צחצחות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''צחצחות''' הוא השורש הראשון ל[[ספירות]], כפי שהן "נמצאות" ב[[עתיק יומין]] או ב[[עקודים]]. בדרגה זו הספירות אינן בג' קוים (ימין שמאל ואמצע), ואפילו לא בשניים (ימין ושמאל) אלא כלולות בנקודה אחת: בעתיק באופן של "לית שמאלה בהאי עתיקא", ובעקודים באופן של "עקודים בכלי אחד".{{הערה|אוה"ת במדבר מ"ח, ע"פ מאורי אור מערכת צחצחות סימן י"ד.}}
+'''צחצחות''' הוא השורש הראשון ל[[ספירות]], כפי שהן "נמצאות" ב[[עתיק יומין]] או ב[[עקודים]]. בדרגה זו הספירות אינן בג' קוים (ימין שמאל ואמצע), ואפילו לא בשניים (ימין ושמאל) אלא כלולות בנקודה אחת: בעתיק באופן של "לית שמאלה בהאי עתיקא", ובעקודים באופן של "עקודים בכלי אחד".{{הערה|אור התורה במדבר מ"ח, ע"פ מאורי אור מערכת צחצחות סימן י"ד.}}
 ==מקור המושג==
@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 ==בחסידות==
-אור קדמון, צח ומצוחצח הם ג' הבחינות העליונות שבפנימיות הכתר (בעתיק) ('''למעלה''' יותר מכתר- חכמה- בינה '''שבעתיק'''), והם ג' המידות הראשונות שבי"ג מדות הרחמים{{הערה|אוה"ת חנוכה ח"ה תתקס"ג א'.}}, שהן שורשי [[עשר ספירות הגנוזות]]{{הערה|אוה"ת תצווה א'תרכ"א.}} (הנקראות גם "שלשה ראשי ראשים"{{הערה|אוה"ת תצווה אתקצ"ח.}}.
+אור קדמון, צח ומצוחצח הם ג' הבחינות העליונות שבפנימיות הכתר (בעתיק) ('''למעלה''' יותר מכתר- חכמה- בינה '''שבעתיק'''), והם ג' המידות הראשונות שבי"ג מדות הרחמים{{הערה|אור התורה חנוכה ח"ה תתקס"ג א'.}}, שהן שורשי [[עשר ספירות הגנוזות]]{{הערה|אור התורה תצווה א'תרכ"א.}} (הנקראות גם "שלשה ראשי ראשים"{{הערה|אור התורה תצווה אתקצ"ח.}}.
 ובחינה זו (הנקראת "תענוג ה'" ו" נועם ה'" ו"צחצחות") היא היא הנקראת במקומות אחרים '''[[רדל"א]]''' (רישא דלא אתידע), כמו שכתוב בעץ חיים סמוך לסוף שער עתיק{{הערה|לקוטי לוי יצחק, הערות לתניא, אגה"ק כ"ט.}}.
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 # ה"צחצחות" שאומרים "שאר הצדיקים" הוא "עוצם הבהירות שלא יכילנו הכלי שמחמת זה נבקע האור", והוא ביאור על הפסוק הקודם שאומר יעקב ("אז יבקע כשחר אורך"{{הערה|ישעיהו נ"ח ח'.}}, המדבר על תגבורת האור שביכולתו לבקוע את העלם הצמצום, והיינו – אור הקו){{הערה|סידור רנ"ח.}}.
-# ה"צחצחות" הוא [[צל]] הסוכה. צל בכלל הוא בחינת [[מקיף]], וצל הסוכה בפרט הם י' הספירות דעתיק הנקראות "[[עשר ספירות הגנוזות]]"{{הערה|אוה"ת תתנ"ו.}}.
+# ה"צחצחות" הוא [[צל]] הסוכה. צל בכלל הוא בחינת [[מקיף]], וצל הסוכה בפרט הם י' הספירות דעתיק הנקראות "[[עשר ספירות הגנוזות]]"{{הערה|אור התורה תתנ"ו.}}.
 ==נקודת הקמ"ץ==
 {{ערך מורחב|ערך=[[קמץ]]}}
-קמ"ץ הוא ראשי תיבות "'''ק'''דמון '''צ'''ח '''מ'''צוחצח"{{הערה|מאורי אור ק' י"ח, הובא באוה"ת תצווה א'תצ"ב ועוד.}}, וביאור העניין:
+קמ"ץ הוא ראשי תיבות "'''ק'''דמון '''צ'''ח '''מ'''צוחצח"{{הערה|מאורי אור ק' י"ח, הובא באור התורה תצווה א'תצ"ב ועוד.}}, וביאור העניין:
 אצל [[משה]] רבינו נאמר שראה את ה' "במראה ולא בחידה" – האל"ף של "מראה" מנוקדת בסגול. לעומת זאת, בסתם "מראה" (שפיגעל, שמסתכל בה לראות עצמו), מנוקדת האל"ף בקמץ. מכאן לומדים, שמשה ראה את ה' ב"[[אספקלריא|אספקלריה המאירה]]" (דוגמת משקפת או זכוכית מגדלת, שהדברים דרכה נראים גדולים או קרובים יותר מאשר במציאות), אבל שאר הנביאים רואים את ה' רק ב"[[אספקלריא|אספקלריה שאינה מאירה]]" (מראה רגילה . כלומר, רואים רק את '''דמותו''' ולא ישירות אותו עצמו).
-והיינו, שהיום אי אפשר (למעט הצדיקים המעטים שבבחינת משה רבינו) לראות ג' בחינות נעלות אלו (קדמון, צח ומצוחצח) אלא באספקלריה שאינה מאירה, ורק לעתיד לבוא תתגלה פנימיות עתיק לכל{{הערה|אוה"ת במדבר א' תצב-ג, א' תצו-ז.}}.
+והיינו, שהיום אי אפשר (למעט הצדיקים המעטים שבבחינת משה רבינו) לראות ג' בחינות נעלות אלו (קדמון, צח ומצוחצח) אלא באספקלריה שאינה מאירה, ורק לעתיד לבוא תתגלה פנימיות עתיק לכל{{הערה|אור התורה במדבר א' תצב-ג, א' תצו-ז.}}.
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
 [[en:Tzachtzachos]]