המגיד ממזריטש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:29, 25 ביוני 2024

רבי דב בֶּער פרידמן מִמֶזריטש מכונה "המגיד ממזריטש" (?^[1] - י"ט בכסלו תקל"ג) היה גדול תלמידי הבעל שם טוב, ושנה לאחר הסתלקותו, מונה לממשיך דרכו ומנהיג תנועת החסידות הכללית, בתקופתו גדלה ההתנגדות לחסידות, אך גם הצטרפו לחסידות גדולי ואדירי עולם. לאחר הסתלקות המגיד הנהגת החסידות התפצלה בין כל תלמידיו. אדמו"ר הזקן היה מבחירי וגדולי תלמידיו, והתייחס אליו כאל "אביו הרוחני".

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי דובער נולד לר' אברהם וחוה בעיירה לוקאטש שליד העיר רובנו באוקראינה, אין מסורת חב"דית על תאריך לידתו^[2].

אביו היה מיוחס עד לתנא ר' יוחנן הסנדלר, והתפרנס בדוחק מהיותו מלמד ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו הגאון, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל פני יהושע).

רבי דובער נשא (בזיווג ראשון) את מרת קיילא, ולאחר נישואיו שימש כאביו כמלמד במזריטש, במקביל הוא החל ללמוד את תורת הקבלה. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בערים קוריץ ודובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע, והיה חולה מאוד ברגליו^[3]. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה.

כשהגיע הבעל שם טוב אל ה"פני יהושע" אמר לו שיודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד שיבוא אליו^[4]. בעצת מורו החליט להגיע למז'יבוז', עיירתו של הבעל שם טוב ושם נעשה לחסיד ולתלמיד מובהק שלו. הבעל שם טוב הבטיח למגיד שייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת תק"א נולד לו ולרעייתו בנם ר' אברהם המלאך.

נשיא החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה בנו רבי צבי הירש, לממלא מקומו, אך לחסידות היה דרוש מנהיג חזק בעל שיעור קומה, שיוכל לעמוד בתוקף מול המתנגדים, ורבי צבי לא היה כל-כך מתאים לכך.

ביום שני של חג השבועות - ז' סיון תקכ"א, שנה לאחר הסתלקות הבעל שם טוב, נעמד רבי צבי בעת עריכתו את שולחנו הקדוש בהשתתפות רובם של תלמידי אביו, ואמר שאביו הורה לו בחלום למסור את הנהגת החסידות לתלמידו הגדול ר' דובער ממזריטש. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב, פשט את בגדו העליון שהיה שייך לאביו הבעל שם טוב. הוא פינה את מקומו בראש השולחן, עבר לשבת כמו כל שאר התלמידים בשולחן, והמגיד עבר לשבת בראש השולחן. אז הוא אמר את הדרוש הראשון שלו שמתחיל במילים "מראיהם ומעשיהם"^[5].

רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב במזריטש ומשם שלח את תלמידיו הגדולים להפיץ את תורת החסידות בכל מדינת פולין ומחוץ לה. בשנת תקכ"ה כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים חוץ מבמזריטש בראשות תלמידיו: בליובאוויטש (בראשות רבי יששכר בער מליובאוויטש), בקרלין (בראשות רבי אהרן מקרלין ורבי שלמה מקרלין) ובהורודוק (בראשות רבי מנחם מענדל מויטבסק).

המגיד מאד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו^[6].

בשנת תקל"ב פרצה במזריטש מגפה קשה. ר' זושא מאניפולי תלמידו של המגיד, הביא את המגיד ובני ביתו לאניפולי. שם התגורר המגיד כשבעה חודשים עד להסתלקותו בי"ט כסלו תקל"ג.

תורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסופר שכאשר היה חוזר את דברי תורתו בחסידות ובקבלה, היו כל תלמידיו יוצאים מכליהם מרוב התפעלות, והיו מקבלים שלשול, מלבד אדמו"ר הזקן^[7].

רק שניים מתלמידיו, רבי שניאור זלמן והרב מוולפע (יש אומרים שגם רבי מנחם מענדל מוויטבסק) קבלו את תורתו בשלמות^[8].

יש אומרים^[9] שבבית מדרשו של המגיד למדו גם הרבה פסקי הלכות, ולא רק חסידות, כפי שרואים מכמה פעמים בהם כותב אדמו"ר הזקן בסגנון ממנו מובן כך^[10].

עם אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן הגיע לראשונה למגיד בשנת תקכ"ד, לפני בואו התלבט אדמו"ר הזקן בתור אברך צעיר להיכן לנסוע, לוילנא, או למעזריטש, לבסוף החליט שמכיוון שבוילנא מלמדים כיצד ללמוד יותר טוב, ובמעזריטש מלמדים כיצד להתפלל יותר טוב, יסע למעזריטש כי ללמוד הוא הוא כבר יודע קצת, אבל להתפלל כמו שצריך עוד לא.

לאחר שבועיים בהם בחן ולמד את שיטת המגיד ממעזריטש החליט להשאר ולהתקשר אליו כחסיד מובהק^[11], מאז ועד הסתלקות המגיד, במשך שמונה שנים נסע אדמו"ר הזקן, לתקופות ארוכות למגיד.

הקשר בין המגיד לאדמו"ר הזקן היה כבין אב לבן, אדמו"ר הזקן נהג לכנות את המגיד בשם 'האבא' או 'הרבי', מבין כל תלמידיו הגדולים חיבב במיוחד את תלמידו זה, אשר כונה על ידו "זלמניו" או "ליטוואק" (מהעיר ליטא).

כאשר הגיע אדמו"ר הזקן בפעם הראשונה למעזריטש קבע לו המגיד חברותא עם בנו רבי אברהם המלאך ללימוד חסידות, המגיד אמר שאדה"ז ילמד את ר' אברהם נגלה, אדה"ז תמיד היה מזיז את מחוגי השעון בלי שר' אברהם רואה כדי להגדיל את שעות לימוד החסידות.

בין השאר הורה המגיד לאדמו"ר הזקן לערוך את השולחן ערוך שלו, הלכות בטעמיהן, ולהוסיף את דעות האחרונים.

בהיות אדמו"ר הזקן במאסר הגיע המגיד יחד עם הבעש"ט, לבקרו בתאו במעצר, והורו לו ביציאתו להמשיך ולהפיץ את תורת חסידות חב"ד ביתר שאת וביתר עוז.

מסופר כי באחד מראשי השנה בהם שהה אדמו"ר הזקן במחיצת המגיד, הבחין המגיד כי אדמו"ר הזקן לא הגיע לשולחן, ולאחר שהתעכב זמן רב ושלח כמה מתלמדיו לחפשו. כשהגיעו התלמדים לבית הכנסת של המגיד ממנו נשמע קולו של אדמו"ר הזקן, נכנסו וראו את אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה אחוז דביקות^[12] ובידיו שני רגלי השולחן שעקר מתוך דבקותו ומנגן "וידע כל פעול כי אתה פעלתו... וידע כל יצור כי אתה יצרתו... וידע כל אשר נשמה באפו השם אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה..."^[13]. חזרו התלמדים למגיד וספרו את שראו, וענה המגיד "ר' זלמניא הגיע כבר לדרגה נעלית כל כך, עד שלדומם הוא מכניס כוח להתבונן ולהכיר שהקב"ה פעלו..."^[14]

ההתנגדות לחסידות בתקופתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תק"ל העידו בפני הגר"א מוילנה עדות רעה על המגיד ותלמידיו, והגר"א קיבל את העדות הזו וציווה להתרחק מהחסידים^[15].

בספר "בית רבי"^[16] מסופר, כי בעת עריכת החרם על החסידים, החליטו תלמדי המגיד לערוך חרם על כותבי החרם המתנגדים, כדין מה שכתוב על מקרה זה בשולחן ערוך^[17]. מאוחר יותר, שכבו תלמידי המגיד לישון, חוץ מאדמו"ר הזקן, שעשה כאילו נרדם. לאחר זמן מה נכנס המגיד עם נר, ועבר והאיר בפניו את פניו של כל תלמיד ותלמיד, וכשהגיע לאדמו"ר הזקן - הפטיר בהתפעלות: "היהודי הקטן הזה יהיה רב בכל מדינות רייסין!^[18]". לשמע מאמר המגיד, התעוררו תלמדי המגיד, ועשה האדמו"ר הזקן כמתעורר גם. ואמר להם הרב המגיד:"תדעו שבזה הפסדתם את הראש שלכם"^[19], אך זאת הרווחתם: שבכל עת שיהיה מחלוקת בין החסידים למתנגדים, תהיה תמיד יד החסידים על העליונה"!. ואכן, תקופה קצרה מאוחר יותר הסתלק הרב המגיד.

הסתלקותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום ראשון י"ז בכסלו שנת תקל"ג, (יומיים קודם הסתלקותו) אמר המגיד לאדמו"ר הזקן שבשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין דבר ה' הנמצא בכל דבר גשמי. כעבור יומיים, ביום שלישי, תפס המגיד בידיו של אדמו"ר הזקן ואמר לו: י"ט בכסלו הוא ההילולא של שנינו^[20]. ובאותו יום - י"ט בכסלו הסתלק המגיד ונטמן בעיירה אניפולי ^[21].

החברה קדישא ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק בטהרתו. בדין תורה הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה האדמו"ר הזקן שנרשם בפנקס הנ"ל בעירו ליאזנא. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בשעת הטהרה, זכה אדמו"ר הזקן בפתק בו נכתב "ראשו כתם פז", דהיינו הטבלת הראש. גופתו של המגיד הובלה למקוה טהרה, אז אמר אדמו"ר הזקן שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים!

צוואתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישנם לפחות שתי צוואות ידועים מהמגיד^[22], על הצוואה הראשונה היו חתומים בנוסף למגיד בעצמו גם גדולי תלמידיו: רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי זושא מאניפולי, רבי אלימלך מליז'נסק ואדמו"ר הזקן.

בצוואה זו כותב המגיד בין היתר שלאחר פטירתו יתעסקו בטהרת וקבורת הגוף רק חמשת התלמידים הנ"ל אשר חתומים בתחתית הדף ומלבדם אף אחד אינו רשאי לגעת.

בצוואה השניה המצויה, המיועדת באופן אישי לבנו רבי אברהם המלאך, כותב המגיד לבנו למי להתחבר מבין תלמידיו ומה ללמוד מהם: מרבי מנחם מענדל מוויטבסק תשמע עצה, מרבי יהודה לייב הכהן תלמד את עבודת המידות, מרבי זושא מאניפולי תלמד את הענווה, ולאדמו"ר הזקן תציית בכל אשר יאמר ובכל דרכיו תשמע לו, כי כל היוצא מפיו הוא נבואה קטנה, ועד כדי שגם אם היה בין תלמידי הבעל שם טוב היה מגדולי תלמידיו.

"	וגם בענין הציון הקדוש של אור ישראל וקדושו המגיד הגדול ממעזריטש, בקשתי שיכתוב לי כ"ת נ"י^[23] פרטים שאוכל להראות את מכתבו לאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א ועוד. דברתי על ידי הטלפון עם בן משק ביתו של האדמו"ר הנ"ל שליט"א הרב [..] חדאקאוו נ"י, והלה אמר לי שנכין איזו פרטים להתראות ולהראות לכ"ק הנ"ל. היינו מצב הענין וכמה יעלה תקון הציון ומי יעשה זאת, ואיך לשלוח המעות, מי יעשה הדבר וכדומה.	"
– ממכתב האדמו"ר מסקולען לרב אהרון חזן

שיפוץ הציון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בבית החיים שבעיירה אניפולי הוקם אוהל באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, ביניהם רבי זושא מאניפולי, ורבי יהודה לייב הכהן בעל 'אור הגנוז', אך במלחמת העולם השנייה נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו.

ר' אהרון חזן, חסיד חב"ד (שזוגתו, מרת נחמה לאה, הייתה דור שמיני למגיד ממעזריטש ודור שביעי לר' אברהם המלאך) שהיה ברוסיה, נסע לאוהל המגיד לפני שעלה לארץ בשנת תשכ"ו, וגילה את ההזנחה המחפירה במקום. הוא דאג ליציקת בטון מעל מקום מנוחתו של המגיד, למרות הקושי הנורא שהיה בהשגת מצרך כזה באותה תקופה, ובפרט לקבר צדיק. כשהגיע לארץ סיפר לאדמו"ר מסקולען שהיה ידידו, על המצב של הציון. במכתב השיב לו האדמו"ר כי הוא רוצה להעביר את נושא הטיפול לרבי^[24].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אביו: רבי אברהם פרידמן מלוקאטש
אמו: הרבנית חוה
זוגתו: הרבנית קיילא (בזיווג ראשון)
בנו: רבי אברהם המלאך
בתו: דאבא
חותנו: ר' שלום שכנא מטורטשין
אחותו: רוחמה, אשת הרב נח אלטשולר, סבו של אדמו"ר הצמח צדק

מתלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן
רבי לוי יצחק מברדיטשוב
רבי מנחם מענדל מויטבסק
רבי אברהם מקאליסק
רבי מנחם נחום מצ'רנוביל
רבי יששכר בער מליובאוויטש
רבי זוסיא מאניפולי
רבי אלימלך מליז'נסק
רבי אהרן מקרלין
רבי שלמה מקרלין
רבי שמואל שמלקא מניקלשבורג
רבי פנחס הורביץ "בעל ההפלאה"
רבי אשר צבי מאוסטרואה, מחבר ספר מעיין החכמה
רבי אהרן שמואל מאוסטרהא
רבי חיים חייקל מאמדור, מחבר ספר חיים וחסד
רבי יהודה לייב הכהן
רבי יונה מפולוצק
רבי ישראל הופשטיין, "המגיד מקוזניץ"
רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ, "החוזה מלובלין"
רבי אברהם הרופא
רבי אהרן גורדון
רבי ברוך ממז'יבוז
רבי אריה לייב, "הסבא משפולי"
רבי חיים וולפר, ה"וואלפער"
רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב
רבי יעקב יוסף מאוסטרהא
רבי ישראל מפולוצק
רבי משה חיים אפרים מסדילקוב
רבי עוזיאל מייזליש
רבי צבי הירש מנדבורנא
רבי זאב וולף מז'יטומיר
רבי יעקב שמשון משיפטובקה

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

המגיד לא כתב ספרים, דבריו נרשמו והודפסו בספרים שנכתבו על ידי תלמידיו:

מגיד דבריו ליעקב - ספר זה נערך בחייו ועל פי בקשתו של המגיד. הודפס בקוריץ, שנת תקמ"א על ידי המגיד מלוצק.
אור תורה - הודפס בקוריץ, שנת תקס"ב. כתב יד שהיה בידי רבי ישעיה מדינוביץ'.
אור האמת - הודפס בהושאטין, שנת תרנ"ט. כתב יד שהיה ברשות ר' צבי חסיד, תלמידו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. בדף השער נאמר שהחיבור כולל את דברי המגיד שנכתבו על ידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
דרכי ישרים - ז'יטומיר, תקס"ה, החיבור מיוחס לבעש"ט, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן והמגיד ממזריטש.
כתבי קודש - ורשה, תרמ"ד, כתב יד שהיה בידי רבי ישראל מקוז'ניץ. המדפיס ייחסו לבעל שם טוב, המגיד, רבי לוי יצחק ורבי ישראל מקוז'ניץ.
שמועה טובה - על פי הדפוס הראשון אלו דברי תורה שנכתבו על ידי תלמידו רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. ורשה, תרצ"ח.
ליקוטים יקרים - נוסח הנהגות תלמידי הבעל שם טוב. יצא לאור בלמברג בשנת תקנ"ב מכתב יד שהיה ברשות רבי משולם פייבוש הלר. המדפיס מייחס את הדברים לבעש"ט, המגיד, רבי מנדל מפרמישלאן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
דברות המגיד - רובם נרשמו בשעתם על ידי תלמידו הגדול רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

(בידינו לא נותרו כמעט אף אחד מהספרים שהחזיק בספרייתו, ואחד הבודדים שבהם הוא הספר תפארת הקודש עליו מופיעה באופן נדיר חתימתו של הרב המגיד).

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלוש תנועות (ניגון)

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות - המגיד ממזריטש, קה"ת, כפר חב"ד, תשל"ו.
נתנאל לדרברג "השער לאין - תורת החסידות בהגותו של רבי דוב בער המגיד ממזריץ'", הוצאת ראובן מס ירושלים תשע"א, מתוך הסדרה 'מאה שערים - הגות יהודית וביקורת התרבות'
אבינועם ביר, "המסע ביעד - טבעה של החוויה המיסטית בהגות המגיד ממזריץ", דעת 81 (2016), עמ' 278–299.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרו 'מגיד דבריו ליעקב' - באתר
ספרו 'אור תורה' - בהיברו בוקס.
תגלית מרגשת: נחשף בית מדרשו הנעלם של המגיד ממעזריטש י"ז בכסלו ה'תשפ"א

הקודם:
הבעל שם טוב

נשיאי החסידות הכללית
ז' בסיוון תקכ"א - י"ט בכסלו תקל"ג

הבא:
אדמו"ר הזקן

הערות שוליים

↑ ישנם השערות ומסורות שונות לגבי שנת לידתו, אך במסורת החב"דית לא ידועה שנת הלידה. ראו בהרחבה בהערת השוליים הבאה
↑ רבים טוענים שנולד בשנת ה'תס"ד (1704)(ראה אהלי צדיקים וכן בכתבי ר' יעקב דרברמדיקר). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ"ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש"ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו, ויש האומרים (ספר ראש בני ישראל עמ' כ"ח) שנולד בשנת תמ"ח. הרבי הסביר שתלמידיו של המגיד היו כ"כ שקועים בתורתו, ולא שמו את לבם לתאריכי שנות חייו, זאת ע"פ דברי אדמו"ר הריי"צ שאין יודעים את שנת לידתו
↑ אדמו"ר הריי"צ מספר על חלום של אדמו"ר האמצעי בו ראה את המגיד עם רגל אחת שמנה, והשניה רזה, וזאת עקב מחלתו ברגליו.
↑ יש לציין שעד סוף ימיו סבל הרב המגיד ברגליו ומתואר שהיה הולך עם קב.
↑ הודפס בספר תורה אור בפרשת יתרו.
↑ יש לציין שבשנת תקל"ז עלו לא"י כ-400 חסידים בראשות רבי מנחם מענדל מויטבסק, רבי אברהם מקליסק ורבי ישראל מפולוצק, גם אדה"ז חפץ לעלות אתם אך בסוף לא עלה. - באריכות ראה בערך עליית החסידים
↑ שיחת פרשת תצווה תשל"ה - שיחות קודש
↑ ראה בספר רשימות דברים ערך הרב מוואלפע
↑ ראה תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הרב שלום דובער לוין, בפרקים הראשונים.
↑ ראה שם את ההוכחות.
↑ היום יום עמ' ע"ח.
↑ דרכו של אדמו"ר הזקן הייתה שכשהיה נכנס לדביקות היה נופל ומתחיל להתגלגל
↑ קטע מתפילות יום ראש השנה
↑ מכתב מר' ישראל מטשורטקוב, מובא בקובץ 'משכנותך יעקב סקווירא גליון א', ובגליון 'המבשר -תורני' 'מלכיות' - ערב ראש השנה תשע"ז
↑ היה זה בגלל התנהגותם של חסידי רבי אברהם מקליסק שהיו מבזים מאד את המתנגדים.
↑ פרק ד'
↑ ראה שולחן ערוך יורה דעה סימן שלד סעיף ל"ט: "המנדה את חבירו שלא כדין ואמר ליה הלה אדרבה נידוי של שני נידוי והני מילי שזה השני הוא גברא רבא (אף על פי שאינו נסמך) (מהרי"ק שורש קנ"ח) או שאינו ידוע מי הוא דחיישינן שמא הוא יותר גדול מהמנדה אבל אם המנדה שלא כדין תלמיד חכם והאחר אינו תלמיד חכם לא"
↑ היינו רוסיא
↑ היינו הסתלקות הרב המגיד.
↑ פשר המשפט הובן רק לאחר כמה שנים כאשר אדמו"ר הזקן יצא מהמאסר בתקנ"ט ביום י"ט כסלו, בשנת תקנ"ט (המילה 'הילולא' - פירושה שמחה).
↑ ראה ספר התולדות המגיד ממעזריטש פרק הסתלקותו, מובא גם בספר התולדות אדמו"ר הזקן וסה"ת אדמו"ר האמצעי.
↑ ספר התולדות - המגיד ממעזריטש עמ' 89 ואילך.
↑ כבוד תורתו נרו יאיר.
↑ ראה בציטוטון למעלה יותר את מכתבו של האדמו"ר מסקולען.

[1] ישנם השערות ומסורות שונות לגבי שנת לידתו, אך במסורת החב"דית לא ידועה שנת הלידה. ראו בהרחבה בהערת השוליים הבאה

[שנת_לידתו-2] רבים טוענים שנולד בשנת ה'תס"ד (1704)(ראה אהלי צדיקים וכן בכתבי ר' יעקב דרברמדיקר). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ"ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש"ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו, ויש האומרים (ספר ראש בני ישראל עמ' כ"ח) שנולד בשנת תמ"ח. הרבי הסביר שתלמידיו של המגיד היו כ"כ שקועים בתורתו, ולא שמו את לבם לתאריכי שנות חייו, זאת ע"פ דברי אדמו"ר הריי"צ שאין יודעים את שנת לידתו

[3] אדמו"ר הריי"צ מספר על חלום של אדמו"ר האמצעי בו ראה את המגיד עם רגל אחת שמנה, והשניה רזה, וזאת עקב מחלתו ברגליו.

[4] יש לציין שעד סוף ימיו סבל הרב המגיד ברגליו ומתואר שהיה הולך עם קב.

[5] הודפס בספר תורה אור בפרשת יתרו.

[6] יש לציין שבשנת תקל"ז עלו לא"י כ-400 חסידים בראשות רבי מנחם מענדל מויטבסק, רבי אברהם מקליסק ורבי ישראל מפולוצק, גם אדה"ז חפץ לעלות אתם אך בסוף לא עלה. - באריכות ראה בערך עליית החסידים

[7] שיחת פרשת תצווה תשל"ה - שיחות קודש

[8] ראה בספר רשימות דברים ערך הרב מוואלפע

[9] ראה תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הרב שלום דובער לוין, בפרקים הראשונים.

[10] ראה שם את ההוכחות.

[11] היום יום עמ' ע"ח.

[12] דרכו של אדמו"ר הזקן הייתה שכשהיה נכנס לדביקות היה נופל ומתחיל להתגלגל

[13] קטע מתפילות יום ראש השנה

[14] מכתב מר' ישראל מטשורטקוב, מובא בקובץ 'משכנותך יעקב סקווירא גליון א', ובגליון 'המבשר -תורני' 'מלכיות' - ערב ראש השנה תשע"ז

[15] היה זה בגלל התנהגותם של חסידי רבי אברהם מקליסק שהיו מבזים מאד את המתנגדים.

[16] פרק ד'

[17] ראה שולחן ערוך יורה דעה סימן שלד סעיף ל"ט: "המנדה את חבירו שלא כדין ואמר ליה הלה אדרבה נידוי של שני נידוי והני מילי שזה השני הוא גברא רבא (אף על פי שאינו נסמך) (מהרי"ק שורש קנ"ח) או שאינו ידוע מי הוא דחיישינן שמא הוא יותר גדול מהמנדה אבל אם המנדה שלא כדין תלמיד חכם והאחר אינו תלמיד חכם לא"

[18] היינו רוסיא

[19] היינו הסתלקות הרב המגיד.

[20] פשר המשפט הובן רק לאחר כמה שנים כאשר אדמו"ר הזקן יצא מהמאסר בתקנ"ט ביום י"ט כסלו, בשנת תקנ"ט (המילה 'הילולא' - פירושה שמחה).

[21] ראה ספר התולדות המגיד ממעזריטש פרק הסתלקותו, מובא גם בספר התולדות אדמו"ר הזקן וסה"ת אדמו"ר האמצעי.

[22] ספר התולדות - המגיד ממעזריטש עמ' 89 ואילך.

[23] כבוד תורתו נרו יאיר.

[24] ראה בציטוטון למעלה יותר את מכתבו של האדמו"ר מסקולען.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעריכה}}
+[[קובץ:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה הישנה על ציונם של המגיד ממעזריטש ותלמידיו רבי [[זושא מאניפולי]] ורבי [[יהודה לייב הכהן]] באניפולי]]
-[[תמונה:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|left|thumb|250px|מצבת המגיד ממעזריטש ותלמידיו באניפולי]]
+רבי '''דב בֶּער פרידמן מִמֶזריטש''' מכונה '''"המגיד ממזריטש"''' (?{{הערה|ישנם השערות ומסורות שונות לגבי שנת לידתו, אך במסורת החב"דית לא ידועה שנת הלידה. ראו בהרחבה בהערת השוליים הבאה}} - [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]) היה גדול תלמידי ה[[בעל שם טוב]], ושנה לאחר [[הסתלקות]]ו, מונה לממשיך דרכו ומנהיג תנועת החסידות הכללית, בתקופתו גדלה ההתנגדות לחסידות, אך גם הצטרפו לחסידות גדולי ואדירי עולם. לאחר הסתלקות המגיד הנהגת החסידות התפצלה בין כל תלמידיו. [[אדמו"ר הזקן]] היה מבחירי וגדולי תלמידיו, והתייחס אליו כאל "אביו הרוחני".
-'''רבי דובער ממזריטש''' (מכונה '''המגיד ממזריטש''') היה תלמידו וממשיך דרכו של ה[[בעל שם טוב]]. תאריך לידתו לא ידוע לנו ונפטר ב[[י"ט כסלו תקל"ג]] ומנוחתו כבוד בעיירה אניפולי.
-==ביוגרפיה==
+==תולדות חיים==
-רבי דובער נולד לר' אברהם וחווה. אביו היה מיוחס עד לר' [[יוחנן הסנדלר]]. התפרנס בדוחק מהיותו מלמד ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל [[פני יהושע]]).
+רבי דובער נולד לר' אברהם וחוה ב[[עיירה]] לוקאטש שליד העיר רובנו ב[[אוקראינה]], אין מסורת חב"דית על תאריך לידתו{{הערה|שם=שנת לידתו|1=רבים טוענים שנולד בשנת ה'תס"ד (1704)(ראה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5695&st=&pgnum=40&hilite= אהלי צדיקים וכן בכתבי ר' יעקב דרברמדיקר]). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ"ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש"ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו, ויש האומרים (ספר ראש בני ישראל עמ' כ"ח) שנולד בשנת תמ"ח. [[הרבי]] הסביר שתלמידיו של המגיד היו כ"כ שקועים בתורתו, ולא שמו את לבם לתאריכי שנות חייו, זאת ע"פ דברי [[אדמו"ר הריי"צ]] שאין יודעים את שנת לידתו}}.
-רבי דובער נישא למרת קיילא ולאחר נישואיו שימש כמלמד במזריטש ומקביל החל ללמוד את [[תורת הקבלה]]. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בקוריץ ובדובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע והיה חולה מאוד ברגליו. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה.
+אביו היה מיוחס עד ל[[תנא]] ר' [[יוחנן הסנדלר]], והתפרנס בדוחק מהיותו [[מלמד תינוקות|מלמד]] ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו הגאון, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל [[פני יהושע]]).
-כשהגיע [[הבעל שם טוב]] אל ה"פני יהושע" אמר לו שיודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד שיבוא אליו. בעצת מורו החליט להגיע ל[[מז'יבוז]]', עיירתו של הבעל שם טוב ושם נעשה לחסיד ולתלמיד מובהק שלו. הבעל שם טוב הבטיח למגיד שייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת [[תק"א]] נולד בנם ר' [[אברהם המלאך]].
+רבי דובער [[נישואין|נשא]] (בזיווג ראשון) את מרת קיילא, ולאחר נישואיו שימש כאביו כמלמד ב[[מזריטש]], במקביל הוא החל ללמוד את [[תורת הקבלה]]. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בערים [[קוריץ]] ודובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע, והיה חולה מאוד ברגליו{{הערה|[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר על חלום של [[אדמו"ר האמצעי]] בו ראה את המגיד עם רגל אחת שמנה, והשניה רזה, וזאת עקב מחלתו ברגליו.}}. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה.
+כשהגיע [[הבעל שם טוב]] אל ה"פני יהושע" אמר לו שיודיע למגיד שלא יוכל להבריא ברגליו עד שיבוא אליו{{הערה|יש לציין שעד סוף ימיו סבל הרב המגיד ברגליו ומתואר שהיה הולך עם קב.}}. בעצת מורו החליט להגיע ל[[מז'יבוז]]', עיירתו של הבעל שם טוב ושם נעשה לחסיד ולתלמיד מובהק שלו. הבעל שם טוב הבטיח למגיד שייוולד לו בן גדול ומהולל. בשנת [[תק"א]] נולד לו ולרעייתו בנם ר' [[אברהם המלאך]].
 ==נשיא החסידות==
-[[תמונה:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|left|thumb|250px|ציון המגיד ממזריטש]]
+[[קובץ:ציון המגיד ממעזריטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון המגיד ממזריטש]]
-לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], בנו של הבעל שם טוב, לממלא מקומו. ביום [[ז' סיון תקכ"א]], שנה לאחר הסתלקות הבעל שם טוב, במהלך סעודת יום טוב שני של [[חג השבועות]], נעמד רבי צבי ואמר שאביו הודיעו בחלום למסור את הנהגת החסידות לר' דובער. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב ומסר לו את בגדו העליון שהיה שייך לבעל שם טוב. המגיד עבר לשבת בראש השולחן והדרוש הראשון שאמר היה "מראיהם ומעשיהם"{{הערת שוליים|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.
+לאחר פטירת הבעל שם טוב מונה בנו רבי [[צבי הירש (בן הבעל שם טוב)|צבי הירש]], לממלא מקומו, אך לחסידות היה דרוש מנהיג חזק בעל שיעור קומה, שיוכל לעמוד בתוקף מול ה[[מתנגדים]], ורבי צבי לא היה כל-כך מתאים לכך.
+ביום שני של [[חג השבועות]] - [[ז' סיון]] [[תקכ"א]], שנה לאחר [[הסתלקות]] הבעל שם טוב, נעמד רבי צבי בעת עריכתו את שולחנו הקדוש בהשתתפות רובם של תלמידי אביו, ואמר שאביו הורה לו ב[[חלום]] למסור את הנהגת החסידות לתלמידו הגדול ר' דובער ממזריטש. תוך כדי דיבור בירך ר' צבי את המגיד במזל-טוב, פשט את בגדו העליון שהיה שייך לאביו [[הבעל שם טוב]]. הוא פינה את מקומו בראש השולחן, עבר לשבת כמו כל שאר התלמידים בשולחן, והמגיד עבר לשבת בראש השולחן. אז הוא אמר את הדרוש הראשון שלו שמתחיל במילים "מראיהם ומעשיהם"{{הערה|הודפס בספר [[תורה אור]] ב[[פרשת יתרו]].}}.
+רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב ב[[מזריטש]] ומשם שלח את תלמידיו הגדולים להפיץ את [[תורת החסידות]] בכל מדינת [[פולין]] ומחוץ לה. בשנת [[תקכ"ה]] כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים חוץ מבמזריטש בראשות תלמידיו: ב[[ליובאוויטש]] (בראשות רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]), בקרלין (בראשות רבי [[אהרן מקרלין]] ורבי [[שלמה מקרלין]]) ובהורודוק (בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]).
+המגיד מאד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו{{הערה|יש לציין שבשנת [[תקל"ז]] עלו לא"י כ-400 חסידים בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]], רבי [[אברהם מקליסק]] ורבי [[ישראל מפולוצק]], גם [[אדה"ז]] חפץ לעלות אתם אך בסוף לא עלה. - באריכות ראה בערך [[עליית החסידים]]}}.
+בשנת [[תקל"ב]] פרצה במזריטש מגפה קשה. ר' [[זושא מאניפולי]] תלמידו של המגיד, הביא את המגיד ובני ביתו לאניפולי. שם התגורר המגיד כשבעה חודשים עד ל[[הסתלקות]]ו ב[[י"ט כסלו]] [[תקל"ג]].
+==תורתו==
+מסופר שכאשר היה חוזר את דברי תורתו בחסידות ובקבלה, היו כל תלמידיו יוצאים מכליהם מרוב התפעלות, והיו מקבלים שלשול, מלבד [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שיחת [[פרשת תצווה]] [[תשל"ה]] - [[שיחות קודש]]}}.
+רק שניים מתלמידיו, רבי שניאור זלמן ו[[חיים וואלפער|הרב מוולפע]] (יש אומרים שגם רבי מנחם מענדל מוויטבסק) קבלו את תורתו בשלמות{{הערה|ראה בספר [[רשימות דברים]] ערך הרב מוואלפע}}.
+יש אומרים{{הערה|ראה תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הרב [[שלום דובער לוין]], בפרקים הראשונים.}} שבבית מדרשו של המגיד למדו גם הרבה פסקי הלכות, ולא רק חסידות, כפי שרואים מכמה פעמים בהם כותב [[אדמו"ר הזקן]] בסגנון ממנו מובן כך{{הערה|ראה שם את ההוכחות.}}.
+==עם אדמו"ר הזקן==
+[[אדמו"ר הזקן]] הגיע לראשונה למגיד בשנת [[תקכ"ד]], לפני בואו התלבט אדמו"ר הזקן בתור אברך צעיר להיכן לנסוע, ל[[וילנא]], או ל[[מעזריטש]], לבסוף החליט שמכיוון שבוילנא מלמדים כיצד ללמוד יותר טוב, ובמעזריטש מלמדים כיצד להתפלל יותר טוב, יסע למעזריטש כי ללמוד הוא הוא כבר יודע קצת, אבל להתפלל כמו שצריך עוד לא.
+לאחר שבועיים בהם בחן ולמד את שיטת המגיד ממעזריטש החליט להשאר ולהתקשר אליו כחסיד מובהק{{הערה|היום יום עמ' ע"ח.}}, מאז ועד הסתלקות המגיד, במשך שמונה שנים נסע אדמו"ר הזקן, לתקופות ארוכות למגיד.
+הקשר בין המגיד לאדמו"ר הזקן היה כבין אב לבן, [[אדמו"ר הזקן]] נהג לכנות את המגיד בשם 'האבא' או 'הרבי', מבין כל תלמידיו הגדולים חיבב במיוחד את תלמידו זה, אשר כונה על ידו "זלמניו" או "ליטוואק" (מהעיר ליטא).
+כאשר הגיע אדמו"ר הזקן בפעם הראשונה למעזריטש קבע לו המגיד חברותא עם בנו רבי [[אברהם המלאך]] ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]], המגיד אמר שאדה"ז ילמד את ר' אברהם נגלה, אדה"ז תמיד היה מזיז את מחוגי השעון בלי שר' אברהם רואה כדי להגדיל את שעות לימוד החסידות.
+בין השאר הורה המגיד ל[[אדמו"ר הזקן]] לערוך את ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו, הלכות בטעמיהן, ולהוסיף את דעות האחרונים.
+בהיות אדמו"ר הזקן ב[[מאסר אדמו"ר הזקן|מאסר]] הגיע המגיד יחד עם ה[[בעש"ט]], לבקרו בתאו במעצר, והורו לו ביציאתו להמשיך ולהפיץ את תורת [[חסידות חב"ד]] ביתר שאת וביתר עוז.
-רבי דובער, בשונה מהבעל שם טוב שהיה נוסע ממקום למקום, התיישב במזריטש ומשם שלח את תלמידיו להפיץ את [[תורת החסידות]] בכל מדינת [[פולין]] ומחוץ לה. בשנת [[תקכ"ה]] כבר היו מבוססים שלושה מרכזי חסידות גדולים; ב[[ליובאוויטש]] (בראשות רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]), בקרלין (בראשות רבי [[אהרן מקרלין]] ורבי [[שלמה מקרלין]]) ובהורודוק (בראשות רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]).
+מסופר כי באחד מ[[ראש השנה|ראשי השנה]] בהם שהה אדמו"ר הזקן במחיצת המגיד, הבחין המגיד כי אדמו"ר הזקן לא הגיע לשולחן, ולאחר שהתעכב זמן רב ושלח כמה מתלמדיו לחפשו. כשהגיעו התלמדים לבית הכנסת של המגיד ממנו נשמע קולו של אדמו"ר הזקן, נכנסו וראו את אדמו"ר הזקן מתגלגל על הרצפה אחוז [[דביקות]]{{הערה|דרכו של אדמו"ר הזקן הייתה שכשהיה נכנס ל[[דביקות]] היה נופל ומתחיל להתגלגל}} ובידיו שני רגלי השולחן שעקר מתוך דבקותו ומנגן {{ציטוטון|מרכאות=כן|וידע כל פעול כי אתה פעלתו... וידע כל יצור כי אתה יצרתו... וידע כל אשר נשמה באפו השם אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה...}}{{הערה|קטע מתפילות יום [[ראש השנה]]}}. חזרו התלמדים למגיד וספרו את שראו, וענה המגיד {{ציטוטון|מרכאות=כן|ר' זלמניא הגיע כבר לדרגה נעלית כל כך, עד שלדומם הוא מכניס כוח להתבונן ולהכיר שהקב"ה פעלו...}}{{הערה|מכתב מ[[חסידות צ'ורטקוב|ר' ישראל מטשורטקוב]], מובא בקובץ 'משכנותך יעקב סקווירא גליון א', ובגליון 'המבשר -תורני' 'מלכיות' - ערב ראש השנה תשע"ז}}
-מבית מדרשו של המגיד יצאה "העליה החסידית הגדולה", גדולים וחשובים מתלמידיו שעלו להתיישב בארץ הקודש. הרב המגיד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו.
+==ההתנגדות לחסידות בתקופתו==
-המגיד חיבב מאוד את תלמידו רבי שניאור זלמן, מי שהיה לימים [[אדמו"ר הזקן]]  והושיבו ללמוד עם בנו ר' [[אברהם המלאך]], היו לו זמנים קבועים שהיה מלמד ב[[יחידות]] את אדמו"ר הזקן ובחר בו לחבר את ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]].
+בשנת [[תק"ל]] העידו בפני [[הגר"א]] מוילנה עדות רעה על המגיד ותלמידיו, והגר"א קיבל את העדות הזו וציווה להתרחק מהחסידים{{הערה|היה זה בגלל התנהגותם של חסידי רבי [[אברהם מקליסק]] שהיו מבזים מאד את ה[[מתנגדים]].}}.
-רק שניים מתלמידיו, ר' שניאור זלמן [[חיים וואלפער|והרב מוולפע]] קבלו את תורתו בשלמות. חסידיו נהגו לנגן בנוכחותו את ניגון "[[ג' תנועות (ניגון)|ג' תנועות]]".
+בספר "[[בית רבי]]"{{הערה|פרק ד'}} מסופר, כי בעת עריכת החרם על ה[[חסידים]], החליטו תלמדי המגיד לערוך חרם על כותבי החרם ה[[מתנגדים]], כדין מה שכתוב על מקרה זה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|ראה שולחן ערוך יורה דעה סימן שלד סעיף ל"ט: '''"המנדה את חבירו שלא כדין ואמר ליה הלה אדרבה נידוי של שני נידוי והני מילי שזה השני הוא גברא רבא (אף על פי שאינו נסמך) (מהרי"ק שורש קנ"ח) או שאינו ידוע מי הוא דחיישינן שמא הוא יותר גדול מהמנדה אבל אם המנדה שלא כדין תלמיד חכם והאחר אינו תלמיד חכם לא"'''}}. מאוחר יותר, שכבו תלמידי המגיד לישון, חוץ מ[[אדמו"ר הזקן]], שעשה כאילו נרדם. לאחר זמן מה נכנס המגיד עם נר, ועבר והאיר בפניו את פניו של כל תלמיד ותלמיד, וכשהגיע לאדמו"ר הזקן - הפטיר בהתפעלות: '''"היהודי הקטן הזה יהיה רב בכל מדינות רייסין!{{הערה|היינו [[רוסיא]]}}"'''. לשמע מאמר המגיד, התעוררו תלמדי המגיד, ועשה האדמו"ר הזקן כמתעורר גם. ואמר להם הרב המגיד:'''"תדעו שבזה הפסדתם את הראש שלכם"'''{{הערה|היינו [[הסתלקות]] הרב המגיד.}}, '''אך זאת הרווחתם: שבכל עת שיהיה מחלוקת בין החסידים למתנגדים, תהיה תמיד יד החסידים על העליונה"!'''. ואכן, תקופה קצרה מאוחר יותר הסתלק הרב המגיד.
-בשנת [[תק"ל]] דיברו לשון הרע בפני הגר"א מוילנה על המגיד ותלמידיו והגר"א לתומו קיבל את עדותם וציווה להתרחק מהחסידים.
+==[[הסתלקות]]ו==
+ביום ראשון [[י"ז בכסלו]] שנת [[תקל"ג]], (יומיים קודם הסתלקותו) אמר המגיד ל[[אדמו"ר הזקן]] שבשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את {{מונחון|דבר ה'|דבר ה' הוא הדיבור הרוחני המהווה מאין ליש את מציאות העולם}} הנמצא בכל דבר [[גשמי]]. כעבור יומיים, ביום שלישי, תפס המגיד בידיו של אדמו"ר הזקן ואמר לו: '''[[י"ט בכסלו]] הוא ההילולא של שנינו'''{{הערה|פשר המשפט הובן רק לאחר כמה שנים כאשר אדמו"ר הזקן יצא מ[[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן|המאסר בתקנ"ט]] ביום י"ט כסלו, בשנת [[תקנ"ט]] (המילה 'הילולא' - פירושה שמחה).}}. ובאותו יום - י"ט בכסלו [[הסתלק]] המגיד ונטמן ב[[עיירה]] [[אניפולי]] {{הערה|ראה ספר התולדות המגיד ממעזריטש פרק הסתלקותו, מובא גם בספר התולדות [[אדמו"ר הזקן]] וסה"ת [[אדמו"ר האמצעי]].}}.
-בשנת [[תקל"ב]] פרצה במזריטש מגפה. ר' [[זושא מאניפולי]] תלמידו, הביא את המגיד ובני ביתו לאניפולי. שם התגורר המגיד כשבעה חודשים עד ליום הסתלקותו.
+ה[[חברה קדישא]] ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק ב[[טהרת הנפטר|טהרת]]ו. ב[[דין תורה]] הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה ה[[אדמו"ר הזקן]] שנרשם בפנקס הנ"ל בעירו [[ליאזנא]]. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בשעת הטהרה, זכה אדמו"ר הזקן בפתק בו נכתב "ראשו כתם פז", דהיינו הטבלת הראש. גופתו של המגיד הובלה ל[[מקוה טהרה]], אז אמר אדמו"ר הזקן שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים!
-==הסתלקותו==
+===צוואתו===
-[[תמונה:939.jpg|left|thumb|250px|טענת החוקר]]
+ישנם לפחות שתי צוואות ידועים מהמגיד{{הערה|ספר התולדות - המגיד ממעזריטש עמ' 89 ואילך.}}, על הצוואה הראשונה היו חתומים בנוסף למגיד בעצמו גם גדולי תלמידיו: רבי [[מנחם מנדל מוויטבסק]], רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[זושא מאניפולי]], רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ו[[אדמו"ר הזקן]].
-ביום ראשון [[י"ז בכסלו]] שנת [[תקל"ג]] אמר המגיד ל[[אדמו"ר הזקן]] כי בשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את דבר ה' הנמצא בכל דבר גשמי. כעבור יומים, ביום שלישי, תפס המגיד בידיו של אדמו"ר הזקן ואמר לו: [[י"ט בכסלו]] הוא ההילולא של שנינו. ביום [[י"ט בכסלו]] הסתלק המגיד ומנוחתו כבוד בעיירה אניפולי.
-החברה קדישא ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק בטהרתו. בדין תורה הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה האדמו"ר הזקן שנרשם בפנקס הנ"ל בעירו-ליאזני. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בטהרתו, זכה אדמו"ר הזקן לטהר את ראשו של המגיד. הובילו את המגיד ל[[מקוה]] טהרה ואז אמר אדמו"ר הזקן שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים.
+בצוואה זו כותב המגיד בין היתר שלאחר פטירתו יתעסקו בטהרת וקבורת הגוף רק חמשת התלמידים הנ"ל אשר חתומים בתחתית הדף ומלבדם אף אחד אינו רשאי לגעת.
-בבית החיים שבעיירה אניפולי הוקם אוהל באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, אך במלחמת העולם השניה בית החיים והאוהל נחרבו. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו.
+בצוואה השניה המצויה, המיועדת באופן אישי לבנו רבי [[אברהם המלאך]], כותב המגיד לבנו למי להתחבר מבין תלמידיו ומה ללמוד מהם: מרבי [[מנחם מענדל מוויטבסק]] תשמע עצה, מרבי [[יהודה לייב הכהן]] תלמד את [[עבודת המידות]], מרבי [[זושא מאניפולי]] תלמד את ה[[ענווה]], ול[[אדמו"ר הזקן]] תציית בכל אשר יאמר ובכל דרכיו תשמע לו, כי כל היוצא מפיו הוא נבואה קטנה, ועד כדי שגם אם היה בין תלמידי [[הבעל שם טוב]] היה מגדולי תלמידיו.
-==תמונתו==
+{{ציטוט צף|וגם בענין הציון הקדוש של אור ישראל וקדושו המגיד הגדול ממעזריטש, בקשתי שיכתוב לי כ"ת נ"י{{הערה|כבוד תורתו נרו יאיר.}} פרטים שאוכל להראות את מכתבו ל[[הרבי|אדמו"ר מליובאוויטש]] שליט"א ועוד.{{A}}
-כיום אין בידינו תמונה של המגיד ממעזריטש. בשנת [[תש"ה]] טען חוקר מסויים שהוא מצא תמונה של המגיד והוא פירסמה. מיד התבררה טעותו והיה זה התמונה של רבי שמואל מסלנט.
+דברתי על ידי הטלפון עם בן משק ביתו של האדמו"ר הנ"ל שליט"א הרב [..] [[הרב חודקוב|חדאקאוו]] נ"י, והלה אמר לי שנכין איזו פרטים להתראות ולהראות לכ"ק הנ"ל. היינו מצב הענין וכמה יעלה תקון הציון ומי יעשה זאת, ואיך לשלוח המעות, מי יעשה הדבר וכדומה.|ממכתב ה[[אליעזר זוסיא פרטיגול|אדמו"ר מסקולען]] ל[[אהרון חזן|רב אהרון חזן]]}}
-==ספריו==
+=== שיפוץ הציון ===
-המגיד לא כתב ספרים, דבריו נרשמו והודפסו בספרים שכתבו על ידי תלמידיו:
+ב[[בית החיים]] שב[[עיירה]] אניפולי הוקם [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, ביניהם רבי [[זושא מאניפולי]], ורבי [[יהודה לייב הכהן]] בעל 'אור הגנוז', אך ב[[מלחמת העולם השנייה]] נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו.
-*[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]
+ר' [[אהרון חזן]], [[חסיד חב"ד]] (שזוגתו, מרת נחמה לאה, הייתה דור שמיני למגיד ממעזריטש ודור שביעי לר' [[אברהם המלאך]]) שהיה ב[[רוסיה]], נסע לאוהל המגיד לפני שעלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] בשנת [[תשכ"ו]], וגילה את ההזנחה המחפירה במקום. הוא דאג ליציקת בטון מעל מקום מנוחתו של המגיד, למרות הקושי הנורא שהיה בהשגת מצרך כזה באותה תקופה, ובפרט לקבר [[צדיק]]. כשהגיע לארץ סיפר ל[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]] שהיה ידידו, על המצב של הציון. במכתב השיב לו האדמו"ר כי הוא רוצה להעביר את נושא הטיפול ל{{ה|רבי}}{{הערה|ראה בציטוטון למעלה יותר את מכתבו של ה[[אדמו"ר]] [[אליעזר זוסיא פרטיגול|מסקולען]].}}.
-*אור התורה
-*אור האמת
 ==משפחתו==
-*אביו: רבי אברהם.
+*אביו: רבי אברהם פרידמן מלוקאטש
-*אמו: הרבנית חוה.
+*אמו: הרבנית חוה
-*אשתו: הרבנית קיילא (בזיווג ראשון).
+*זוגתו: הרבנית קיילא (בזיווג ראשון)
-*בנו: רבי [[אברהם המלאך]].
+*בנו: רבי [[אברהם המלאך]]
-*חותנו: ר' שלום שכנא מטורטשין.
+*בתו: דאבא
-*מתלמידיו: [[אדמו"ר הזקן]], ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]], רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], האחים - ר' [[זוסיא מאניפולי]] ורבי [[אלימלך מליז'נסק]], רבי [[אהרן מקרלין]], האחים – ר' [[שמואל שמלקא מניקלשבורג]] ור' [[פנחס הורביץ]] בעל ההפלאה, ועוד.
+*חותנו: ר' שלום שכנא מטורטשין
+*אחותו: [[רוחמה]], אשת הרב [[נח אלטשולר]], סבו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]
+==מתלמידיו==
+{{טורים|תוכן=
+*'''[[אדמו"ר הזקן]]'''
+*רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]
+*רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]]
+*רבי [[אברהם מקליסק (חסיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]]
+*רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]]
+*רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]
+*רבי [[זוסיא מאניפולי]]
+*רבי [[אלימלך מליז'נסק]]
+*רבי [[אהרן מקרלין]]
+*רבי [[שלמה מקרלין]]
+*רבי [[שמואל שמלקא מניקלשבורג]]
+*רבי [[פנחס הורביץ]] "בעל ההפלאה"
+*רבי [[אשר צבי מאוסטרואה]], מחבר ספר מעיין החכמה
+*רבי [[אהרן שמואל מאוסטרהא]]
+*רבי [[חיים חייקל מאמדור]], מחבר ספר חיים וחסד
+*רבי [[יהודה לייב הכהן]]
+*רבי [[יונה מפולוצק]]
+*רבי ישראל הופשטיין, "[[המגיד מקוזניץ]]"
+*רבי יעקב יצחק הלוי הורביץ, "[[החוזה מלובלין]]"
+*רבי [[אברהם הרופא]]
+*רבי [[אהרן גורדון]]
+*רבי [[ברוך ממז'יבוז]]
+*רבי אריה לייב, "[[הסבא משפולי]]"
+*רבי [[חיים וולפר]], ה"וואלפער"
+*רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]
+*רבי [[יעקב יוסף מאוסטרהא]]
+*רבי [[ישראל מפולוצק]]
+*רבי [[משה חיים אפרים מסדילקוב]]
+*רבי [[עוזיאל מייזליש]]
+*רבי [[צבי הירש מנדבורנא]]
+*רבי [[זאב וולף מז'יטומיר]]
+*רבי [[יעקב שמשון משיפטובקה]]
+}}
+==ספריו==
+המגיד לא כתב ספרים, דבריו נרשמו והודפסו בספרים שנכתבו על ידי תלמידיו:
+*'''[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]''' - ספר זה נערך בחייו ועל פי בקשתו של המגיד. הודפס ב[[קוריץ]], שנת תקמ"א על ידי המגיד מלוצק.
+*'''אור תורה''' - הודפס ב[[קוריץ]], שנת [[תקס"ב]]. כתב יד שהיה בידי רבי ישעיה מדינוביץ'.
+*'''אור האמת''' - הודפס בהושאטין, שנת [[תרנ"ט]]. כתב יד שהיה ברשות ר' צבי חסיד, תלמידו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. בדף השער נאמר שהחיבור כולל את דברי המגיד שנכתבו על ידי רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].
+*'''דרכי ישרים''' - [[ז'יטומיר]], [[תקס"ה]], החיבור מיוחס לבעש"ט, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן והמגיד ממזריטש.
+*'''כתבי קודש''' - [[ורשה]], [[תרמ"ד]], כתב יד שהיה בידי רבי [[המגיד מקוז'ניץ|ישראל מקוז'ניץ]]. המדפיס ייחסו לבעל שם טוב, המגיד, [[לוי יצחק מברדיטשוב|רבי לוי יצחק]] ורבי ישראל מקוז'ניץ.
+*'''שמועה טובה''' - על פי הדפוס הראשון אלו דברי תורה שנכתבו על ידי תלמידו רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]. ורשה, [[תרצ"ח]].
+*'''ליקוטים יקרים''' - נוסח הנהגות תלמידי הבעל שם טוב. יצא לאור בלמברג בשנת [[תקנ"ב]] מכתב יד שהיה ברשות רבי משולם פייבוש הלר. המדפיס מייחס את הדברים לבעש"ט, המגיד, רבי מנדל מפרמישלאן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
+* '''דברות המגיד''' - רובם נרשמו בשעתם על ידי תלמידו הגדול רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]].
+(בידינו לא נותרו כמעט אף אחד מהספרים שהחזיק בספרייתו, ואחד הבודדים שבהם הוא הספר [[תפארת הקודש]] עליו מופיעה באופן נדיר חתימתו של הרב המגיד).
 ==ראו גם==
 *[[שלוש תנועות (ניגון)]]
-==קישורים חיצונים==
+==לקריאה נוספת==
-*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'מגיד דבריו ליעקב'] - בהיברו בוקס.
+*הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], '''[[ספר התולדות]] - המגיד ממזריטש''', [[קה"ת]], [[כפר חב"ד]], [[תשל"ו]].
-* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%9C%D7%9A+%D7%91%D7%9C%D7%90+%D7%A2%D7%9D&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'אור תורה'] - בהיברו בוקס.
+*נתנאל לדרברג "השער לאין - [[תורת החסידות]] בהגותו של רבי דוב בער המגיד ממזריץ'", הוצאת ראובן מס [[ירושלים]] תשע"א, מתוך הסדרה 'מאה שערים - הגות יהודית וביקורת התרבות'
+* אבינועם ביר, "המסע ביעד - טבעה של החוויה המיסטית בהגות המגיד ממזריץ", דעת 81 (2016), עמ' 278–299.
+==קישורים חיצוניים==
+*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=אין+מלך+בלא+עם&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'מגיד דבריו ליעקב'] - באתר {{הב}}
+* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=אין+מלך+בלא+עם&pgnum=1&hilite=b549da9a-d65c-4a0d-906a-9faa61eabdf8 ספרו 'אור תורה'] - בהיברו בוקס. {{הב}}
+*'''[https://chabad.info/special/637751/ תגלית מרגשת: נחשף בית מדרשו הנעלם של המגיד ממעזריטש]''' {{אינפו}} י"ז בכסלו ה'תשפ"א
+{{סדרה|הקודם=[[הבעל שם טוב]]|רשימה=נשיאי ה[[חסידות הכללית]]|שנה=[[ז' בסיוון]] [[תקכ"א]] - [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]|הבא=[[אדמו"ר הזקן]]}}
 {{הערות שוליים}}
-{{סדרה|הקודם=[[הבעל שם טוב]]|הבא=[[אדמו"ר הזקן]]}}
+[[קטגוריה:משפחת המגיד|*]]
 [[קטגוריה:נשיאי חב"ד|2]]
 [[קטגוריה:חסידות הכללית]]
+[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
+[[קטגוריה:מגידים]]
+[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]