שלום שלמה שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(47 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרה"ח ''' שלום שלמה שניאורסון''' היה אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]].
{{אין תמונה}}
הרב ''' שלום שלמה שניאורסון''' (סביבות [[תרמ"ג]] - [[ז' שבט]] [[תרפ"ו]], 1883-1926) היה דודו של הרבי (אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]]).


ר' שלום שלמה היה חתנו של ה[[חסיד]] ר'[[דוד צבי חן]], הוא היה רב בעיר שירקא שליד [[חרסון]].
==תולדות חיים==
ר' שלום שלמה נולד בסביבות שנת [[תרמ"ג]] להוריו רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]]. [[נישואין|נשא]] את מרת [[רחל שניאורסון|רחל]] בתו של החסיד ר' [[דוד צבי חן]] רבה של צ'רניגוב ועבר לגור בעירו.
 
בחתונתו שהתקיימה בצ'רניגוב בשנת [[תרס"ט]]{{הערה|'למנחמי' עמוד 66.}} השתתף אחיו הרב לוי יצחק, בזכרונותיה ספרה הרבנית [[חנה שניאורסון]] בדרך אגב על שמחת החתונה: מתנגד למדן וקנאי כתב "מסירה" נגד הרב לוי יצחק לגרשו מהעיר יקטרינוסלב והצמיד "מסמך עדות" בו טען שהרב שניאורסאהן היה פעם בצ'רניגוב, והשתכר שם עד שהלך ללא סירטוק!... עד כדי כך גרועה הייתה הנהגתו!..{{הערה|[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1877957 ה"מסירה" והסוף המר של המוסר]. יש לציין שהרבנית חנה מסרה העתק מוקלד ממחברת הזכרונות הראשונה שלה לגיסתה מרת רחל שניאורסון אשת הרב שלום שלמה.}}.
 
בשנת תרע"א עלה לכהן כרב במושבה החלקאית שיראקא (אינגולץ ליד הנהר אינגול), בפלך [[חרסון]]{{הערה|ברכה לרגל עלותו לכסא הרבנות התפרסמה בגליון "האח" מס' 31, כ"ח תמוז התרע"א.}}. בכ"ו [[סיוון]] [[תרע"ד]] נולדה בתו היחידה שיינא זלדה. לאחר פרוץ המהפכה הבולשביקית חזר לצ'רניגוב.
 
בשנת [[תרפ"ה]] עלה יחד עם חותנו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[ירושלים]].
[[קובץ:שש שניאורסון.png|ממוזער|מצבתו של הרב שלום שלמה שניאורסון]]
כאשר הרב [[אברהם יצחק קוק]] התוודע למעלותיו התרומיות, שיגר מכתב המלצה נלהב לבני המושבה חדרה שיקבלו אותו עליהם לרב{{הערה|אגרות הראי"ה חלק רביעי עמוד רנא, מכתב א'של.}}, אך בטרם עברה שנה מעלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נפטר ב[[ז' שבט]] [[תרפ"ו]]. מנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שבירושלים.
 
לאחר הלויה בבית החיים, ולאחרי זה בשנת האבל אחריו אמרה עליו [[קדיש]] ביתו - מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]], מחוסר ברירה אחרת.
 
הרבי הריי"צ כתב מכתב תנחומין לאשתו ממקום מושבו באותה שעה בלנינגרד, וביקש לא להודיע על כך לאמו הרבנית שטערנא שרה כמה זמן שאפשר כדי שלא תצטער.
 
הרבי התבטא אודותיו "שהיה בקי גדול ולמדן גדול"{{הערה|תורת מנחם חלק י"ח (תשי"ז חלק א') עמוד 287.}}, ושהיה בעל טובה מופלא{{הערה|שיחות קודש תשמ"א חלק א' עמוד 716.}}.
 
ב[[כ"ב טבת]] [[תשכ"ה]] נפטרה זוגתו מרת רחל. בתם מרת זלדה פנתה לרבי בנוגע לנוסח המצבה שהשיב לה: בנוגע לנוסח המצבה שכותבת, לדעתי נכון להזכיר שם האב - דודי - בעל הנפטרת (בהוספה שהוא מגזע [[אדמו"ר הזקן]] וכו'), וכמובן שם אבי' (הררד"צ){{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג, עמ' שכב.}}.
 
בשנת [[תשכ"ט]], לאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר בין השטחים שחזרו לבעלות יהודית נכלל [[בית העלמין בהר הזיתים]], איתרו את קברו והרבי ביקש ממרת זלדה לדאוג להקמת המצבה מחדש ואף ביקש להשתתף בהוצאות.
 
==משפחתו==
*בתו, מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]].
*חותנו, הרב [[דוד צבי הירש חן]].
* אחיו, הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].
* גיסו, הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]], נרצח על ידי פורעים ב[[ו' באלול]] [[תרע"ט]].
* גיסו, הרב [[אברהם יהודה חן]], נפטר בשנת [[תשי"ח]] ב[[ארץ הקודש]].
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}


בשנת [[תרפ"ה]] עלה יחד עם חותנו ל[[ארץ הקודש]] והשתקע ב[[ירושלים]]. בטרם עברה שנה מעלייתו ארצה והוא נפטר ב[[ז' שבט תרפ"ו]]. מנוחתו כבוד בהר הזיתים שבירושלים.
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
==לקריאה נוספת==
* [[תולדות לוי יצחק]] עמוד 326.
*[[שנים ראשונות]] חלק א' עמוד 218.
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, שלום שלמה}}
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:משפחת חן]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ו]]

גרסה אחרונה מ־17:23, 15 באוגוסט 2023

הרב שלום שלמה שניאורסון (סביבות תרמ"ג - ז' שבט תרפ"ו, 1883-1926) היה דודו של הרבי (אחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי).

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' שלום שלמה נולד בסביבות שנת תרמ"ג להוריו רבי ברוך שניאור שניאורסון ולרבנית זלדה רחל שניאורסון. נשא את מרת רחל בתו של החסיד ר' דוד צבי חן רבה של צ'רניגוב ועבר לגור בעירו.

בחתונתו שהתקיימה בצ'רניגוב בשנת תרס"ט[1] השתתף אחיו הרב לוי יצחק, בזכרונותיה ספרה הרבנית חנה שניאורסון בדרך אגב על שמחת החתונה: מתנגד למדן וקנאי כתב "מסירה" נגד הרב לוי יצחק לגרשו מהעיר יקטרינוסלב והצמיד "מסמך עדות" בו טען שהרב שניאורסאהן היה פעם בצ'רניגוב, והשתכר שם עד שהלך ללא סירטוק!... עד כדי כך גרועה הייתה הנהגתו!..[2].

בשנת תרע"א עלה לכהן כרב במושבה החלקאית שיראקא (אינגולץ ליד הנהר אינגול), בפלך חרסון[3]. בכ"ו סיוון תרע"ד נולדה בתו היחידה שיינא זלדה. לאחר פרוץ המהפכה הבולשביקית חזר לצ'רניגוב.

בשנת תרפ"ה עלה יחד עם חותנו לארץ הקודש והשתקע בירושלים.

מצבתו של הרב שלום שלמה שניאורסון

כאשר הרב אברהם יצחק קוק התוודע למעלותיו התרומיות, שיגר מכתב המלצה נלהב לבני המושבה חדרה שיקבלו אותו עליהם לרב[4], אך בטרם עברה שנה מעלייתו ארצה נפטר בז' שבט תרפ"ו. מנוחתו כבוד בחלקת חב"ד בהר הזיתים שבירושלים.

לאחר הלויה בבית החיים, ולאחרי זה בשנת האבל אחריו אמרה עליו קדיש ביתו - מרת זלדה מישקובסקי (שניאורסון), מחוסר ברירה אחרת.

הרבי הריי"צ כתב מכתב תנחומין לאשתו ממקום מושבו באותה שעה בלנינגרד, וביקש לא להודיע על כך לאמו הרבנית שטערנא שרה כמה זמן שאפשר כדי שלא תצטער.

הרבי התבטא אודותיו "שהיה בקי גדול ולמדן גדול"[5], ושהיה בעל טובה מופלא[6].

בכ"ב טבת תשכ"ה נפטרה זוגתו מרת רחל. בתם מרת זלדה פנתה לרבי בנוגע לנוסח המצבה שהשיב לה: בנוגע לנוסח המצבה שכותבת, לדעתי נכון להזכיר שם האב - דודי - בעל הנפטרת (בהוספה שהוא מגזע אדמו"ר הזקן וכו'), וכמובן שם אבי' (הררד"צ)[7].

בשנת תשכ"ט, לאחר מלחמת ששת הימים כאשר בין השטחים שחזרו לבעלות יהודית נכלל בית העלמין בהר הזיתים, איתרו את קברו והרבי ביקש ממרת זלדה לדאוג להקמת המצבה מחדש ואף ביקש להשתתף בהוצאות.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עץ משפחת חייקין
הערה כללית: חלק מן העץ נערך ע"פ הספר "דורות של חסידים", המבוסס על מחקרים ומסורות, עץ משפחה זה לא בא לקבוע עובדות שכך הם הדברים אלא רק לשקף תמונה כללית בלבד.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי חיים חייקל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה מקוברין[8]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יואל חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב צבי הירש חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב משה חייקין
 
 
 
 
הרב שמריהו חייקין
 
 
 
 
 
 
הרב יואל מאיר חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב דובער חייקין
 
 
 
 
 
 
הרב שניאור זלמן חייקין
 
 
 
הרב מנחם מענדל חייקין
 
 
 
הרב צדוק חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב הלל חייקין
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית זלדה רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אליהו רבינוביץ
 
 
 
 
הרב שמואל בן ציון רבינוביץ'
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שלום שלמה
 
 
רבי שמואל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נחום רבינוביץ'
 
משה ליפא רבינוביץ'
 
חיים יהודה רבינוביץ'
 
הלל רבינוביץ'
 
 
הרבי
 
ישראל אריה לייב
 
דובער
 
 
זלדה מישקובסקי
 
מנחם מענדל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גילה נפתלין[9]
 
שמואל בן ציון רבינוביץ'
 
אברהם מאיר רבינוביץ'
 
שמעון רבינוביץ'
 
 
 
 
 
 
דליה רוטמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 


לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. 'למנחמי' עמוד 66.
  2. ה"מסירה" והסוף המר של המוסר. יש לציין שהרבנית חנה מסרה העתק מוקלד ממחברת הזכרונות הראשונה שלה לגיסתה מרת רחל שניאורסון אשת הרב שלום שלמה.
  3. ברכה לרגל עלותו לכסא הרבנות התפרסמה בגליון "האח" מס' 31, כ"ח תמוז התרע"א.
  4. אגרות הראי"ה חלק רביעי עמוד רנא, מכתב א'של.
  5. תורת מנחם חלק י"ח (תשי"ז חלק א') עמוד 287.
  6. שיחות קודש תשמ"א חלק א' עמוד 716.
  7. אגרות קודש חלק כ"ג, עמ' שכב.
  8. חתנו של רבי חיים חייקל ואחיו של רבי אהרן מקרלין
  9. אשת ר' שאול נפתלין