ספירת הבינה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(תיקון קל) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (39 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים [[עשר הספירות]]. ספירת הבינה מופיעה בצידו השמאלי של המשולש העליון]] | |||
'''ספירת הבינה''' היא ה[[ספירה]] השניה מבין [[עשר הספירות]] | '''ספירת הבינה''' היא ה[[ספירה]] השניה מבין [[עשר הספירות]] שב[[תורת הקבלה]]. תפקידה של ספירה זו היא לקבל את האור האלוקי המופשט מ[[ספירת החכמה]], לעבד אותה, ליצור ולהגדיר את פרטיה במושגים הגיוניים ושכליים ולהעביר את הרעיון הסופי ל[[ספירת הדעת]]. | ||
מקבילתה של ספירת הבינה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] הבינה של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח החכמה שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות. | |||
עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפירמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת הבינה ממוקמת בצידו השמאלי של המשולש העליון, מקביל לאונה השמאלית של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת הבינה. | |||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
ספירת הבינה | [[קובץ:נהר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הבינה נמשלת לנהר רוחני]] | ||
ספירת הבינה הוא פיענוח האור האלוקי המופשט שהתקבל ב[[ספירת החכמה]] לכדי מבנה שכלי שלם של סברות ורעיונות. בעוד שבספירת החכמה לא התקבל האור האלוקי במושגי השכל, תפקידה של ספירת הבינה לעמעם את עוצמת האור כפי שהוא מופיע בספירת החכמה, כדי שתוכל לעסוק בו, לגלות את מרכיביו, להגדירם, לסדרם וליצור מערכת שכלית מושלמת, שתהיה מובנת ותוכל להיות מועברת לספירות הבאות. כדי שספירת הבינה תוכל לעשות זאת, אין היא ב[[ביטול]] מוחלט, כמו ספירת החכמה, אלא מתחילה להיווצר אצלה אפשרות של תחושת עצמאות. | |||
הספירות [[חכמה]] ו[[בינה]] פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו. הספירות [[חכמה]] ו[[בינה]] פועלות כמו מצלמה בחושך. הבזק המצלמה שולח אור עוצמתי לפני השטח ובדיוק באותו רגע על סרט הצילום לרשום על גביו את פרטי העצמים המשתקפים מן האור. רגע לאחר מכן מתפוגג ההבזק ולולי סרט הצילום לא היה נשאר זכר להבזק. לאידך, לולי ההבזק לא היה סרט הצילום מזהה את העצמים בחושך והיה מציג תמונה שחורה. | |||
ספירת הבינה בנפש קשורה לעבודת ה[[התבוננות]], שהיא ההרחבה והעמקה | ספירת הבינה בנפש קשורה לעבודת ה[[התבוננות]], שהיא ההרחבה והעמקה ב[[מחשבה]] בעניני אלוקות. כמו כן, ספירת הבינה קשורה בנפש במידת ה[[שמחה]], וכפי שנאמר "אם הבנים שמחה", שעל ידי [[התבוננות]] בענייני אלקות נוצרת השמחה בנפש האדם. | ||
==מקומה במערכת הספירות== | ==מקומה במערכת הספירות== | ||
===כתר ובינה=== | ===כתר ובינה=== | ||
===חכמה ובינה=== | ===חכמה ובינה=== | ||
הבינה היא חלק מה[[מוחין]], תפקידה לפתח ולהרחיב בפרטיות את השפע האלוקי הנמשך מן [[ספירת החכמה]]. ספירת החכמה קשורה בענין של ברק המבריק, בו השכל מובן בהבזק אחד, ואילו בספירת הבינה נעשית הרחבה | {{ערך מורחב|חכמה ובינה}} | ||
הבינה היא חלק מה[[מוחין]], תפקידה לפתח ולהרחיב בפרטיות את השפע האלוקי הנמשך מן [[ספירת החכמה]]. ספירת החכמה קשורה בענין של ברק המבריק, בו השכל מובן בהבזק אחד, ואילו בספירת הבינה נעשית הרחבה ו[[התבוננות]] בפרטי ההשכלה. | |||
יש מן ה[[צמצום]] וההגבלה בהמשכת האור לבינה, כי בעוד שבחכמה היה הדבר באופן שהעיקר הוא האור, והכלי בטל אל האור, הרי בבינה הכלי הוא העיקר והאור הוא הטפל. | יש מן ה[[צמצום]] וההגבלה בהמשכת האור לבינה, כי בעוד שבחכמה היה הדבר באופן שהעיקר הוא האור, והכלי בטל אל האור, הרי בבינה הכלי הוא העיקר והאור הוא הטפל. | ||
===בינה | |||
===בינה ומידות=== | |||
ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס ל[[מידות]], שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכוח המוחין, ובפרט מההתבוננות. | ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס ל[[מידות]], שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכוח המוחין, ובפרט מההתבוננות. | ||
===בינה | ב[[אגרת התשובה]] מתאר [[אדמו"ר הזקן]] את הבינה כמו [[אם]], שרובצת על האפרוחים. | ||
===בינה ומלכות=== | |||
{{ערך מורחב|בינה ומלכות}} | |||
בינה נקראת בשם [[לאה]], [[עלמא דאתכסיא]], ביחס ל[[ספירת המלכות]] הנקראת בשם [[רחל]], [[עלמא דאתגליא]]. | בינה נקראת בשם [[לאה]], [[עלמא דאתכסיא]], ביחס ל[[ספירת המלכות]] הנקראת בשם [[רחל]], [[עלמא דאתגליא]]. | ||
===מקיפים דבינה=== | |||
{{ערך מורחב|מקיפים דבינה}} | |||
==התחלקותה ובחינותיה== | ==התחלקותה ובחינותיה== | ||
===בינה ותבונה=== | ===בינה ותבונה=== | ||
פנימיות הבינה | כבכל עניין ודרגא גם בבינה ישנו פנימיות וחיצוניות: | ||
* '''פנימיות הבינה''' הוא עצם כח ההשגה (חב"ד שבבינה). | |||
* '''חיצוניות הבינה''' הם המידות שבה (חג"ת נהי"ם), ובה עצמה שתי שתי דרגות כלליות: הטיית השכל והתפעלות השכל: | |||
:'''הטיית השכל''' היא [[ישראל סבא]] (נה"י שבבינה) ו[[תבונה]] (מלכות שבבינה). | |||
:'''התפעלות השכל''' אינה 'דרגא' בספירות אלא היא הרגש והתפעלות מהעניין השכלי הבא אחרי שלמד אותו לאורכו לרוחבו ולעומקו והעניין 'נתפס' אצלו בטוב (והיא ה'מדות שבשכל' שהן השורש ל'שכל שבמידות'). | |||
(יש להעיר, שבכללות יותר [[ישראל סבא]] הוא כח ההשפעה (החיצוניות של) '''ה[[חכמה]]'''{{הערה|ולא של הבינה כפי שהתבאר לעיל.}} היורד ומתייחד עם [[תבונה]].) | |||
===חמשים שערי בינה=== | ===חמשים שערי בינה=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ישראל סבא ותבונה]]}} | |||
מוחין ומידות שונים במהותם, ועד שהם הופכים ממש. כדי שיוכל השכל להשפיע על המידות יש להוציאו ו'להורידו' ממהות שכל ולשנותו למהות מידות. "שערי בינה" הם ה'שער'והפתח הראשון של ירידת המוחין לכיוון המידות. | |||
על מנת שאור השכל יאיר בפועל במידות (שהמדות לא יהיו 'טבעיות', ועד שאור השכל לא רק 'ינהיג' את המידות אלא גם יאיר בהן עצם השכל{{הערה|והוא עניין [[מוחין דגדלות]] המוזכר פעמים רבות.}}) אי אפשר להסתפק בהתבוננות כללית, אלא יש להמשיכו באופן פרטי בכל אחת מהמידות כפי שהיא כלולה מכל האחרות (שזהו ז' פעמים ז' שהם מ"ט ימי ספירת העומר), ורק לאחר שלימות הארת השכל בכל המידות מתגלה בדרך ממילא אור השכל הכללי - שהוא שער החמישים{{הערה|ליקוטי תורה, במדבר, וספרתם לכם.}}. | |||
==שורש הגבורות והדינים ממנה== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[כסיל העליון]]}} | |||
ספירת הבינה עצמה נקראת "יובל" ו"[[עלמא דחירו]]", מכיון שכאשר מאירה הבינה לא שייכת [[יניקת החיצונים]]. רק כאשר נעלמת הבינה ומאירים בהתגלות רק ה[[מידות]], יכולים להסתעף ענינים שליליים ומידות לא טובות; ולכך רומז הפסוק "לא יחפוץ כסיל בתבונה (בינה), כי אם בהתגלות לבו (מידות)"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/24/90a.htm לקוטי תורה מסעי צ, א].}}. | |||
אמנם, שלילת האפשרות ליניקת החיצונים היא דוקא בבינה עצמה ([[ג' ראשונות]] של הבינה, פנימיות בינה), כאשר עדיין מורגש הקשר בין הבינה לנקודת החכמה והביטול; מה שאין כן כאשר מהבינה נמשך למידות ([[ז' תחתונות]] של הבינה, חיצוניות בינה{{הערה|הנקראת "תבונה", וראה לעיל בפסקה "בינה ותבונה".}}, אז נוצרת האפשרות ליניקת החיצונים מהבינה. על כך אומר הזוהר{{הערה|זהר ויקרא י, סע"ב. יא, רע"א.}} ש"בינה מינה דינין מתערין" [בינה ממנה דינים ממתעוררים] בסופה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/2/11/85c.htm תורת חיים וארא פה, ג] [בהוצאה החדשה]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15889&st=&pgnum=17&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ב ע' שעז] (וש"נ). [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31658&st=&pgnum=45&hilite= ספר המאמרים תרמ"ד ע' קצא].}}. | |||
שני חלקים אלו בבינה נקראים "[[יין]] המשמח" ו"יין המשכר": הבינה עצמה, השוללת את האפשרות ליניקת החיצונים, נקראת יין המשמח; ואילו המשכת הבינה למידות, הנותנת מקום ליניקת החיצונים, נקראת יין המשכר, כמו שיכור שהשמחה שלו גורמת ישות ועלולה להביא תוצאות לא רצויות{{הערה|תורת חיים וארא וסה"מ תרמ"ד שם.}}. | |||
הסיבה לכך שדוקא מהבינה מתחילים הדינים להתעורר, ולא מ[[חכמה]], היא - כי חכמה שייכת לקו ה[[חסד|חסדים]] ובינה שייכת לקו ה[[גבורה|גבורות]] (כלשון הפסוק{{הערה|משלי ח, יד.}}: "אני בינה לי גבורה"). ההסבר לכך: | |||
*מכיון שהחכמה היא עומק השכל, לכן כאשר מאיר עומק השכל מאירים החסדים בגלוי (כמו אדם ששכלו רחב ויוכל לקבל גם ההיפך); מה שאין כן כאשר השכל מצטמצם בבינה להשגה פרטית בהתאם לכלי השגתו, מתחילות הגבורות והדינים (כמו אדם שדעתו קצרה ולא יוכל לסבול ההיפך){{הערה|תורת חיים וארא שם.}}. | |||
*חכמה היא בחינת [[אין]], תכלית הביטול, ומצד מעלתה ורוממותה אינה מתחשבת כלל בחיצונים; מה שאין כן בבינה, כאשר ההשכלה יורדת ונעשית בבחינת [[יש]], ישנה נתינת מקום לחיצונים - להתרגז על מי שאינו מבין את ההשכלה, ולא לסבול ההיפך{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58823&st=&pgnum=143&hilite= ספר הלקוטים דא"ח צמח צדק ערך בינה, ע' קלז].}}. | |||
*חכמה ענינה [[ראיה]] באלוקות, שהיא בבחינת קירוב לאלוקות שלמעלה מהטעם והגבול, ולכן פועלת [[יראה]] ו[[ביטול]] מוחלט של הרצונות, שלא נותן מקום ליניקת החיצונים; מה שאין כן בינה שענינה [[שמיעה]], שהיא בבחינת ריחוק, ולכן פועלת התלהבות כרשפי אש באופן של מציאות, והתגלות המידות לפי הטעם והגבול, ולכן ממנה עלולה להשתלשל מאוחר יותר יניקה לחיצונים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/3/2/103b.htm תורת חיים בא קג, ב] [בהוצאה החדשה]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15893&st=&pgnum=12 ספר המאמרים תרנ"א ס"ע ו]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31641&st=&pgnum=68&hilite= תרנ"ד ס"ע נז] ואילך.}}. | |||
==כינוייה== | ==כינוייה== | ||
| שורה 36: | שורה 68: | ||
*'''אם''' - על שם שמפתחת ומרחבת את נקודת ה[[חכמה]], כמו שהאם מפתחת ומרחבת במשך תשעת חודשי העיבור את נקודת מוח האב הנמצאת בוולד. | *'''אם''' - על שם שמפתחת ומרחבת את נקודת ה[[חכמה]], כמו שהאם מפתחת ומרחבת במשך תשעת חודשי העיבור את נקודת מוח האב הנמצאת בוולד. | ||
*'''יובל''' - שנת היובל היא שנת החמישים שנה ובספירת הבינה יש חמישים שערי בינה. | *'''יובל''' - שנת היובל היא שנת החמישים שנה ובספירת הבינה יש חמישים שערי בינה. | ||
*'''אלקים חיים''' - בניגוד לספירת הגבורה הנקראת אלקים סתם כי ספירת הבינה מתייחדת תדיר עם ספירת החכמה הנקראת חיים. | *'''אלקים חיים''' - בניגוד לספירת ה[[ספירת הגבורה|גבורה]] הנקראת אלקים סתם כי ספירת הבינה מתייחדת תדיר עם ספירת החכמה הנקראת חיים. | ||
*'''ירושלים של מעלה''' - בניגוד לספירת המלכות הנקראת ירושלים של מטה. | *'''ירושלים של מעלה''' - בניגוד לספירת המלכות הנקראת [[ירושלים]] של מטה. | ||
*'''ליבא''' - כיון שענינה הוא קבלת השכלה באופן פנימי, שאחר כך מגיע לידי ביטוי במידות הלב. ספירת הבינה נקראת בשם "ליבא" לעומת ספירת ה[[חכמה]] הקרויה בשם "[[מוחא]]", שענין ספירת החכמה היא המוחין לעצמם, לפני שמתפרטים ובאים לידי ביטוי במידות. | *'''ליבא''' - כיון שענינה הוא קבלת השכלה באופן פנימי, שאחר כך מגיע לידי ביטוי במידות הלב. ספירת הבינה נקראת בשם "ליבא" לעומת ספירת ה[[חכמה]] הקרויה בשם "[[מוחא]]", שענין ספירת החכמה היא המוחין לעצמם, לפני שמתפרטים ובאים לידי ביטוי במידות. | ||
| שורה 44: | שורה 76: | ||
==ענינה באדם== | ==ענינה באדם== | ||
באדם, נאמר שבינה יתירה ניתנה באישה, מפני שכמקבל הרי כוחה בהרחבת ופיתוח | באדם, נאמר שבינה יתירה ניתנה באישה, מפני שכמקבל הרי כוחה בהרחבת ופיתוח ה[[נקודה]] שבאה מן ספירת החכמה. | ||
{{ספירות}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ספירת הבינה|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:59, 10 בינואר 2024
ספירת הבינה היא הספירה השניה מבין עשר הספירות שבתורת הקבלה. תפקידה של ספירה זו היא לקבל את האור האלוקי המופשט מספירת החכמה, לעבד אותה, ליצור ולהגדיר את פרטיה במושגים הגיוניים ושכליים ולהעביר את הרעיון הסופי לספירת הדעת.
מקבילתה של ספירת הבינה בנפש האדם היא כוח הבינה של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח החכמה שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות.
עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפירמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת הבינה ממוקמת בצידו השמאלי של המשולש העליון, מקביל לאונה השמאלית של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת הבינה.
ענינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספירת הבינה הוא פיענוח האור האלוקי המופשט שהתקבל בספירת החכמה לכדי מבנה שכלי שלם של סברות ורעיונות. בעוד שבספירת החכמה לא התקבל האור האלוקי במושגי השכל, תפקידה של ספירת הבינה לעמעם את עוצמת האור כפי שהוא מופיע בספירת החכמה, כדי שתוכל לעסוק בו, לגלות את מרכיביו, להגדירם, לסדרם וליצור מערכת שכלית מושלמת, שתהיה מובנת ותוכל להיות מועברת לספירות הבאות. כדי שספירת הבינה תוכל לעשות זאת, אין היא בביטול מוחלט, כמו ספירת החכמה, אלא מתחילה להיווצר אצלה אפשרות של תחושת עצמאות.
הספירות חכמה ובינה פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו. הספירות חכמה ובינה פועלות כמו מצלמה בחושך. הבזק המצלמה שולח אור עוצמתי לפני השטח ובדיוק באותו רגע על סרט הצילום לרשום על גביו את פרטי העצמים המשתקפים מן האור. רגע לאחר מכן מתפוגג ההבזק ולולי סרט הצילום לא היה נשאר זכר להבזק. לאידך, לולי ההבזק לא היה סרט הצילום מזהה את העצמים בחושך והיה מציג תמונה שחורה.
ספירת הבינה בנפש קשורה לעבודת ההתבוננות, שהיא ההרחבה והעמקה במחשבה בעניני אלוקות. כמו כן, ספירת הבינה קשורה בנפש במידת השמחה, וכפי שנאמר "אם הבנים שמחה", שעל ידי התבוננות בענייני אלקות נוצרת השמחה בנפש האדם.
מקומה במערכת הספירות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתר ובינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חכמה ובינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – חכמה ובינה |
הבינה היא חלק מהמוחין, תפקידה לפתח ולהרחיב בפרטיות את השפע האלוקי הנמשך מן ספירת החכמה. ספירת החכמה קשורה בענין של ברק המבריק, בו השכל מובן בהבזק אחד, ואילו בספירת הבינה נעשית הרחבה והתבוננות בפרטי ההשכלה.
יש מן הצמצום וההגבלה בהמשכת האור לבינה, כי בעוד שבחכמה היה הדבר באופן שהעיקר הוא האור, והכלי בטל אל האור, הרי בבינה הכלי הוא העיקר והאור הוא הטפל.
בינה ומידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס למידות, שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכוח המוחין, ובפרט מההתבוננות.
באגרת התשובה מתאר אדמו"ר הזקן את הבינה כמו אם, שרובצת על האפרוחים.
בינה ומלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – בינה ומלכות |
בינה נקראת בשם לאה, עלמא דאתכסיא, ביחס לספירת המלכות הנקראת בשם רחל, עלמא דאתגליא.
מקיפים דבינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מקיפים דבינה |
התחלקותה ובחינותיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בינה ותבונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כבכל עניין ודרגא גם בבינה ישנו פנימיות וחיצוניות:
- פנימיות הבינה הוא עצם כח ההשגה (חב"ד שבבינה).
- חיצוניות הבינה הם המידות שבה (חג"ת נהי"ם), ובה עצמה שתי שתי דרגות כלליות: הטיית השכל והתפעלות השכל:
- הטיית השכל היא ישראל סבא (נה"י שבבינה) ותבונה (מלכות שבבינה).
- התפעלות השכל אינה 'דרגא' בספירות אלא היא הרגש והתפעלות מהעניין השכלי הבא אחרי שלמד אותו לאורכו לרוחבו ולעומקו והעניין 'נתפס' אצלו בטוב (והיא ה'מדות שבשכל' שהן השורש ל'שכל שבמידות').
(יש להעיר, שבכללות יותר ישראל סבא הוא כח ההשפעה (החיצוניות של) החכמה[1] היורד ומתייחד עם תבונה.)
חמשים שערי בינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ישראל סבא ותבונה |
מוחין ומידות שונים במהותם, ועד שהם הופכים ממש. כדי שיוכל השכל להשפיע על המידות יש להוציאו ו'להורידו' ממהות שכל ולשנותו למהות מידות. "שערי בינה" הם ה'שער'והפתח הראשון של ירידת המוחין לכיוון המידות.
על מנת שאור השכל יאיר בפועל במידות (שהמדות לא יהיו 'טבעיות', ועד שאור השכל לא רק 'ינהיג' את המידות אלא גם יאיר בהן עצם השכל[2]) אי אפשר להסתפק בהתבוננות כללית, אלא יש להמשיכו באופן פרטי בכל אחת מהמידות כפי שהיא כלולה מכל האחרות (שזהו ז' פעמים ז' שהם מ"ט ימי ספירת העומר), ורק לאחר שלימות הארת השכל בכל המידות מתגלה בדרך ממילא אור השכל הכללי - שהוא שער החמישים[3].
שורש הגבורות והדינים ממנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – כסיל העליון |
ספירת הבינה עצמה נקראת "יובל" ו"עלמא דחירו", מכיון שכאשר מאירה הבינה לא שייכת יניקת החיצונים. רק כאשר נעלמת הבינה ומאירים בהתגלות רק המידות, יכולים להסתעף ענינים שליליים ומידות לא טובות; ולכך רומז הפסוק "לא יחפוץ כסיל בתבונה (בינה), כי אם בהתגלות לבו (מידות)"[4].
אמנם, שלילת האפשרות ליניקת החיצונים היא דוקא בבינה עצמה (ג' ראשונות של הבינה, פנימיות בינה), כאשר עדיין מורגש הקשר בין הבינה לנקודת החכמה והביטול; מה שאין כן כאשר מהבינה נמשך למידות (ז' תחתונות של הבינה, חיצוניות בינה[5], אז נוצרת האפשרות ליניקת החיצונים מהבינה. על כך אומר הזוהר[6] ש"בינה מינה דינין מתערין" [בינה ממנה דינים ממתעוררים] בסופה[7].
שני חלקים אלו בבינה נקראים "יין המשמח" ו"יין המשכר": הבינה עצמה, השוללת את האפשרות ליניקת החיצונים, נקראת יין המשמח; ואילו המשכת הבינה למידות, הנותנת מקום ליניקת החיצונים, נקראת יין המשכר, כמו שיכור שהשמחה שלו גורמת ישות ועלולה להביא תוצאות לא רצויות[8].
הסיבה לכך שדוקא מהבינה מתחילים הדינים להתעורר, ולא מחכמה, היא - כי חכמה שייכת לקו החסדים ובינה שייכת לקו הגבורות (כלשון הפסוק[9]: "אני בינה לי גבורה"). ההסבר לכך:
- מכיון שהחכמה היא עומק השכל, לכן כאשר מאיר עומק השכל מאירים החסדים בגלוי (כמו אדם ששכלו רחב ויוכל לקבל גם ההיפך); מה שאין כן כאשר השכל מצטמצם בבינה להשגה פרטית בהתאם לכלי השגתו, מתחילות הגבורות והדינים (כמו אדם שדעתו קצרה ולא יוכל לסבול ההיפך)[10].
- חכמה היא בחינת אין, תכלית הביטול, ומצד מעלתה ורוממותה אינה מתחשבת כלל בחיצונים; מה שאין כן בבינה, כאשר ההשכלה יורדת ונעשית בבחינת יש, ישנה נתינת מקום לחיצונים - להתרגז על מי שאינו מבין את ההשכלה, ולא לסבול ההיפך[11].
- חכמה ענינה ראיה באלוקות, שהיא בבחינת קירוב לאלוקות שלמעלה מהטעם והגבול, ולכן פועלת יראה וביטול מוחלט של הרצונות, שלא נותן מקום ליניקת החיצונים; מה שאין כן בינה שענינה שמיעה, שהיא בבחינת ריחוק, ולכן פועלת התלהבות כרשפי אש באופן של מציאות, והתגלות המידות לפי הטעם והגבול, ולכן ממנה עלולה להשתלשל מאוחר יותר יניקה לחיצונים[12].
כינוייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נהר - על שם שהיא נמשכת מן המעין "ונהר יוצא מעדן להשקות הגן" - ספירת החכמה.
- אם - על שם שמפתחת ומרחבת את נקודת החכמה, כמו שהאם מפתחת ומרחבת במשך תשעת חודשי העיבור את נקודת מוח האב הנמצאת בוולד.
- יובל - שנת היובל היא שנת החמישים שנה ובספירת הבינה יש חמישים שערי בינה.
- אלקים חיים - בניגוד לספירת הגבורה הנקראת אלקים סתם כי ספירת הבינה מתייחדת תדיר עם ספירת החכמה הנקראת חיים.
- ירושלים של מעלה - בניגוד לספירת המלכות הנקראת ירושלים של מטה.
- ליבא - כיון שענינה הוא קבלת השכלה באופן פנימי, שאחר כך מגיע לידי ביטוי במידות הלב. ספירת הבינה נקראת בשם "ליבא" לעומת ספירת החכמה הקרויה בשם "מוחא", שענין ספירת החכמה היא המוחין לעצמם, לפני שמתפרטים ובאים לידי ביטוי במידות.
ענינה בעולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעולמות, עולם הבריאה משמש בתפקיד ספירת הבינה.
ענינה באדם[עריכה | עריכת קוד מקור]
באדם, נאמר שבינה יתירה ניתנה באישה, מפני שכמקבל הרי כוחה בהרחבת ופיתוח הנקודה שבאה מן ספירת החכמה.
| ספירות | ||
|---|---|---|
| סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
| עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
| חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
| ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות | |
הערות שוליים
- ↑ ולא של הבינה כפי שהתבאר לעיל.
- ↑ והוא עניין מוחין דגדלות המוזכר פעמים רבות.
- ↑ ליקוטי תורה, במדבר, וספרתם לכם.
- ↑ לקוטי תורה מסעי צ, א.
- ↑ הנקראת "תבונה", וראה לעיל בפסקה "בינה ותבונה".
- ↑ זהר ויקרא י, סע"ב. יא, רע"א.
- ↑ תורת חיים וארא פה, ג [בהוצאה החדשה]. מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ב ע' שעז (וש"נ). ספר המאמרים תרמ"ד ע' קצא.
- ↑ תורת חיים וארא וסה"מ תרמ"ד שם.
- ↑ משלי ח, יד.
- ↑ תורת חיים וארא שם.
- ↑ ספר הלקוטים דא"ח צמח צדק ערך בינה, ע' קלז.
- ↑ תורת חיים בא קג, ב [בהוצאה החדשה]. ספר המאמרים תרנ"א ס"ע ו. תרנ"ד ס"ע נז ואילך.