בקי – הבדלי גרסאות
רווח, תיקון שגיאה וקישורים |
מ החלפת טקסט – "לקו"ת" ב־"לקוטי תורה" |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בקי''' הוא ראשי תיבות [[ברכה]], [[קדושה]] ו[[יחוד (קבלה)|יחוד]]{{הערה|שם=מאורי אור|מאורי אור ב' סו וביא"נ. | '''בקי''' הוא ראשי תיבות [[ברכה]], [[קדושה]] ו[[יחוד (קבלה)|יחוד]]{{הערה|שם=מאורי אור|מאורי אור ב' סו וביא"נ. לקוטי תורה ברכה צג ד (סד"ה ואתה מרבבות).}}. | ||
שלושה עניינים אלו בעולמות הם: '''א.''' [[אור הממלא כל עלמין|ממלא כל עלמין]], '''ב.''' [[אור הסובב כל עלמין|סובב כל עלמין]] ו'''ג.''' [[כולא קמיה כלא חשיב]], ובספירות הם: '''א.''' [[ספירת המלכות|מלכות]], '''ב.''' [[זעיר אנפין]], ו'''ג.''' [[ספירת הבינה|בינה]]. | שלושה עניינים אלו בעולמות הם: '''א.''' [[אור הממלא כל עלמין|ממלא כל עלמין]], '''ב.''' [[אור הסובב כל עלמין|סובב כל עלמין]] ו'''ג.''' [[כולא קמיה כלא חשיב]], ובספירות הם: '''א.''' [[ספירת המלכות|מלכות]], '''ב.''' [[זעיר אנפין]], ו'''ג.''' [[ספירת הבינה|בינה]]. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
המשכת האור הסובב כל עלמין נרמזת ב'''קדושה''', כפי שנאמר "אשר קדשנו במצוותיו" – שהקדושה נמשכת ע"י (תורה) ומצוות. והטעם שהמשכת האור הסובב נקראת קדושה, כי קידושין הם אירוסין, ועניין זה שייך דוקא לתורה. וההסבר, על הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה"{{הערה|דברים לג ד'.}} דרשו רז"ל{{הערה|בפסחים מט, ב.}} אל תקרי מורשה אלא מאורסה{{הערה|וקאי על נגלה דתורה, שהרי רק הנגלה דתורה התגלה במתן תורה - ואז הי' אירוסין בלבד}}, וכמארז"ל{{הערה|שם=שמו"ר|שמו"ר ספט"ו}} "העולם הזה אירוסין היו, שנאמר{{הערה|הושע ב, כא.}} "וארשתיך לי לעולם". אלא שהמשכה זו (שע"י תורה ומצוות, הגם שהיא נעלית ביותר) אינה חודרת בפנימיות העולם, אלא נמשכת בבחינת "מקיף". | המשכת האור הסובב כל עלמין נרמזת ב'''קדושה''', כפי שנאמר "אשר קדשנו במצוותיו" – שהקדושה נמשכת ע"י (תורה) ומצוות. והטעם שהמשכת האור הסובב נקראת קדושה, כי קידושין הם אירוסין, ועניין זה שייך דוקא לתורה. וההסבר, על הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה"{{הערה|דברים לג ד'.}} דרשו רז"ל{{הערה|בפסחים מט, ב.}} אל תקרי מורשה אלא מאורסה{{הערה|וקאי על נגלה דתורה, שהרי רק הנגלה דתורה התגלה במתן תורה - ואז הי' אירוסין בלבד}}, וכמארז"ל{{הערה|שם=שמו"ר|שמו"ר ספט"ו}} "העולם הזה אירוסין היו, שנאמר{{הערה|הושע ב, כא.}} "וארשתיך לי לעולם". אלא שהמשכה זו (שע"י תורה ומצוות, הגם שהיא נעלית ביותר) אינה חודרת בפנימיות העולם, אלא נמשכת בבחינת "מקיף". | ||
וה'''יחוד''' הוא (כפי שמסיים במדרש{{הערה|שם=שמו"ר}}): "אבל לימות המשיח{{הערה|שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.}} יהיו נישואין, שנאמר{{הערה|ישעיה נד, ה.}} "כי בועליך עושיך"{{הערה|ראה בכ"ז - | וה'''יחוד''' הוא (כפי שמסיים במדרש{{הערה|שם=שמו"ר}}): "אבל לימות המשיח{{הערה|שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.}} יהיו נישואין, שנאמר{{הערה|ישעיה נד, ה.}} "כי בועליך עושיך"{{הערה|ראה בכ"ז - לקוטי תורה ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אור התורה שה"ש ע' תז, ועוד.}} – ונישואין הוא יחוד פנימי. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||