שניאור זלמן סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (←תולדות חיים: תיקון קישור) |
||
(35 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב שניאור | [[קובץ:Slonim, Schneur.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור סלונים]] | ||
הרב '''שניאור זלמן סלונים''' ([[אדר]] [[תרכ"ב]] – [[י"א בתמוז]] [[תרצ"ו]]) היה נינו של [[אדמו"ר האמצעי]], נכד לבתו [[הרבנית מנוחה רחל]]. | |||
הרב | ==תולדות חיים== | ||
נולד בחודש אדר [[תרכ"ב]] בעיר [[חברון]] לאביו הרב [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער סלונים]], שהיה בנה של הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)]]. | |||
הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא [[נישואין|נשא]] את הרבנית מושקא סלונים, בת דודו הרב [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]]. לאחר פטירתה{{הערה|בשנת תרנ"ג.}} הוא נשא בזיווג שני את אחייניתה חנה מינה סלונים{{הערה|נפטרה בשנת תרע"ט.}}. | |||
בשנת [[תרמ"ה]] נסע ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שם שהה תקופה ארוכה כ"[[יושבים|יושב]]". אדמו"ר הרש"ב קירבו ולמד איתו חסידות. | |||
ב"[[מסע יאלטא]]" (שהחל ב[[חודש אלול]] תרמ"ו), לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב סלונים יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב סלונים ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
==בארץ ישראל== | ==בארץ ישראל== | ||
לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלה חליפת מכתבים בינו לבין [[אדמו"ר הרש"ב]]. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי". | |||
בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן מלובלין]] (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר [[יפו]]. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו. | |||
נפטר ב[[י"א תמוז]] [[תרצ"ו]] מנוחתו כבוד ב[[תל אביב]]. | |||
==משפחתו== | |||
* בנו, הרב [[יעקב יוסף סלונים]] - רבה האשכנזי האחרון של [[חברון]] | |||
* בנו, מנחם מענדל שמואל סלונים | |||
* בתו מזיווג שני, מרת סימה - ציירת ישראלית | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*דב לבנון, '[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/6/29/273808177354.html נכדו של הרש"ב]', מתוך [[שבועון בית משיח]]. | |||
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=105254 "זיכרון להולכים"] באתר [[COL]]. | |||
[[קטגוריה: | {{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | {{מיון רגיל:סלונים, שניאור זלמן}} | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | |||
[[קטגוריה:משפחת סלונים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ו]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"ב]] | |||
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:מלמדי רבותינו נשיאנו]] |
גרסה אחרונה מ־06:46, 17 ביוני 2024
הרב שניאור זלמן סלונים (אדר תרכ"ב – י"א בתמוז תרצ"ו) היה נינו של אדמו"ר האמצעי, נכד לבתו הרבנית מנוחה רחל.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בחודש אדר תרכ"ב בעיר חברון לאביו הרב מרדכי דובער סלונים, שהיה בנה של הרבנית מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי).
הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא נשא את הרבנית מושקא סלונים, בת דודו הרב לוי יצחק סלונים. לאחר פטירתה[1] הוא נשא בזיווג שני את אחייניתה חנה מינה סלונים[2].
בשנת תרמ"ה נסע לליובאוויטש לאדמו"ר הרש"ב, שם שהה תקופה ארוכה כ"יושב". אדמו"ר הרש"ב קירבו ולמד איתו חסידות.
ב"מסע יאלטא" (שהחל בחודש אלול תרמ"ו), לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב סלונים יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב סלונים המלמד של אדמו"ר הריי"צ.
בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שחזר לארץ ישראל, החלה חליפת מכתבים בינו לבין אדמו"ר הרש"ב. באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום שאדמו"ר המהר"ש כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי".
בשנת תר"ס ציווה עליו הגאון החסיד הרב שניאור זלמן מלובלין (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר יפו. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו.
נפטר בי"א תמוז תרצ"ו מנוחתו כבוד בתל אביב.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב יעקב יוסף סלונים - רבה האשכנזי האחרון של חברון
- בנו, מנחם מענדל שמואל סלונים
- בתו מזיווג שני, מרת סימה - ציירת ישראלית
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דב לבנון, 'נכדו של הרש"ב', מתוך שבועון בית משיח.
- "זיכרון להולכים" באתר COL.
בית רבי | ||
---|---|---|
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון |