שמעון אליטוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־09:56, 18 ביוני 2024

הרב חיים שמעון גד אליטוב (י"ד באדר ה'תרצ"ז-ג' שבט תשפ"ג) היה מחשובי רבני חב"ד בירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, שימש כרב העיר מבשרת ציון והמועצה האזורית מטה בנימין, וראש ישיבת עוז מאיר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ד באדר ה'תרצ"ז בעיר העתיקה בירושלים לרבי יוסף רחמים ושושנה בתו של הדיין מאיר אבוטבול מקזבלנקה. בשנת תש"ח התחיל ללמוד בישיבת נובהרדוק בחדרה. בתשי"ב הצטרף לחב"ד ועבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלוד בשנותיו בישיבה ולאחר מכן זכה לקבל עשרות הדרכות אישיות מהרבי. בשנת תשט"ז החל ללמד בישיבה זו בכיתת הצעירים.

בישיבה היה מקורב מאד למשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.

בין השנים תשי"ז לתשי"ט שימש כמחנך בכפר חב"ד.

בי"ג באב תשי"ח התחתן עם מזל בת הרב משה בוסקילה^[1], בפרדס בחצר הישיבה ובשנת תש"כ החל לשמש כמחנך בקריית גת.

בשנת תשכ"א עברו ללמד בבית ספר חב"ד בברוש, שם קירבו משפחות רבות ביניהם את משפחת הרב יורם אברג'ל. בשנת תשכ"ד עבור ללמד בבית ספר חב"ד בירושלים עד לשנת תשכ"ח.

בשנת תשכ"ח נסע לשלוש שנות שליחות למטרות שחיטה ביוגוסלביה וברומניה הקומניסטית, ובשנת תשל"א נסע לאותה מטרה בארגנטינה, לאחר שהחל למסור גם שיעורי תורה במקום התמנה לרב הקהילה החלאבית הגדולה "סוכת דוד" בבואנוס איירס.

בשנת תשל"ט שב לארץ ישראל ופתח ישיבה למקצועות קודש עבור נוער חרדי במצוקה וכולל אברכים בשם "אור מאיר חב"ד" (על שם אחיו הגדול הרב מאיר אליטוב, שהיה ראש ישיבה בשדה יעקב וישיבת הראשון לציון ונספה בתאונת דרכים).

במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות של כמה קהילות בירושלים. מסר הרצאות בחסידות ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו, בעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בשנות הנוני"ם היה לו שיעור תניא קבוע שמסר ב'ערוץ קול הנשמה'. כיום מוסר מדי יום שישי שיעורים ברדיו.

בשנת תש"נ שב לשנה לארגנטינה ושימש כרב קהילת שערי תפילה בבואנס איירס וכמנהל תלמוד תורה חב"ד המקומי.

בשנת תנש"א שב לארץ הקודש והקים מחדש את ישיבתו בשם עוז מאיר חב"ד בשכונת סנהדריה בירושלים.

בסוף שנות הנוני"ם נבחר לשמש כרב המועצה האזורית מטה בנימין.

בשנת תשס"ח נבחר למועצת הרבנות הראשית, והיה הראשון מבין כל המועמדים. ובשנת תשע"ד נבחר שוב במקום הראשון ברבנים הספרדים. תפקידו ברבנות הראשית הוא יו"ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות.

בשנת תשע"ב התמנה כרבה של מבשרת ציון בפועל, ובשנת תשע"ד התמנה לתפקיד ממלא מקום רב העיר ירושלים לקראת שנת השמיטה למשך שלושה חודשים עד לבחירות שהתקיימו לתפקיד רב העיר.

בשנת תשע"ט עבר אירוע מוחי קשה ממנו התאושש לאיטו לאחר טיפולים רבים.

נפטר בג' שבט תשפ"ג.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אשתו, הרבנית מזל אליטוב, מהנהלת נשי חב"ד בירושלים. לשעבר מנהלת ה'מעונה' לבנות של ה'פעילים'.
בנו, הרב שאול משה אליטוב.
בנו, העיתונאי ר' יוסף יצחק אליטוב.
חתנו, הרב אליהו אסולין - שליח הרבי ורב שכונת בית אליעזר, חדרה.
חתנו, הרב יעקב שוויכה, ר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

היחידות שהכווינה את דרכי, רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 25.
זה תלוי בהתמסרות, בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40.
כפר חב"ד, גליון 1995. כתבה אודותיו (לאחר פטירתו) (מעמ' 44).

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

דורות של הצלחה, הרב אליטוב עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים
כאשר ישא האומן, פרקי חיים משולבים באגרות הקודש שקיבל מהרבי, תשורה מנישואי נכדו מנחם אב תשע"ח
מכתבים והדרכות שקיבל מהרבי בתשורה לחתונת נכדו, הרב אליהו שוויכה, ה' ניסן תשע"ב
להתמסר לחינוך ילדי ישראל, בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית jem
תמונה שווה אלף מילים הרב אליטוב מתראיין לתכנית המדיה של חברת jem
כתבי הרב שמעון גד
כשהרבי הדריך את הרב אליטוב כנער צעיר 'כיצד מתפללים', באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ אחותו של ר' דוד בוסקילה מתרגם התניא לערבית.

[1] אחותו של ר' דוד בוסקילה מתרגם התניא לערבית.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:שמעון אליטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון אליטוב]]
-הרב שמעון אליטוב מכהן כרב המועצה האזורית מטה בנימין וחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] ונמנה עם חשובי [[רבני חב"ד]] ב[[ירושלים]] וראש ישיבת [[עוז מאיר חב"ד]].
+הרב '''חיים שמעון גד אליטוב''' ([[י"ד באדר]] ה'[[תרצ"ז]]-[[ג' שבט]] [[תשפ"ג]]) היה מחשובי [[רבני חב"ד]] ב[[ירושלים]], חבר מועצת [[הרבנות הראשית]] לישראל, שימש כ[[רב]] העיר מבשרת ציון והמועצה האזורית מטה בנימין, וראש ישיבת [[עוז מאיר חב"ד]].
-נולד ב[[ירושלים]] שבין החומות ב[[י"ד אדר]] ([[פורים]]) ה'[[תרצ"ז]] (24 בפברואר 1937).
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[י"ד באדר]] ה'[[תרצ"ז]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]] לרבי יוסף רחמים ושושנה בתו של הדיין מאיר אבוטבול מקזבלנקה. בשנת [[תש"ח]] התחיל ללמוד בישיבת נובהרדוק ב[[חדרה]]. ב[[תשי"ב]] הצטרף ל[[חב"ד]] ועבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[לוד]] בשנותיו בישיבה ולאחר מכן זכה לקבל עשרות הדרכות אישיות מהרבי. בשנת [[תשט"ז]] החל ללמד בישיבה זו בכיתת הצעירים.
-בצעירותו למד בישיבות נובהרדוק בחדרה וב[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]]. בתחילת שנות החמישים התקרב ל[[חסידות חב"ד]] ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בלוד]]. בשנת [[תשי"ח]] התחתן והחל לשמש ע"פ הוראת [[הרבי]] כ[[חינוך|מחנך]] ובהמשך אף כמנהל בתי ספר של [[הרשת]] ב[[כפר חב"ד]], [[מושב ברוש]], [[קרית גת]] ו[[ירושלים]]. בשנות השישים שירת ב[[צה"ל]].
+בישיבה היה מקורב מאד למשפיע הרב [[שלמה חיים קסלמן]].
-לאחר תקופת שליחות ביוגוסלביה ורומניה נבחר לכהן כרבה הראשי של הקהילה החלאבית "סוכת דוד" ב[[בואנוס איירס]] - במשך עשר שנים.
+בין השנים [[תשי"ז]] ל[[תשי"ט]] שימש כמחנך ב[[כפר חב"ד]].
-בראשית שנות השמונים שב ל[[ארץ ישראל]] ופתח בה ישיבה תורנית עבור נוער במצוקה וכולל אברכים בשם בית מדרש [[עוז מאיר חב"ד]], ע"ש אחיו הגדול ר' מאיר.
+ב[[י"ג באב]] [[תשי"ח]] התחתן עם מזל בת הרב משה בוסקילה{{הערה|אחותו של ר' [[דוד בוסקילה]] מתרגם התניא לערבית.}}, בפרדס בחצר הישיבה ובשנת [[תש"כ]] החל לשמש כמחנך ב[[קריית גת]].
-בשנת [[תשמ"א]] התמודד ברשימת [[פועלי אגודת ישראל]] ל[[כנסת]], אך לא נבחר. במקביל לכהונתו כ[[ראש ישיבה]] שימש ברבנות קהילות בירושלים ומסר הרצאות רבות בחסידות ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו ובעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בין התפקידים ששימש, נשיא ארגון "אחווה" העולמי, סגן נשיא חברא קדישא חסידים בירושלים ועוד. בסוף שנות התשעים נבחר לשמש כרב המועצה האזורית הגדולה בישראל, מטה בנימין.
+בשנת [[תשכ"א]] עברו ללמד בבית ספר חב"ד בברוש, שם קירבו משפחות רבות ביניהם את משפחת הרב [[יורם אברג'ל]]. בשנת תשכ"ד עבור ללמד בבית ספר חב"ד בירושלים עד לשנת תשכ"ח.
-ביום כ"ג ב[[אלול]] [[תשס"ח]] התקיימו בחירות למועצת הרבנות הראשית כשהוא הגיע למקום הראשון עם 117 קולות מתוך 144 מצביעים, הראשון מבין המועמדים הספרדים והאשכנזים גם יחד‏‏.
+בשנת [[תשכ"ח]] נסע לשלוש שנות [[שליחות]] למטרות [[שוחט|שחיטה]] ב[[יוגוסלביה]] וב[[רומניה]] הקומניסטית, ובשנת [[תשל"א]] נסע לאותה מטרה ב[[ארגנטינה]], לאחר שהחל למסור גם שיעורי תורה במקום התמנה לרב הקהילה החלאבית הגדולה "סוכת דוד" ב[[בואנוס איירס]].
-בניו; הרב [[שאול משה אליטוב]] ראש ישיבת [[חב"ד]] בכפר סיטרין. בנו הצעיר של הרב שמעון אליטוב הוא ר' [[יוסף יצחק אליטוב]], עיתונאי חרדי.
+בשנת [[תשל"ט]] שב לארץ ישראל ופתח ישיבה למקצועות קודש עבור נוער חרדי במצוקה ו[[כולל אברכים]] בשם "אור מאיר חב"ד" (על שם אחיו הגדול הרב [[מאיר אליטוב]], שהיה ראש ישיבה בשדה יעקב וישיבת הראשון לציון ונספה בתאונת דרכים).
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אליטוב שמעון]]
+במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות של כמה קהילות בירושלים. מסר הרצאות ב[[חסידות]] ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו, בעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בשנות הנוני"ם היה לו שיעור תניא קבוע שמסר ב'ערוץ קול הנשמה'. כיום מוסר מדי יום שישי
-[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|אליטוב שמעון]]
+שיעורים ברדיו.
+בשנת [[תש"נ]] שב לשנה לארגנטינה ושימש כרב קהילת שערי תפילה בבואנס איירס וכמנהל תלמוד תורה [[חב"ד]] המקומי.
+בשנת [[תנש"א]] שב לארץ הקודש והקים מחדש את ישיבתו בשם '''עוז מאיר חב"ד''' בשכונת סנהדריה ב[[ירושלים]].
+בסוף שנות הנוני"ם נבחר לשמש כרב המועצה האזורית [[מטה בנימין]].
+בשנת [[תשס"ח]] נבחר ל[[מועצת הרבנות הראשית]], והיה הראשון מבין כל המועמדים. ובשנת [[תשע"ד]] נבחר שוב במקום הראשון ברבנים הספרדים. תפקידו ברבנות הראשית הוא יו"ר ועדת רבנים וקהילות בתפוצות.
+בשנת [[תשע"ב]] התמנה כרבה של מבשרת ציון בפועל, ובשנת [[תשע"ד]] התמנה לתפקיד ממלא מקום רב העיר [[ירושלים]] לקראת [[שנת השמיטה]] למשך שלושה חודשים עד לבחירות שהתקיימו לתפקיד רב העיר.
+בשנת [[תשע"ט]] עבר אירוע מוחי קשה ממנו התאושש לאיטו לאחר טיפולים רבים.
+נפטר ב[[ג' שבט]] [[תשפ"ג]].
+==משפחתו==
+*אשתו, הרבנית מזל אליטוב, מהנהלת נשי חב"ד בירושלים. לשעבר מנהלת ה'מעונה' לבנות של ה'פעילים'.
+*בנו, הרב [[שאול משה אליטוב]].
+*בנו, העיתונאי ר' [[יוסף יצחק אליטוב]].
+*חתנו, הרב [[אליהו אסולין]] - שליח הרבי ורב שכונת בית אליעזר, [[חדרה]].
+*חתנו, הרב [[יעקב שוויכה]], ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].
+==לקריאה נוספת==
+*'''היחידות שהכווינה את דרכי''', רגעים אישיים עם הרבי, בתוך שבועון כפר חב"ד 1852 עמוד 25.
+*'''זה תלוי בהתמסרות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 40.
+* כפר חב"ד, גליון 1995. כתבה אודותיו (לאחר פטירתו) (מעמ' 44).
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3936082 דורות של הצלחה]''', הרב אליטוב עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים {{וידאו}} {{בית חבד}}
+*'''[http://www.col.org.il/files/3.475153E-02E-02_7792147.pdf כאשר ישא האומן]''', פרקי חיים משולבים באגרות הקודש שקיבל מהרבי, תשורה מנישואי נכדו מנחם אב תשע"ח
+*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Shweke-Noki%20-%20Nissan%205,%205772.pdf מכתבים והדרכות שקיבל מהרבי]''' ב[[תשורה]] לחתונת נכדו, הרב אליהו שוויכה, ה' [[ניסן]] [[תשע"ב]] {{PDF}}
+*'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/03/94.-Vayikra-5777-Hebrew.pdf להתמסר לחינוך ילדי ישראל]''', בראיון לגליון השבועי של חברת המדיה החב"דית [[jem]]
+*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3936083 תמונה שווה אלף מילים]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} הרב אליטוב מתראיין לתכנית המדיה של חברת [[jem]]
+*'''[https://col.org.il/news/144142 כתבי הרב שמעון גד]''' {{PDF}}{{COL}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/01/blog-post_21.html כשהרבי הדריך את הרב אליטוב כנער צעיר 'כיצד מתפללים']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:אליטוב, שמעון}}
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
+[[קטגוריה:אישים בשיכון חב"ד ירושלים]]
+[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]
+[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
+[[קטגוריה:צוות בית הספר חב"ד ברוש]]
+[[קטגוריה:רבני מועצות אזוריות]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]]
+[[קטגוריה:משפחת אליטוב]]