אכילה לפני התפילה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־01:39, 9 באוגוסט 2023

האכילה לפני התפילה היא דבר אסור, ועל האוכל לפני התפילה נאמר כי הוא עובר על האיסור "לא תאכלו על הדם", לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם^[1]. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת לתפילה בציבור^[2].

בשולחן ערוך נפסק^[3] כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה ("ואפילו עכשיו, שאין מכוונים כל-כך בתפילה, אם רוצה לאכול ולשתות כדי לכוון – הרשות בידו"). בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל בתפילה עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל המחשבה והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה^[4].

סיפורים בנושא[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסופר, כי הרבנית רבקה בהיותה כבת שמונה עשרה שנה חלתה, והרופא ציוה עליה שתאכל תיכף ומיד עם קומה בבוקר משנתה, הרבנית רבקה לא רצתה לטעום קודם התפילה, והייתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפילה הייתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה, האדמו"ר הצמח צדק, אמר לה: יהודי צריך להיות בריא ובעל כוח, על מצוות נאמר "וחי בהם", הפרוש של וחי בהם: יש להחדיר חיות במצוות, בכדי שיוכלו לעשות זאת חייבים להיות בעל כוח ולהיות בשמחה. וסיים: אינך צריכה להיות על בטן ריקה. עדיף לאכול כדי להתפלל, מאשר להתפלל כדי לאכול, וברכה הצמח צדק באריכות ימים. היא נולדה בשנת תקצ"ג והסתלקה בשנת תרע"ד.^[5]

פעם סיפר הרב אהרן יעקב שווי^[6], אשר בחג הסוכות באחת השנים (בחיי אדמו"ר מהוריי"צ) לאחר נטילת לולב, יצא הרבי לאכול בסוכה, ר' שמואל לויטין, שהיה הרב של בית הרב, העיר לרבי שאין זה מתאים שהרבי יוצא לאכול קודם התפילה בשעה שכולם רואים, אך הרבי ענה לו שבמנהגי חב"ד אין להתבייש.

וכן סיפר, אשר אחיו אייזיק נכנס פעם לרבי ליחידות, ואמר לו הרבי, ששמע שהוא מקפיד שלא לאכול קודם התפילה, ואין נכון לנהוג כך. לכן "מעתה תתחיל לאכול בכל יום קודם התפילה, וכתיקון על מה שעד היום לא אכלת - תשפיע על כל חבריך שיתחילו גם הם לאכול קודם התפילה!".

הרב זיסל פיקרסקי סיפר, שאביו ניכנס ליחידות והתלונן שבנו מחמיר לא לאכול לפני התפלה, ענה הרבי: תגיד לו שאני אוכל.

לא ליטול ידיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהיות חסידי חב"ד בפוקינג, קיבלו הוראה מאדמו"ר מהוריי"צ: לא ליטול ידיים לפני התפילה^[7].

בהתוועדיות חסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המשפיע הרב יואל כהן, ביאר בהתוועדות שכאשר אדם אוכל בשביל עצמו אסור לאכול קודם התפלה, אך כאשר הוא חש ש"אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני", במיילא גם אכילתו היא לא לעצמו אלא לעבודת ה', ועל כן אוכל בשביל להתפלל.

ימים שאין אוכלים קודם התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשני הימים של ראש השנה לא טועמים לפני קיום המצווה של תקיעת שופר. בחג הסוכות לא טועמים לפני קיום מצוות נטילת לולב. כמו כן בפורים לא טועמים עד לאחר קריאת המגילה.

כמות האכילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אודות כמות האכילה, הורו רבותינו נשיאינו לא להרבות. הרבי אמר פעם לחסיד שיאכל. כשהחסיד הנהן בראשו להן, אמר הרבי: "אבער ס'זאל זיין געגעס'ן", היינו שיהיה אכילה ולא טעימה. מאידך, אודות הריבוי האכילה יותר מהצורך, מסופר כי אדמו"ר הצמח צדק הורה לחסיד לאכול לפני התפילה מכיון שהיה חלש ולא היו לו ילדים. לאחר שנה בא החסיד ואמר שנולדו לו תאומים. אמר הרבי: כנראה שאכלת חתיכה יתירה. ואין זה פשוט! חתיכה יתירה זה מתנגד... ואכן, אחד מהבנים היה מתנגד חריף, לעומת השני שהיה חסיד^[8].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יחיאל יעקובוביץ, טעימה לפני התפילה בדור השביעי, בתוך שערי ישיבה חלק כ', ישיבת חח"ל צפת כ"ח סיון תשפ"א
קונטרס "צדיק אוכל לשובע נפשו", שבתוך: תשורה - רפפורט, שבט תשע"ג.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

צפו: הכיצד חסידי חב"ד אוכלים 'מזונות' לפני התפילה?, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ מסכת ברכות דף י:.
↑ משנה ברורה (סימן פט ביאור הלכה ג) המוכיח מגמרא מפורשת במסכת ברכות דף כ"ח ע"ב "חלש ליבאי".
↑ שו"ע או"ח סימן פט סעיף ד
↑ בשבת קודש בהשכמה יטעם מזונות קודם התפילה". אגרות קודשאדמו"ר הריי"צ, חלק י"ד ה'רפג.
↑ היום יום י' שבט.
↑ כתבת "המחנך הגדול", בית משיח גיליון 1211.
↑ בפוקינג קהילות שונות חיו בקירוב, וכנראה היו טענות שחסידי חב"ד אוכלים לפני התפלה, ולא הובן שאוכלים בשביל להתפלל.
↑ אוצר סיפורי חב"ד חלק ט"ז עמוד 70. וכן בספר אוצר ישראל (בלום) ע' רצ"ד מפי הר"ר רבי יצחק קירנשבוים בשם ר' שמואל מחשובי חסידי חב"ד

[1] מסכת ברכות דף י:.

[2] משנה ברורה (סימן פט ביאור הלכה ג) המוכיח מגמרא מפורשת במסכת ברכות דף כ"ח ע"ב "חלש ליבאי".

[3] שו"ע או"ח סימן פט סעיף ד

[4] בשבת קודש בהשכמה יטעם מזונות קודם התפילה". אגרות קודשאדמו"ר הריי"צ, חלק י"ד ה'רפג.

[5] היום יום י' שבט.

[6] כתבת "המחנך הגדול", בית משיח גיליון 1211.

[7] בפוקינג קהילות שונות חיו בקירוב, וכנראה היו טענות שחסידי חב"ד אוכלים לפני התפלה, ולא הובן שאוכלים בשביל להתפלל.

[8] אוצר סיפורי חב"ד חלק ט"ז עמוד 70. וכן בספר אוצר ישראל (בלום) ע' רצ"ד מפי הר"ר רבי יצחק קירנשבוים בשם ר' שמואל מחשובי חסידי חב"ד

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{תפילה}}
+ה'''[[אכילה]] לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור {{ציטוטון|לא תאכלו על הדם}}, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם{{הערה|1=[[מסכת ברכות]] [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf דף י:].}}. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת ל[[תפילה בציבור]]{{הערה|משנה ברורה (סימן פט ביאור הלכה ג) המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]] דף כ"ח ע"ב "חלש ליבאי".}}.
-ה'''אכילה לפני התפילה''' היא דבר אסור, ועל האוכל לפני ה[[תפילה]] נאמר כי הוא עובר על האיסור "על לא תאכלו על הדם", לא תאכלו קודם שתתפלו על דמכם{{הערת שוליים|1=[[מסכת ברכות]] פ"ב.}}. אכילה לפני התפילה אף קודמת לתפילה בציבור{{הערת שוליים|משנה ברורה המוכיח מגמרא מפורשת ב[[מסכת ברכות]].}}.
+ב[[שולחן ערוך]] נפסק{{הערה|1=[[שו"ע]] או"ח [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=238 סימן פט סעיף ד]}} כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה ("ואפילו עכשיו, שאין מכוונים כל-כך בתפילה, אם רוצה לאכול ולשתות כדי לכוון – הרשות בידו").
+בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל ב[[תפילה]] עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]] והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה{{הערה|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפילה". אגרות קודש[[אדמו"ר הריי"צ]], חלק י"ד ה'רפג.}}.
+==סיפורים בנושא==
+מסופר, כי [[הרבנית רבקה]] בהיותה כבת שמונה עשרה שנה חלתה, והרופא ציוה עליה שתאכל תיכף ומיד עם קומה בבוקר משנתה, הרבנית רבקה לא רצתה לטעום קודם התפילה, והייתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפילה הייתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]], אמר לה: יהודי צריך להיות בריא ובעל כוח, על מצוות נאמר "וחי בהם", הפרוש של וחי בהם: יש להחדיר חיות במצוות, בכדי שיוכלו לעשות זאת חייבים להיות בעל כוח ולהיות בשמחה. וסיים: אינך צריכה להיות על בטן ריקה. עדיף לאכול כדי להתפלל, מאשר להתפלל כדי לאכול, וברכה [[הצמח צדק]] באריכות ימים. היא נולדה בשנת [[תקצ"ג]] והסתלקה בשנת [[תרע"ד]].{{הערה|1= [[תבנית:היום יום/י' שבט|היום יום י' שבט]].}}
+פעם סיפר הרב [[אהרן יעקב שווי]]{{הערה|כתבת "המחנך הגדול", בית משיח גיליון 1211.}}, אשר ב[[חג הסוכות]] באחת השנים (בחיי אדמו"ר מהוריי"צ) לאחר נטילת לולב, יצא [[הרבי]] לאכול ב[[סוכה]], ר' [[שמואל לויטין]], שהיה הרב של [[בית הרב]], העיר לרבי שאין זה מתאים שהרבי יוצא לאכול קודם התפילה בשעה שכולם רואים, אך הרבי ענה לו שב[[מנהג|מנהגי חב"ד]] אין להתבייש.
+וכן סיפר, אשר אחיו [[אייזיק שוויי|אייזיק]] נכנס פעם לרבי ל[[יחידות]], ואמר לו הרבי, ששמע שהוא מקפיד שלא לאכול קודם התפילה, ואין נכון לנהוג כך. לכן "מעתה תתחיל לאכול בכל יום קודם התפילה, וכתיקון על מה שעד היום לא אכלת - תשפיע על כל חבריך שיתחילו גם הם לאכול קודם התפילה!".
+הרב [[אלכסנדר זיסל פיקרסקי| זיסל פיקרסקי]] סיפר, [[יחיאל מיכל פיקרסקי|שאביו]] ניכנס ליחידות והתלונן שבנו מחמיר לא לאכול לפני התפלה, ענה הרבי: תגיד לו שאני אוכל.
+===לא ליטול ידיים===
+בהיות חסידי חב"ד ב[[פוקינג]], קיבלו הוראה מ[[הרבי הריי"צ|אדמו"ר מהוריי"צ]]: לא ליטול ידיים לפני [[תפילת שחרית|התפילה]]{{הערה|בפוקינג קהילות שונות חיו בקירוב, וכנראה היו טענות שחסידי חב"ד אוכלים לפני התפלה, ולא הובן שאוכלים בשביל להתפלל.}}.
+===בהתוועדיות חסידים===
+המשפיע הרב [[יואל כהן]], ביאר בהתוועדות שכאשר אדם אוכל בשביל עצמו אסור לאכול קודם התפלה, אך כאשר הוא חש ש"אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני", במיילא גם אכילתו היא לא לעצמו אלא לעבודת ה', ועל כן אוכל בשביל להתפלל.
+===ימים שאין אוכלים קודם התפילה===
+בשני הימים של ראש השנה לא טועמים לפני קיום המצווה של תקיעת שופר. בחג הסוכות לא טועמים לפני קיום מצוות נטילת לולב. כמו כן בפורים לא טועמים עד לאחר קריאת המגילה.
+==כמות האכילה==
+אודות כמות האכילה, הורו רבותינו נשיאינו לא להרבות. הרבי אמר פעם ל[[חסיד]] שיאכל. כשהחסיד הנהן בראשו להן, אמר הרבי: {{ציטוטון|אבער ס'זאל זיין געגעס'ן}}, היינו שיהיה אכילה ולא טעימה. מאידך, אודות הריבוי האכילה יותר מהצורך, מסופר כי [[אדמו"ר הצמח צדק]] הורה לחסיד לאכול לפני התפילה מכיון שהיה חלש ולא היו לו ילדים. לאחר שנה בא החסיד ואמר שנולדו לו תאומים. אמר הרבי: כנראה שאכלת חתיכה יתירה. ואין זה פשוט! חתיכה יתירה זה [[מתנגד]]... ואכן, אחד מהבנים היה [[מתנגד]] חריף, לעומת השני שהיה חסיד{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] חלק ט"ז עמוד 70. וכן בספר אוצר ישראל (בלום) ע' רצ"ד מפי הר"ר רבי יצחק קירנשבוים בשם ר' שמואל מחשובי חסידי חב"ד}}.
-נפסק ב[[שולחן ערוך]] כי הרעב והצמא הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה. בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר על פסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל בתפילה עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל ה[[מחשבה]]  והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת , בה מאריכים בתפילה{{הערת שוליים|1=ב[[שבת קודש]] בהשכמה יטעם מזונות קודם התפלה". אג"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], חי"ד ה'רפג.}}.
+==לקריאה נוספת==
+*הרב יחיאל יעקובוביץ, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/09-06-2021-12-05-34-%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9Dpdf.pdf טעימה לפני התפילה בדור השביעי]''', בתוך שערי ישיבה חלק כ', ישיבת חח"ל צפת כ"ח סיון תשפ"א
+*קונטרס "צדיק אוכל לשובע נפשו", שבתוך: תשורה - רפפורט, שבט תשע"ג.
-אודות כמות האכילה, הורו רבותינו נשיאינו שיהיה בדיוק בכמות הרצויה, לא להרבות ולא למעט. הרבי אמר פעם לחסיד שיאכל. כשהחסיד הנהן בראשו להן, אמר הרבי: "אבער ס'זאל זיין געגעס'ן", היינו שיהיה אכילה ולא טעימה. מאידך, אודות הרבות האכילה יותר מהצורך, מסופר כי אחד מנשיאי חב"ד הורה לחסיד לאכול לפני התפילה מכיון שהיה חלש ולא היו לו ילדים. לשנה בא החסיד ואמר שיש לו תאומים. אמר הרבי: כנראה שאכלת חתיכה יתירה. ואין זה פשוט! חתיכה יתירה זה מתנגד. ואכן, אחד מהבנים היה מתנגד חריף, לעומת השני שהיה חסיד{{הערת שוליים|1=[[אוצר סיפורי חב"ד]].}}.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://77012.blogspot.com/2022/12/blog-post_14.html צפו: הכיצד חסידי חב"ד אוכלים 'מזונות' לפני התפילה?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
-[[הרבנית רבקה]] חלתה בהיותה כבת 18 שנה [שנת תרי"א]. ציוה עליה הרופא שתאכל תכף ומיד עם קומה בבוקר משנתה. הרבנית רבקה לא רצתה לטעום קודם התפילה, והייתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפילה הייתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה, הלוא הוא האדמו"ר ה"צמח צדק", אמר לה: יהודי צריך להיות בריא ובעל כוח. על מצוות נאמר "וחי בהם", הפרוש של וחי בהם: יש להחדיר חיות במצוות. בכדי שיוכלו לעשות זאת חייבים להיות בעל כוח ולהיות בשמחה. וסיים: אינך צריכה להיות על בטן ריקה. עדיף לאכול כדי להתפלל, מאשר להתפלל כדי לאכול, וברכה האדמו"ר ה"צמח צדק" באריכות ימים. היא נולדה בשנת תקצ"ג והסתלקה בשנת תרע"ד.{{הערת שוליים|1=[[היום יום]].}}
 {{הערות שוליים}}
+{{תפילה}}
 [[קטגוריה:תפילה]]
+[[קטגוריה:אכילה ושתיה]]