מרדכי שלמה פרידמן – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(99 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=האדמו"ר מבויאן|אחר=חבר הנהלת צא"ח ארה"ב|ראו=[[מרדכי שלמה פרידמן (קראון הייטס)]]}}
[[קובץ:מרדכי שלמה פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
{{דמות
[[קובץ:פרידמן ליד הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי]]
|שם=רבי מרדכי שלמה פרידמן
[[קובץ:פרידמן אלטהויז וקרסיק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|עם ר' [[פנחס אלטהויז]] ור' [[אליעזר קרסיק]] ז"ל]]
|תמונה=מרדכי שלמה פרידמן.JPG
[[קובץ:פרידמן בוחן_ילדים בתל אביב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר _בוחן_ילדים_בתל_אביב.]]
|כינוי=האדמו"ר מבויאן
רבי '''מרדכי שלמה פרידמן''' האדמומבויאן חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ונשיא אגודת האדמורי"ם ב[[ארה"ב]].
|תיאור=
|תאריך לידה=[[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]]
|מקום לידה=בויאן
|תאריך פטירה=[[ה' באדר]] [[תשל"א]]
|מקום פטירה=[[ניו יורק]]
|מקום פעילות=בויאן, [[ארצות הברית]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=אביו, רבי יצחק פרידמן (ה"פחד יצחק")
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות בויאן]]
}}
רבי '''מרדכי שלמה פרידמן''' ([[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] - [[ה' אדר]] [[תשל"א]]) היה ה[[אדמו]] מ[[בויאן]], חבר מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ונשיא אגודת ה[[אדמו"ר]]ים ב[[ארצות הברית]]. נולד ביום [[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] לרבי יצחק פרידמן, ה[[אדמו"ר]] בבויאן ונפטר ביום [[ה' באדר]] [[תשל"א]] ב[[ניו יורק]].


הרב פרידמן נולד בבויאן ב[[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] לאביו רבי יצחק מבויאן בעל "פחד יצחק", שהיה נכד ישראל מרוז'ין. אמו היתה בתו של הרה"ק רבי [[יוחנן מרחמסטריווקא]] בנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל‎‎. הוא התחנך על ברכי אביו והעפיל למדרגות גבוהות ב[[לימוד התורה]] בהשגה אלקית ובדביקות בבורא. בח"י סיון [[תרס"ח]] נישא לבתו של ר' ישראל שלום יוסף ממעז'בוז נכד האוהב ישראל מאפטא. בתרע"ז בהיותו בן כשנים הוכתר לישב על כסא אביו.
==תולדות חיים==
[[קובץ:פרידמן עם הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פרידמן שלוב זרוע עם [[הרבי]] בהלווית הרב משה שלמה הורנשטיין ([[אלול]] [[תשכ"ו]])]]
[[קובץ:פרידמן ליד הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|יושב לשמאל [[הרבי]] בטקס 'קבלת פנים' ל[[חתן]] ([[תש]])]]


ב[[תרפ"ז]] התיישב ב[[ניו יורק]]. היה פעיל הרבה בעניני הכלל, ואחרי ה[[שואה|מלחמה]] התגייס לשיקום הישיבות ומרכזי התורה שנכחדו בשואה, ולעזרת הפליטים.
הרב מרדכי שלמה פרידמן נולד ב[[י"ג בתשרי]] [[תרנ"א]] בעיר בויאן לרבי יצחק בויאן שהיה ה[[אדמו"ר]] בעירו ומחבר הספר "פחד יצחק" (היה נכד של רבי [[ישראל מרוז'ין]]) אמו הייתה בתו של הרב [[יוחנן טברסקי|יוחנן מרחמסטריבקה]] (בנו של רבי [[מרדכי מטשרנוביל]]). בילדותו התחנך ולמד אצל אביו ונהיה לתלמיד חכם גדול ועובד ה'.


אהבת ישראל שבערה בו היתה לשם דבר והרבה לפזר סכומים גדולים לצדקה, תוך שהוא עצמו מסתפק במועט שבמועט. ביקר מספר פעמים ב[[ארץ ישראל]] ושמר את החזקה שרכש סבו האדמו"ר הראשון מסדיגורא על ההדלקה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון]], וכשנבצר ממנו לבוא מינה לכך שליח את רבה של צפת.
ביום [[י"ח בסיוון]] שנת [[תרס"ח]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של רבי ישראל שלום יוסף ממעז'בוז (נכד ה'אוהב ישראל' מאפטא). בשנת [[תרע"ז]], בהיותו בן עשרים ושש שנה, הוכתר למלא את מקום אביו שנפטר, באדמו"רות.


כיסופים לגאולה מילאו את כל ישותו והרבה להתעניין במצב ה[[יהודים]] ב[[ארץ ישראל]] ולהתפלל עבורם. ב[[תשי"ג]] יסד את הישיבה הקדושה "מתיבתא תפארת ישראל" ב[[ירושלים]], המתנוססת לשם ולתהלה. בשנת [[תשכ"ח]] חלה וגם בגבור עליו מחלתו המשיך בעבודת הקודש ובהתמדתו העצומה ב[[תורה]], עד שנסתלק ביום ה' אדר [[תשל"א]] ונטמן בהר הזיתים.
בשנת [[תרפ"ז]] עזב את בויאן ועבר ל[[ארצות הברית]], שם התיישב ב[[ניו יורק]] ושמו התפרסם כצדיק שברכותיו מתקיימות. ב[[ארצות הברית]] הקים מחדש את חצר חסידות בויאן ומוסדותיה. כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וכנשיא אגודת האדמו"רים באמריקה, עסק בסיום [[מלחמת העולם השנייה]] בשיקום הישיבות ומרכזי התורה שנכחדו בשואה ועזר לפליטים רבים בגשמיות וברוחניות.


[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב מכתב אל הרבי מבויאן{{הערת שוליים|בי"א אלול תש"א אגרת א'תקכ.}} בתור נשיא אגודת האדמורי"ם ב[[ארה"ב]] לקבוע [[תענית ציבור]] יחד עם הרב הרצוג, הרב דושינסקי, רבני הספרדים, והרב [[יחזקאל אברמסקי]]. כמו"כ עמד עמו הרבי בקישר מכתבים בענין האגודה למען שמירת שבת שהקים.
היה [[אהבת ישראל|אוהב ישראל]] ובעל צדקה. ביקר מספר פעמים ב[[ארץ ישראל]] ושמר את הזכות שרכש סבו האדמו"ר הראשון מסאדיגורא על הדלקת המדורה הראשונה מידי שנה ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון]]. כשנבצר ממנו לבוא מינה כשליח את [[רב (תואר)|רבה]] של [[צפת]]. בכל ימיו נכסף לגאולה והרבה להתעניין ולהתפלל עבור מצב יהודי [[ארץ ישראל]]. בשנת [[תשי"ג]] יסד את ישיבת "מתיבתא תפארת ישראל" ב[[ירושלים]].


ב[[חשוון]] [[תש"ז]], כתב האדמו"ר מבויאן אל [[הרבי הריי"צ]]:
בשנת [[תשכ"ח]] חלה ולמרות זאת המשיך בעבודתו ובלימוד התורה. הסתלק כעבור כשלוש שנים - ביום [[ה' באדר]] שנת [[תשל"א]] ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] בירושלים.


:::''"כ"ק אדוננו מורנו ורבנו מאור הגולה רבן של ישראל וקדושו, הרב הגאון הגדול, הרב הצדיק מליובאוויטש שליט"א. רבנו הגדול! אחרי דרישת שלום הדרת כ"ק, אנו מרשים לנו להודיע לכ"ק שברצות ה' ביום א' פרשת תולדות הבע"ל נתחיל בכתיבת ספר התורה לזכרון חללי אירופה הי"ד, באסיפה גדולה רבתי עם.. בזה אנו נגשים לקיים בקשתו האחרונה של אחד מן הקדושים, שהביע אותה שעה קלה לפני צאת נשמתו בקדושה ובטהרה בכבשן האש, וכפי עדותם של אחדים מהאדמורי"ם, אודים מוצלים מאש, היתה זאת תשוקתם של כל אחינו הקדושים שיכתב שמם לזכרון. בשים לב לדבר הגדול הזה, נרהיב עוז בנפשנו לחלות פני כ"ק שיואיל בטובו לפאר את אסיפתנו זו"{{הערת שוליים|בכ"ג מרחשון תש"ז אגרת ב'תתקנא השיב הרבי כי הוא שולח את רבי שמואל שליט"א הלוי לעוויטין, להשתתף בשליחותו באסיפתם הכבודה.}}.
את מקומו באדמו"רות בויאן מילא נכדו (בן בתו), רבי [[נחום בער ברייר]], רק כעבור כארבע עשרה שנים מהפטירה. בשנת [[תשמ"ה]].
==עם הרבי==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] היה האדמו"ר מבויאן ביחסי ידידות קרובים ביותר עם הרבי והתראו כמה פעמים. והרבי שלח מכתב אל האדמו"ר מבויאן בברכת מזל טוב להולדת נכדתו.


ביום [[י"ג באלול]] [[תשכ"ו]] עברה ליד [[770]] לויה של
==הקשר עם אדמו"ר הריי"צ==
הרה"ח ר' משה שלמה הכהן הורנשטיין חסיד בויאן{{הערת שוליים| הוא היה בא בראשי חדשים ל 770- ומקבל עליה של כהן במנין של הרבי, אח"כ היה נכנס לחדרו הקדוש של הרבי למשך זמן. בכל פעם היה הרבי מאחל לו "להתראות בפעם הבאה", אולם בר"ח אלול תשכ"ו לא איחל לו, והיה מאד מודאג מזה. ואכן פחות משבועיים לאחר מכן נפטר.}} שאשתו ז"ל היתה קרובת משפחה של הרבי. הרבי ליוה את הארון בהליכה קצרה ואח"כ נכנס לרכב שנסע אחרי הלויה עד בית מדרשו של האדמו"ר מבויאן באיסט סייד מנהטן. כשראה הרבי את האדמו"ר מבויאן יורד במדריגות ביתו, יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.
[[קובץ:PictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיתוב תמונה]]
הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן היתה מיוחדת במינה. לפי השמועה היו מחליפים ביניהם [[משלוח מנות]] ב[[פורים]]. הצדיק היה מזכיר את שמו של כ"ק אדמו"ר ביראת כבוד מיוחדת. כשאחד מחסידיו שבא מארץ הקודש להסתופף בצלו, נכנס לקבל את ברכת הפרידה, אמר לו שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש".


כאשר ביקר האדמו"ר בארה"ק ב[[תשי"ג]], ביקר את מוסדות חב"ד. ב[[כ' בשבט]] הוא נסע ל[[לוד]] בליווי עשרות מחסידיו ואישי הצבור החרדי, לבקר בישיבת [[תומכי תמימים]] ליובאוויטש. הוא התקבל בכבוד רב ע"י חברי נשיאות אגודת חב"ד בארץ ישראל. בהמשך עבר בין הכתות והביע התפעלותו מהיקף ידיעות התלמידים והבנתם. בהיכל הישיבה נערכה מסיבת קבלת פנים לכבוד רבינו הק', בהשתתפות רבי [[שניאור גרליק]] רבה של כפר חב"ד, ראשי הישיבה, המשפיעים, וקהל רב מאנשי לוד וכפר חב"ד"{{הערת שוליים|קובץ "תפארת ישראל" רוז'ין קובץ נ"ה ע' 67. עיתון "המודיע" מיום כ"א שבט תשי"ג.}} כן ביקר גם במוסדות ב[[כפר חב"ד]].
הרב פרידמן, כנשיא אגודת האדמו"רים ב[[ארצות הברית]] וכמייסד האגודה למען שמירת שבת, היה לו מעמד ודעתו הייתה נחשבת. [[אדמו"ר הריי"צ]] התכתב איתו בעניין האגודה לשמירת שבת שהקים וכביקש לקבוע תענית על מאורעות [[מלחמת העולם השנייה]], ביקש תחילה את הסכמתו של האדמו"ר מבויאן. וכך הוא כותב לו:


ב[[ניסן]] [[תשכ"ב]] שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. ובערב חג הפסח תשכ"ב{{הערת שוליים|אגרת ח'תב.}} שלח לו הרבי מכתב ברכה חזרה.
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], [[אדמו"ר הריי"צ]] אגרת א'תק"כ{{הערה|מכתב מיום [[י"א באלול]] שנת [[תש"א]].}}
|תוכן=מצב אחינו [[בני ישראל]] יחיו נורא הוא, וכבר אמרו רבותינו-זכרונם-לברכה אין ישראל נגאלין אלא ב[[תשובה]]. נחוץ הדבר לקבוע [[תענית]] צבור כללי עולמי, ובאתי בכתובים עם הרבנות הראשית ב[[ארץ ישראל]] תבוא-ותיבנה ידידי הגאון [[יצחק אייזיק הרצוג|הרי"א שליט"א הרצוג]], ידידי הרה"ג דושינסקי ראש רבני האשכנזים, וידידי הרה"ג ר' עוזיאל ראש רבני הספרדים. ידידי הרב החכם ומשכיל על דבר טוב הר"י שי' הערץ רב הכולל בלונדון, ידידי הרה"ג [[יחזקאל אברמסקי|הר"י שי' אברמסקי]] ראש אב"ד דלונדון, לקבוע תענית צבור עולמי ביום א' ד[[סליחות]] הבא-עלינו-לטובה, ולא אפונה אשר גם אגודת האדמו"רים תצטרף בהסכמתה.
}}


לאחר הסתלקותו של האדמו"ר מבויאן בשנת [[תשל"א]], והבאת ארונו למנוחת עולמים בעיר הקודש ירושלים, שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הגרש"י זוין זצ"ל לנחם את המשפחה בשמו.
הרב פרידמן גם הוא, פנה ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בבקשה שיכבד בנוכחותו באירוע לזכר הניספים בשואה:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=מכתב האדמו"ר מבויאן מיום ג' [[פרשת חיי שרה]] [[תש"ז]]
|תוכן=כ"ק אדוננו מורנו ורבנו מאור הגולה רבן של ישראל וקדושו, הרב הגאון הגדול, הרב הצדיק מליובאוויטש שליט"א. רבנו הגדול! אחרי דרישת שלום הדרת כ"ק, אנו מרשים לנו להודיע לכ"ק שברצות ה' ביום א' [[פרשת תולדות]] הבא-עלינו-לטובה נתחיל בכתיבת [[ספר התורה]] לזכרון חללי אירופה, באסיפה גדולה רבתי עם.. בזה אנו נגשים לקיים בקשתו האחרונה של אחד מן הקדושים, שהביע אותה שעה קלה לפני צאת נשמתו בקדושה ובטהרה בכבשן האש, וכפי עדותם של אחדים האדמו"רים, אודים מוצלים מאש, הייתה זאת תשוקתם של כל אחינו הקדושים שיכתב שמם לזכרון. בשים לב לדבר הגדול הזה, נרהיב עוז בנפשנו לחלות פני כ"ק שיואיל בטובו לפאר את אסיפתנו זו.
}}
 
על כך ענה לו אדמו"ר הריי"צ:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], [[אדמו"ר הריי"צ]] אגרת ב'תתקנא{{הערה|מכתב מיום [[כ"ג בחשוון]] שנת [[תש"ז]].}}
|תוכן=הנני שולח את בא כחי הרב-הגאון הרב-החסיד ר' [[שמואל לויטין|שמואל שליט"א הלוי לעוויטין]], להשתתף בשליחותי עם כבוד קדושתם שליט"א באסיפתם הכבודה והנכונה במאד לכתיבת [[ספר תורה]] לזכרון [[נשמה|נשמות]] האדמו"רים, הרבנים ובני תורה שנהרגו ונטבחו, יהיו נשמותיהם צרורות בצרור החיים, ויעוררו רחמי שמים בעד קהל עדת ישראל ה' עליהם יחיו, ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]].
}}
 
==הקשר עם הרבי==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] המשיכו קשרי הידידות של הרב פרידמן עם הרבי, עימו נפגש מספר פעמים. הידידות בין הרבי לאדמו"ר מבויאן הייתה מיוחדת במינה. כשנולד לו נכדה, שלח הרבי מכתב "מזל טוב" מיוחד בו הוא מברכו שיזכה לגדלה לתורה, חופה ומעשים טובים. ב[[חג הפורים]] היו מחליפים ביניהם [[משלוח מנות]]. כשהרב פרידמן היה מזכיר את הרבי, הוא היה עושה זאת ביראת כבוד מיוחדת. אחד מחסידיו שב[[ארץ הקודש]] בא לבקרו ולפני שעזב נכנס לקבל 'ברכת פרידה'. אמר לו הרב פרידמן שכדאי לו לבקר בליובאוויטש לפני שובו לביתו "כי זהו מקום קדוש".
 
בשנת [[תשי"ג]] נסע הרב פרידמן לביקור ב[[ארץ ישראל]], במהלכה ביקר גם במוסדות חב"ד ב[[לוד]] וב[[כפר חב"ד]]. הביקור הראשון נערך ביום [[כ' בשבט]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בליווי עשרות חסידי בויאן ואישי ציבור חרדים. בישיבה בלוד התקבל על ידי חברי [[אגודת חסידי חב"ד בישראל|אגודת חסידי חב"ד]] כשבהיכל הישיבה נערכה מסיבת 'קבלת פנים' לכבודו, בהשתתפות רבה של [[כפר חב"ד]] באותה תקופה - הרב [[שניאור גרליק]], ראשי הישיבה, ה[[משפיע]]ים, וקהל חסידי חב"ד מלוד וכפר חב"ד שבאו לקבל את פני האדמו"ר מבויאן. בהמשך ערך סיור בין הכיתות, התעניין בסדר הלימוד ובחן את התלמידים, שהפגינו ידיעה והבנה בלימודים. הביקורים במוסודת חב"ד סוקרו על ידי הקובץ הרוז'יני "תפארת ישראל"{{הערה|קובץ נ"ה ע' 67.}} ועיתון "המודיע"{{הערה|"המודיע" מיום [[כ"א בשבט]] [[תשי"ג]].}}.
 
[[קובץ:מכתב הרבי למרדכי שלמה פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של [[הרבי]] לאדמו"ר מבויאן לרגל הולדת נכדתו ([[אדר א']] [[תשי"ז]]). במכתב כותב הרבי:
 
{{ציטוטון|הרב הצדיק נחמד ונעים, עוסק בצרכי ציבור, בנם של קדושי עליון, מורנו הרב רבי מרדכי שלמה שליט"א הרבי דבויאַן. שלום וברכה! בנוגע נודעתי על דבר הולדת הנכדה שתליט"א. ויהי רצון אשר הוריה שיחיו יגדלוה לתורה ולחופה ולמעשים טובים, וכבוד קדושתו וזוגתו הרבנית שליט"א ירוו רוב נחת אמיתי לאורך ימים ושנים טובות. בכבוד וברכה}}]]
 
ביום [[י"ג באלול]] שנת [[תשכ"ו]] נפטר חסיד בויאן בשם הרב משה שלמה הורנשטיין, שאשתו הייתה קרובת משפחה של הרבי{{הערה|הרב משה שלמה הורנשטיין היה בא בראשי חדשים להתפלל ב-[[770]] ובהיותו כהן, היה עולה בעליה הראשונה של קריאת התורה במנין בו התפלל [[הרבי]]. אחרי התפילה היה נכנס לחדרו של הרבי למשך זמן. בכל פעם היה הרבי מאחל לו "להתראות בפעם הבאה". ב[[ראש חודש]] [[אלול]] [[תשכ"ו]] לא איחל לו והוא היה מאד מודאג מכך. פחות משבועיים לאחר מכן נפטר.}}. הלוויתו עברה ליד [[770]] והרבי יצא במיוחד ללוות את מיטתו בהליכה קצרה ולאחר מכן נסע אחרי ההלוויה עד לבית מדרשו של האדמו"ר, הרב פרידמן, באיסט סייד של [[מנהטן]]. כשהגיעו לבית הכנסת ירד הרב פרידמן מביתו והרבי יצא מהמכונית והלך עמו שלוב זרוע, כשהוא מגונן עליו מדחיפות הקהל הרב. בדרך הילוכם דברו ביניהם בשקט. לאחר שסיימו הילוכם אחרי המיטה, חיכה הרבי עד שהאדמו"ר מבויאן יחזור לביתו.
 
ב[[חודש ניסן]] שנת [[תשכ"ב]] שלח מברק ברכה אל הרבי ליום הולדתו השישים. על כך ענה לו הרבי במכתב מערב [[חג הפסח]] [[תשכ"ב]]:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ח'תב
|תוכן=הרב הצדיק והרב החסיד איש ירא-אלוקים בנם-של-קדושים גזע תרשישים וכו' מורנו-הרב-רבי מרדכי שלמה שליט"א נשיא אגודת האדמו"רים. שלום וברכה. בנועם הנני לאשר קבלת המברק ותשואות-חן תשואות-חן בעד האיחולים והברכות ליום ההולדת. וכל המברך יתברך וכמו שכתוב "ואברכה מברכיך"
}}
 
בשנת [[תשל"א]], לאחר [[הסתלקות]]ו של האדמו"ר מבויאן והבאת ארונו ל[[ירושלים]], שלח הרבי משלחת מיוחדת של זקני החסידים בראשות הרב [[שלמה יוסף זוין]], לנחם את המשפחה בשמו.
 
==ראו גם==
*הרב [[נחום בער ברייר]]
 
==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 82-85
*'''קשרי מלכות''', ליקוט אודות קשרי אדמו"רי בית רוז'ין-בויאן עם אדמו"רי בית חב"ד, תשורה משמחת נישואין קופר-טלזנר, אדר תשס"ד.
*{{כפר|הרב ישראל אלפנביין|'''תכתירו אותו לרבי'''|2081|48|גליון חג הסוכות תשפ"ה}}.
 
{{סדרה|הקודם=יצחק פרידמן|רשימה=שולשלת אדמו"רי בויאן|שנה=משנת [[תרע"ז]] עד [[ה' אדר]] [[תשל"א]]|הבא=[[נחום בער ברייאר]]}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרידמן, מרדכי שלום}}
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בויאן]]