י"ז בתשרי: הבדלים בין גרסאות בדף
(דף חדש: {{חודש תשרי}} '''י"ז בתשרי''' הוא היום השבעה עשר בחודש תשרי והיום השלישי של חג הסוכות (בארץ ישראל הוא…) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(22 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{פתיח יום|והיום השלישי של [[חג הסוכות]] (ב[[ארץ ישראל]] הוא היום השני של [[חול המועד]] וב[[חו"ל]] היום הראשון של חול המועד)}} | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*תנ"א - רבי צבי הירש מלבוב (למברג), נפטר | *ה'תנ"א (20/09/1690 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי צבי הירש מלבוב (למברג), נפטר. | ||
*[[תרנ"ג]] - רבי אהרן כהן-טנוג'י, דיין בטוניס, נפטר. | *ה'[[תרנ"ג]] (08/10/1892 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי אהרן כהן-טנוג'י, דיין בטוניס, נפטר. | ||
*[[תשי"ח]] - רבי משה רוזן, מחבר ספר 'נזר הקודש', נפטר. | *ה'[[תשי"ח]] (12/10/1957 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי משה רוזן, מחבר ספר 'נזר הקודש', נפטר. | ||
*[[תשל"ה]] - רבי מנחם זאב שטרן, אב"ד גבעת שאול | *ה'[[תשל"ה]] (03/10/1974 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי מנחם זאב שטרן, אב"ד [[גבעת שאול]] - [[ירושלים]]. | ||
*[[תש"מ]] - רבי יואל מושקוביץ משאץ, מחבר ספר 'ברכת אברהם', נפטר. | *ה'[[תש"מ]] (08/10/1979 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יואל מושקוביץ משאץ, מחבר ספר 'ברכת אברהם', נפטר. | ||
==ימי חב"ד== | |||
*ה'[[תרמ"ג]] (30/09/1882 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר את מאמרו הראשון, אך לא קיבל את ה[[נשיאות]] באופן רשמי, ובכך החלה תקופת '[[חורבן ליובאוויטש]]'. | |||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | |||
*ה'[[תש"ב]] (08/10/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[יצחק ריבקין]], מרבני העיר [[שוונציאן]], נרצח על ידי הנאצים יחד עם רבים מבני קהילתו. | |||
*ה'[[תשמ"ח]] (10/10/1987 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[רפאל נחמן כהן|רפאל נחמן (פול'ע) כהן]], [[בעל שמועה]] ומחבר ספרים רבים על תולדות החסידות. | |||
*ה'[[תשס"ב]] (04/10/2001 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[יצחק אייזיק קרסיק]], ממקימי [[בית הכנסת]] 'המרכזי' ב[[כפר חב"ד]], וחבר [[ועד כפר חב"ד]]. | |||
*ה'[[תשע"א]] (25/09/2010 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[זאב וולף ברונשטיין]], מדור המייסדים של [[כפר חב"ד]]. | |||
{{להיום יום|י"ז|תשרי}} | {{להיום יום|י"ז|תשרי}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד| | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב יז]] |
גרסה אחרונה מ־21:19, 27 בנובמבר 2023
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
י"ז בתשרי הוא היום השבעה עשר בחודש הראשון[1] בלוח השנה היהודי והיום השלישי של חג הסוכות (בארץ ישראל הוא היום השני של חול המועד ובחו"ל היום הראשון של חול המועד).
תאריך זה חל בתקופת תשרי והוא יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה'תנ"א (20/09/1690 למניינם) - רבי צבי הירש מלבוב (למברג), נפטר.
- ה'תרנ"ג (08/10/1892 למניינם) - רבי אהרן כהן-טנוג'י, דיין בטוניס, נפטר.
- ה'תשי"ח (12/10/1957 למניינם) - רבי משה רוזן, מחבר ספר 'נזר הקודש', נפטר.
- ה'תשל"ה (03/10/1974 למניינם) - רבי מנחם זאב שטרן, אב"ד גבעת שאול - ירושלים.
- ה'תש"מ (08/10/1979 למניינם) - רבי יואל מושקוביץ משאץ, מחבר ספר 'ברכת אברהם', נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה'תרמ"ג (30/09/1882 למניינם) - אדמו"ר הרש"ב אמר את מאמרו הראשון, אך לא קיבל את הנשיאות באופן רשמי, ובכך החלה תקופת 'חורבן ליובאוויטש'.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ה'תש"ב (08/10/1941 למניינם) - הרב יצחק ריבקין, מרבני העיר שוונציאן, נרצח על ידי הנאצים יחד עם רבים מבני קהילתו.
- ה'תשמ"ח (10/10/1987 למניינם) - הרב רפאל נחמן (פול'ע) כהן, בעל שמועה ומחבר ספרים רבים על תולדות החסידות.
- ה'תשס"ב (04/10/2001 למניינם) - הרב יצחק אייזיק קרסיק, ממקימי בית הכנסת 'המרכזי' בכפר חב"ד, וחבר ועד כפר חב"ד.
- ה'תשע"א (25/09/2010 למניינם) - הרב זאב וולף ברונשטיין, מדור המייסדים של כפר חב"ד.
הפתגם היומי - י"ז בתשרי - מלוח היום יום |
---|
גם בשמחה ובצהלה. שלום עליכם, אשת חיל, מזמור לדוד, דא היא סעודתא, ויתן לך אומרים בלחש. במוסף ומנחתם ונסכיהם אחרי פסוקי כל יום ויום. בשבת אין אומרים הושענות.
על ידי העבודה דנסיונות מתגלה בחינת יחידה שבנפש, כמאמר 'חבוקה ודבוקה בך' - התקשרות הנשמה באלוקות, ועל ידי זה - 'טוענת עולך' - בקיום התורה והמצוות במסירות נפש, הנה - 'יחידה ליחדך' - שמתגלה בחינת יחידה שבנפש, דעל ידי התגלות זו נהפך יחידה שבנפש הבהמית לאלקות, שהוא ענין התוקף בקיום התורה ומצוות בחיות פנימי, ובהרגש תענוג גדול והנאה מרובה בעבודת ה', ובכל עניני העולם הן ולאו שוין אצלו בהשוואה אמיתית, כי נלקח ממנו התענוג וטוב טעם שבענינים הגשמיים. |