ראש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 שלושת ה"ראשי ראשים" הם אור קדמון אור צח ואור מצוחצח. מקור המושג בפרדס להרמ"ק{{הערה| שער א' רפ"ז, שער שער הצחצחות פ"א.}} (בשם רב האי גאון) שי"ג מידות הרחמים הן עשר ספירות וג' ראשי-ראשים.
-מוסבר על זה בתורת החסידות{{הערה|אוה"ת חיי שרה עמ' 260, מאמרים תרס"ד עמ' ק"ב ועוד}}, שה"ראשים" הם שורש עשר הספירות{{הערה|הספירות כפי שהן בדרגת ה[[כתר]].}}, ו"ראשי ראשים" הוא מקורן ושורשן הראשון (דהיינו, כתר-חכמה-בינה הגנוזות, שהם שורש האבות, ונקראים גם "עשר ספירות הגנוזות").
+מוסבר על זה בתורת החסידות{{הערה|אור התורה חיי שרה עמ' 260, מאמרים תרס"ד עמ' ק"ב ועוד}}, שה"ראשים" הם שורש עשר הספירות{{הערה|הספירות כפי שהן בדרגת ה[[כתר]].}}, ו"ראשי ראשים" הוא מקורן ושורשן הראשון (דהיינו, כתר-חכמה-בינה הגנוזות, שהם שורש האבות, ונקראים גם "עשר ספירות הגנוזות").
 '''ובעבודה:''' כללות כל העבודה היא להמשיכם בגלוי בעולמות בי"ע ע"י עבודת הבירורים{{הערה|ד"ה ויקח לו יעקב תרע"ח סה"מ תרע"ח ע' עו ואילך.}}
@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 דמיונו לשבת הוא שאז מקבלת כנסת ישראל באופן ישיר מחכמתו{{הערה|ולא רק מהמידות כבימי המעשה. ואז גם באדם מאירות בחינות חב"ד שלמעלה מהמדות הטבעיות ומורגשת האמת האלקית שהוא לבדו ואין זולתו}}, ולכן הוא שעת הכושר לישראל להתבוננות באמיתת מציאותו של הקב"ה, ועד שמצד ההתבוננות ירגיש את האלוקות וימנע עצמו '''כל היום''' מעשיית מלאכה.
-מצד שני דומה הוא לימי המעשה, שהרי האור האלוקי יורד ומתלבש בבריאה (ולא "שובת" ומסתלק למקורו ושורשו- שאז מתגלה העונג העליון, והאדם '''אסור''' במלאכה.) {{הערה|ד"ה והיה מדי חודש בחודשו, לקו"ת ברכה צ"ו ד}}
+מצד שני דומה הוא לימי המעשה, שהרי האור האלוקי יורד ומתלבש בבריאה (ולא "שובת" ומסתלק למקורו ושורשו- שאז מתגלה העונג העליון, והאדם '''אסור''' במלאכה.) {{הערה|ד"ה והיה מדי חודש בחודשו, לקוטי תורה ברכה צ"ו ד}}
 ===ראש השנה===
-ראש השנה נקרא '''ראש''' (ולא "תחילה") כי הוא חיות כללי על כל השנה, ואח"כ נתחלק לפרטים שהם י"ב חדשים, והיום הוא הפרט מכלל החדש (ומקבל ממנו חיותו){{הערה|לקו"ת ניצבים מ"ו ב' (בדילוגים), ומובא בכמה מקומות.}}.
+ראש השנה נקרא '''ראש''' (ולא "תחילה") כי הוא חיות כללי על כל השנה, ואח"כ נתחלק לפרטים שהם י"ב חדשים, והיום הוא הפרט מכלל החדש (ומקבל ממנו חיותו){{הערה|לקוטי תורה ניצבים מ"ו ב' (בדילוגים), ומובא בכמה מקומות.}}.
 עניינו בעבודה הוא קבלת עול '''כללית''' (כדרך הראש, בו כלולים האיברים במקורם, ואינם ניכרים בפני עצמם.), "קבלו מלכותי ואחר כך קבלו גזרותי", דהיינו, לא קבלת עול פרטית (על תורה ומצוות) אלא כללית{{הערה|לקו"ש ב' בהוספות לח"י אלול, אות ט'.}}.