ברוך אוברלנדר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(69 גרסאות ביניים של 37 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:אוברלנדר.jpg|left|thumb|250px|הרב אוברלנדר בכינוס של מרכז רבני אירופה]]
[[קובץ:אוברלנדר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אוברלנדר בכינוס של מרכז רבני [[אירופה]]]]
הרב '''ברוך אוברלנדר''' שליט"א, הינו שליח הרבי לעיר בודפשט בהוגריה, וחתנו של הרב [[משה לאזאר]] שליט"א ממילאנו.
הרב '''ברוך אוברלנדר''' (יליד שנת [[תשכ"ו]]), הוא [[שליח]] [[הרבי]] לעיר בודפשט, [[הונגריה]], [[אב בית דין]] ומורה צדק, חוקר בכיר לתולדות [[תנועת החסידות]], ומרצה למשפטים באוניברסיטה הלאומית של הונגריה.


הרב הינו צאצא של ילידי [[הונגריה]]. הוריו הינם ניצולי שואה ילידי הונגריה, סבו היה מחנך ומורה לפני מלחמת עולם השניה בבודפשט במשך עשור, והעמיד דורות של תלמידים. כמו כן הינו אחיינם של שנים מגדולי רבני הונגריה, הגה"צ בעל ה"ערוגות הבושם", ואחיו בעל "הקרן לדוד".
==תולדות חיים==
הרב ברוך אוברלנדר הוא צאצא של ילידי הונגריה. הוריו היו ניצולי [[שואה]] ילידי הונגריה, סבו היה מחנך ומורה לפני מלחמת עולם השנייה בבודפשט במשך עשור, והעמיד דורות של תלמידים. כמו כן הוא אחיינם של שניים מגדולי רבני הונגריה, הגה"צ בעל ה"ערוגות הבושם", אבי שושלת [[פאפא]], ואחיו בעל "הקרן לדוד".


בקיץ [[תשמ"ט]] מספר חודשים לאחר חתונתו, נשלח לבודפשט על ידי [[הרבי]]. התנאי היחיד שהרבי הציב לנסיעתו היא היותו של [[מקוה]] כשר במקום. לאחר שהתברר שבמקום אכן קיים מקוה כשר, קיבלו את ברכת קדשו לשליחות.
נולד בשנת [[תשכ"ו]].


הרב אוברלנדר הוא כותב קבוע בקובץ [[אור ישראל]].
בצעירותו למד בישיבת [[פאפא]], ולאחר מכן בישיבת סלבודקא ב[[בני ברק]], ובתקופה זו למד בחברותא עם הרב [[שלמה זלמן לנדא]] בבית סבו הרב [[יעקב לנדא]], שקירב אותו ל[[חסידות]] ול[[התקשרות]] ל[[רבי]], על ידי דוגמה חיה והקרנת חיות מיוחדת.


הרב משמש גם כראש מכון הסמיכה בעיר, וכמרצה למשפטים באוניברסיטה המקומית.  
בקיץ [[תשמ"ט]] מספר חודשים לאחר חתונתו עם רעייתו מרת בת שבע, בתו של הרב [[משה לאזאר]] שליח הרבי ב[[מילאנו]], נשלח לבודפשט על ידי [[הרבי]]. התנאי היחיד שהרבי הציב לנסיעתו היה באם יש [[מקוה]] כשר במקום. לאחר שהתברר שבמקום אכן קיים מקוה כשר, קיבלו את ברכתו של הרבי לצאת לשליחות. אישור זה היה חריג באופן יחסי, היות ולאברכים רבים הורה הרבי לצאת לשליחות רק אחרי השלמת שנת לימוד ב[[כולל]].


== קישורים חיצונים ==
==ערוב==
הרב אוברלנדר נקט דיעה עצמאית בנושא התקנת עירוב בערי חו"ל, כאשר רוב רבני חב"ד הביעו התנגדות נחרצת על פי הוראות הרבי ואילו הרב אוברלנדר תמך בפסקים ופלפולים בהתקנת עירוב.


השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד  
בתשפהתקין עירוב סביב פעשט חלק מהעיר בודפסט.


יצחק קראוס. סדרת יהדות כאן ועכשיו, הוצאת ידיעות ספרים, 235 עמ', 88 שקלים
===תפקידים נוספים===
לצד פעילותו בשדה השליחות, הרב אוברלנדר עוסק במחקר תולדות תנועת החסידות ואת מחקריו הוא מפרסם בקובץ קובץ '[[אור ישראל]]', שם הוא משמש גם כעורך ראשי.


שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
כמו"כ, החל משנת [[תשע"ט]] החל הרב אוברלנדר להימנות על עורכיה הבכירים של מערכת '[[היכל הבעש"ט]]'.


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
בשנת [[תשפ"א]] הוציא לאור את המהדורה העברית של הספר '[[שנים ראשונות]]' יחד עם הרב [[אלקנה שמוטקין]] והרב לוי גרייזמן בתוספת נופך ופרטים רבים נוספים שלא נכללו במהדורה בשפה ה[[אנגלית]].


הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.  
בנוסף, משמש הרב כראש מכון ה[[סמיכה]] בעיר, וכמרצה למשפטים באוניברסיטה המקומית. הרצאותיו מבוססות על ה[[הלכה]] היהודית ועל דיני המשפט העברי, והם זוכות לביקורות חיוביות מאת אנשי הסגל האקדמי במדינה.


ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
לקראת חג העצמאות והייסוד של מדינת הונגריה העניק לו נשיא הונגריה מר יאנוש אדר את "אות מסדר אבירי הרפובליקה ההונגרית"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=71184 בודפסט: נשיא הונגריה העניק אות כבוד] {{אינפו}} ה' [[אלול]] התשע"ב (23.08.2012)}}.


לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
==כותרים בעריכתו==
*[[היכל הבעל שם טוב (גליון)|היכל הבעל שם טוב]]


קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
==משפחתו==
* חתנו, הרב [[יוסף יצחק פלדמן]] - משלוחי הרבי בהונגריה
*בנו, הרב נחמן אוברלנדר - בודפשט
* חתנו, הרב יוסף רוזנברג - קראון הייטס


זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.  
== קישורים חיצוניים ==
*'''[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53953 ראיון חג עם הרב אוברלנדר]''', בתוך מגזין "קהילות" של [[מרכז רבני אירופה]] {{אינפו}} י"ז [[ניסן]] התש"ע (01.04.2010) {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*בנימין קלוגר, '''[http://www.shturem.net/images/news/63700_news_05062013_4150.pdf מרביץ תורה והלכה במסירות]''', בתוך עיתון 'המודיע' {{שטורעם}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/2460497/jewish/A-Task-for-the-Ages-Bringing-Jewish-Life-Back-to-Budapest.htm משימה לעידנים: החזרת החיים היהודיים לבודפשט]''' {{בית חבד}} (אנגלית)


שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:אוברלנדר, ברוך}}
 
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
ראיון עם הרב, במגזין "קהילות" של מרכז רבני אירופה [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53953 קטעים נבחרים]
[[קטגוריה:שלוחים בהונגריה]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אוברלנדר]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:חוקרים חב"דיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]]
[[קטגוריה:משפחת לאזאר]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]

גרסה אחרונה מ־02:40, 5 בנובמבר 2024

הרב אוברלנדר בכינוס של מרכז רבני אירופה

הרב ברוך אוברלנדר (יליד שנת תשכ"ו), הוא שליח הרבי לעיר בודפשט, הונגריה, אב בית דין ומורה צדק, חוקר בכיר לתולדות תנועת החסידות, ומרצה למשפטים באוניברסיטה הלאומית של הונגריה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ברוך אוברלנדר הוא צאצא של ילידי הונגריה. הוריו היו ניצולי שואה ילידי הונגריה, סבו היה מחנך ומורה לפני מלחמת עולם השנייה בבודפשט במשך עשור, והעמיד דורות של תלמידים. כמו כן הוא אחיינם של שניים מגדולי רבני הונגריה, הגה"צ בעל ה"ערוגות הבושם", אבי שושלת פאפא, ואחיו בעל "הקרן לדוד".

נולד בשנת תשכ"ו.

בצעירותו למד בישיבת פאפא, ולאחר מכן בישיבת סלבודקא בבני ברק, ובתקופה זו למד בחברותא עם הרב שלמה זלמן לנדא בבית סבו הרב יעקב לנדא, שקירב אותו לחסידות ולהתקשרות לרבי, על ידי דוגמה חיה והקרנת חיות מיוחדת.

בקיץ תשמ"ט מספר חודשים לאחר חתונתו עם רעייתו מרת בת שבע, בתו של הרב משה לאזאר שליח הרבי במילאנו, נשלח לבודפשט על ידי הרבי. התנאי היחיד שהרבי הציב לנסיעתו היה באם יש מקוה כשר במקום. לאחר שהתברר שבמקום אכן קיים מקוה כשר, קיבלו את ברכתו של הרבי לצאת לשליחות. אישור זה היה חריג באופן יחסי, היות ולאברכים רבים הורה הרבי לצאת לשליחות רק אחרי השלמת שנת לימוד בכולל.

ערוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אוברלנדר נקט דיעה עצמאית בנושא התקנת עירוב בערי חו"ל, כאשר רוב רבני חב"ד הביעו התנגדות נחרצת על פי הוראות הרבי ואילו הרב אוברלנדר תמך בפסקים ופלפולים בהתקנת עירוב.

בתשפ"ד התקין עירוב סביב פעשט חלק מהעיר בודפסט.

תפקידים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לצד פעילותו בשדה השליחות, הרב אוברלנדר עוסק במחקר תולדות תנועת החסידות ואת מחקריו הוא מפרסם בקובץ קובץ 'אור ישראל', שם הוא משמש גם כעורך ראשי.

כמו"כ, החל משנת תשע"ט החל הרב אוברלנדר להימנות על עורכיה הבכירים של מערכת 'היכל הבעש"ט'.

בשנת תשפ"א הוציא לאור את המהדורה העברית של הספר 'שנים ראשונות' יחד עם הרב אלקנה שמוטקין והרב לוי גרייזמן בתוספת נופך ופרטים רבים נוספים שלא נכללו במהדורה בשפה האנגלית.

בנוסף, משמש הרב כראש מכון הסמיכה בעיר, וכמרצה למשפטים באוניברסיטה המקומית. הרצאותיו מבוססות על ההלכה היהודית ועל דיני המשפט העברי, והם זוכות לביקורות חיוביות מאת אנשי הסגל האקדמי במדינה.

לקראת חג העצמאות והייסוד של מדינת הונגריה העניק לו נשיא הונגריה מר יאנוש אדר את "אות מסדר אבירי הרפובליקה ההונגרית"[1].

כותרים בעריכתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חתנו, הרב יוסף יצחק פלדמן - משלוחי הרבי בהונגריה
  • בנו, הרב נחמן אוברלנדר - בודפשט
  • חתנו, הרב יוסף רוזנברג - קראון הייטס

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים