יצחק פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{בעבודה}} רבי יצחק פרידמן האדמו"ר מבוהוש - שפיקוב. נולד בכ"ו באייר תרס"ג לאביו רבי שלום יוסף משפיקו…) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (50 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{דמות | ||
רבי יצחק פרידמן | |שם=רבי יצחק פרידמן | ||
|תמונה=יצחק פרדימן.JPG | |||
|כינוי=ה[[אדמו"ר]] מבוהוש | |||
|תיאור= | |||
|תאריך לידה=[[כ"ו באייר]] [[תרס"ג]] | |||
|מקום לידה=שפיקוב, [[אוקראינה]] | |||
|תאריך פטירה=[[י"ד במנחם אב]] [[תשנ"ב]] | |||
|מקום פטירה=שוויץ | |||
|מקום פעילות=שפיקוב, בוהוש, [[תל אביב]] ו[[בני ברק]] | |||
|תפקידים נוספים=[[רב]] הקהילה החסידית בשפיקוב | |||
|רבותיו= | |||
|תלמידיו= | |||
|חיבוריו= | |||
|השתייכות=חסידות בוהוש | |||
}} | |||
רבי '''יצחק פרידמן''' ([[כ"ו באייר]] [[תרס"ג]] – [[י"ד במנחם אב]] [[תשנ"ב]]) היה [[רב]] בעיר שפיקוב שב[[אוקראינה]] ו[[אדמו"ר]] מבוהוש. היה ידיד [[חב"ד]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
הרב יצחק פרידמן נולד ביום [[כ"ו באייר]] שנת [[תרס"ג]] לרב שלום יוסף פרידמן משפיקוב, שהיה דור רביעי (בן אחר בן) לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בשנת [[תרפ"ד]], בהיותו בגיל שבע עשרה, נפטר אביו והוא החל למלא את מקומו בהנהגת הקהילה החסידית בעיר שפיקוב. התחתן עם בת דודו, רבי מנחם מנדל מבוהוש ולאחר החתונה הקדיש את רוב זמנו ל[[לימוד תורה]] ו[[עבודת השם]], כאשר חותנו דאג לצרכיו הכלכליים במשך שמונה שנים. בשנת [[תר"צ]] הוכתר ל[[אדמו"ר]] בבוקרשט ובשנת [[תש"ג]], לאחר פטירת חותנו ב[[יום הכיפורים]], החל למלא את מקום חותנו כאדמו"ר מבוהוש ברומניה. | |||
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] עסק רבות להצלת [[יהודים]] ודאגה לפליטים וניצולים. היה עוזר לאנשים בברכותיו והיה תומך בהם נפשית. ממשלת רומניה רדפה אותו ובאופן פלאי הצליח לברוח משם ולעלות ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע ב[[פסח שני]] שנת [[תשי"א]], שם יסד בית מדרש בעיר [[תל אביב]]. בהיותו בתל אביב היה נערץ על ידי גדולי ישראל ואנשים רבים באו לקבל ממנו עצה וברכה והיה מעודד ומנחם עניים ואומללים. בשנת [[תשמ"ז]] עבר ל[[בני ברק]] ופתח [[כולל אברכים]] ו[[ישיבה]] לצעירים. | |||
ביום [[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשנ"ב]] נפטר בפתאומיות, כאשר שהה בשוויץ. | |||
==קשריו עם הרבי== | |||
הרב יצחק פרידמן העריץ את [[הרבי]] והיה מרבה לתת ביטוי להערצתו את הרבי ולפעולותיו. הוא חתם על עצומות של גדולי ישראל לחיזוק [[מבצע תפילין]] של הרבי{{הערה|1= בשנת [[תשכ"ז]]. ראה [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.}} ו[[מבצע הדלקת נרות שבת קודש]] לבנות ישראל שהגיעו ל[[חינוך]]. לקראת [[י"א בניסן]] [[תשל"ז]] חתמו גדולי ישראל על מכתב ברכה לרגל שנת השמונים של הרבי. בין החותמים מופיע הרב פרידמן, יחד עם האדמו"רים ממודז'יץ ומוואסלוי בתל אביב{{הערה|במכתב נכתב: {{ציטוטון|רחש לבבם של מע"כ הרבנים הגאונים שליט"א, יושבי על מדין מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו [[תל אביב]] רבתי יצ"ו, דבר טוב, ואין טוב אלא [[תורה]], להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, [[לוחם מלחמת ה']], כקש"ת אדמו"ר הגאוה"ק מליובאוויטש שליט"א, מקים עולה של [[תורה]] ו[[תשובה]] בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי ה[[קדושה]] וה[[טהרה]] בכל רחבי העולם. מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש ב[[מסירות נפש]] בארצות המצוקה, ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב"א. "והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב [[לב]] ו[[נפש]] חפצה, [[ברכה|ברכתנו]] ו[[תפילה|תפילתנו]] העמוקה להוכ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיתן לו השי"ת כח ועוצמה לו ירבה, לנהל את ישראל מתוך בריאות שלימה והרחבת דעתו הקדושה, ויזכה, ונזכה כולנו, להשפיע מתורתו [[חכמה|חכמתו]] [[קדושה|וקדושתו]], ולשאת דגל התורה והחסידות ברמה, עד כי יבוא שילה במהרה, ובימיו ובימינו תיוושע יהודא וישראל עם ה' ישכון בטח בארצו נחלת עולם, בעגלא דידן אכי"ר.}}}}. | |||
" | |||
בשנת [[תשל"ז]], יומיים לפני שיצא מ[[ארצות הברית]], הגיע ל[[יחידות]] אצל הרבי והרבי התעניין היכן הוא מתאכסן. בין הדברים אמר לו הרבי: {{ציטוטון|הרי קוראים אתכם בוהושער רבי?.. אצלנו בחב"ד הייתה הערכה גדולה לצדיקי בית [[רוז'ין]], והייתה קירבה עצומה בינינו עוד בשבתם ב[[רוסיה]]}}. הרבי התנצל על שאינו יכול להחזיר לו ביקור ויצא ללוותו עד למכונית שהמתינה בחוץ. קשר זה המשיך עוד שנים ארוכות{{הערה|קובץ "מאסף לתורה וחסידות - באר יצחק" בוהוש קובץ ג' מנחם אב תשנ"ג.}}. | |||
שליט"א, | |||
הרב פרידמן עודד את [[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי ואף שלח מברק לחגיגת [[סיום הרמב"ם]], בו מעודד את לימוד [[הרמב"ם]] היומי ומתנצל על שאינו יכול להשתתף בחגיגה: {{ציטוטון|אני משתתף בשמחת לומדי ומסיימי ה[[רמב"ם]]. אין לי כוח להשתתף אישית, תתפללו עלי שיהיה לי כוח להשתתף בפעם הבאה. זקני [[ישראל מרוזין|הרה"ק מרוז'ין]] אמר שלימוד [[הרמב"ם]] מסוגל לעמוד נגד [[יצר הרע]], ובפרט בענין מאכלות אסורות}}. | |||
כשהרב פרידמן לא הרגיש טוב והסיעו אותו לבית הרפואה, הציג לפניו אחד ממלוויו תמונה של הרבי. הוא נטל את התמונה ונישק אותה בהתרגשות רבה{{הערה|הרב [[שלום דובער וולפא]], שמע משני אברכים שהיו בשעת מעשה. [[שמן ששון מחבריך]] חלק ד' עמ' 81}}. | |||
בית רוז'ין, | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 80-81. | |||
יכול להחזיר לו ביקור | |||
שהמתינה בחוץ. | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:פרידמן, יצחק}} | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]] | |||
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]] | |||
והסיעו אותו לבית | |||
הרפואה, הציג לפניו | |||
של הרבי. | |||
שהיו בשעת מעשה | |||
גרסה אחרונה מ־03:08, 4 באוגוסט 2023
| רבי יצחק פרידמן | |
|---|---|
| |
| האדמו"ר מבוהוש | |
| לידה | כ"ו באייר תרס"ג |
| שפיקוב, אוקראינה | |
| פטירה | י"ד במנחם אב תשנ"ב |
| שוויץ | |
| מקום פעילות | שפיקוב, בוהוש, תל אביב ובני ברק |
| השתייכות | חסידות בוהוש |
| תפקידים נוספים | רב הקהילה החסידית בשפיקוב |
רבי יצחק פרידמן (כ"ו באייר תרס"ג – י"ד במנחם אב תשנ"ב) היה רב בעיר שפיקוב שבאוקראינה ואדמו"ר מבוהוש. היה ידיד חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יצחק פרידמן נולד ביום כ"ו באייר שנת תרס"ג לרב שלום יוסף פרידמן משפיקוב, שהיה דור רביעי (בן אחר בן) לרבי ישראל מרוז'ין. בשנת תרפ"ד, בהיותו בגיל שבע עשרה, נפטר אביו והוא החל למלא את מקומו בהנהגת הקהילה החסידית בעיר שפיקוב. התחתן עם בת דודו, רבי מנחם מנדל מבוהוש ולאחר החתונה הקדיש את רוב זמנו ללימוד תורה ועבודת השם, כאשר חותנו דאג לצרכיו הכלכליים במשך שמונה שנים. בשנת תר"צ הוכתר לאדמו"ר בבוקרשט ובשנת תש"ג, לאחר פטירת חותנו ביום הכיפורים, החל למלא את מקום חותנו כאדמו"ר מבוהוש ברומניה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה עסק רבות להצלת יהודים ודאגה לפליטים וניצולים. היה עוזר לאנשים בברכותיו והיה תומך בהם נפשית. ממשלת רומניה רדפה אותו ובאופן פלאי הצליח לברוח משם ולעלות לארץ ישראל, אליה הגיע בפסח שני שנת תשי"א, שם יסד בית מדרש בעיר תל אביב. בהיותו בתל אביב היה נערץ על ידי גדולי ישראל ואנשים רבים באו לקבל ממנו עצה וברכה והיה מעודד ומנחם עניים ואומללים. בשנת תשמ"ז עבר לבני ברק ופתח כולל אברכים וישיבה לצעירים.
ביום י"ד במנחם אב שנת תשנ"ב נפטר בפתאומיות, כאשר שהה בשוויץ.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יצחק פרידמן העריץ את הרבי והיה מרבה לתת ביטוי להערצתו את הרבי ולפעולותיו. הוא חתם על עצומות של גדולי ישראל לחיזוק מבצע תפילין של הרבי[1] ומבצע הדלקת נרות שבת קודש לבנות ישראל שהגיעו לחינוך. לקראת י"א בניסן תשל"ז חתמו גדולי ישראל על מכתב ברכה לרגל שנת השמונים של הרבי. בין החותמים מופיע הרב פרידמן, יחד עם האדמו"רים ממודז'יץ ומוואסלוי בתל אביב[2].
בשנת תשל"ז, יומיים לפני שיצא מארצות הברית, הגיע ליחידות אצל הרבי והרבי התעניין היכן הוא מתאכסן. בין הדברים אמר לו הרבי: "הרי קוראים אתכם בוהושער רבי?.. אצלנו בחב"ד הייתה הערכה גדולה לצדיקי בית רוז'ין, והייתה קירבה עצומה בינינו עוד בשבתם ברוסיה". הרבי התנצל על שאינו יכול להחזיר לו ביקור ויצא ללוותו עד למכונית שהמתינה בחוץ. קשר זה המשיך עוד שנים ארוכות[3].
הרב פרידמן עודד את תקנת לימוד הרמב"ם של הרבי ואף שלח מברק לחגיגת סיום הרמב"ם, בו מעודד את לימוד הרמב"ם היומי ומתנצל על שאינו יכול להשתתף בחגיגה: "אני משתתף בשמחת לומדי ומסיימי הרמב"ם. אין לי כוח להשתתף אישית, תתפללו עלי שיהיה לי כוח להשתתף בפעם הבאה. זקני הרה"ק מרוז'ין אמר שלימוד הרמב"ם מסוגל לעמוד נגד יצר הרע, ובפרט בענין מאכלות אסורות".
כשהרב פרידמן לא הרגיש טוב והסיעו אותו לבית הרפואה, הציג לפניו אחד ממלוויו תמונה של הרבי. הוא נטל את התמונה ונישק אותה בהתרגשות רבה[4].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 80-81.
הערות שוליים
- ↑ בשנת תשכ"ז. ראה נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.
- ↑ במכתב נכתב: "רחש לבבם של מע"כ הרבנים הגאונים שליט"א, יושבי על מדין מורי צדק וראשי ישיבה בעירנו תל אביב רבתי יצ"ו, דבר טוב, ואין טוב אלא תורה, להוציא לאור עולם קובץ חשוב של דברי תורה ועניני הלכה, מוקטר מוגש לכבודו ולזכותו של רבם ומאורם של ישראל, פאר הדור והדרו, לוחם מלחמת ה', כקש"ת אדמו"ר הגאוה"ק מליובאוויטש שליט"א, מקים עולה של תורה ותשובה בכל קצוי תבל, מרחיב גבולי הקדושה והטהרה בכל רחבי העולם. מעוזם ומעודדם של אלפי ישראל שומרי גחלת הקודש במסירות נפש בארצות המצוקה, ורועה נאמן לרבבות ישראל בכל אתר ואתר, לרבות קהל עדת ישורון בארצנו הקדושה תובב"א. "והננו אף אנו בזה, בהזדמנות נעימה זו, להביע מקרב לב ונפש חפצה, ברכתנו ותפילתנו העמוקה להוכ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיתן לו השי"ת כח ועוצמה לו ירבה, לנהל את ישראל מתוך בריאות שלימה והרחבת דעתו הקדושה, ויזכה, ונזכה כולנו, להשפיע מתורתו חכמתו וקדושתו, ולשאת דגל התורה והחסידות ברמה, עד כי יבוא שילה במהרה, ובימיו ובימינו תיוושע יהודא וישראל עם ה' ישכון בטח בארצו נחלת עולם, בעגלא דידן אכי"ר."
- ↑ קובץ "מאסף לתורה וחסידות - באר יצחק" בוהוש קובץ ג' מנחם אב תשנ"ג.
- ↑ הרב שלום דובער וולפא, שמע משני אברכים שהיו בשעת מעשה. שמן ששון מחבריך חלק ד' עמ' 81