מעשה מרכבה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה}}'''מעשה מרכבה''' הוא שם כולל לדרגות האלוקות של [[אדם העליון]] ו[[חיות הקודש]] המשרתות אותו, המתוארות בנביאים במשל של ארבע חיות הנושאות מרכבה. לפי [[תורת הקבלה]], ב[[סדר השתלשלות|סדר השתלשלות העולמות]] דרגתה של המרכבה ופרטיה היא [[עולם הבריאה]].
+{{עריכה|כל הערך=כן}}
+'''מעשה מרכבה''' הוא שם כולל לדרגות האלוקות של [[אדם העליון]] ו[[חיות הקודש]] המשרתות אותו, המתוארות בנביאים במשל של ארבע חיות הנושאות מרכבה. לפי [[תורת הקבלה]], ב[[סדר השתלשלות|סדר השתלשלות העולמות]] דרגתה של המרכבה ופרטיה היא [[עולם הבריאה]].
 נבואת המרכבה מופיעה ב[[תנ"ך]] שלוש פעמים, כמחזה שראו שלושה נביאים: [[ישעיה]]{{הערה|פרק ו'.}}, [[יחזקאל]]{{הערה|פרק א'.}} ו[[זכריה]]{{הערה|פרק ו'.}}. המתוארות ב[[משל]] של מרכבה בתחילת [[ספר יחזקאל]].
@@ שורה 7: / שורה 8: @@
 ==מעשה מרכבה==
 {{להשלים|מרכבת ישעיה וזכריה}}
 ===מרכבת יחזקאל===
 את [[נבואה|נבואת]] מעשה המרכבה ראה [[יחזקאל הנביא]] בשנת החמישית לגלות יהויכין, כשמונה שנים לפני [[בית המקדש הראשון#חורבן הבית|חורבן בית ראשון]]{{הערה|יחזקאל א: "וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה (מתחילת היובל, רש"י) בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים, בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין, הָיֹה הָיָה דְבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה'".}}, בשנת ג' אלפים ש"ל.
@@ שורה 20: / שורה 22: @@
 ==איסור הלימוד ופעולתו==
 חז"ל אסרו{{הערה|[[משניות]] מסכת חגיגה ב, א: "אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו".}} לדרוש במעשה מרכבה, והתירו ללמד רק חלקים מעטים ממנו, ואף זאת רק לאדם חכם שיכול להבין את דברים אלו ברמזים בלבד, היות שהבנה לא נכונה של הדברים עלולה לגרום לאדם להסתכל על דרגות נעלות אלו בצורה מגושמת ולהגיע לידי כפירה{{הערה|כמו [[ירבעם בן נבט]] שגילו לו את מעשה המרכבה, ובעקבות זה שטעה בהבנתו התדרדר והחטיא את ישראל.}}. הרמב"ם מפרש את 'מעשה מרכבה' במובן רחב יותר, וכולל בכך את כל עניני מציאות האלקות ותאריו של הקב"ה והמלאכים והנפש והשכל{{הערה|כפי שהעיד בסיום פרק ב' מהלכות יסודי התורה. וראה פירוש הרע"ב מברטנורא (חגיגה ב, א) שחלק עליו.}}.
 על אף איסור זה, תורת החסידות עוסקת בהרחבה בפירוש 'מעשה מרכבה' לפרטיו השונים. באחד ה[[התוועדות|התוועדויות]] ביאר הרבי את הטעם לכך, שחז"ל אסרו לדרוש במעשה מרכבה "אלא ביחיד", כלומר שכאשר יהודי מחובר וקשור בגלוי עם 'יחידו של עולם', מותר לו ללמוד מעשה מרכבה{{הערה|שיחת יום ב' דחג השבועות תשמ"ג סעיף ט'.}}, אך כאשר נשאל בנוגע ללימוד 'מעשה מרכבה' ב[[אוניברסיטה]], שלל זאת לחלוטין{{הערה|במענה מכ' חשון תשמ"ח: "לימוד מעשה מרכבה '''וכיוצא בזה באוניברסיטה''' וכיוצא בזה - בוודאי שאין לזה מקום בשם חב"ד". המענה נדפס ב[[תשורה]] משמחת הנישואין של משפחת לעווענטאל י"ט אדר תשנ"ו.}}. את ההוכחה ההלכתית להיתר העיסוק במעשה מרכבה, לומד הרבי מכך ש[[הרמב"ם]] מפרט את עניני מעשה מרכבה באריכות בתחילת ספרו, כחלק מ'הלכות יסודי התורה' שנועד עבור כל יהודי באשר הוא{{הערה|שיחת שבת פרשת אמור תשד"מ, התוועדויות חלק ג' עמוד 1658.}}, דבר המהוה הוכחה שמבחינה הלכתית לא רק שאין איסור בכך, אלא שישנו חיוב לדעת את מעשה מרכבה כהקדמה לקיום כל התורה כולה.