מנחם מענדל הורנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←חתונתו) |
|||
| (77 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מענדל הורנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל הורנשטיין]] | [[קובץ:מנחם מענדל הורנשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מענדל הורנשטיין]] | ||
הרב '''מנחם מענדל הכהן הורנשטיין''' ([[י"ח בניסן]] [[תרס"ה]] – [[כ"ה בחשוון]] [[תש"ג]]) היה חתן [[אדמו"ר הריי"צ]] - בעל בתו [[שיינא הורנשטיין|הרבנית שיינא]]. | |||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[י"ח בניסן]] [[תרס"ה]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1052 מסמך].}} באנופול, ווהלין לאביו ר' [[משה הורנשטיין]], שהיה מחשובי חסידי בויאן{{הערה|דברי ר' [[יעקב לנדא]], רב [[בני ברק]].}}, ולאמו [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין, ביתו]] של [[אדמו"ר המהר"ש]]. | |||
התחנך ולמד באנופול, בשנת [[תרפ"ב]] בהיותו בגיל 17 עבר יחד עם משפחתו ל[[ורשה]]. בהמשך השנים הוא למד ב[[אוטבוצק]]. | |||
==חתונתו== | ===חתונתו=== | ||
ב[[י"ח אייר תרצ"ב]] התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]]. | ב[[י"ח אייר תרצ"ב]] התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם [[הרבנית שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|הרבנית שיינא]]. | ||
ביום קישורי התנאים אמר כ"ק | ביום קישורי התנאים אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ [[מאמר]] חסידות דיבור המתחיל "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים". | ||
ביום [[י' סיון תרצ"ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו"ר הריי"צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר | ביום [[י' סיון תרצ"ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב אדמו"ר הריי"צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' רקד הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן. | ||
מחתונה זו נותרה [[רשימות|רשימה]] של [[הרבי]] המתארת בפרוטרוט את הנעשה בחתונה{{הערה|נדפסה בספר [[רשימות היומן]].}}, המנהגים וכו'. | |||
בחורף [[תרצ"ג]] עבר יחד עם אשתו לגור ב[[פריז]], שם למד ב[[אוניברסיטה]] יחד עם [[הרבי]] במשך ארבע שנים. | |||
הזוג היו חשוכי ילדים, אך אימצו את בן אחותו של ר' מנחם מענדל, יקותיאל יעקב יוסף ליס (נספה בשואה), בנו של ר' קלמן ושרה ליס (שרה הייתה אחותו של ר' מנחם מענדל, היא ובעלה נפטרו בגיל צעיר). | |||
בשנים לאחר מכן חזרו להוריו לאטווצק שב[[פולין]], כשהחלה המלחמה היה אביו ר' [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]] חולה והיה מרותק למיטתו, לר' מנחם מענדל היה האפשרות לצאת מ[[פולין]] בתחלת המלחמה, אך לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד, ונשאר ליד מיטתו עד לפטירתו ב[[כ"ח באדר]] [[תש"א]], לאחר פטירת אביו, רבי משה, היה כבר מאוחר מדי כי השערים היו כבר נעולים. | |||
==מותו על קידוש השם== | ===מותו על קידוש השם=== | ||
כשיצא אדמו"ר הריי"צ מ[[פולין]] ב[[טבת]] [[ת"ש]], רצה שגם בתו וחתנו יצאו אתו, אך היות והיו אזרחי [[פולין]] לא התאפשר הדבר. בהיות [[הרבי הריי"צ]] ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארצות הברית]] הסכימה לתת גם לר' מנחם מענדל ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל. | |||
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה ב[[אדר]] [[ת"ש]] השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארצות הברית. | |||
[[הרבי הריי"צ]] החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי{{הערה|תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ בהערה לאגרת ד'שנו).}}. | |||
בשלב מסויים הגיעו ידיעות לרבי על מותם על קידוש השם בטרבלינקה. | |||
כדי שלא לצער את כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ"ז [[מנחם אב]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג): | כדי שלא לצער את כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ"ז [[מנחם אב]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג): | ||
"הנני ממשיך בחקו"ד ע"ד הנ"ל | "הנני ממשיך בחקו"ד ע"ד הנ"ל ולעת עתה אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי ה[[יאר צייט]] בימים הנ"ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ"ק מו"ח הרבי אינם יודעים על דרך זה | ||
אם יגלה את הנ"ל ללנדא (הכונה לרה"ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ"מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ"מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו | אם יגלה את הנ"ל ללנדא (הכונה לרה"ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ"מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ"מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו על דרך זה במכתביהם לכאן מטעם הנ"ל". | ||
רק בכ"ה [[חשון]] [[תשי"א]] פירסם הרבי{{הערה|בהקדמה לקונטרס מאמרים של [[הרבי הריי"צ]] שיצא אז לאור.}} את מה שעלה בגורלם: | |||
רק בכ"ה [[חשון]] [[תשי"א]] פירסם הרבי | {{ציטוט|תוכן=קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע). | ||
- עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ"ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח"ז - | - עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ"ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח"ז - | ||
ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה. | ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה. | ||
. . . על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש"ב]] - ב"באראק" אחד עם גיסי הרב | ... על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת [[תש"ב]] - ב"באראק" אחד עם גיסי הרב מנחם מנדל הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. [[ט"ו אלול]] [[תש"ב]] הביא ה"קאפא" להרמ"מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' [[אלול]] נלקחה אמו להובילה להכבשונות. [[ג' בתשרי]] [[תש"ג]] בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני ד[[ראש השנה]] תש"ג הובילו את רעיתו להכבשונות.[[כ"ה חשוון תש"ג]] כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ"מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, על מנת להובילם לכבשונות.|מקור=הקדמה לקונטרס מאמרים של [[הרבי הריי"צ]]}} | ||
תולדות חייו נכתבו על ידי הרב אליהו שוויכה ונדפסו בקובץ התשורה מחתונתו. | |||
== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*הרב אליהו שוויכה, '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shweke-Noki%20-%20Nissan%205,%205772.pdf תולדות הרב מענדל הורנשטיין]''' [[תשורה]] לחתונתו, ה' [[ניסן]] [[תשע"ב]] (שער שלישי, עמודים 51-74) {{PDF}} | |||
*הרה"ח משה מרינובסקי, '''[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_לפני_שנה_בכפר_חבד_כתבה_מקיפה_על_חתונת_לאנדראוו_75865.html החתונה הגדולה בלאנדראוו]''', [[שבועון כפר חב"ד]], אתר {{COL}} {{תמונה}} | |||
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76171 חתונת לנדברוב]''', [[שבועון בית משיח]] {{תמונה}} {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}} | {{בית רבי/אדמו"ר הריי"צ}} | ||
{{מיון רגיל:הורנשטיין, מנחם מענדל}} | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:21, 31 באוגוסט 2023
הרב מנחם מענדל הכהן הורנשטיין (י"ח בניסן תרס"ה – כ"ה בחשוון תש"ג) היה חתן אדמו"ר הריי"צ - בעל בתו הרבנית שיינא.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת י"ח בניסן תרס"ה[1] באנופול, ווהלין לאביו ר' משה הורנשטיין, שהיה מחשובי חסידי בויאן[2], ולאמו חיה מושקא הורנשטיין, ביתו של אדמו"ר המהר"ש.
התחנך ולמד באנופול, בשנת תרפ"ב בהיותו בגיל 17 עבר יחד עם משפחתו לורשה. בהמשך השנים הוא למד באוטבוצק.
חתונתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי"ח אייר תרצ"ב התקיימו קישורי התנאים של הרב מנחם מענדל עם הרבנית שיינא.
ביום קישורי התנאים אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ מאמר חסידות דיבור המתחיל "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים".
ביום י' סיון תרצ"ב התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שבפולין. ממכתב אדמו"ר הריי"צ עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". באחת מסעודות 'השבע ברכות' רקד הרב חיים עוזר גרודזינסקי עם אדמו"ר הריי"צ במשך זמן.
מחתונה זו נותרה רשימה של הרבי המתארת בפרוטרוט את הנעשה בחתונה[3], המנהגים וכו'.
בחורף תרצ"ג עבר יחד עם אשתו לגור בפריז, שם למד באוניברסיטה יחד עם הרבי במשך ארבע שנים.
הזוג היו חשוכי ילדים, אך אימצו את בן אחותו של ר' מנחם מענדל, יקותיאל יעקב יוסף ליס (נספה בשואה), בנו של ר' קלמן ושרה ליס (שרה הייתה אחותו של ר' מנחם מענדל, היא ובעלה נפטרו בגיל צעיר).
בשנים לאחר מכן חזרו להוריו לאטווצק שבפולין, כשהחלה המלחמה היה אביו ר' משה הורנשטיין חולה והיה מרותק למיטתו, לר' מנחם מענדל היה האפשרות לצאת מפולין בתחלת המלחמה, אך לא רצה להשאיר את אביו החולה לבד, ונשאר ליד מיטתו עד לפטירתו בכ"ח באדר תש"א, לאחר פטירת אביו, רבי משה, היה כבר מאוחר מדי כי השערים היו כבר נעולים.
מותו על קידוש השם[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשיצא אדמו"ר הריי"צ מפולין בטבת ת"ש, רצה שגם בתו וחתנו יצאו אתו, אך היות והיו אזרחי פולין לא התאפשר הדבר. בהיות הרבי הריי"צ בריגא, פעלה שתדלנותו שארצות הברית הסכימה לתת גם לר' מנחם מענדל ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל.
כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לאמריקה באדר ת"ש השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, איטליה, משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארצות הברית.
הרבי הריי"צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי[4].
בשלב מסויים הגיעו ידיעות לרבי על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.
כדי שלא לצער את כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ"ז מנחם אב תש"ט (אגרות קודש חלק ג' ע' קעג): "הנני ממשיך בחקו"ד ע"ד הנ"ל ולעת עתה אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי היאר צייט בימים הנ"ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ"ק מו"ח הרבי אינם יודעים על דרך זה אם יגלה את הנ"ל ללנדא (הכונה לרה"ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ"מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ"מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו על דרך זה במכתביהם לכאן מטעם הנ"ל".
רק בכ"ה חשון תשי"א פירסם הרבי[5] את מה שעלה בגורלם:
קונטרס זה מוקדש הוא לזכות בתו הצעירה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע הכ"מ גיסתי הרבנית מרת שיינא ולזכות חתנו גיסי הרב מנחם מענדל הכהן בן הרבנית מרת חי' מושקא (בת כ"ק אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע).
- עד היום אין עוד ידיעות ברורות למדי אודותם - מלבד הבא להלן - ולכן באים שמותיהם כנ"ל, בלי תוספת נוסח ברכת כו' אח"ז -
ונתעכבה ההדפסה כל זמן זה מפני צערם של אלו מבני המשפחה שלא ידעו אודות הבא להלן עד עתה.
... על פי מכתבו של מר מרדכי אונראד שיחי', שהי' במחנה טרעבלינקע, נמצא שם - בשנת תש"ב - ב"באראק" אחד עם גיסי הרב מנחם מנדל הכהן. והוא סיפר לו אשר בבאראק שני שם נמצאים אמו - הרבנית מרת חי' מושקא - ורעיתו - הרבנית מרת שיינא. ט"ו אלול תש"ב הביא ה"קאפא" להרמ"מ פתקא מרעיתו אשר ביום יד' אלול נלקחה אמו להובילה להכבשונות. ג' בתשרי תש"ג בא הקאפא וסיפר להם, אשר ביום שני דראש השנה תש"ג הובילו את רעיתו להכבשונות.כ"ה חשוון תש"ג כשחזר מר מרדכי שי' מעבודתו לא מצא את הרב הרמ"מ בבאראק. ואלו שעבדו עמו ספרו לו, אשר לקחוהו ממקום העבודה, עם עוד קבוצת יהודים, על מנת להובילם לכבשונות.
— הקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי"צ
תולדות חייו נכתבו על ידי הרב אליהו שוויכה ונדפסו בקובץ התשורה מחתונתו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו שוויכה, תולדות הרב מענדל הורנשטיין תשורה לחתונתו, ה' ניסן תשע"ב (שער שלישי, עמודים 51-74)
- הרה"ח משה מרינובסקי, החתונה הגדולה בלאנדראוו, שבועון כפר חב"ד, אתר
- מנחם זיגלבוים, חתונת לנדברוב, שבועון בית משיח
הערות שוליים
- ↑ מסמך.
- ↑ דברי ר' יעקב לנדא, רב בני ברק.
- ↑ נדפסה בספר רשימות היומן.
- ↑ תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ בהערה לאגרת ד'שנו).
- ↑ בהקדמה לקונטרס מאמרים של הרבי הריי"צ שיצא אז לאור.
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |