וערבה לה' – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''וערבה לה'''' הוא פסוק מספר [[מלאכי]]{{הערה|ג, ד}} הנאמר בכל יום לאחר סדר הקורבנות ב[[תפילת שחרית]], קודם אמירת [[אביי הוה מסדר]]. | '''וערבה לה'''' הוא פסוק מספר [[מלאכי]]{{הערה|ג, ד}} הנאמר בכל יום לאחר סדר הקורבנות ב[[תפילת שחרית]], קודם אמירת [[אביי הוה מסדר]]. | ||
== בתפילה == | == בתפילה == | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
== בחסידות == | == בחסידות == | ||
* '''וערבה לה' ''' - מוסבר{{הערה|[[המשך תרס"ו]] עמוד קע"ד (מהדורה החדשה)}} כי אמירת הקורבנות בבוקר היא בחינת [[בירור הניצוצות]]. הפסוק "וערבה לה'" הוא השלב שבו הבירור הופך ל[[נחת רוח]] (עריבות). ולכן ללא פסוק זה, הלימוד על הקורבנות נשאר בבחינת "[[לימוד תורה]]", אך על ידי אמירת "וערבה לה'", אנו פועלים שפעולת הקורבנות (העלאת המידות לה') תתבצע בתוך הנפש פנימה באותה שעה. | * '''וערבה לה' ''' - מוסבר{{הערה|[[המשך תרס"ו]] עמוד קע"ד (מהדורה החדשה)}} כי אמירת הקורבנות בבוקר היא בחינת [[בירור הניצוצות]]. הפסוק "וערבה לה'" הוא השלב שבו הבירור הופך ל[[נחת רוח]] (עריבות). ולכן ללא פסוק זה, הלימוד על הקורבנות נשאר בבחינת "[[לימוד תורה]]", אך על ידי אמירת "וערבה לה'", אנו פועלים שפעולת הקורבנות (העלאת המידות לה') תתבצע בתוך הנפש פנימה באותה שעה. | ||
* '''מנחת יהודה''' - אנו מבקשים דווקא על המנחה ולא על זבחי בהמות, מכיוון שקרבן בהמה מייצג את בירור הנפש הבהמית. אבל המנחה, לעומת זאת, היא "מנחת עני" – היא מייצגת ביטול מוחלט מצד הנברא, מצב שבו האדם מרגיש כ[[אין ואפס|"אין" ו"אפס"]]. ולכן אנו אומרים את הפסוק זה בתפילה לאחר שקראנו על קורבנות התמיד, ואנו חותמים ב"מנחה" כדי להורות שתכלית הכל היא הביטול{{הערה|[[תורה אור]], [[פרשת תרומה]] ס"א, ב' ואילך; ס"ה, א'}}. | |||
* '''מנחת יהודה''' - אנו מבקשים דווקא על המנחה ולא על זבחי בהמות, מכיוון שקרבן בהמה מייצג את בירור הנפש הבהמית. אבל המנחה, לעומת זאת, היא "מנחת עני" – היא מייצגת ביטול מוחלט מצד הנברא, מצב שבו האדם מרגיש כ[[אין ואפס|"אין" ו"אפס"]]. ולכן אנו אומרים את הפסוק זה בתפילה לאחר שקראנו על קורבנות התמיד, ואנו חותמים ב"מנחה" כדי להורות שתכלית הכל היא הביטול{{הערה|[[תורה אור]], [[פרשת תרומה]] ס"א, ב' ואילך; ס"ה, א'}}. | * '''יהודה וירושלים''' - יהודה - מלשון "הודאה" וביטול. זה ספירת ה[[מלכות]], העבודה מלמטה למעלה ([[אתערותא דלתתא]]). ירושלים - מלשון "ירא שלם". זוהי דרגת ה[[בינה]] ו[[התבוננות בגדולת ה']]. השילוב "יהודה וירושלים" מסמל את איחוד הקדוש ברוך הוא ושכינתיה – חיבור הכוח המבצע של היהודי (יהודה) עם ההשגה האלוקית (ירושלים){{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן על פרשיות התורה, ח"א, עמ' רנ"ב}}. | ||
* '''כימי עולם''' - מתייחס לדרגת [[זעיר אנפין]] (שבעת ימי הבניין) – גילוי אלוקות שמוגבל לפי העולם. '''שנים קדמוניות''' - מתייחס לבחינת [[עתיק]] (פנימיות הכתר). '''קדמוניות''' מלשון קדמונו של עולם, ה[[אור]] שלפני ה[[צמצום]]. זאת אומרת, אנו מבקשים שהעבודה שלנו היום בגלות תעורר רצון כזה שימשיך אור מדרגת "קדמוניות" – אור נעלה כל כך, שאפילו בבתי המקדש הקודמים לא האיר בעוצמה כזו{{הערה|[[אור התורה]] לצמח צדק - נ"ך, כרך ב', דף תתס"ג-תתס"ד}}. | |||
* '''יהודה וירושלים''' - יהודה - מלשון "הודאה" וביטול. זה ספירת ה[[מלכות]], העבודה מלמטה למעלה ([[אתערותא דלתתא]]). ירושלים - מלשון "ירא שלם". זוהי דרגת ה[[בינה]] ו[[התבוננות בגדולת ה']]. השילוב "יהודה וירושלים" מסמל את איחוד הקדוש ברוך הוא ושכינתיה – חיבור הכוח המבצע של היהודי (יהודה) עם ההשגה האלוקית (ירושלים){{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן על פרשיות התורה, ח"א, עמ' רנ"ב}}. | |||
* '''כימי עולם''' - מתייחס לדרגת [[זעיר אנפין]] (שבעת ימי הבניין) – גילוי אלוקות שמוגבל לפי העולם. '''שנים קדמוניות''' - | |||
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||