|
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
| (48 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:בן ציון וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בן ציון וישצקי]] | | [[קובץ:הרב בן ציון וישצקי.jpg|ממוזער|הרב בן ציון וישצקי (ימין) סמוך לבנו הרב שלמה וישצקי]] |
| הרב '''בן ציון וישצקי''' מ[[כפר חב"ד]]. בנו של הרב [[משה וישצקי]] וחתנו של הרב [[אברהם פלדמן]]. | | הרב '''חיים בן ציון וישצקי''' (יליד שנת [[תרצ"ט]]) הוא מנהל [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] שנוסד על פי הוראתו של ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]]. |
|
| |
|
| הרב בן ציון מנהל את [[תלמוד תורה|חיידר]] [[אהלי תורה כפר חב"ד|"אוהלי תורה" (אידיש) כפר חב"ד]] שנוסד על ידו על פי הוראתו של המשפיע ר' [[מענדל פוטרפס]].
| | ==תולדות חיים== |
| | [[קובץ:בן ציון וישצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וישצקי ב[[770]]]] |
| | נולד ב[[תרצ"ט]] כבנו של ה[[משפיע]] החב"די הרב [[משה וישצקי]] ב[[ברית המועצות]]. משפחתו נותרה מעבר למסך הברזל עד שנת [[תשכ"ו]] אז עלה יחד עם רוב בני המשפחה והתיישב ב[[כפר חב"ד]]. |
|
| |
|
| על פתיחתו של החיידר מספר הרב בן ציון:
| | לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה בתו של הרב [[אברהם פלדמן]], עבד ב[[בית הספר למלאכה]], ומאוחר יותר קיבל הוראה מה[[משפיע]] הרב [[מענדל פוטערפס]] להקים [[חיידר]] שהלימודים בו יהיו על טהרת הקודש. |
| "כשעבדתי בדפוס ב[[בית הספר למלאכה]], הטיל עלי הרב [[מענדל פוטערפס]] ע"ה להקים חיידר שהלימודים בו יהיו על טהרת הקודש. ה'חיידר' הוקם על ידי הרב פוטערפאס ע"ה ויבלחט"א המד"א הרה"ג הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], בתחילה התמקמנו בבית הכנסת עם חמשה ילדים, כאשר אני עסקתי בניהול החיידר בד בבד עם עבודתי בדפוס 'יד החמשה' בכפר חב"ד, בשנת [[תש"מ]], נערכה אסיפת הנהלה של החיידר יחד עם ר' מענדל ע"ה, והם דרשו ממני לעזוב את עבודתי בדפוס ולקבל על עצמי את הניהול של החיידר. ב"ה שכיום לומדים בחיידר כ- 260 ילדים כ"י, כאשר ה'חיידר' רכש לעצמו שם טוב בכל האיזור, וב"ה שהצלחנו להקים מערך של מלמדים מהטובים ביותר אשר משקיעים בחינוך התלמידים ע"מ שיגדלו להיות א חסידישע למדנים ומקושרים לרבי".
| |
|
| |
|
| ==משפחתו==
| | ה'חיידר' הוקם על ידי הרב פוטרפס והמד"א הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] תחת ניהולו של הרב וישצקי, כשבימיו הראשונים למדו בו חמשה ילדים בלבד, והרב וישצקי המשיך במקביל לעסוק בעבודתו בבית הדפוס 'יד החמשה' בכפר חב"ד. בשנת [[תש"מ]], נערכה אסיפת הנהלה של ה[[חיידר]] יחד עם ר' מענדל, והוא נדרש לעזוב את עבודתו בדפוס ולקבל על עצמו את ניהול ה[[חיידר]] באופן מלא. |
| ;חתניו
| |
| השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד
| |
|
| |
|
| שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
| | כיום משמש הרב וישצקי כמנהל הכללי של ה'חדר', כשלצידו מסייע בנו כמזכיר המוסד, הרב שלמה וישצקי. |
|
| |
|
| כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
| | ==משפחתו== |
| | | *בנו, הרב [[פנחס וישצקי]] - שליח הרבי ב[[קייב]] [[אוקראינה]] (בעבר כיהן כשליח ורב העיר דוניצק) |
| הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
| | *חתנו, הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]] |
| | | *חתנו, הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]] |
| ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
| | *בנו, הרב שלמה וישצקי - סמנכ"ל [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] |
| | | *בנו, הרב [[שניאור זלמן וישצקי]] - שליח הרבי לבאזל, שוויץ |
| לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
| | *חתנו, הרב אברהם וולף - [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים ברינוא]] |
| | |
| קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
| |
| | |
| זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
| |
|
| |
|
| שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
| | ==קישורים חיצוניים== |
| *הרב [[שניאור זלמן ירוסלבסקי]] - רב קהילת חב"ד ב[[אלעד]].
| | *'''[http://chabadpedia.co.il/images/5/52/219.-Eikev-5779.pdf משחק בכדור]''', הרב וישצקי בראיון משוכתב בעלון השבועי 'המפגש שלי' של חברת המדיה החב"דית [[jem]], פרשת עקב תשע"ט {{PDF}} |
| * הרב [[משה אורנשטיין]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[תומכי תמימים נתניה]].
| |
|
| |
|
| [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|וישצקי בן ציון]] | | {{מיון רגיל:וישצקי, בן ציון}} |
| | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
| | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]] |
| | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] |
| | [[קטגוריה:מנהלי תלמודי תורה]] |
| | [[קטגוריה:משפחת וישצקי]] |
| | [[קטגוריה:משפחת רסקין]] |
| | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ט]] |
| | [[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חיידר אידיש]] |
