריי"צ]] שבראש השולחן) בקומה השניה]]
| |
| הקומה השניה החליפה במהלך השנים מספר שימושים: משנת [[ת"ש]], התגורר אדמו"ר הריי"צ בקומה זו ובעקבות מצבו הבריאותו, אף התפלל, [[התוועדות|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]]. לאחר הסתלקותו ב[[י' שבט תש"י]] המשיכה להתגורר שם, רעייתו, הרבנית נחמה דינה והרבי גם המשיך לערוך שם את סעודות החגים. לאחר הסתלקותה, בשנת [[י' טבת תשל"א|תשל"א]] הפסיק הרבי לאכול בקומה זו את סעודות החג והחל לערוך אותם בביתו שברח' פרזידנט. בעקבות כך נותר המקום ללא שינוי ושימוש מיוחד. כיום (תשע"א) הגישה לשם אפשרית לעובדי [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] ומידי פעם מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונת המבקרים, חודש תשרי.
| |
|
| |
|
| קומה זו כמעט ולא עברה שיפוצים ושינויים בחדרים וקירות הבית ונשארה בצורתה המקורית, מאז רכישת המבנה, בשנת ת"ש.
| | ==קומת כניסה== |
| | {{ערך מורחב|קומת הכניסה של 770}} |
| | קומת הכניסה של 770, נועדה להיות קומת המשרדים ובית הכנסת המרכזי של חסידות חב"ד {{הערה|עקב חוסר מקום עבר בית הכנסת לחצר שבהמשך הורחבה מספר פעמים עד שהגיעה לגודלה כיום - [[הזאל הגדול]]}}. |
|
| |
|
| הקומה השלישית שמשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות ספרית אגודת חסידי חב"ד שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה.
| | כמו כן בקומה זו נמצא '[[גן עדן התחתון]]', שהיה משמש כמסדרון כניסה ל[[גן עדן העליון]], [[חדרו של הרבי]]. |
|
| |
|
| ==קומת מרתף (הזאל הגדול)==
| | [[חדרו של הרבי]] שימש בתחילה כחדרו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. כש[[הרבי]] והרבנית הגיעו ל-770, הפך החדר למקום מגוריהם של הרבי ו[[הרבנית]], אחרי שעברו לגור בדירה ברחוב [[ברוקלין (רחוב)|ברוקלין]] ואחר כך לבית ברחוב [[פרזידנט 1304]] הפך החדר לחדרו האישי של הרבי בו קיבל אנשים ל[[יחידות]]. |
| [[תמונה:שלאש.jpg|left|thumb|250px|הרבי בתפילה ב'שלאש']] | |
| [[קובץ:770 התוועדות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה'זאל הגדול' ב[[התוועדות]] של [[הרבי]]]]
| |
| [[תמונה:אבן_הפינה.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] מניח את אבן הפינה להרחבת האחרונה של 770. [[אלול]], [[תשמ"ח]]]]
| |
| [[תמונה:קומה ראשונה.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) כניסה ראשית, 2) מבואה, 3) חדרון צמוד לחדר [[הרבי]], 4) חדר מערכת המיזוג, 5) תצוגת ספרי [[קה"ת]], 6) קופת צדקה, 7) מעלית, 8) מזכירות ראשית, 9) "[[גן עדן התחתון]]", 10) מדרגות לקומה השניה, 11) מדרגות לקומת המרתף, 12) מרפסת הפונה לחצר, 13) "[[גן עדן העליון]]", 14) "הזאל הקטן", 15) מקום כסאו הרבי, 16) מקום הסטנדר של הרבי, 17) מקומו של [[הרבי הריי"צ]], 18) מקום הרבי בימות החול, 19) 'חדר שני' של ה"זאל הקטן", 20) דלת (בעבר, חלון), 21) ארכיון ה[[מל"ח]], 22) תאים, 23) ספריית הישיבה (בעבר, חדר שינה של [[שמואל לויטין]]), 24) מחסן לספרים, 25) המשך הספרייה (בעבר, סלון דירת הר"ש לויטין), 26) פרוזדור, 27) מקום לתליית מעילים, 28) חדר מדרגות, 29) דלת חדר הכביסה, 30) חלון שנסתם, 31) תיבת חשמל, 32) חדר מבוא, 33) משרד [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]], 34) שירותים, 35) ארכיון המזכירות, 36) מערכת מיזוג כללית, 37) [[מרכז שידורי חב"ד]] (בעבר, חדרו של הרמ"ל רודשטיין), 38) חדרו של הרב [[חודקוב]], 39) כיור לנטילת ידיים.}}]]
| |
| [[תמונה:קומה שניה.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) חדר היחידות של אדמו"ר הריי"צ, 2) סוכה (הוספה על עמודי ברזל לאחר רכישת הבית), 3) פרוזדור בין חדר היחידות לחדר השינה, 4) חדר השינה של הרבי הריי"צ, 5) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 6) ארון קיר, 7) חדר השינה של [[הרבנית שטרנא שרה]]. לאחר הסתלקותה שימש החדר לתפילת הרבי הריי"צ, 8) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 9) מדרגות פנימיות, 10) מעלית, 11) מסדרון, 12) מדרגות חיצוניות, 13) שירותים, 14) מטבח, 15) חדר שירות, 16) חדר האוכל של הרבניות, 17) חדר האוכל של הרבי הריי"צ (מתש"י עד תשל"א היה הרבי עורך בחדר זה את סעודות החגים), 18) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]][[תמונה:קומה שלישית.jpg|left|thumb|250px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר כ"ז אדר תשנ"ב, עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]]
| |
| בקומת המרתף ב-770 היה מקום ששימש לחניית אמבולנסים (שעבדו בשירות בית הרפואה המקומי). במשך השנים התפתח המקום לבית הכנסת הגדול והמרכזי של חסידות חב"ד ומקום התפילות וההתוועדויות של [[הרבי]]. בית הכנסת נקרא בשם '''הזאל הגדול''' (להבדיל מ"הזאל הקטן" שבקומת הכניסה).
| |
|
| |
|
| ===השאלאש===
| | בקומה הראשונה שוכן ה'{{ה|זאל הקטן}}', ששימש לבית הכנסת עד לבנייתו של [[הזאל הגדול]] בקומת המרתף. |
| משמאל למתחם הבניין 770, הייתה חניה (בעיקר לאמבולנסים שעבדו בשירות בית הרפואה הפרטי שהיה במקום) שנקראה בשם '''שאלאש''' (ברוסית - מבנה ארעי, סוכה).
| |
|
| |
|
| בסביבות שנת תשי"ד, בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"זאל הקטן" להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"שאלאש", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט כסלו תקנ"ט|י"ט כסלו]], [[י' שבט תש"י|י' שבט]] וחג הפורים, נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]].
| | בקומה זו נמצא גם [[מזכירות הרבי|חדר המזכירות]], ששימש מרכז לפעילות מזכירות הרבי, ומשרדים של חסידים נוספים, ביניהם הרב [[שמואל לויטין]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], [[חדר השידורים]] {{הערה| ששימש בעבר את הרב [[משה לייב רודשטיין]]}}, ועוד. |
|
| |
|
| ===הרחבה ראשונה=== | | ==קומה שניה== |
| ככל שקהילת חסידי חב"ד גדלה, גבר הצורך במקום נוסף והשימוש בשאלאש הלך ונעשה בתכיפות יותר. השאלאש שלא תוחזק כהוגן יצר מצב שהשהות במקום הייתה לפעמים ממש בלתי נסבלת{{הערת שוליים|ידועה [[שיחה]] של [[הרבי]] משנת [[תשח"י]] אודות השאלאש שהגבאי ר' [[יוחנן גורדון]] אמר: "אז ס'איז קאלט און שמוציק".}}. בסוף שנת [[תשי"ט]] החלו לתחזק את השאלאש; אטמו אותו לגשם, לרוח ולקור, גדרו אותו מצידו הצפוני והדרומי (כלומר, צידו הפונה לרחוב איסטערן פארקוויי ולרחוב יוניון) ופרשו ברזנט כתקרה (בסוכות שמו סכך). לקראת [[ראש השנה]] [[תש"כ]] סיימו את השיפוץ. מקום תפילתו של הרבי נקבע, בפינה הדרומית מזרחית. ר' [[זלמן בלסופסקי]] בנה בימה מיוחדת עבור הרבי, להתוועדויות. בימה זו הייתה מתקפלת ואיפשרה לנצל את המקום שלא בשעת התוועדות. מאחורי הבמה היה חלון פתוח לרחוב יוניון, שם התמקמו בחורי הישיבה כדי לראות את הרבי. לאחר זמן קצר הורה הרבי לסגור את החלון.
| | {{ערך מורחב|דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770}} |
|
| |
|
| באותה תקופה נערכו שיפוצים נוספים לנוחיות המקום; הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] תרמה חמש נברשות שנתלו במרכז השאלאש. פתחו בגג חלונות איוורור שנתנו מענה סביר בזמנים רגילים (בהתוועדויות ותקופות העומס, היה חם מאוד). ר' [[יעקב ליפסקר]] בנה בימה מיוחדת לקריאת התורה, עשויה מעץ חזק ובלי הרבה חלקים. עד אותה שנה, היו הבימות של קריאת התורה נשברות מידי שנה בשמחת תורה בגלל הלחץ והצפיפות. הבימה הנוכחית שהוכנה לקראת שמחת תורה, החזיקה מעמד שלושים שנה. בשנת [[תשמ"ט]] הוחלפה בחדשה. בעקבות הרחבת המקום ושיפוצו הופסקו ההתוועדויות הגדולות באולמות השונים וכל האירועים נערכו ב-770..
| | הקומה השנייה נועדה משנת [[ת"ש]], למגורי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקומה זו, ובעקבות מצבו הבריאותי אף התפלל [[התוועדות עם הרבי|התוועד]] וקיבל שם אנשים ל[[יחידות]]. |
|
| |
|
| ===הרחבה שניה===
| | עד שנת [[תשע"ז]] הגישה לשם היתה אפשרית לעובדי [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ומדי פעם היו מארגנים שם סיורים, בעיקר בעונות המבקרים, כגון ב[[חודש תשרי]] וב[[י' שבט]] {{הערה|כיום מתגורר שם בהוראת הרבי הרב [[שלום בער גנזבורג]]}}. |
| בחורף שנת [[תשכ"ה]] נקנו המבנים שמימין ומשמאל בניין 770 - בניינים מספר 784 ו-788 שברחוב איסטערן פארקוויי. הקניה התבצעה על ידי ר' [[אהרון קליין]] שאף השתתף חלקית במימון הרכישה. שאר הכסף הגיע מהרבי עצמו, שלא רצה שותפים ובעלים נוספים על 770.
| |
|
| |
|
| יוזמת הרכישה הגיעה ע"י מר אהרן קליין שנכנס לרבי ל[[יחידות]] והעלה את הצעתו להרחיב את 770 עד לרחוב קינגסטון. הרבי שאל: "אתה בטוח שנצטרך כזה בית הכנסת גדול?!" ר' אהרן ענה לרבי בביטחון: "יצטרכו עוד גדול מזה" והרבי הסכים.
| | בקומה זו מקיימים עבודת תחזוקה בלבד, ללא שינויים בחדרים וקירות הבית, ודירת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי]] נשארה בצורתה המקורית, כפי שהיה קודם [[יו"ד שבט]] [[תש"י]] זמן הסתלקות הרבי הריי"צ. |
|
| |
|
| הבניינים נרשמו על שמו הפרטי של ר' אהרן ולא על שם [[ועד הבניין]] שעסק בפועל בהרחבת 770. ניתנו לכך השערות שונות, ביניהם: אי הסכמת הבנק להלוות סכום כה גדול לבית כנסת שאין לו את הערבויות המתאימות. ר' אהרן שניהל ארגונים גדולים נוספים (למשל, [[כולל חב"ד]]) באמריקה, היה כנראה מוכר יותר לבנקים. השערה נוספת אומרת שהיה זה בהוראה מהרבי, כיוון שהרבי לא רצה שעבירות על החוק - הנעשות כמעט בכל בניה - תרשמנה על שם חב"ד. בסיום ההרחבה הועברה הבעלות ל[[מרכז לעניני חינוך]].
| | ==קומה שלישית== |
| | {{ערך מורחב|ספרית אגודת חסידי חב"ד}} |
| | [[קובץ:אולם התצוגה בקומה השלישית של 770.jpg|ממוזער|אולם התצוגה של הספרייה בקומה השלישית]] |
| | [[קובץ:קומה שלישית.jpg|שמאל|ממוזער|200px|{{כתב קטן|1) משרדי [[תומכי תמימים המרכזית 770|הישיבה]], 2) שירותים, אמבטיה ומקלחת, 3) משרדו של ר' [[שמואל גוראריה]], 4) חדרי ארונות, 5) סלון, 6) שירותים, 7) חדר השינה של הרש"ג, 8) מרפסת (לאחר [[כ"ז באדר]] [[תשנ"ב]], עלה לשם הרבי כמה פעמים לערוך קידוש לבנה), 9) שירותים, 10) חדר שינה לאורחים, 11) מטבח, 12) מדרגות חיצוניות, 13) מעלית, 14) מדרגות פנימיות, 15) גשר בין 770 ל[[ספריית ליובאוויטש]] (נבנה בשנת [[תשנ"ג]]).}}]] |
|
| |
|
| לאחר פנוי הדיירים ישרו את הקומה הראשונה של בניין 784 הצמוד ל-770 משמאלו ובבניין הימיני (788) שוכנו באופן זמני בחורי הישיבה ומשפחות שונות מאנ"ש. | | הקומה השלישית שימשה כדירת הרב [[שמריהו גוראריה]], שם גם היה משרדו האישי ומשרדי ישיבת [[תומכי תמימים]] שהיו תחת ניהולו. לאחר פטירתו עברה הקומה לרשות [[ספרית אגודת חסידי חב"ד]] שאיחדה את רוב החדרים (להלן במפה, חדרים 7-6-5-4-3) לאולם תצוגה, בהתאם לצרכי הספריה. |
|
| |
|
| בחודש אלול שנת [[תשכ"ז]] החלה העבודה להכשרת מרתף בניין 784 לשמש כבית כנסת. התכנון היה שתוך חודש תושלם ההרחבה וכבר בראש השנה [[תשכ"ח]] יוכלו לערוך שם את תפילות החג, מה שלא היה נראה הגיוני. ההרחבה כללה; שלב א' - חפירה מהקומה הראשונה עד לתחתית המרתף, בכדי ליצור חלל עם תקרה גבוהה. שלב ב' - שבירת הקירות המפרידים בין בניין 770 לבניין 784 ובשלב ג' - הכשרת המרתף המאוחד לאולם תפילה גדול. השלב הראשון התקדם במהירות והיה נראה שאכן לקראת ראש השנה תסתיים הבניה. לקראת שלב ב' גילו הפועלים שהקיר שהפריד בית הבניינים היה עשוי מביטון מזוין ומברזל ועוביו שלש רגל. אורכו היה עשרים מטר והיה בלתי אפשרי לסיים זאת עד לראש השנה.
| | בקומה זו קיים גם חדר עבור "[[מערכת אוצר החסידים]]", שמכינים את כתבי אדמו"רי חב"ד לדפוס. |
|
| |
|
| בליל ערב חג הסוכות תשכ"ח, לאחר שהקיר הגדול כבר היה שבור, גילו הפועלים שישנו קיר נוסף המשמש כיסוד מערבי לבניין 784 ושבירתו אפשרית רק באישור מהנדס. הפועלים שברו חלק קטן ממנו וסוכם על המשך השבירה בנוכחות מהנדס.
| | ==קומת בית הכנסת (האולם הגדול)== |
| | {{ערך מורחב|בית הכנסת - 770}} |
|
| |
|
| חסידי חב"ד והתמימים התעדכנו בהתקדמות הבנייה והבינו שכיוון שלמחרת הוא ערב חג ואין הרבה זמן לעבוד ובחול המועד (סוכות) לא עובדים, יצא שעד אחרי שמחת תורה לא יסתיימו השיפוצים. בהחלטה חפוזה נטלו הבחורים צינוק ארוך וכבד שיועד לצנרת חימום הבניין, והחלו להכות איתו את הקיר. במשך כל הלילה עבדו הבחורים במרץ, במהלכה נפצעו קלות מספר בחורים, ולפנות בוקר הסתיימה העבודה והמרתף כולו נהפך לאולם אחד. את בניין 784 השאירו ללא תמיכה הנדסית. את ארון הקודש ובימת הרבי העבירו לקדמת המרתף.
| | בסביבות שנת [[תשי"ד]], בעקבות ריבוי המשתתפים בתפילותיו והתוועדויות של הרבי, לא הספיק ה"[[זאל הקטן]]" שבקומה הראשונה להכיל את האנשים ועברו להשתמש ב"[[שאלאש]]", שהיה גדול מה"זאל הקטן", ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ולתפילות ה[[ימים הנוראים]]. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור [[קראון הייטס]]. |
|
| |
|
| הפועלים למחרת, לא האמינו למראה עיניהם. הם הניחו כבש שיגשר בין רצפות השלאש ו-784, וניקו את המקום משיירי הבניה. חסידי חב"ד המתינו לכניסת הרבי ל"בית הכנסת החדש". לקראת תפילת מנחה של ערב חג הסוכות ירד הרבי מחדרו הק' ונכנס לזאל הגדול. הרבי התקדם במהירות לעבר מקומו החדש, המרוחק יותר, כשהוא מביט כל העת לצדדים ועל פניו נראית שמחה גדולה.
| | עם השנים התרבו המשתתפים וגבר הצורך להרחיב את המקום. בית הכנסת הורחב לכיוון הבנין הסמוך שבכתובת 784–788 [[איסטרן פארקווי]], וכן לכיוון יוניון סט. |
|
| |
|
| ביום הראשון של חג הסוכות העמידו קורות ברזל עבות שיתמכו באופן זמני בבניין.
| | ===ספרי תורה בבית הכנסת=== |
| | {{ערך מורחב|ספרי תורה ב-770}} |
| | [[קובץ:הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה.jpg|ממוזער|הרבי עם ספר תורה בעת קריאת התורה]] |
| | ב[[בית הכנסת]] של [[הרבי]] - 770, ישנם ספרי תורה רבים. חלקם ספרים שקשורים בהם מאורעות מעניינים או היסטוריה מיוחדת, ביניהם הספרים [[ספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו]] ו[[ספר תורה של הרבי]]. |
|
| |
|
| לאחר החג בנה ר' יעקב ליפסקר ארבעים ספסלי עץ חדשים אותם תרם ל-770. לאחר סיום הבניה החליט לתרום גם ארון קודש חדש. הוא הבין שהרבי רוצה שארון הקודש לא ייבנה בתוך הקיר, אלא מחוצה לו. ר' יעקב הביא פועל שבנה את מסגרת העץ של הארון, ושאר החלקים עשה ר' יעקב בעבודת יד בסיוע בנו.
| | ===ניהול בית הכנסת=== |
| | {{ערך מורחב|גבאי בית הכנסת 770}} |
|
| |
|
| ===הרחבה שלישית===
| | בית הכנסת מנוהל על ידי גבאים נבחרים על ידי הציבור, הגבאים אחראים על החזקת המקום ועל ניהול התפילות, הגבאים כפופים לרבני השכונה. |
| במשך השנים התרחבה קהילת חב"ד וכבר בשנת תשכ"ח לא הספיק המקום לאכלס את כולם. הפעם תוכנן להרחיב את בית הכנסת תחת מרתף בניין מספר 788. גם הפעם התעסק עם הבניה ר' אהרן שאף קיבל עידוד על כך מהרבי{{הערת שוליים|במכתב שכתב ר' אהרן לרבי ביום כ"ב באייר תשכ"ח, בו הוא מדווח על פעילות ה'תפילין טראק' ([[טנק המבצעים]] בגרסתו הראשונה) שלו, ענה הרבי: "תשואות חן על הבשורות טובות, כן יבשר טוב סוף סוף גם בעניני הרחבת בית הכנסת ובנינו".}}. בפועל התעכבה עבודת ההרחבה חמש שנים וייתכן שהיה זה בעקבות חוסר אמצעים כספיים.
| |
|
| |
|
| בסוף שנת [[תשל"ג]] החלו להרחיב את ה"זאל הגדול" וגם הפעם תכננו שלראש השנה כבר היה בית הכנסת מוכן. הפעם, לא נשכר קבלן מקצועי שינהל את העבודה, אלא הגבאים עצמם ניהלו את העבודה. ר' [[זלמן ליפסקר]] היה ממונה מטעם ועד הבניין לפקח באופן אישי על עבודת הבנייה. מנהל העבודה בשטח היה גוי חסון שעבד רק ביד אחת (אך "עבד כמו שני גוים"). בבניה זו התערב ר' אהרן פחות מהבניה הקודמת. העבודה התקדמה בקצב מהיר. תרומה משמעותית לזירוז העבודה נתנו הגבאים, כאשר כמה מבניהם נהגו להשלים מדי לילה את עבודת הפועלים מאותו יום. הבולטים מביניהם ר' [[זלמן בלסופסקי]] יחד עם בנו ר' יהודה בלסופסקי, ר' זלמן ליפסקר ואחיו ר' יוסף יצחק.
| | הרבי נתן כבוד מיוחד לגבאים, והזכיר פעמים רבות את תפקידם בניהול בית הכנסת, ואחריותם על שינוי סדרי התפילות. |
|
| |
|
| במהלך ההרחבה היו צריכים לחפור במקום החנויות שהיו פתוחות לקינגסטון בגובה הרחוב. כתמיכה לבניין העמידו עמודים זמניים ולקראת סיום הבניה רצו להורידם כדי שלא יפריעו להתפשטות קול החזן. את הסרת העמודים ליווה מהנדס שנתן הנחיות. אחד מחברי ‘ועד הבניין' שחשש מהסרת העמודים הלך להתייעץ עם מהנדס נוסף. הלה השיבו ש"בכל דבר יש סכנה". אותו חבר ועד נכנס לרבי וסיפר את תשובת המהנדס. תשובת הרבי היתה שאם יש בזה סכנה שלא יורידו את העמודים. תקופה קצרה לאחר מכן, באמצע תהליך הבניה התנגש אחד הטרקטורים הקטנים, שעבד בתוך שטח 770, באחד העמודים והעמוד נעקר מהמקום והיה חשש להתמוטטות הבניין. לאחר מספר דקות כששום דבר לא קרה, הוכח שאין שום בעיה והעמודים הוסרו.
| | ===התפילה ב-770=== |
| | {{ערך מורחב|התפילה ב-770}} |
| | [[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית ב-770 ב[[חודש תשרי]] [[תש"פ]]]] |
| | מעניניו העיקרים של 770 כמרכז חסידות חב"ד, היא התפילה ו[[עבודת התפילה]]. מסופר, שכאשר נכנס הרבי הריי"צ לבנין 770, ראשית נכנס למקום שיועד לבית הכנסת ואמר שהוא מייחד את המקום למקום "תפילה מתוך פנימיות". |
|
| |
|
| בקיר ה"מזרח" של בית הכנסת נתרמו על ידי גביר לבנים מיוחדות ויקרות, שהודבקו על ידי בעל מלאכה. ברבות השנים הפכו לבנים אלו לאחד מסמליו של 770. מעל לקיר זה עשו שיפוע מיוחד, בעצת אדריכל, כדי שקולו של החזן "ייזרק" אחורה לעבר המתפללים שייטיבו לשמוע.
| | ===חומת אנ"ש=== |
| | {{ערך מורחב|חומת אנ"ש}} |
| | 'חומת אנ"ש' היה פרוייקט גיוס משאבים שפעל בשנת [[תשנ"ג]] מתוך מטרה להרחיב את 770, בהתאם להוראת הרבי ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]], במסגרתו התבקשה כל משפחה מאנ"ש לתרום סכום שווה של 770 דולר, כאשר על קיר מיוחד בבניין המשופץ יהיו חרותים שמותיהם של כל המשפחות שיצטרפו לסייע בהרחבת 770. התוכנית נעצרה ב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]]. |
|
| |
|
| בליל ערב ראש השנה תשל"ד היה כמעט כל הבניין מוכן, מלבד הלבנים של הקיר המזרחי שהיו זקוקים לציפוי וגימור. באותו לילה עבדו כמה גבאים לסיים את הבניה עד אור הבוקר, אז היה ה"זאת הגדול" מורחב עד ליכולת המקסימלית שלו. הרצפה הייתה עקומה וכל 770 עמד במדרון (במשך כמה שנים, עד שיישרו זאת), גם הפאנלים עדיין לא הודבקו, ועזרת הנשים בצד רח' איסטערן פארקוויי היתה רק משטח בטון - אך הבניה בכללותה הושלמה. לאחר החגים חודשו העבודות והפועלים עסקו בגימור הבית. ר' זלמן ליפסקר הדביק טפטים חדשים על גבי הקירות כדי להשוות את צבעם בכל הבניין. כמה חסידים סיימו את שיפוץ עזרת הנשים, וגם בנו מדרגות לקומה השניה מעזרת הנשים.
| | ===ועד סעודת שלמה=== |
| | {{ערך מורחב|ועד סעודת שלמה}} |
| | 'ועד סעודת שלמה' הוא ארגון העוסק בהכנת מזון לבאי 770. חדר הנמצא מתחת לעזרת הנשים של איסטערן פארקווי, וממנו מסופקים לבאי 770 אוכל ושתיה בימות החול (קפה תה ומזונות) ובשבתות וימים טובים (חלות יין וצ'ולנט). וכן ארוחות במוצאי הצום, במסגרתו גם נערכות ההתוועדויות מסויימות בבית הכנסת. |
|
| |
|
| הרחבה זו לא כללה את השטח שמתחת לעזרת הנשים שבצד רח' איסטערן פארקוויי. כמה שנים לאחר מכן, עשו בקצה המזרחי חדר למעילים ולתאי אכסון, שהפך אחר כך לכמעין 'חדר שני' עד לשלב בו שיפצו את השירותים למטה ופינו את חדר החשמל שהיה במקום ופתחו את כל השטח מתחת לעזרת נשים, שמתחתיו בנו חדר שנקרא "לשכת עושי חביתין", בו מכינים את כל הדרוש למזון להתוועדויות ב-770, "מזונות" לפני התפילה ועוד.
| | ===ההתוועדויות המרכזיות ב-770=== |
| | {{ערך מורחב|התוועדות עם הרבי}} |
| | רוב התוועדויותיו של הרבי נאמרו בבית הכנסת 770, בהתחלה בזאל הקטן ואחר כך בשלאש ובבית הכנסת הגדול. |
|
| |
|
| ===הנחת אבן הפינה===
| | {{ערך מורחב|ההתוועדויות המרכזיות ב-770}} |
| במשך השנים הלכה קהילת חב"ד והתפתחה לממדים גדולים. בימי החגים, בעיקר בחודשי תשרי, הפכו את 770 למקום הומה ולמוקד עליה מכל העולם לאלפי אנשים. המקום נעשה צר מלהכיל את הציבור שהמשיך לגדול. זמן רב נמשכו הדיבורים על תוכניות להרחבת ה'זאל הגדול' ותוכנן מעמד "הנחת אבן פינה" צנוע לקראת ההרחבה.
| | ההתוועדויות המרכזיות ב-770 נערכות בימי מאורעות חב"דיים ובימים שבהם יש הוראה מיוחדת להתוועד כגון במוצאי חג. בדרך כלל מאורגנת על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]]. |
| ביום י"ז אלול תשמ"ח התפלל הרבי כרגיל בביתו שברחוב פרזידנט. לאחר תפלת מנחה התקיימה חלוקת דולרים במהלכה ניגש יו"ר ‘קרן ידידי מחנה ישראל' – הנדיב מר דוד צ'ייס וסיפר לרבי כי בתוכניתו להרחיב ולהגדיל את בנין 770 לבנין גדול ומפואר. הוא הסביר לרבי את כל פרטי העניין, ולאחר מכן ביקש–הזמין את הרבי להשתתף בטקס הנחת אבן הפינה שברצונו לערוך באותו יום בחצר 770. באופן מפתיע נענה הרבי להזמנה והתנה את השתתפותו שמר צ'ייס ינאם במהלך הטקס בשפת האידיש, שהיית שפת אמו. מר צ'ייס הסכים לתנאי ואמר לרבי באידיש: "להתראות ב-5:00".
| |
|
| |
|
| הסכמתו הפתאומית של הרבי להשתתף בטקס גרמה למארגנים להאיץ בהכנות. תוך דקות הכשירו הקרקע שבחזית 770 והוקמה בימה מיוחדת עבור הרבי, עליה הוצב סטנדר ומיקרופון. קהל רב החל לנהור אל מקום האירוע כשהוא מתמקם על פירמידות מאולתרות שהוצבו על הכביש. על חזית הבניין נתלה שלט "גדול יהיה כבוד הבית, לשנה טובה ומתוקה". בשעה 5:00 בדיוק הגיע הרבי ברכבו. הרבי יצא מן הרכב ופנה לעבר הבימה המאולתרת ואמר שיחה במשך כעשר דקות. בשיחה דיבר הרבי על משמעות השם המוענק לאירועים מסוג זה ב'שפת המדינה' - ‘גראונד ברייקינג' - שבירת הקרקע וכן למשמעות הרוחנית של הנחת אבן הפינה בהשוותו זאת ל[[אבן השתייה]] ממנה הושתת כל העולם כולו ומקום משכנה היה דווקא ב[[קודש הקדשים]]. בסיום השיחה כיבדו את מר צ'ייס לנאום באידיש כפי שסוכם.
| | ==תשרי== |
| | [[קובץ:אורחים תשרי.jpg|ממוזער|אלפי אורחים גודשים את 770 באמירת [[סליחות]] ב[[חודש אלול]]]] |
| | [[קובץ:התוועדות סוכות אש"ל הכנסת אורחים.jpeg|ממוזער|התוועדות בסוכת האורחים בחצר 770 עם הרב [[לוי יצחק גינזבורג]], בארגון אש"ל הכנסת אורחים]] |
| | לקראת חודש [[תשרי]], חסידי חב"ד ותלמידי התמימים מכל העולם נוהרים ל-770, ושוהים בו במהלך ימי חודש תשרי. |
|
| |
|
| מר צ'ייס פתח את דבריו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו לבנות כאן את בית מדרשו ומרכזו העולמי של הרבי שליט"א. הוא סיפר בהתרגשות כיצד ראה בשואה את הגרמנים מכלים את כל בתי הכנסת שבעירו ולא האמין כי בא יבא היום והוא עצמו יבנה בית כנסת. מר צ'ייס הוסיף ואמר: "רבי, אמנם התחייבתי לך לדבר באידיש, אך מה אעשה ושכחתי שפה זו כמעט לגמרי והדבר קשה עלי. "רבי איך האב דיר ליב זייער זייער אסאך (רבי אני אוהב אותך הרבה מאוד)". למשמע סיום נאומו של צ'ייס באידיש, חייך הרבי חיוך רחב.
| | סדרי התפילות הלימוד וההתוועדויות מותאמים לחגים, והגבאים יחד עם הנהלות הישיבות ו[[אש"ל הכנסת אורחים]] מארגנים לאורחים סדרי לימוד כפי הוראת הרבי, התוועדויות עם משפיעים ואירועי קבלת פנים וצאתכם לשלום. |
|
| |
|
| בהמשך ביקש הרבי שגם ה[[רש"ג]] יאמר דברי ברכה. הרש"ג הזכיר כי בימים אלו שמלאו 91 שנה להתייסדות ‘תומכי תמימים' זכות מיוחדת באותה עת להרחיב את בית רבותינו נשיאנו המשמש גם כבנין ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לבסוף ברך את הרבי בהצלחה מופלגה ובנחת מכל החסידים.
| | ==תומכי תמימים המרכזית== |
| | {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים המרכזית 770]]}} |
| | ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה ב[[ארצות הברית]] נוסדה [[ט' אדר ת"ש|בט' אדר שני ת"ש]], היום בו הגיע [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית. כתשעה חודשים התקיימו הלימודים באחד מבתי הכנסת החב"דיים שב[[ברוקלין]], וב[[חודש חשוון]] [[תש"א]] עברה הישיבה לבניין החדש - 770 איסטערן פארקווי, שם היא שוכנת עד עצם היום הזה. |
|
| |
|
| אחרי נאומו של הרש"ג ירד הרבי מן הבימה וניגש סמוך לבור שנכרה עבור אבן הפינה. הרבי לקח בידו את חפירה והסיט את החול לצדדים, התכופף והרים בידיו את האבן שהונחה בסמוך והניחה בתוך הבור. שוב נטל לידיו את את החפירה וכיסה את האבן במעט חול. אחר כך התכבדו הנדיב מר צ'ייס, חברי המזכירות והרבנים החשובים במילוי הבור באת החפירה. לאחר הנחת אבן הפינה צעד הרבי לעבר פתח הגדר שתחם את השטח ונעצר ואמר שרוצה לחלק דולרים. מיד הורד הסטנדר מהבימה וכ"ק אדמו"ר שליט"א החל בחלוקה. בתחילה נוצרה המולה רבה שכן מעולם לא חשבו כיצד ליצור מסלול לקבלת דולר על השטח שמול הבניין, אך עד מהרה התארגן הסדר והקהל החל לנגן ברקע בליווי התזמורת. החלוקה נמשכה כשעה ורבע ואחר כך, לקול שירת 'שמח תשמח' והנפת ידו של כ"ק אדמו"ר שליט"א - נסע הרבי חזרה לביתו.
| | ==יחסו של הרבי ל-770== |
| | ===קונטרס בית רבינו שבבבל=== |
| | [[קובץ:בית_רבינו_שבבבל.jpg|ממוזער|שער קונטרס 'בית רבינו שבבבל']] |
| | {{ערך מורחב|ערך=[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]}} |
| | ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]] הוציא [[הרבי]] לאור קונטרס בשם "בית רבינו שבבבל", בקונטרס המיוחד מבואר בהרחבה מעלתו של 770 בהיותו "בית רבינו שבבבל" - מקומו של [[נשיא הדור]], אשר במקום זה שוכנת השכינה בזמן ה[[גלות]]. בנוסף בקונטרס מחדש הרבי ש[[בית המקדש]] ירד מהשמיים תחילה ב-770 ורק אחר כך יסע עמו ל[[ירושלים|ירושלים עיר הקודש]]. |
|
| |
|
| ===שיפוצים===
| | פרסום הקונטרס עורר גלים רבים בתוך [[חסידות חב"ד]], משום שבקונטרס נכתבו והוגהו על ידי הרבי ענינים שאיש לא שיער שהרבי עצמו יסכים לפרסם{{הערה|1=דוגמה בהערה הרבי מזכיר ש-770 בגימטריא "בית משיח" דבר שהיה נלחש מפה לאוזן בין החסידים וכעת יצא לציבור הרחב באישורו והגהתו של הרבי.}}. |
| בשנת [[תשנ"ג]], בעקבות מצברו הבריאותי של הרבי, נעשו מספר שינויים ב-770. לפני ראש השנה בנו חדר תפילה מיוחד לרבי, מעל הפירמידות במערב 770. לקראת שמחת תורה בנו גם מפרסת, שיאפשר את השתתפותו של הרבי בהקפות באופן שיוכלו לראותו היטב. לאחר חג הסוכות בנו גרם מדרגות מהמרסת לבימה ב-770. היה זה בעקבות ירידתו הפתאומית של הרבי ל-770 ובכדי לאפשר את הדבר באם הרבי ירצה לרדת שוב. בתקופה בה הרבי הופיע במרפסת הוריד את חמשת הנברשות שתלו בתגרת 770, כדי לאפשר לקהל לראות את הרבי מכל הזאל.
| |
|
| |
|
| בשנת תשנ"ב החלה תכנית לשיפוץ משמעותי של הכניסה ל-זאל הגדול. התוכנית הייתה בסיוע הנגיד ר' [[יוסף יצחק גוטניק]] יחד עם מגבית עולמית בו השתתפו כלל חסידי חב"ד בעולם כולו. העבודה עצמה לקחה מספר שנים, והיא הסתיימה בשנת תשנ"ה כאשר כל רחבת הכניסה של 770 שופצה. נוסף לכך נבנה בקומת המרתף שתחת הזאל הגדול (בייסמנט) חדרי שירותים מרווחים, שהחליפו את השירותים שהיו בתוך הזאל הגדול. המקום בו עמדו חדרי השירות הותאם וצורף ל'זאל הגדול'.
| | מאז הוצאת הקונטרס, החזיקו הרבי בתוך סידורו בצורה קבועה (דבר נדיר ביותר ביחס לקונטרסים אחרים). |
|
| |
|
| לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] הוחלפה התקרה הישנה - ממנה בלטו צינורות המיזוג והחשמל - בתקרה אקוסטית. כמו כן הוחלף הפארקט של הרצפה בזאל כולו. בחודש אלול תשס"א נבנתה עזרת נשים חדשה הפונה מכיוון רחוב יוניון ובה כ-50 מקומות ישיבה נוספים לנשים. בחורף תשס"ב נצבעו חלקים מארון הקודש מחדש. בתחילת שנת תשס"ה הותקנו מאווררים חדשים, לאחר שהישנים הוסרו עם שיפוץ התקרה בתשנ"ה. בחודש חשוון תשס"ו הוחלפה רצפת 770 ברצפה חדשה (לאחר למעלה מ-11 שנים). בשנת תשס"ח הותקנה נברשת מעל בימת הקריאה, בדומה לנברשות שהיו באולם עד שנת תשנ"ג. בשנת תשס"ט שופץ הזאל הקטן.
| | ===כינויו על ידי הרבי=== |
| | [[קובץ:בית כללי.jpg|ממוזער|[[כתב יד קודש]] של [[הרבי]] על 770]] |
| | *'''בית אגודת חסידי חב"ד - אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]]. |
| | *'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת בית המדרש המיוחד שבכל דור, על דרך [[בית הכנסת]] של האמוראים בבבל{{הערה|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}{{הערה|הרבי מה"מ שליט"א מתיחס בקונטרס בית רבינו שבבל שבית רבינו הוא בבחינת תלפיות "תל שכל פיות פונים בו"}}. |
| | *'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערה|שיחת כ"ח [[סיוון]] תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]]".}}{{הערה|להעיר שבקונטרס בית רבינו שבבבל הרבי מתיחס ואומר ש-770 בגימטריה פרצת מלשון "פרצת עליך פרץ"}}להעיר. |
| | *'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - "770"{{הערה|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}. |
| | *'''בית חיינו''' - על שם היותו מקור החיות לחסידי חב"ד. |
| | *'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור{{הערה|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל.}}. |
| | *'''בית משולש''' - על שם שמתקיימים בו פעולות בשלושת הקוים: [[תורה]], [[תפילה]], ו[[צדקה]]{{הערה|על פי [[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}. |
|
| |
|
| ==ניהול בית הכנסת== | | ==בדק הבית== |
| בשנת תשס"ה, בעקבות ניסיון להחליף את לוח השיש של אבן הפינה, פנו ר' [[יהודה קרינסקי]] ור' [[אברהם שמטוב]] בשם [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] וה[[מרכז לעניני חינוך]] לבית משפט{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=22128 קרינסקי ושם-טוב דורשים לפנות את 770], [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=30947 קרינסקי ושם טוב: דברי הרבי לא רלוונטיים!] - חב"ד אינפו}} (לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני{{מקור}}) בתביעה שיאפשר להם את ניהול המקום. הדיונים נמשכו מספר שנים והכרעת בית המשפט המחוזי, בראשות השופט איירה הארקווי, הייתה לטובת העותרים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=34544 חב"ד אינפו]}}. הגבאים פנו לערעור לבית המשפט העליון של ניו יורק שפסק, ביום [[י"א שבט תשס"ט]], שבית הכנסת הוא מקום ציבורי והוא מנוהל על ידי נבחרי הציבור – הגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44331 בית המשפט: הרבי ו- 770 שייכים לחסידים], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=44341 עורכי הדין בהודעה רשמית: נצחון ברור] - חב"ד אינפו}}. בחודש טבת תש"ע, פנו התובעים שוב לבית המשפט, בבקשה שיעניק פרשנות שונה לפסק העליון, ויאפשר להם לנהל את המקום{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53517 תביעה חדשה: לסלק את בית הכנסת מ-770] - חב"ד אינפו}}. בית המשפט טרם הכריע בעתירה. בחודש סיון תש"ע פנו התובעים לבית המשפט שיורה לפחות על פינוי מיידי משטח בית הכנסת של עמותת בית הכנסת, הגבאים וציבור המתפללים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55229 לא נגמר: תביעה לפינוי הגבאים והמתפללים מ- 770]}}. ביום ו' תמוז התקיים הדיון{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55448 דיון במשפט על פינוי 770 ● כל הפרטים]}} ובית המשפט פסק כי המדובר בסכסוך דיירים וכי לבעלים החוקיים זכות מלאה כולל אפשרות לפינוי בית הכנסת ממקומו. הגבאים הגישו ערעור לבית המשפט העליון{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55460 פס"ד במשפט 770; הגבאים יגישו ערעור]}} שעיקל את פסק בית המשפט המחוזי וניתנו למשיבים שישה חודשים להכין ניירות לקראת הדיון בבית המשפט לערעורים של מדינת ניו יורק{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55957 הוטל עיקול על הפסיקה במשפט ניהול 770]}}. ביום [[ל' בתשרי]] שנת [[תשע"א]] הגישו הגבאים תצהיר ובו טענתם לפיו פסק הדין של השופטת בערכאה הנמוכה הינו מוטעה מיסודו וכי הפסיקה הקודמת של בית המשפט הגבוה בניו יורק, היא הצודקת{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/images/notimage/57490_he_1.PDF תצהיר הגבאים על פני שבעים ושתיים עמודים, הוגש באמצעות עורך הדין מר רודובסקי]}}. בשלב זה ניתן לתובעים חודש לענות על כך ולאחר מכן תינתן להגנה אפשרות נוספת להשיב, לקראת דיון בבית המשפט{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=57490 משפט 770: הוגש התצהיר מטעם ההגנה] - חב"ד אינפו}}.
| | {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[הרחבות 770|הרחבות ושיפוצים ב-770]], [[בדק הבית (770)]]}} |
| | 'בדק הבית' הוא כינוי של ארגון שהוקם על פי בקשת [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשל"ט]], ותפקידו לדאוג לתחזוקת בנין 770 היינו הבניין המקורי שנקנה בשנת [[ת"ש]]. |
|
| |
|
| ====גבאים==== | | ==העתקים== |
| [[קובץ:רוזנברג בחירות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזנברג מפקח על הבחירות, [[תמוז]] [[תש"ע]]]] | | {{ערך מורחב|770 כפר חב"ד}} |
| במהלך השנים מאז פתיחת בית הכנסת על ידי הרבי הריי"צ בעת קניית הבניין, הופקד ניהול בית הכנסת בידי "גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש", הם שדאגו לתפילות, לנקיון ולשאר צרכי הבית. פעמים רבות התייחס לכך הרבי וכאשר חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ניסו להתערב בניהול בית הכנסת, העיר על כך הרבי בחריפות{{מקור}}. בשנת [[תש"ל]], לאחר פטירת הרב [[יוחנן גורדון]] ששימש כגבאי מטעם [[אדמו"ר הריי"צ]], התקיימו לראשונה בחירות לגבאים, באישורו של [[הרבי]] ובברכתו לגבאים שנבחרו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] כרך כ"ו עמוד מ"ד}}. בשנת [[תשל"א]] התאספו [[אנ"ש]] והחליטו שכיון שהגבאים עושים עבודתם נאמנה, הרי שיישארו בתפקידם זה לכל חייהם. במהלך השנים נפטרו חלק מהגבאים ונותרו רק הרב פינסון והרב בלסופסקי והיו שרצו למנות כגבאי חדש את הרב זאב כץ. לשם כך נאספו חתימות כדי למנותו וכאשר נכתב על כך לרבי, שלח הרבי לרבני השכונה שיאשרו את המינוי.
| | [[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]]]] |
| | ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ה]] ביקש [[הרבי]] לבנות העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]] - בניה שהסתיימה בט"ו בתמוז [[תשמ"ו]]. בעקבות כך החלה מגמה של בניית העתקים מבניין 770 ברחבי העולם: |
| | עוד לפני כן היה העתק ב[[מילאנו]]. |
|
| |
|
| בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שב[[חג השבועות]], לחצו חברי אגו"ח על הגבאים שלא יעלו בקריאת התורה (ל'עליה' של עשרת הדברות) את רבני השכונה, דיבר על כך הרבי בשיחה{{הערת שוליים|שבת פרשת משפטים תשמ"ז}} ואמר שלמרות שבדרך כלל אינו מתערב בעבודת הגבאים, הרי מכיון שהדבר נעשה בפניו, החובה בידו למחות, וביקש שהרבנים "יענישו" את הגבאים וביקש שייעשה בדרכי חסד. מיד לאחר השיחה התפטר אחד הגבאים ממשרתו, אלא שגבאי אחר סירב להתנצל, והרבי הפסיק להתייחס אליו. לאחר מספר חודשים הוכרח לבקש סליחה ברבים ובנוכחות הרבי, ורק אז שב הרבי להתייחס אליו. | | ===ארץ ישראל=== |
| | #[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת [[תשמ"ו]] (1986), על פי בקשת הרבי |
| | #[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת [[תשס"ג]], על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]] |
| | #[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסף יצחק פריימן]] |
| | #[[קריית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]] |
| | #[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק |
| | #[[איתמר]] שבשומרון - בית פרטי של משפחת נואמה |
| | #[[גדרה]] - ביתו הפרטי של הרב [[נס כרמון]] |
| | #[[קריית ארבע]] - נבנה על ידי השליח הרב [[ויקטור עטיה]] |
| | #[[פסגת זאב]], [[ירושלים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יצחק קורץ]] |
| | #[[עפולה]] - [[בית גבי ורבקי]] - נבנה על ידי הרב [[שמעון רוזנברג]] |
| | #[[מצפה רמון]] - נבנה על ידי השליח, הרב צבי סלונים |
| | #[[קריית גת]] - [[בית הכנסת שערי גאולה - 770 (קריית גת)|בית הכנסת שערי גאולה - 770]] |
| | #[[ראשון לציון]] - נבנה על ידי השליח הרב אלי סגל |
| | #[[בית שאן]] - נפתח בשנת [[תשע"ח]], נקרא על שם הרב [[יעקב אריה שמולביץ]]{{דרוש מקור}} |
| | # [[ביתר]] - נבנה על ידי הרב [[יעקב שנור]] |
| | # [[שדרות]] - נבנה על השליח הרב [[משה זאב פיזם]] |
| | #[[אופקים]] - נבנה על ידי השליח, הרב [[ישראל הרשקוביץ]] |
|
| |
|
| לאחר מכן התקיימו בחירות לרבני השכונה ולוועד הקהל, בהם היה הרבי מאוד מעורב{{הערת שוליים|התבטא על כך הרבי שהוא "הניח על הצד כל עיסוקיו ומתעסק רק בבחירות"}} ולאור הפרשיה מחג השבועות, ביקשו תושבי השכונה מהרבנים להורות על בחירות חדשות לגבאים. ואכן בקיץ התקיימו הבחירות, שזכו להתייחסות מהרבי, ונבחרו מספר גבאים שהחלו מיד לשמש כגבאים במקום ובמשך מספר שבועות כיהנו כגבאים ואף העלו את הרבי לתורה ועוד. במקביל היה באותו זמן היתה מחלוקת בשכונת קראון הייטס, ולאחר תאונה בה נהרג בחור חב"די בשם שמואל חיטריק, החליטו הגבאים להפסיק את פעילותם כגבאים{{הערת שוליים|באותה תקופה התבטא הרבי שאם תהיה אחדות הילד (שמואל חיטריק) יבריא. הגבאים חשבו שהאחדות אליה התכוון תלוי בהם והם התפטרו. היה זה למרות שרבני השכונה הביעו דעתם שלא לפרשיה זו כוונת הרבי ואינם צריכים להתפטר. בסופו של דבר נפטר שמואל חיטריק והיו שראו בזה הוכחה לצדקת רבני השכונה שהיה על הגבאים להמשיך את כהונתם.}}.
| | '''מבנים בתהליכי בניה''': |
|
| |
|
| בשנת [[תשנ"ו]], כאשר חברי אגו"ח התערבו בניהול המקום והגיעו הדברים לידי כך שמנעו מרבני השכונה להתוועד בבית הכנסת ביומי דפגרא, החליטו הרבנים אשר כיון שהגבאי היחיד שנותר פעיל בבית הכנסת הינו הרב פינסון, יחזרו לשמש הגבאים שנבחרו בשנת [[תשמ"ז]]. בשנת [[תשס"ט]], לאחר שעברו כארבע שנים מאז הבחירות הקודמות, התעורר ויכוח בין רבני השכונה באשר לקיום בחירות נוספות, אך לפועל התקיימו בחירות, כאשר רוב ציבור הבוחרים מימש את זכותו, ונבחרו הגבאים: הרב זלמן ליפסקר, הרב [[מרדכי חן]], הרב ברוך שפילמן והרב אורי ניאזוב.
| | #שלומי, צפון [[ארץ הקודש]] - יבנה על ידי השליח הרב בני נחום |
| | #[[אלעד]] - בית כנסת בית מנחם |
| | #[[חדרה]] - נבנה על ידי השליח הרב [[שאול אקסלרוד]] בשכונת [[גבעת אולגה]] |
| | #[[קריית מלאכי]] - בשכונת [[נחלת מנחם]], נבנה על ידי ר' מנדי לרנר |
| | #[[נוף הגליל]] - נבנה בשכונת מאליבו על ידי השליח הרב אברימי הורוביץ |
| | #[[בית שמש]] רמה א' - נבנה ע"י הרב [[מיכאל אבישיד]]{{הערה|[https://chabad.info/meoravut/1150758/ דיווח ב{{אינפו}}]}} |
| | {{תבנית:גלריה בתי חב"ד בארץ בצורת 770}} |
|
| |
|
| ב[[חודש ניסן]] [[תש"ע]], בעקבות מחלוקות בשכונה, הוקם בית דין מיוחד שפסק בין היתר על עריכת בחירות חדשות לגבאים{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54133 הפסק דין שיביא שלום לקראון הייטס] - חב"ד אינפו}}. המעוניינים הגישו בקשות מועמדות ובחודש סיוון אישר בית הדין את המועמדים{{הערת שוליים|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54960 תשעה מועמדים אושרו לבחירות לגבאי] - חב"ד אינפו}}. בכ"ה סיון הוציאו הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] מכתב בו הם קוראים לבעלי זכות הבחירה, להשתתף בבחירות{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55231 רבני השכונה במכתב משותף: בואו להצביע]}}, שהתקיימו בר"ח תמוז תש"ע{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55344 קראון הייטס בוחרת] - חב"ד אינפו}} ובהם נבחרו הגבאים: ר' [[מנחם נחום גרליצקי]], ר' אברהם הולצברג, ר' יוסף יצחק לאש ור' זלמן ליפסקר. אחריהם ברשימה (שלא עברו את אחוז החסימה): ניאזוב, חן ושפילמן{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=55353 תוצאות סופיות לגבאי 770] - [[חב"ד אינפו]].}}. | | ===ברחבי העולם=== |
| | [[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|ממוזער|אוניברסיטת רוטגרס, ניו-ג'רסי - [[בית חב"ד]] הגדול בעולם]] |
| | #לוס אנג'לס, קליפורניה - בית חב"ד המרכזי נבנה בשנת [[תשמ"ב]] |
| | #לוס אנג'לס, קליפורניה - בית ספר לבנות. נבנה בשנת [[תשס"ג]] |
| | #[[מילאנו]], איטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]] |
| | #מלבורן, אוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]] |
| | #אוניברסיטת רוטגרס, ניו ג'רסי, [[ארצות הברית]] - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]] |
| | #אושן, ניו ג'רזי, [[ארצות הברית]] - בית כנסת חב"ד, נבנה על ידי הרב [[יוסף צבי קרליבך]] |
| | #קליבלנד, אוהיו - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב [[לייבל אלבסקי]] |
| | #[[פאולו]], [[ברזיל]] - [[בית חב"ד]] המרכזי. נבנה על ידי הרב [[שבתי אלפרין]] |
| | #[[דנייפרדרז'ינסק|קאמינסקוי]], [[אוקראינה]] - נבנה על ידי ה[[שליח]] הרב [[לוי יצחק סטמבלר]] |
| | #רמינסקאיא, [[מוסקבה]] - נבנה על ידי הרב [[יצחק קוגן]] |
| | #[[בואנוס איירס]], ארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא |
| | #[[האדיטש]], [[אוקראינה]] - בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הזקן|ציונו]] של ה[[אדמו"ר הזקן]] |
| | #סנטיאגו, צ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן |
| | #קעמפ מחנה קיץ '[[גן ישראל]] [[מונטריאול]]' |
| | #טקומה, וושינגטון - נבנה על ידי השליח הרב זלמן הבר בשנת [[תשע"ב]] |
| | #דרמקוט, צפון [[הודו]] - נבנה על ידי השליח דרור שאול |
| | #קווינס, ניו יורק - בבניה על ידי השליח הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (קווינס)|שרגא זלמנוב]] |
| | #מנילה, [[פיליפינים]] - נבנה על ידי השליח הרב [[יוסי לוי]] |
| | #קראון הייטס, ברוקלין - בית כנסת ברחוב לעפערטס |
| | #רומיינוויל, פריז, צרפת - בית חב"ד |
| | #סט. ברייס סו פוריי, צרפת - בית חב"ד |
| | #סורען, צרפת - בית חב"ד |
| | #בולטימור, מרילנד - ישיבת ליובאוויטש |
| | #אל פאסו, טקסס - בית חב"ד |
| | #סינסינטי, אוהיו - ישיבת ליובאוויטש |
| | #פוקון שב[[צ'ילה]] - בית חב"ד |
| | #דוביל, צרפת |
|
| |
|
| ==קונטרס בית רבינו שבבבל==
| | {{גלריה בתי חב"ד בעולם בצורת 770}} |
| [[תמונה:בית_רבינו_שבבבל.jpg|left|thumb|250px|שער הקונטרס]]
| |
| {{ערך מורחב|ערך=קונטרס בית רבינו שבבבל}} | |
| ביום כ' [[מר חשון]] שנת [[תשנ"ב]] חילק [[הרבי]] קונטרס בשם "בית רבינו שבבבל" וביאור על 770 שהוא, בין היתר, מקומו של [[נשיא הדור]]. מאז שהקונטרס יצא-לאור החזיק הרבי את הקונטרס בתוך הסידור שלו, ומעולם לא הוציאו.
| |
|
| |
|
| ==בדק הבית== | | ==לקריאה נוספת== |
| הקופה המיועדת למימון שיפוצים ותיחזוק 770 נקרא "קופת בדק הבית". תקופה מסוימת תיחזקה הקופה גם את [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]]. את הקופה מנהלים הרבנים; חיים ברוך הלברשטם, אברהם ליפסקר ו[[יצחק שפרינגר]].
| | *[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה"ת]] - [[תשנ"ב]]. |
| | *הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004). ושוב בהוצאה מורחבת בשנת [[תשפ"א]] (2021). |
| | *'''770 בעדשה של קלמנוביץ'''', שבועון בית משיח 1229 עמוד 21. |
| | *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf'''צורת הבית'''] בהוצאת [[את"ה העולמי]] [[תשרי]] [[תש"פ]]. |
| | *גיליון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] מס' 1770. |
| | *מענדי קורטס, '''770''' גיליון 'נשמה מס' 27 ע' 8–17 |
| | {{בית|מענדי דיקשטיין|בנסע הארון - מ-770 לכל קצווי תבל|1361|16-24|תשפ"ג}} |
| | *[[שרגא קרומבי]] '''הרבי קבע את ההנהגה לפי הוראות רבני השכונה והגבאים''' משבועון {{בית משיח}} 1396 עמוד 12. |
| | *'''[https://77012.blogspot.com/2025/08/blog-post.html שיחה מעוררת: ההכנה המוכרחת להגיע ל-770 - להוסיף בתפילה באריכות ולימוד התורה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} |
|
| |
|
| ==כינויים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| *'''בית אגודת חסידי חב"ד – אוהל יוסף יצחק''' - מופיע מעל הכניסה הראשית לבניין ונרשם בהוראת הרבי, לאחר [[משפט הספרים]]. | | * [https://www.770live.com/En770/770live.asp?lang=2 שידור חי ממרכז חב"ד העולמי (24 שעות ביממה)] (מופעל ע"י אתר [[770live]]) |
| *'''בית רבינו שבבבל''' - על שם הקונטרס שהוציא הרבי בו הוא מבאר את מעלת הבית מדרש המיוחד שבכל דור, על-כך בית הכנסת של האמוראים בבבל. | | * [https://770shul.org/ דף הבית של בית הכנסת ובית המדרש 770] שעל ידי [[גבאי בית הכנסת 770]] |
| *'''770''' - השם הנפוץ בעגה החב"דית ואף מופיע בשיחותיו של הרבי{{הערת שוליים|שיחת כ"ח סיון תנש"א, [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], ועוד. שמספר הבית מתאים לתוכנו, ובגימטריא "[[פרצת]].}}. | | *[https://chabad.info/special/605597/ נחשף תיעוד היסטורי קודם לבניית 770] {{אינפו}} |
| *'''בית משיח''' - שווה בגימטריא למספר הבית - "770"{{הערת שוליים|נאמר על ידי הרבי והודפס ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]].}}. | | *[https://chabad.info/seven-seventy/595314/ הרבי קבע: 770 יתנהל על ידי הגבאים תחת מרות הרבנים] - סקירה מקיפה בליווי מסמכים - {{אינפו}} |
| *'''בית חיינו''' - על שם משמם מקור חיות החסידים. | | ;וידאו |
| *'''ד' אמות של נשיא דורנו''' - על שם שהוא מקומו הקבוע של נשיא הדור השביעי{{הערת שוליים|על פי העולה מקונטרס בית רבינו שבבבל}}. | | * [https://chabad.info/category/video/news-video/770-news-video/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{וידאו}} |
| | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] {{וידפו}} |
| | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה] - {{וידאו}} {{תמונה}} {{אינפו}} |
| | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48346 תשרי בליובאוויטש - כך זה נראה] {{וידפו}} |
| | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63541 שיר על קטעים מ'קונטרס בית רבינו שבבבל'] {{וידפו}} |
| | *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2741430 קטעי וידאו ישנים מתפילות הרבי בזאל הקטן]''' - בתוכנית הוידאו השבועית של חברת [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}} |
| | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=107229 ודיאו הסוקר את כל מעמד הנחת אבן הפינה להרחבת 770] {{וידאו}} {{חב"ד און ליין}} |
| | *'''[https://anash.org/living-torah-the-story-behind-770/ הסיפור אודות רכישת 770]''' {{וידאו}} {{אנש}} |
|
| |
|
| ==העתקים==
| | ;תמונות |
| [[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית העתק מדויק של 770 ב[[כפר חב"ד]]]][[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|העתק של 770 בניו ג'רסי (בבניה)]] | | * [https://chabad.info/category/seven-seventy/ תגית:770] באתר {{אינפו}} {{תמונה}} |
| לאחר בקשת הרבי, בשנת תשמ"ו, לבנות העתק מדויק של 770 בכפר חב"ד, החלה מגמה של בניית העתקים מדוייקים ודומים של 770, ברחבי העולם:
| | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62688 מסע ב-770 כפי שמעולם לא נראה עד כה] {{תמונה}} {{אינפו}} |
| ;בארץ ישראל
| | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&string=tag_%E4%E2%EC%F8%E9%E4%20%E4%F9%E1%E5%F2%E9%FA גלריה שבועית מ'770'] {{תמונה}} {{אינפו}} הישן. [https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://chabad.info/tag/%25D7%2594%25D7%2592%25D7%259C%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594-%25D7%2594%25D7%25A9%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%25AA/&ved=2ahUKEwjlwaz8k82BAxVEjIkEHe-PBqwQFnoECAcQAQ&usg=AOvVaw0-_ROBse0c1GwR2Gtaietg באתר החדש]. |
| *[[770 כפר חב"ד|כפר חב"ד]] - נבנה בשנת תשמ"ו (1986), על פי בקשת הרבי. | | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 מעמד הנחת אבן הפינה] {{תמונה}} {{אינפו}} |
| *[[רמת שלמה]], [[ירושלים]] - נבנה בשנת תשס"ג, על ידי הרב [[יוסף יצחק הבלין]]. | | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=60099 בניית החדר והמרפסת - תמונות היסטוריוות] {{תמונה}} {{אינפו}} |
| *[[זכרון יעקב]] - נבנה על ידי השליח הרב יוסף יצחק פריימן.
| | *לוי ישראל [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62852 הויטראז'ים של 770 שמעולם לא שמתם לב אליהם] כ"א תמוז התשע"א (23.07.2011) {{אינפו}} {{תמונה}} |
| *[[קרית אתא]] - נבנה על ידי הרב [[חיים שלמה דיסקין]]. | | * מנדי הכטמן, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מה_מסתתר_מאחורי_חלונות_770_תיעוד_מרהיב_77707.html מה מסתתר מאחורי חלונות 770? תיעוד מרהיב] - אתר COL, יום חמישי, כ"ג [[אלול]] [[תשע"ג]] {{תמונה}} |
| *[[מגדל העמק]] - נבנה על ידי מוסדות חב"ד במגדל העמק. | | *[http://maps.google.com/maps?hl=iw&q=770+Eastern+Pkwy+Brooklyn+NY+11213 מבט מהרחוב ומפת לוויין] ב- maps.google.com |
| *[[גדרה]] - בית פרטי. | | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68668 שדרת 'איסטרן פארקווי' בשנת תר"פ בערך]{{תמונה}} |
| | *[https://anash.org/a-story-in-every-room-a-tale-behind-each-detail/ גלריה של פרטים קטנים ב-770]. {{אנש}} |
|
| |
|
| ;בעולם | | ;העתקים |
| *לוס אנג'לס שבקליפורניה - נבנה בשנת תשמ"ב, על ידי השליח הרב [[שלמה קונין]]. | | *[https://drive.google.com/drive/folders/1afqRuXreIKVU-mpHm0pEKxyVzdqvDRI6?usp=sharing גוגל דרייו עם אוסף תמונות גדול של העתקים של 770 ברחבי העולם על ידי הת' משה ציטרין] |
| *מילנו שבאיטליה - נבנה על ידי הרב [[גרשון מענדל גרליק]]. | | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 בתי רבינו שבארץ הקודש ● פרוייקט מיוחד] - {{תמונה}} {{אינפו}} |
| *מלבורן שבאוסטרליה - נבנה על ידי הרב [[יוסף יצחק גוטניק]]. | | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=23799 אתר הוושינגטון פוסט בכתבה על העתקי 770] {{תמונה}} {{אינפו}} |
| *ניו ג'רסי - בית חב"ד, נבנה על ידי הרב יוסף צבי קרליבך. | | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62604 ב"ישרא-פוסט" מספר 770: סיפורו של 770 בברוקלין וכפר חב"ד] {{אינפו}} |
| *ס. פאולו שבברזיל. | | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61079 המיליארדר גומא אגייאר: אקים 770 מול הכותל!] {{אינפו}} |
| *דנייפרודרזינסק שבאוקראינה - נבנה על ידי השליח הרב סטמבלר.
| | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2319 הדמיית מרכז 770 מול הכותל] {{וידאו}} {{אינפו}} |
| *[[בואנוס איירס]] שבארגנטינה - נבנה על ידי השליח הרב פלוטקא. | |
| *סנטיאגו שבצ'ילה - נבנה על ידי השליח הרב פרמן.
| |
|
| |
|
| ==לקריאה נוספת==
| | ;שונות |
| *[[הרבי מליובאוויטש]], '''[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]''', [[קה"ת]] - [[תשנ"ב]]. | | *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/770%20בית%20משיח תגית: מרכז חב"ד העולמי 770]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} |
| *הרב [[זושא וולף]], '''[[בית חיינו 770 (ספר)|בית חיינו 770]]''', [[היכל מנחם]], [[תשס"ד]] (2004). | | *[http://www.chabad.info/?url=newsnew_he&string=tag_%FA%F9%F8%E9%20%E1%EC%E9%E5%E1%E0%E5%E5%E9%E8%F9%20%FA%F9%F2%22%E1 מדור 'תשרי בליובאוויטש' (תשע"ב)] - וידאו, תמונות, מאמרים ועוד. |
| | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל] - {{אינפו}} |
| | *[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2019/10/04-10-2019-16-46-14-צורת-הבית.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]] {{PDF}} {{קישור שבור}} |
| | *'''[http://old2.ih.chabad.info/?id=31493&#!g=1&url=article&id=44497 'א בית כללי פאר כלל ישראל']''' - קטעי שיחות, כתי"ק ומכתבי חסידים על מעלת 770 בית משיח. הוצאת ועד חיילי בית דוד 770 {{PDF}} |
| | *[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/10/16/AR2006101601299.html כתבה מהעיתון Washington Post] על דגמי הבניין (באנגלית). |
| | ;קונטרס בית רבינו |
| | *[http://torah4blind.org/hebrew/k770h.htm קונטרס בית רבינו שבבבל בגרסת טקסט], [http://torah4blind.org/hebrew/dm48a.pdf בגרסת הדפסה], [http://www.torah4blind.org/kbrs-eng.pdf בתרגום לאנגלית] וב[http://old2.ih.chabad.info/images/update/588.pdf עיבוד לילדים]. ראו גם בפסקה 'קישורים חיצוניים' [[קונטרס בית רבינו שבבבל#קישורים חיצוניים|בערך קונטרס בית רבינו שבבבל]]. |
| | *'''[https://col.org.il/news/133976 העובדות הנדירות שלא הכרתם על בניין 770 • מרתק]''' {{COL}} |
|
| |
|
| ==קישורים חיצוניים==
| | {{770}} |
| *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48595 העתקי הבנין בארץ הקודש]
| |
| *[http://www.chabad.info/index.php?url=newsnew_he&cat=13 גלרייה שבועית מ'770'] - חב"ד אינפו
| |
| *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=18869 הרבי מגיע ל-770 ביום מושלג] - וידיאו
| |
| *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52584 טקס השקת 'בול 770' מטעם דואר ישראל]
| |
| *[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=1030 קיצור 'קונטרס בית רבינו שבבבל' לילדים] - אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|חב"ד בישראל]]
| |
| *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=31275 וידאו, יומן ותמונות ממעמד הנחת אבן הפינה]
| |
| *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56688 תמונות ממעמד הנחת אבן הפינה]
| |
| *[http://chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf קובץ 'צורת הבית' על 770] - הוצאת [[ועד חיילי בית דוד 770]]
| |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | | [[קטגוריה:מושגי יסוד]] |
| | [[קטגוריה:אתרים בקראון הייטס]] |
| | [[קטגוריה:בתי כנסת בקראון הייטס]] |
| | [[קטגוריה:נסיעה לרבי]] |
| | [[קטגוריה:תומכי תמימים המרכזית 770]] |
| | [[en:770 Eastern Parkway]] |