ישראל מגידסון – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
ברור יותר
 
(5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ישראל מגידסון.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב מגידסון]]
[[קובץ:ר' ישראל מגידסון.jpg|ממוזער|247x247 פיקסלים|הרב מגידסון]]
הרב '''ישראל מגידסון''' ([[תרל"ח]] - ?), היה חסיד חב"ד בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ששימש ב[[ריגא]] כ[[שוחט ובודק]] ומשגיח כשרות.
הרב '''ישראל מגידסון''' ([[תרל"ח]] - ?), היה חסיד חב"ד בוגר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ששימש ב[[ריגא]] כ[[שוחט ובודק]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[הומיל]] בשנת [[תרל"ח]] לאביו ר' זאב מגידסון, שהיה מחשובי הבעלי-בתים בעיר, והתגורר בשכנות למשפחת דוכמאן.
נולד ב[[הומיל]] בשנת [[תרל"ח]] לאביו ר' זאב מגידסון, שהיה מחשובי הבעלי-בתים בעיר, והתגורר בשכנות למשפחת דוכמאן.


למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]<ref>ראה לקוטי סיפורים (ירושלים, תשס"ב) עמ' שלט.</ref>.


בשנים שאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]] סבל מחרפת רעב, והתהלך בבגדים קרועים<ref>[[זכרון לבני ישראל]] עמ' פב. וראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] ח"ב עמ' קנח בהערה.</ref>.
בשנים שאחר סיום [[מלחמת העולם הראשונה]] סבל מחרפת רעב, והתהלך בבגדים קרועים<ref>[[זכרון לבני ישראל]] עמ' פב. וראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] ח"ב עמ' קנח בהערה.</ref>.
שורה 11: שורה 11:
בסיוע הקשרים המשפחתיים עם אישים בעלי השפעה בעיר, התקבל למשרה ממשלתית, אך סבל מביקורת ומעקב צמודים ורצה בעקבות כך לעזוב את גבולות ברית המועצות.
בסיוע הקשרים המשפחתיים עם אישים בעלי השפעה בעיר, התקבל למשרה ממשלתית, אך סבל מביקורת ומעקב צמודים ורצה בעקבות כך לעזוב את גבולות ברית המועצות.


היות והתיירא לשאול על כך בעצמו את [[אדמו"ר הריי"צ]], שילם לידידו ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] את הוצאות הנסיעה<ref>שם עמ' צט-ק.</ref>.
היות והתיירא לשאול על כך בעצמו את [[אדמו"ר הריי"צ]], שילם לידידו ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] את הוצאות הנסיעה<ref>זכרון לבני ישראל עמ' צט-ק.</ref>.


לפועל, יצא את גבולות ברית המועצות וקבע את מגוריו ב[[ריגא]] שם שימש כשוחט ובודק, ומשגיח כשרות. כאשר שהה הרבי בקהילה זו בשנת [[תר"צ]], זכה לשהות במחיצתו ואף עבר לפני העמוד ביום הראשון של ראש השנה בתפילת מוסף.
לפועל, יצא את גבולות ברית המועצות וקבע את מגוריו ב[[ריגא]] שם שימש כשוחט ובודק<ref>"לטביה בתי כנסת ורבנים" עמ' 163. שם עמ' 258.</ref>. כאשר שהה הרבי בקהילה זו בשנת [[תר"צ]], זכה לשהות במחיצתו ואף עבר לפני העמוד ביום הראשון של ראש השנה בתפילת מוסף<ref>יומנו של ר' [[אליהו חיים אלטהויז]].</ref>.


נרצח עם משפחתו בשואה.
נרצח עם משפחתו בשואה.


ב[[כ"ג אדר א'|כ"ג אד"ר]] [[תש"ג]] כתב אדמו"ר הריי"צ לר' [[משה לייב רודשטיין]] לחפש אחריו<ref>[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] חי"ד עמ' שפ.</ref>.
ב[[כ"ג אדר א'|כ"ג אד"ר]] [[תש"ג]] כתב אדמו"ר הריי"צ לר' [[משה לייב רודשטיין]] לחפש אחריו<ref>אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ חי"ד עמ' שפ.</ref>.


==משפחתו==
==משפחתו==
*גיסו, הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]
*גיסו, הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]
*אחיו, ר' [[יצחק מגידסון]] - חתנו של ר' [[מנחם מענדל הורביץ]] ורבה של [[לודמיר]], נרצח בשואה
*אחיו, ר' [[אברהם יצחק מגידסון|יצחק מגידסון]] - חתנו של ר' [[מנחם מענדל הורביץ]] ורבה של [[לודמיר]], נרצח בשואה
*אחיו הת' יוסף מגידסון, נפטר בבחרותו
*אחיו הת' יוסף מגידסון, נפטר בבחרותו
*בנו, יעקב<ref>[[ספר התמימים]] - א, עמ' קעב.</ref>
*בנו, יעקב<ref>[[ספר התמימים]] - א, עמ' קעב.</ref>