זימון – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
כאשר המזמן מברך, אזי הוא אומר "ברשות מרנן ורבנן ורבותי", ואם הוא אורח - מוסיף "ברשות בעל הבית", ואם הוא מברך במקום כהן - ברשות הכהן. אמנם במנהג חב"ד אומרים כולם את אותו הנוסח. | כאשר המזמן מברך, אזי הוא אומר "ברשות מרנן ורבנן ורבותי", ואם הוא אורח - מוסיף "ברשות בעל הבית", ואם הוא מברך במקום כהן - ברשות הכהן. אמנם במנהג חב"ד אומרים כולם את אותו הנוסח. | ||
מנהג חסידים הוא, שאומרים בזימון "'''ברשות | מנהג חסידים הוא, שאומרים בזימון "'''ברשות אדוננו מורנו ורבינו הרב בעל הבית'''" כאשר נמצאים במחיצת הרבי. בני הצמח צדק כאשר היו מזמנים במחיצת אביהם - לא היו אומרים "מרנן ורבנן ורבותי". | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] כשהיה אומר לאחר [[הסתלקות]] אביו את נוסח ה"ברשות", והיה שוהה בין אמירת ה"ברשות" ל"מרנן ורבנן ורבותי" באופן שלא יהיה נרגש{{הערה|שיחת א' דחג הסוכות תד"ש.}}. | [[אדמו"ר הרש"ב]] כשהיה אומר לאחר [[הסתלקות]] אביו את נוסח ה"ברשות", והיה שוהה בין אמירת ה"ברשות" ל"מרנן ורבנן ורבותי" באופן שלא יהיה נרגש{{הערה|שיחת א' דחג הסוכות תד"ש.}}. | ||
[[הרבי]] בדרך כלל שוהה<ref>יש ששמעו את | [[הרבי]] בדרך כלל שוהה<ref>יש ששמעו את הרבי אומר באותו זמן "אדונינו מורינו ורבינו הרב בעל הבית הזה"{{מקור|}}</ref> בין אמירת ה"ברשות" לבין אמירת "מרנן ורבנן ורבותי". במספר פעמים{{הערה|לדוגמה: ראש השנה ו[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשי"ב.}} הוא אמר בקול "ברשות אדונינו מורינו ורבינו" ולפעמים מוסיף "הרב בעל הבית הזה". וכן נהגו כל המזמנים בעת סעודות החג בדירת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי הריי"צ]]<ref>ראה מעשה מלך ע' 54 הערה 41</ref>[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|.]] | ||
===יעלה ויבוא=== | ===יעלה ויבוא=== | ||