מאמר – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ ←מאמרי חסידות של חסידים: ויקיזציה |
עריכה כללית |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|ממוזער|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר. מאחורי הרבי נראים זקני החסידים: הרב [[ישראל לייבוב]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]], הרב [[יעקב יוסף רסקין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[יעקב מנחם מענדל שפרלין]]]] | [[קובץ:הרבי באמירת מאמר.jpg|ממוזער|[[הרבי]] בשעת אמירת מאמר. מאחורי הרבי נראים זקני החסידים: הרב [[ישראל לייבוב]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]], הרב [[יעקב יוסף רסקין]], הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[יעקב מנחם מענדל שפרלין]]]] | ||
'''מאמר [[חסידות]]''' (מכונה גם '''דא"ח''', [[ראשי תיבות]] של '''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) הוא השם בו נקרא בחסידות חב"ד הדבר [[תורה]] העוסק בביאורי [[תורת חסידות חב"ד|תורת החסידות]] שנאמר או נכתב על ידי ה[[אדמו"ר]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, [[שכינה]] מדברת מתוך גרונו. | '''מאמר [[חסידות]]''' (מכונה גם '''דא"ח''', [[ראשי תיבות]] של '''ד'''ברי '''א'''לוקים '''ח'''יים) הוא השם בו נקרא בחסידות חב"ד הדבר [[תורה]] העוסק בביאורי [[תורת חסידות חב"ד|תורת החסידות]] שנאמר או נכתב על ידי ה[[אדמו"ר]]. מקובל מפי החסיד רבי [[הלל מפאריטש]] שכאשר [[רבי]] אומר מאמר חסידות, '[[שכינה]] מדברת מתוך גרונו<ref>מקור הביטוי - שמות רבה פרשה ג; ויקרא רבה פ' ב; מכילתא שמות יח,יט</ref>'. | ||
לפני | לרוב, לפני שהאדמו"ר מתחיל באמירת המאמר, מנגנים החסידים [[ניגוני חב"ד|ניגון]] מיוחד הנקרא [[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה]]. בשעת המאמר עומדים החסידים על מקומם. היו פעמים בהם אמר [[הרבי]] מאמר ללא ניגון הכנה. | ||
== סגנונות | == סגנונות בין מאמרי האדמו"רים == | ||
לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה דבר מאפיין במאמריו: | לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה דבר מאפיין במאמריו<ref>[[אדמו"ר הזקן]] היה אומר את דבריו בקיצור (כדלקמן) - ודבר זה מקביל עם הידוע ( ) כי אדמו"ר הזקן הוא כנגד ספירת [[חכמה]], דבר הקשור עם קיצור. | ||
* [[אדמו"ר הזקן]]: בתחילת [[נשיאות]]ו מאמריו היו קצרים והם נקראו "דרכים", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "אגרות", לאחר מכן התארכו יותר ונקראו "תורות", בשלב הרביעי והאחרון נקראו "מאמרים". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר ב[[פטרבורג]] בשנת [[תקנ"ט]] ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים{{הערה|"בתחילה היה [[רבינו הגדול]] אומר דרושים קצרים במאד, מרעישי ה[[לב]] ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אחר כך נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אחר כך השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שב[[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]], אחר כך ארוכים מעט יותר ונקרא "כתבים", והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך" [[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/ט"ו סיון|ט"ו סיון]]}}. | |||
* [[אדמו"ר האמצעי]]: מאמריו היו באריכות גדולה | [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] - הרחבה - מקביל לספירת ה[[ספירת הבינה|בינה]], | ||
ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח - צדק]], שהיה כולל בדבריו הרבה מן תורת ה'[[נגלה]]' - [[ספירת הדעת|דעת]]. | |||
[[אדמו"ר המהר"ש]]</ref>: | |||
* [[אדמו"ר הזקן]]: בתחילת [[נשיאות]]ו מאמריו היו קצרים והם נקראו "דרכים", לאחר-מכן התארכו יותר ונקראו "אגרות", לאחר מכן התארכו יותר ונקראו "תורות", בשלב הרביעי והאחרון נקראו "מאמרים". שינויים נוספים היו בין לפני המאסר ב[[פטרבורג]] בשנת [[תקנ"ט]] ולאחריו; המאמרים התארכו יותר בהסברת הדברים{{הערה|"בתחילה היה [[רבינו הגדול]] אומר דרושים קצרים במאד, מרעישי ה[[לב]] ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אחר כך נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אחר כך השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שב[[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]], אחר כך ארוכים מעט יותר ונקרא "כתבים", והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך" [[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/ט"ו סיון|ט"ו סיון]]}}. אך בכללות מאמריו היו קצרים יחסית לשאר הרביים. | |||
* [[אדמו"ר האמצעי]]: מאמריו היו באריכות גדולה יותר, 'רחובות הנהר', ובהסברה רבה. | |||
* [[אדמו"ר הצמח צדק]]: מאמריו היו משופעים במאמרי [[חז"ל]] וציטוטים מספרים שונים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך. | * [[אדמו"ר הצמח צדק]]: מאמריו היו משופעים במאמרי [[חז"ל]] וציטוטים מספרים שונים, דבר שפעמים הקשה על ההבנה עבור מי שלא היה מורגל בכך. | ||
* [[אדמו"ר מהר"ש]]: אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] מצינו לראשונה את 'ה[[המשך]]' - סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף. | * [[אדמו"ר מהר"ש]]: אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] מצינו לראשונה את 'ה[[המשך]]' - סדרת מאמרים שנאמרו לאורך זמן העוסקת בנושא משותף. | ||
| שורה 21: | שורה 27: | ||
==סוגי מאמרים== | ==סוגי מאמרים== | ||
===מאמרי עבודה והשכלה=== | ===מאמרי עבודה והשכלה=== | ||
"מאמרי השכלה" הם מאמרים המתמקדים בעניינים המופשטים והעמוקים, לדוגמה - הבנת החילוקים בין [[רצון]] ו[[תענוג]]{{הערה| | "מאמרי השכלה" הם מאמרים המתמקדים בעניינים המופשטים והעמוקים, לדוגמה - הבנת החילוקים בין [[רצון]] ו[[תענוג]]{{הערה|ראה למשל [[המשך ס"ו]].}}, כשההוראה למעשה בפועל העולה מכל האמור מובאת ומקושרת לתוכן רק בסופו, בעוד שב"מאמרי עבודה" מדובר בעיקר על דרגות האהבה השונות לאלוקות, והפשטה של מושגי החסידות והשוואתם לאורך כל כל המאמר לעבודתו של האדם{{הערה|ראה את דברי הרב [[שלמה יוסף זוין]] על כך בספרו [[:קובץ:מאמרי_עבודה_והשכלה.jpeg|סופרים וספרים חלק ג', עמוד 242]]}}, אם כי שני הסוגות כוללות זו את זו, ואינו קיים מאמר עבודה שלא יבוסס על השכלה, ומאמר השכלה שלא יופיעו בו הוראות בעבודת השם, וכפי שהתבטא פעם הרבי: "מכל אות יכולים לעשות 'בכן'!"{{הערה|1=כינוי חב"די להוראה למעשה בפועל בעבודת השם. ב[[יחידות]] לרב [[דוד רסקין]], שהעלה את הדברים על הכתב והכניס לפני הרבי ל[[הגהה]]. ראה [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_תחרות_החיבורים_העולמית_4_שלבים_לכתיבת_חיבור_מנצח_109194.html כאן] תמליל וצילום}}, וכן שמאמר מיוחד הוא מאמר ש"מדבר בשפתה" של [[הנפש הבהמית]], ומסביר בבהירות ופשטות את צד העבודה שבו{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מספר 1756, עמוד 16}} | ||
השוני בין המאמרים נבע | השוני בין המאמרים נבע - בין היתר - מהתקופה שבה נאמרו וקהל היעד שלהם, כפי שניתן להבחין שרוב מאמרי ההשכלה נאמרו בזמנים שהשומעים היו מסוגלים להכיל ולהבין אותם, כמו ה"[[המשך|המשכים]]" העמוקים של [[הרבי הרש"ב]] לתלמדי ישיבת תומכי תמימים, לעומת מאמרי העבודה הקצרים ושנהג הרבי הריי"צ לחזור כשהגיע לארצות הברית, עבור יהודי ארצות הברית שהתקשו להבין את המאמרים העמוקים, וכן לא הכירו את לשון הקודש, ולכן מאמרים אלו נכתבו על ידי הרבי הריי"צ ב[[אידיש]]{{הערה|מאמרים אלו נדפסו ב[[ספר המאמרים - אידיש]]}}. הרבי הריי"צ הורה ללמוד מאמרי עבודה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31696&st=&pgnum=268&hilite= חלק י"ב עמוד רנ"ה]}}. | ||
===מאמרי דרוש=== | ===מאמרי דרוש=== | ||
| שורה 29: | שורה 35: | ||
===מאמרים ל[[טהרת האויר|טיהור אויר העולם]]=== | ===מאמרים ל[[טהרת האויר|טיהור אויר העולם]]=== | ||
לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה מאמר קבוע אותו היה חוזר מדי פעם על מנת [[טהרת האויר|לטהר את אויר העולם]], שפעם בשתים או בשלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים. אחד ממאמרי [[רבינו הזקן]] הוא מאמר [[דיבור המתחיל]] 'החלצו' שהודפס ב[[לקוטי תורה]] [[בלתי מוגה|בלי ההגהות]]. אחד ממאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'יפה שעה אחת', ותוכנו הוא עשרת הפרקים הראשונים של מאמר 'הנה כל אחד ואחד אומר אלוקי נשמה' שבסיפרו "[[דרך חיים]]". אחד ממאמרי ה[[צמח צדק]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'מה טובו' | לכל אחד מ[[רבותינו נשיאינו]] היה מאמר קבוע אותו היה חוזר מדי פעם על מנת [[טהרת האויר|לטהר את אויר העולם]], שפעם בשתים או בשלש שנים היו חוזרים עליהם ברבים. אחד ממאמרי [[רבינו הזקן]] הוא מאמר [[דיבור המתחיל]] 'החלצו' שהודפס ב[[לקוטי תורה]] [[בלתי מוגה|בלי ההגהות]]. אחד ממאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'יפה שעה אחת', ותוכנו הוא עשרת הפרקים הראשונים של מאמר 'הנה כל אחד ואחד אומר אלוקי נשמה' שבסיפרו "[[דרך חיים]]". אחד ממאמרי ה[[צמח צדק]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'מה טובו' המובא בלקוטי תורה. אחד ממאמרי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'מי כמוכה באלים'. אחד ממאמרי [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא מאמר דיבור המתחיל 'וידעת היום'{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ו' עמוד רס"ז, [[לוח היום יום]], [[תבנית:היום יום/כ"ח תמוז|כ"ח תמוז]]}}. אחד ממאמרי [[אדמו"ר הריי"צ]] הוא 'אין הקב"ה בה בטרוניא' תרפ"ה. | ||
== חזרת מאמר == | == חזרת מאמר == | ||
| שורה 42: | שורה 48: | ||
ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה (דהיינו אשר בעת אמירת מאמר זה הרבי לא נהג לעצום את עיניו, וכן הניגון היה ניגון של שיחה רגילה ולא הניגון המסורתי של המאמר, וכן את המטפחת כרך הרבי רק על כף היד ולא בין האצבעות). רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני. | ישנם שני סוגי מאמרים: מאמר בניגון של מאמר או מאמר כעין שיחה (דהיינו אשר בעת אמירת מאמר זה הרבי לא נהג לעצום את עיניו, וכן הניגון היה ניגון של שיחה רגילה ולא הניגון המסורתי של המאמר, וכן את המטפחת כרך הרבי רק על כף היד ולא בין האצבעות). רוב המאמרים שאמר הרבי היו מהסוג השני. | ||
בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] - מאמר [[ד"ה]] "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה וללא [[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה]] (כמו קודמו בערב [[חג הפסח]] - ד"ה "מצה זו"{{הערה|יש לציין שזהו המאמר האחרון שהרבי אמר לע"ע עם הקדמת הניגון המיוחד "[[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה למאמר]]", מה שאין כן בעחה"ש שאמירת המאמר הייתה בהפתעה וממילא ללא הקדמת הניגון.}}). המאמר האחרון כעין שיחה נאמר ב[[שבת]] [[פרשת חיי שרה]] [[תנש"א]]{{הערה|מאמר זה הוגה על ידי הרבי ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.}} | בשנים המאוחרות יותר מיעט הרבי באמירת מאמרים בניגון של מאמר, והמאמר האחרון מסוג זה היה בערב [[חג השבועות]] [[תשמ"ט]] - מאמר [[ד"ה]] "אנכי ה' אלוקיך". המאמר נאמר בהפתעה וללא [[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה]] (כמו קודמו בערב [[חג הפסח]] - ד"ה "מצה זו"{{הערה|יש לציין שזהו המאמר האחרון שהרבי אמר לע"ע עם הקדמת הניגון המיוחד "[[ניגון רוסטוב|ניגון הכנה למאמר]]", מה שאין כן בעחה"ש שאמירת המאמר הייתה בהפתעה וממילא ללא הקדמת הניגון.}}). המאמר האחרון<ref>יש להעיר שב[[ט"ו בשבט]] תשנ"ב, אמר הרבי שיחה, שהובנה כמאמר. ראו ביומן בית חיינו. אך הוגהה כשיחה.</ref> (כעין שיחה) נאמר ב[[שבת]] [[פרשת חיי שרה]] [[תנש"א]]{{הערה|מאמר זה הוגה על ידי הרבי ונדפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'.}}. | ||
בשנים הראשונות מיעט הרבי להגיה את המאמרים, והם נכתבו בתור [[הנחה|הנחות]] כשלעיתים הרבי עובר עליהם ומעיר הערות אך לא בתור מאמר [[מוגה]]. יוצאים מן הכלל היו חלק ממאמרי [[באתי לגני]] אותם הגיה הרבי משנים תשי"א - תשי"ג. כאשר הרב [[ניסן נמנוב]] ביקש מהרבי ביחידות שיוציא מאמרים התבטא הרבי שאין לו זמן{{הערה|מפי הרב [[יואל כהן]], פאנל החוזרים חלק ד' דקה: 11:39. הובא בקובץ [[הערות וביאורים בתורת כ"ק אדמו"ר שליט"א]], [https://drive.google.com/drive/folders/1Aew0ZliWpnsZMiRdrD3wUaYAhPhhtlam גליון קיט עמ' 15].}}. | |||
החל משנת [[תשמ"ו]], החל הרבי להגיה מאמרים משנים קודמות יותר וכך יצאו לאור בקונטרס הנושא את התאריך של ההוצאה-לאור. קונטרסים אלו נדפסו בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)|ספר המאמרים - מלוקט]]. הקונטרס האחרון שנדפס בסדרה זו הינו מאמר [[ואתה תצוה]] שיצא-לאור לקראת [[פורים קטן]] [[תשנ"ב]], והיה הקונטרס האחרון שחולק על ידי הרבי, לעת עתה<ref>מאמר זה הינו יסודי בענין ה[[התקשרות]] ל[[נשיא הדור]].</ref>. | |||
בשנת [[ | בשנת [[תשנ"ג]] (לקראת [[שמחת תורה]] ו[[ר"ח כסלו]]) יצאו לאור שני מאמרים שהיו למראה עיניו הקדושות (כלשון ה"פתח דבר"), והרבי אישר להדפיסם כ"קונטרס" מוגה. כן לקראת [[חג השבועות]] תשנ"ג, כשהתגלה ב[[ספריית ליובאוויטש|ספריי]]<nowiki/>ה עותק ממאמר שהרבי הגיה ומעולם לא פורסם, אישר הרבי שייצא בתור מאמר מוגה. | ||
את עריכת המאמרים להגהה ביצע הצוות של [[ועד הנחות בלה"ק]]. את אחריות ההדפסה מסר הרבי לידי ה[[וועד להפצת שיחות]], שהוציא לאור את כל המאמרים בשישה כרכים בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)]]. בשנת [[תשס"ה]] יצאה לאור סדרת המאמרים בארבעה כרכים לפי תאריכי השנה על ידי ועד הנחות בלה"ק.<ref>אך רבנים, ביניהם חברי ה[[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים - ביניהם הרב [[יצחק הכהן הענדל|הענדל]] מ[[מונטריאול]], והרב [[הלל פבזנר|פבזנר]] הוציאו [http://old2.ih.chabad.info/images/news/36/3635.jpg מכתב] בחתימתם שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור.</ref> | |||
==חזרת דא"ח ברבים== | ==חזרת דא"ח ברבים== | ||
| שורה 65: | שורה 67: | ||
==מאמרי חסידות של חסידים== | ==מאמרי חסידות של חסידים== | ||
בין חסידי אדמו"ר הזקן, האמצעי והצמח צדק , היו חסידים שנהגו להגיד מאמרי חסידות בעצמם, או לרשום לעצמם ביאורים על ענינים בתורת החסידות. מלבד האדמו"רים, ר' [[אהרן מסטרשלה]]. ר' [[הלל מפריטש|הלל מפאריטש]], ר' [[יוסף אשבל מליובאוויטש]], ר' [[יצחק אייזיק אפשטיין|יצחק אייזיק מהאמיל]], ר' [[שלמה פריידס]], חתנו ר' [[נחום טוביה מפירטין]], ר' [[חיים אליעזר ביחובסקי]]. | בין חסידי אדמו"ר הזקן, האמצעי והצמח צדק, היו חסידים שנהגו להגיד מאמרי חסידות בעצמם, או לרשום לעצמם ביאורים על ענינים בתורת החסידות. מלבד האדמו"רים, ר' [[אהרן מסטרשלה]]. ר' [[הלל מפריטש|הלל מפאריטש]], ר' [[יוסף אשבל מליובאוויטש]], ר' [[יצחק אייזיק אפשטיין|יצחק אייזיק מהאמיל]], ר' [[שלמה פריידס]], חתנו ר' [[נחום טוביה מפירטין]], ר' [[חיים אליעזר ביחובסקי]]. | ||
==== הדפסת תורתם של החסידים ==== | ==== הדפסת תורתם של החסידים ==== | ||
| שורה 72: | שורה 74: | ||
ב[[תשמ"א]] הורה הרבי לר' [[שלום דובער לוין]] להוציא לאור את כתבי ר' חיים אליעזר ביכובסקי. כשרשד"ב אמר לרבי שהספר מוכן אך ההגהה תתעכב בעקבות עבודתו על סדרת [[שלום דובער לוין#ספריו|תולדות חב"ד]], הורה לו הרבי לעכב את ההדפסה כמה שנדרש, ובפועל יצא הספר ב[[תש"נ]]{{הערה|ספרו של רשד"ב [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]].}}. כפה"נ בהוראה מהרבי שלא יהי' כתוב "[[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]]" נכתב על דף השער שיוצא לאור על ידי הועד להדפסת [[כתבי הרח"א ביחובסקי]].. | ב[[תשמ"א]] הורה הרבי לר' [[שלום דובער לוין]] להוציא לאור את כתבי ר' חיים אליעזר ביכובסקי. כשרשד"ב אמר לרבי שהספר מוכן אך ההגהה תתעכב בעקבות עבודתו על סדרת [[שלום דובער לוין#ספריו|תולדות חב"ד]], הורה לו הרבי לעכב את ההדפסה כמה שנדרש, ובפועל יצא הספר ב[[תש"נ]]{{הערה|ספרו של רשד"ב [[עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש]].}}. כפה"נ בהוראה מהרבי שלא יהי' כתוב "[[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]]" נכתב על דף השער שיוצא לאור על ידי הועד להדפסת [[כתבי הרח"א ביחובסקי]].. | ||
הוצאת קה"ת הדפיסה במשך השנים חלקים נוספים של מאמרי ר' הלל, ושל רוב כתבי ר' אייזיק | הוצאת קה"ת הדפיסה במשך השנים חלקים נוספים של מאמרי ר' הלל, ושל רוב כתבי ר' אייזיק מהומיל{{הערה|כתבים מר' אייזיק כבר נדפסו בהוראת הרבי בסמל של קה"ת.}},. | ||
בשנים האחרונות ר' [[עקיבא שבריק]], מדפיס מאמרים רבים של ר' הלל, ר' נחום טוביה, ועוד. הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מרבה לבאר את המאמרים הללו (מר' הלל). כמו כן גם בקבצי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעל שם טוב]] מתפרסמים מאמרים מנכדי הצמח צדק, ומהחסיד ר' יוסף אשבל. רוב המאמרים הם מכתבי יד שב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד|ספרית אגו"ח]]. | בשנים האחרונות ר' [[עקיבא שבריק]], מדפיס מאמרים רבים של ר' הלל, ר' נחום טוביה, ועוד. הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מרבה לבאר את המאמרים הללו (מר' הלל). כמו כן גם בקבצי [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעל שם טוב]] מתפרסמים מאמרים מנכדי הצמח צדק, ומהחסיד ר' יוסף אשבל. רוב המאמרים הם מכתבי יד שב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד|ספרית אגו"ח]]. | ||
| שורה 78: | שורה 80: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''בוודאי מוסיף אומץ''', כתב יד קודש ממענות מהרבי על חזרת דא"ח ברבים, שבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 16 | *'''בוודאי מוסיף אומץ''', כתב יד קודש ממענות מהרבי על חזרת דא"ח ברבים, שבועון כפר חב"ד גליון 1892 עמוד 16 | ||
* הרב ישראל אלפנביין, '''לשון הזהב ורחובות הנהר''', סקירה על סגנונות המאמרים של רבותינו נשיאנו, שבועון כפר חב"ד גליון 2111 עמוד 58 | * הרב ישראל אלפנביין, '''לשון הזהב ורחובות הנהר''', סקירה על סגנונות המאמרים של רבותינו נשיאנו, שבועון כפר חב"ד גליון 2111 עמוד 58. | ||
* [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ב' עמ' שצ"ז, בעניין פעולת מאמר של רבי | * [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] חלק ב' עמ' שצ"ז, בעניין פעולת מאמר של רבי. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 86: | שורה 88: | ||
*[[ניגון ש"ד]] - ניגון שנהוג לשיר אחרי חזרת מאמר | *[[ניגון ש"ד]] - ניגון שנהוג לשיר אחרי חזרת מאמר | ||
*[[שבועות#מאמר מתן תורה|מאמר מתן תורה]] | *[[שבועות#מאמר מתן תורה|מאמר מתן תורה]] | ||
*[[מאמרים מבוארים]] - על ידי [[את"ה המרכזי 770]]. | |||
*[[ביאורים במאמרי רבינו]] - הרב [[מנחם מענדל אשכנזי]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 92: | שורה 96: | ||
* [https://docs.google.com/spreadsheets/d/13UBHX41Eul1ntCBN9zO-RzdaYZvtvrpz26H4mcROmRw/edit#gid=0 מפתח - מאמרים מבוארים] - קובץ בפורמט אקסל ובו פירוט של שמות ותאריכי המאמרים שהודפסו עם ביאור בקובץ הלימוד השבועי ('דבר מלכות'), וקישור לקובץ עצמו. | * [https://docs.google.com/spreadsheets/d/13UBHX41Eul1ntCBN9zO-RzdaYZvtvrpz26H4mcROmRw/edit#gid=0 מפתח - מאמרים מבוארים] - קובץ בפורמט אקסל ובו פירוט של שמות ותאריכי המאמרים שהודפסו עם ביאור בקובץ הלימוד השבועי ('דבר מלכות'), וקישור לקובץ עצמו. | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/08/blog-post_20.html שיחה מעוררת: אתה עוסק בלהט בלימוד מאמרי חסידות? הרבי שולח מרגלי סתר לעקוב ולבדוק]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | *'''[https://77012.blogspot.com/2025/08/blog-post_20.html שיחה מעוררת: אתה עוסק בלהט בלימוד מאמרי חסידות? הרבי שולח מרגלי סתר לעקוב ולבדוק]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | ||
*בנצי אבצן, '''[https://ahblicklive.com/post.php?u_id=ulvFnOsDTJnEHti3gNb&archive=1&allowed_categories=2How Does One Transcribe The Rebbe’s Maamar? with Rabbi Dovid Olidort]''', פודקאסט Among Chassidim פרק 41 באתר AhBlickLive.com (אנגלית) {{וידאו}} | |||
{{במחיצת הרבי}} | {{במחיצת הרבי}} | ||