דירה בתחתונים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־06:20, 18 בנובמבר 2024

דירה בתחתונים, הוא רצון הבורא, שהנבראים יעשו מהעולם הזה, התחתון לעומת העולמות העליונים, משכן שיתאים לשמש כבית לה'. רעיון זה מוזכר לראשונה במדרש תנחומא^[1], האדמו"ר הזקן מצטטו בספר התניא^[2], והוא הסיבה העיקרית שבגינה ברא ה' את העולם^[3], וזהו בעצם תכלית בריאת העולם, ותכלית ירידת הנשמה למטה.

משמעות הדירה בתחתונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

דירה - משמעותה מקום שבו האדם שדר בדירה מגלה את הפנימיות והעצמיות שלו. כמובן בפשטות - שבהיות האדם בביתו הוא הרבה יותר אמיתי מכפי כשהוא יוצא החוצה. האדם מתנהג בצורה חופשית, ללא 'מסכים' אותם עוטה האדם על עצמו מחוץ לביתו.

אם כן - משמעות הדירה היא - שבה הקב"ה מתגלה בכל עצמיותו ומהותו - כל כולו, ללא כל הסתר.

הקב"ה רצה - שיעשו לו דירה פה, בעולם הזה, התחתון מבחינה רוחנית^[4], שבו לא מורגשת במוחש מציאותו של הבורא, ועד שניתן לחשוב שהוא לא קיים (ח"ו), כיוון, שהמציאות האלוקית שנמצאת בעולם נסתרת, עד שהעולם נראה כמתנהל לבד ללא יד מכוונת. ודווקא פה - על ידי עבודת האדם (כדלקמן) - מגלים את הבורא.

העבודה ליצירת הדירה בתחתונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפקידו של היהודי לגלות בעולם את האמת שאלוקים נמצא ומנהל את העולם. פעולה זו נעשית על ידי היהודי המביא את אור ה' לעולם החומרי שיאיר את חשכתו^[5], באמצעות ניצול באפשרויות הקיימות בעולם - באופן המותר בשימוש^[6] - לצורך קיום התורה והמצוות.

למשל, מעור הבהמה ניתן ליצור נעל או תיק, אך במצב זה העור נשאר מנותק מרוחניות. אולם כאשר היהודי יוצר מהעור הזה תפילין הוא מכניס אור רוחני בעור ועושה אותו קדוש כשהעור עובר מין גאולה פרטית, שמגלה בו את המשמעות הרוחנית להימצאותו בעולם ובכך העור נעשה כעין דירה לה'^[7].

כך כל מצווה היא נקודת אור רוחנית, שבסך הכל הנקודות אור הללו מצטרפות לאור אחד גדול שמאיר את כל העולם ומקדשו ומכשירו להיעשות 'בית' המתאים וראוי לה'.

כן, הדירה נעשית (לא רק עם מצוות אלא גם) על ידי שיהודי מגלה בחיי היום יום שלו שהם קשורים לאלוקות, כאמור "בכל דרכיך דעהו"^[8]. אלא שכיום אין רואים את התוצאה של פעולות אלו, רק בביאת המשיח - כשתושלם המטרה יתגלה האור הרוחני בעולם^[9].

הרחבה בעניין העבודה ליצירת דירה בתחתונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאמור, הדירה של הבורא חייבת להיות דווקא בתחתונים, ומזה מובן שגם העבודה הנדרשת מיהודי היא עבודה שקשורה בתחתונים. לא עבודה רוחנית ששייכת גם בעולמות גבוהים, אלא עבודה פשוטה. מהי? כתוב בזוהר שעל ידי "אתכפיא" ו"אתהפכא" מגלים את הבורא בכל העולמות. אתכפיא משמעה - למרות הרצון הבהמי והאגוצנטרי של הנפש הבהמית, היהודי כופה את עצמו ומקיים את רצון הבורא.

אתהפכא משמעה עבודה יותר גבוהה. יהודי לא צריך לכפות את עצמו, אלא הוא מרצונו הטוב חפץ בקיום רצון הבורא. הוא הפך לגמרי את נפש הבהמית שלו, כך שתחפוץ בטוב.

שני סוגי עבודה אלו מתאימים דווקא בתחתונים, במצב שיש יצר הרע.

(לאמיתו של דבר הדגש בעשיית דירה בתחתונים היא על אתכפיא, שממש מדגישה את פעולת ה'מטה'^[10]).

יצירת 'דירה מוארת'[עריכה | עריכת קוד מקור]

עד כאן הוסבר שהדגש ביצירת 'דירה בתחתונים', הוא על התחתונים. עבודת היהודי צריכה להיות בדברים פשוטים, השייכים לעולם הנמוך שלנו. אמנם - ישנה עוד הדגשה בדירה בתחתונים, (כאמור לעיל שבדירה מי שמתגורר שם מתגלה בכל עצמותו) והיא לפעול שהבורא יתגלה בעולם. שהעולם יחוש בגילוי הבורא. ליצור דירה 'מוארת'.

בשביל זה היהודי צריך לעבוד על עצמו, לזכך את עצמו. להוסיף בגילוי הקשר שלו עם הבורא. וכן להפיץ אור בכל העולם שמסביבו, עד שהעולם יהיה מוכן לגאולה - שבה נזכה לייעוד 'ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר^[11]', זאת אומרת שכל העולם הגשמי יהיה מואר באור אלוקי לחלוטין. וככתוב 'ומלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים^[12]' - כלומר שהעולם יהיה 'מוצף' באלוקות, כמו אוקיינוס שמלא במים.

דווקא בתחתונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכיוון שבריאתם של עולמות העליונים לא נוגעת למהותו ועצמותו של הבורא - (בריאתם היא רק מ'הגילויים', האורות האלוקיים שלו ולא מעצמותו), לכן אי אפשר לומר שהמטרה שלמענה כל העולמות נבראו היא איפשהו בעולמות האלה. המושג 'דירה' נעלה מכדי להתייחס לעולמות חיצוניים.

דווקא בריאת העולם שלנו, שמרגיש את מציאותו ולא בטל לאלוקות, היא מהכח העצמי והפנימי של הבורא (עי' ערך יש מאין. נעוץ תחילתן בסופן). ולכן מוכרח לומר שדווקא בעולם הזה גלומה מטרת בריאת העולמות ובו נעשית דירה לעצמותו.

דווקא תאווה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישנם כמה הסברים לסיבת הבריאה, אחד מהם; הוא שה' רוצה להראות את היכולת שלו ואת כוחותיו, שלכן ברא נבראים ש (כביכול)נפרדים ממנו, שהם יכירו בגדולתו.

אולם, כל הסברים אלו הם חיצוניים. הסיבה האמיתית שבשבילה נברא העולם היא: כי כך הוא נתאווה. בלי שום הסבר. אין כל הסבר מתקבל על הדעת בצורך של הבורא לברוא עולם החשוך מבחינה רוחנית, רק אם היא תאוה שמשמעותה רצון כמוס שלא ניתן להבינו. כיון, שכל הסבר אחר מחייב שיש לו איזה חיסרון שהעולם משלים אותו. ומכיוון שהבורא מושלם בעצם, אינו זקוק לשום דבר.

תאוותו של הבורא שהאור האלוקי יפרוץ ויתגלה מתוך החושך הרוחני דווקא, היא כמו ההנאה שיש לאדם מדבר לא צפוי ולא הגיוני.

דירה בתחתונים בדור השביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

במאמרו הראשון: "באתי לגני" - מבאר הרבי כי תפקיד דורנו - דור השביעי, הוא לגמור את עשיית הדירה בתחתונים ולהביא את המשיח.

על מרכזיות העניין ניתן ללמוד מהעובדה שהרבי קבע שני ציטוטים מהתניא על דירה בתחתונים - כחלק משנים עשר הפסוקים אותם אומרים ילדי ישראל בכל הזדמנות.

דירה נאה בתחתונים - שליחות הנשים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוסף על השליחות של כל יהודי לעשות דירה לבורא בתחתונים, יש לנשי ובנות ישראל שליחות מיוחדת לעשות "דירה נאה" עם "כלים נאים". בדירה רגילה, עיקר נוי ויופי הדירה - בגשמיות וברוחניות - תלוי באשה, כידוע שהעניין של נאה (והכח לעשות נאה) קיים במיוחד באשה. הדבר משתלשל מרוחניות, שבעבודה לעשות לבורא דירה בתחתונים, חלק עיקרי מהעבודה - עשיית דירה שתהיה "דירה נאה" עם "כלים נאים" תלוי בנשי ובנות ישראל^[13].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

תכלית הבריאה

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן, פרק ל"ו בליקוטי אמרים - ספר התניא
אדמו"ר הרש"ב, מאמר יום טוב של ראש השנה - המשך תרס"ו.
אדמו"ר הריי"צ, באתי לגני תש"י
הרבי, לקוטי שיחות חלק ו' - שיחה ב' לפרשת שמות
הרבי, באתי לגני תשי"א
הרבי, באתי לגני תשל"א

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניסיון בארמון - "בן המלך ודירה בתחתונים" - בהפקת קעמפ אורו של משיח
דירה בתחתונים בתורת נשיא דורנו קובץ בהוצאת את"ה המרכזי - 770

הערות שוליים

↑ פרשת נשא סימן ט"ז
↑ פרק ל"ו
↑ ראה באריכות מאמר יום טוב של ראש השנה תרס"ו
↑ תניא שם.
↑ שם פרק ל"ז.
↑ תניא שם.
↑ תניא שם.
↑ משלי ג', ו'
↑ תניא שם.
↑ ראה באתי לגני תש"י. תשל"א
↑ ישעי' מ, ה.
↑ ישעי' יא, ט.
↑ שיחת שבת פרשת יתרו כ' שבט, וליל ויום ב' פרשת משפטים, כ"ב שבט - torah4blind.org

[1] פרשת נשא סימן ט"ז

[2] פרק ל"ו

[3] ראה באריכות מאמר יום טוב של ראש השנה תרס"ו

[4] תניא שם.

[5] שם פרק ל"ז.

[6] תניא שם.

[7] תניא שם.

[8] משלי ג', ו'

[9] תניא שם.

[10] ראה באתי לגני תש"י. תשל"א

[11] ישעי' מ, ה.

[12] ישעי' יא, ט.

[13] שיחת שבת פרשת יתרו כ' שבט, וליל ויום ב' פרשת משפטים, כ"ב שבט - torah4blind.org

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''דירה בתחתונים''' הוא מושג שנטבע ע"י [[אדמו"ר הזקן]] בספר ה[[תניא]], כביטוי לרצונו של הקב"ה ל'דירה בתחתונים' - רצון שלשמו נברא העולם.
+'''דירה בתחתונים''', הוא רצון ה[[הקדוש ברוך הוא|בורא]], שה[[נבראים]] יעשו מה[[עולם]] הזה, התחתון לעומת העולמות העליונים, [[משכן]] שיתאים לשמש כבית לה'.
+רעיון זה מוזכר לראשונה במדרש תנחומא{{הערה|1=פרשת נשא סימן ט"ז}}, ה[[אדמו"ר הזקן]] מצטטו בספר התניא{{הערה|פרק ל"ו}}, והוא הסיבה העיקרית שבגינה ברא ה' את העולם{{הערה|ראה באריכות מאמר יום טוב של ראש השנה תרס"ו}}, '''וזהו בעצם תכלית בריאת העולם, ותכלית ירידת הנשמה למטה'''.
-בעולם הזה התחתון שנקרא [[עולם העשיה]] לא מורגש הקב"ה בפועל לכאורה, ונראה העולם כאילו הוא מתנהל מעצמו ללא סיבה ומסובב.
+==משמעות הדירה בתחתונים==
+דירה - משמעותה מקום שבו האדם שדר בדירה מגלה את הפנימיות והעצמיות שלו. כמובן בפשטות - שבהיות האדם בביתו הוא הרבה יותר אמיתי מכפי כשהוא יוצא החוצה. האדם מתנהג בצורה חופשית, ללא 'מסכים' אותם עוטה האדם על עצמו מחוץ לביתו.
-לכן נראה כאילו הקב"ה 'אורח' בעולם הזה, ואינו שורר בו כבביתו.
+אם כן - משמעות הדירה היא - שבה הקב"ה '''מתגלה''' בכל '''עצמיותו''' ומהותו - כל כולו, ללא כל הסתר.
-ע"י המצוות שנתן הקב"ה לעם-ישראל הם מורידים ומשפיעים בתוך גדרי העולם הזה אלקות, עד ביאת משיח - אז יורגש במוחש אלקות בעולם, ויבוא לידי ביטוי מושלם לעיני כל בשר גשמי שעולם הזה גם-כן הוא דירה ומכון שבתו של הקב"ה.
+הקב"ה רצה - שיעשו לו דירה פה, ב[[עולם הזה]], התחתון מבחינה רוחנית{{הערה|1=[[תניא]] שם.}}, שבו לא מורגשת במוחש מציאותו של הבורא, ועד שניתן לחשוב שהוא לא קיים (ח"ו), כיוון, שהמציאות ה[[אלוקות|אלוקית]] שנמצאת ב[[עולם]] נסתרת, עד שהעולם נראה כמתנהל לבד ללא יד מכוונת. ודווקא פה - על ידי עבודת האדם (כדלקמן) - מגלים את הבורא.
-ומדוע רצה הקב"ה דירה כאן בתחתונים?
+==העבודה ליצירת הדירה בתחתונים==
-לכך אין סיבה - "נתאווה" - "נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים".
+תפקידו של ה[[יהודי]] לגלות בעולם את האמת ש[[אלוקים]] נמצא ומנהל את העולם. פעולה זו נעשית על ידי היהודי המביא את אור ה' לעולם החומרי שיאיר את חשכתו{{הערה|1=שם פרק ל"ז.}}, באמצעות ניצול באפשרויות הקיימות בעולם - באופן המותר בשימוש{{הערה|1=[[תניא]] שם.}} - לצורך קיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]].
+למשל, מעור ה[[בהמה]] ניתן ליצור נעל או תיק, אך במצב זה העור נשאר מנותק מ[[רוחניות]]. אולם כאשר היהודי יוצר מהעור הזה [[תפילין]] הוא מכניס אור רוחני בעור ועושה אותו קדוש כשהעור עובר מין [[גאולה]] פרטית, שמגלה בו את המשמעות הרוחנית להימצאותו ב[[עולם]] ובכך העור נעשה כעין דירה לה'{{הערה|1=[[תניא]] שם.}}.
-השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד
+כך כל מצווה היא נקודת אור רוחנית, שבסך הכל הנקודות אור הללו מצטרפות לאור אחד גדול שמאיר את כל העולם ומקדשו ומכשירו להיעשות 'בית' המתאים וראוי לה'.
-יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים
+כן, הדירה נעשית (לא רק עם מצוות אלא גם) על ידי שיהודי מגלה בחיי היום יום שלו שהם קשורים לאלוקות, כאמור "[[בכל דרכיך דעהו]]"{{הערה|משלי ג', ו'}}. אלא שכיום אין רואים את התוצאה של פעולות אלו, רק ב[[ביאת המשיח]] - כשתושלם המטרה יתגלה האור ה[[רוחני]] בעולם{{הערה|1=[[תניא]] שם.}}.
-שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+== הרחבה בעניין העבודה ליצירת דירה בתחתונים ==
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+כאמור, הדירה של הבורא חייבת להיות דווקא בתחתונים, ומזה מובן שגם העבודה הנדרשת מיהודי היא עבודה שקשורה בתחתונים. לא עבודה רוחנית ששייכת גם בעולמות גבוהים, אלא עבודה פשוטה. מהי? כתוב בזוהר שעל ידי "[[אתכפיא]]" ו"[[אתהפכא]]" מגלים את הבורא בכל העולמות. אתכפיא משמעה - למרות הרצון הבהמי והאגוצנטרי של ה[[נפש הבהמית]], היהודי כופה את עצמו ומקיים את רצון הבורא.
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+אתהפכא משמעה עבודה יותר גבוהה. יהודי לא צריך לכפות את עצמו, אלא הוא מרצונו הטוב חפץ בקיום רצון הבורא. הוא הפך לגמרי את נפש הבהמית שלו, כך שתחפוץ בטוב.
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
+שני סוגי עבודה אלו מתאימים '''דווקא''' בתחתונים, במצב שיש יצר הרע.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
+(לאמיתו של דבר הדגש בעשיית דירה בתחתונים היא על אתכפיא, שממש מדגישה את פעולת ה'מטה'{{הערה|ראה באתי לגני תש"י. תשל"א}}).
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
+==יצירת 'דירה מוארת'==
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
+עד כאן הוסבר שהדגש ביצירת 'דירה בתחתונים', הוא על התחתונים. עבודת היהודי צריכה להיות בדברים פשוטים, השייכים לעולם הנמוך שלנו. אמנם - ישנה עוד הדגשה בדירה בתחתונים, (כאמור לעיל שבדירה מי שמתגורר שם מתגלה בכל עצמותו) והיא לפעול שהבורא '''יתגלה''' בעולם. שהעולם '''יחוש''' בגילוי הבורא. ליצור דירה 'מוארת'.
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+בשביל זה היהודי צריך לעבוד על עצמו, לזכך את עצמו. להוסיף בגילוי הקשר שלו עם הבורא. וכן להפיץ אור בכל העולם שמסביבו, עד שהעולם יהיה מוכן לגאולה - שבה נזכה לייעוד 'ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר{{הערה|ישעי' מ, ה.}}', זאת אומרת שכל העולם הגשמי יהיה מואר באור אלוקי לחלוטין. וככתוב 'ומלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים{{הערה|ישעי' יא, ט.}}' - כלומר שהעולם יהיה 'מוצף' באלוקות, כמו אוקיינוס שמלא במים.
-== דירה בתחתונים בדור השביעי ==
-במאמרו הראשון: "[[באתי לגני]]" - מבאר [[הרבי]] כי תפקיד דורנו - [[דור השביעי]], הוא לעשות דירה בתחתונים ועל ידי כך להביא את ה[[משיח]].
+== דווקא בתחתונים ==
+מכיוון שבריאתם של עולמות העליונים לא נוגעת למהותו ועצמותו של הבורא - (בריאתם היא רק מ'ה[[גילויים]]', האורות האלוקיים שלו ולא מעצמותו), לכן אי אפשר לומר שהמטרה שלמענה כל העולמות נבראו היא איפשהו בעולמות האלה. המושג 'דירה' נעלה מכדי להתייחס לעולמות חיצוניים.
-על מרכזיות העניין ניתן ללמוד מהעובדה שהרבי קבע ציטוט מה[[תניא]] על דירה בתחתונים - כחלק מ[[שנים עשר הפסוקים]] אותם אומרים ילדי ישראל בכל הזדמנות.
+דווקא בריאת העולם שלנו, שמרגיש את מציאותו ולא בטל לאלוקות, היא מהכח העצמי והפנימי של הבורא (עי' ערך [[יש מאין]]. [[נעוץ תחילתן בסופן]]). ולכן מוכרח לומר שדווקא בעולם הזה גלומה מטרת בריאת העולמות ובו נעשית דירה לעצמותו.
-[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+==דווקא תאווה==
+ישנם כמה הסברים לסיבת ה[[בריאה]], אחד מהם; הוא שה' רוצה להראות את היכולת שלו ואת כוחותיו, שלכן ברא [[נבראים]] ש (כביכול)נפרדים ממנו, שהם יכירו בגדולתו.
+אולם, כל הסברים אלו הם חיצוניים. הסיבה האמיתית שבשבילה נברא העולם היא: כי כך הוא נתאווה. בלי שום הסבר. אין כל הסבר מתקבל על הדעת בצורך של הבורא לברוא [[עולם]] החשוך מבחינה רוחנית, רק אם היא תאוה שמשמעותה רצון כמוס שלא ניתן להבינו. כיון, שכל הסבר אחר מחייב שיש לו איזה חיסרון שהעולם משלים אותו. ומכיוון שהבורא מושלם בעצם, אינו זקוק לשום דבר.
+תאוותו של הבורא שהאור ה[[אלוקות|אלוקי]] יפרוץ ויתגלה מתוך החושך ה[[רוחני]] דווקא, היא כמו ההנאה שיש לאדם מדבר לא צפוי ולא הגיוני.
+==דירה בתחתונים בדור השביעי==
+במאמרו הראשון: "[[באתי לגני]]" - מבאר [[הרבי]] כי תפקיד דורנו - [[דור השביעי]], הוא לגמור את עשיית הדירה בתחתונים ולהביא את ה[[משיח]].
+על מרכזיות העניין ניתן ללמוד מהעובדה שהרבי קבע שני ציטוטים מה[[תניא]] על דירה בתחתונים - כחלק מ[[שנים עשר הפסוקים]] אותם אומרים ילדי ישראל בכל הזדמנות.
+== דירה נאה בתחתונים - שליחות הנשים ==
+בנוסף על השליחות של כל יהודי לעשות דירה לבורא בתחתונים, יש לנשי ובנות ישראל שליחות מיוחדת לעשות "דירה נאה" עם "כלים נאים".
+בדירה רגילה, עיקר נוי ויופי הדירה - בגשמיות וברוחניות - תלוי באשה, כידוע שהעניין של נאה (והכח לעשות נאה) קיים במיוחד באשה. הדבר משתלשל מרוחניות, שבעבודה לעשות לבורא דירה בתחתונים, חלק עיקרי מהעבודה - עשיית דירה שתהיה "דירה נאה" עם "כלים נאים" תלוי בנשי ובנות ישראל{{הערה|[http://www.torah4blind.org/hebrew/dm43.pdf שיחת שבת פרשת יתרו כ' שבט, וליל ויום ב' פרשת משפטים, כ"ב שבט] {{PDF}} - torah4blind.org}}.
+==ראו גם==
+*[[תכלית הבריאה]]
+==לקריאה נוספת==
+*[[אדמו"ר הזקן]], [[תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ו|פרק ל"ו]] בליקוטי אמרים - [[ספר התניא]]
+* [[אדמו"ר הרש"ב]], מאמר '''יום טוב של ראש השנה''' - [[המשך תרס"ו]].
+* [[אדמו"ר הריי"צ]], [[באתי לגני]] [[תש"י]]
+* [[הרבי]], [[לקוטי שיחות]] חלק ו' - שיחה ב' ל[[פרשת שמות]]
+* [[הרבי]], [https://drive.google.com/file/d/1dcUlOogSCT2_fZXgGTQb9nzaMsZLaO9n/view באתי לגני תשי"א]
+* [[הרבי]], [https://drive.google.com/file/d/1ycEq36ENlCNtkgCddvFOaAeO2pFldWv5/view באתי לגני תשל"א]
+==קישורים חיצוניים==
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62986 ניסיון בארמון - "בן המלך ודירה בתחתונים"]{{וידאו}} - בהפקת [[קעמפ אורו של משיח]]
+* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/60128_he_5.pdf דירה בתחתונים] בתורת [[הרבי|נשיא דורנו]] קובץ בהוצאת [[את"ה המרכזי - 770]]{{PDF}} {{אינפו}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
 [[קטגוריה:עבודת ה']]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]