סכנה

על פי התורה, על האדם לשמור את עצמו מכל סכנה, העלולה לסכן את גופו, עד שאמרו חז"ל: "חמירא סכנתא מאיסורא", כלומר חובה על האדם להזהר מספק סכנה, יותר מאשר עליו להזהר מספק עבירה.

הרבי הורה, כי כל כללי הפצת המעיינות אינם חלים במקרים של ספק סכנה, כך למשל, הורה הרבי כי אין להפיץ חסידות במקום בו יש התנגדות חריפה לחסידות, בו איימו ואף היכו בפועל חסידים שהפיצו את תורת החסידות.

אכילת דגים עם בשר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אכילת דגים עם חלב

הטור כותב ש"דגים וחגבים מותר לאוכלן בחלב".

הבית יוסף מסיים את דבריו על הטור ש"מכל מקום אין לאכול מפני הסכנה כמו שנתבאר באורח חיים סימן קע"ג".

מפרשי הטור והשולחן ערוך כותבים שכנראה נתערב לבית יוסף בין חלב לבשר והתכוון לומר שאין לאכול דגים עם בשר אבל עם חלב אין בעיה, שהרי בסימן קע"ג כותב הטור שהרא"ש היה נוטל את ידיו בין אכילת דגים לבשר מפני הסכנה ולא מזכיר חלב.

גם העטרת זהב כתב כדברי הבית יוסף אך מפרשי השולחן ערוך הסבירו שהוא נמשך לזה בגלל מה שכתב הבית יוסף וזה הטעה אותו. בנוסף הטעימו, שלא נשמע דבר כזה בשום מקום וכן נהוג לבשל חלב עם דגים ולאכול.

הפתחי תשובה הביא חלוקה בסוגי החלב בין גבינה לחמאה, שמאחר ודגים הם מקררים את הגוף וגם חלב מזיק לגוף זה מסוכן לאכלם יחד אך חמאה מאחר ויש בה שומן שמחמם את הגוף אין חשש לסכנה. אך החתם סופר כתב שזה לא נכון ונאמן הרמב"ם גדול הרופאים שמתיר אכילת חלב עם דגים.

רבותינו נשיאנו נהגו שלא לאכול דגים עם חלב וכן מקובל בשם אדמו"ר הצמח צדק, שאף שמחשיבים את דברי הבית יוסף ל"פליטת הקולמוס" ולא זה מה שהתכוון לומר, בכל זאת לא אוכלים דגים עם חלב, אך אם מערב בזה קצת חמאה - מבטל את הסכנה ומותר.

אצל חסידים ברוסיה היה מקובל שכאשר הגבינה והדג מלוחים ניתן לאכלם יחדיו אך בסתם חלב ודגים הם נזהרו מלאכול.

הרבנית חיה מושקא הייתה מכינה דגים עם גבינת קוטג', כמו כן פעם הוציאו מהחדר של הרבי את הצלחת של הארוחה והיה שם מעורב שם סרדינים עם גבינה.

עוד איסורים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

• שתיית משקה שנשאר גלוי במשך כל הלילה, כי אולי שתה משם נחש והשאיר ארסו.
• לשתות מים מנהר או ממקור מים אחר בלילה, כי אולי יש שם עלוקה.