חסידות צאנז – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "״" ב־""" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש", הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: [[זוהר]] הקדוש [[השל"ה]] הקדוש, [[אור החיים]] הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כמה וכמה [[תעניות]] על כך{{הערה|[[מגדל עוז]].}}. | בנו היה רבי יחזקאל משינאווא. פעם שמע אחד אומר "ספר התניא הקדוש", הוא מחה בפניו באומרו שהתואר "קדוש" נהוג לומר רק על שלושה ספרים: [[זוהר]] הקדוש [[השל"ה]] הקדוש, [[אור החיים]] הקדוש. לאחר שאמר את הדברים, חשש שיש בדבריו נימה של זלזול לספר התניא, והתענה כמה וכמה [[תעניות]] על כך{{הערה|[[מגדל עוז]].}}. | ||
עד היום מתאפיינות חסידויות בית צאנז בכל העולם באופיין התורתי. כדוגמה לכך יש לציין כי בחסידות צאנז, נוהג ה[[אדמו"ר]] לומר [[פלפול]] תורני בכל ליל שבת ובימי החנוכה. | עד היום מתאפיינות חסידויות בית צאנז בכל העולם באופיין התורתי. כדוגמה לכך יש לציין כי בחסידות צאנז, נוהג ה[[אדמו"ר]] לומר [[פלפול]] תורני בכל ליל שבת ובימי החנוכה. | ||
כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות '''מפעל הש"ס העולמי''' להחדרת [[לימוד התורה]] בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי [[גמרא]], החל מ"צורבא דרבנן" לשלש מאות דפים גמרא עם תוס', ''חבר'' לשש מאות דפים גמרא עם תוס', ו"מורינו" לאלף דפים גמרא עם תוס'. זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנז קלויזענבורג, כדי להגדיל את כבוד ה[[תורה]] ואת ה[[אהבה]] ללומדיה. | כמו כן מתאפיינת החסידות בהקמת מוסדות '''מפעל הש"ס העולמי''' להחדרת [[לימוד התורה]] בעמל ובהתמדה. מוסדות אלו ידועים במיוחד בבחינות החודשיות שלהם, ובתוארי הכבוד שהם מעניקים לכל צורב היודע סכום מסוים של דפי [[גמרא]], החל מ"צורבא דרבנן" לשלש מאות דפים גמרא עם תוס', ''חבר'' לשש מאות דפים גמרא עם תוס', ו"מורינו" לאלף דפים גמרא עם תוס'. זאת על פי ציוויו של האדמו"ר האחרון מצאנז קלויזענבורג, כדי להגדיל את כבוד ה[[תורה]] ואת ה[[אהבה]] ללומדיה. | ||
== יסוד חסידות צאנז קלויזענבורג == | == יסוד חסידות צאנז קלויזענבורג == | ||
רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] בא ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"ו]], לאחר שניצל בניסים מאימי ה[[שואה]], וייסד את מוסדות חסידות צאנז קלויזענבורג | רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] בא ל[[ארצות הברית]] בשנת [[תש"ו]], לאחר שניצל בניסים מאימי ה[[שואה]], וייסד את מוסדות חסידות צאנז קלויזענבורג בארצות הברית. | ||
בשנת [[תשט"ו]] בא ל[[ארץ ישראל]]. | בשנת [[תשט"ו]] בא ל[[ארץ ישראל]]. בארץ ישראל ייסד את מוסדותיו המפוארים בנתניה, במרכז קריית צאנז הגדולה, שם שוכנים הישיבה, תלמוד התורה, בית חינוך לבנות, ואף מרכז רפואי. גם ב[[ירושלים]] הקים קריית צאנז במרכז ירושלים, ושם רשת מפוארת של מוסדות. | ||
רבי יקותיאל יהודה אמר פעם, שהוא [[קנאה|מקנא]] ב[[ליובאוויטש]] | רבי יקותיאל יהודה אמר פעם, שהוא [[קנאה|מקנא]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=38926 חב"ד אינפו]}}. | ||
לאחר פטירתו ב[[תמוז]] [[תשנ"ד]], ממשיכים את דרכו, בנו הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם]] ב[[ארץ ישראל]] המכונה (האדמו"ר מצאנז), ובנו השני הרב [[שמואל דוד הלברשטאם]] ב[[ברוקלין]] (המכונה האדמו"ר מצאנז - קלויזנבורג). | לאחר פטירתו ב[[תמוז]] [[תשנ"ד]], ממשיכים את דרכו, בנו הרב [[צבי אלימלך הלברשטאם]] ב[[ארץ ישראל]] המכונה (האדמו"ר מצאנז), ובנו השני הרב [[שמואל דוד הלברשטאם]] ב[[ברוקלין]] (המכונה האדמו"ר מצאנז - קלויזנבורג). | ||
רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] האדמו"ר מצאנז שומר על קשר של ידידות עם חב"ד | רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] האדמו"ר מצאנז שומר על קשר של ידידות עם חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46810 בהכנסת ספר תורה לבית חב"ד].}}. | ||
רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]], כיום האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג, בא לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו{{הערה|ראו את תוכן השיחות בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}} | רבי [[שמואל דוד הלברשטאם]], כיום האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג, בא לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו{{הערה|ראו את תוכן השיחות בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}} | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
== רבי נפתלי הלברשטאם == | == רבי נפתלי הלברשטאם == | ||
האדמו"ר מצאנז-גריבוב, הרב רבי [[נפתלי הלברשטאם]] בנו בכורו של רבי ברוך אבד"ק [[גריבוב]] ו[[רב הצעיר]] דק"ק צאנז, ונכד רבי מרדכי זאב אבד"ק ואדמו"ר צאנז הי"ד, בנו וממשיך דרכו של אביו רבי ארי' ליבוש מצאנז, בנו וממשיך דרכו של רבי אהרן מצאנז (קרייזער רב), בנו וממשיך דרכו רבי חיים אבד"ק צאנז בעל דברי חיים ראש השלשלת. רבי נפתלי, נולד בשנת תרפ"ד בצאנז. זכה עוד להכיר את זקינו רבי ארי' ליבוש מצאנז, בשנת תרצ"ט בפרץ המלחמה ברח עם אמו ללעמבערג ביחד עם זקינו רבי [[סיני הלברשטאם]] מ[[זמיגראד]] ומשם הגלה ל[[סיבור]] ב[[מסירת נפש]] לא אכל [[מאכלות האסורות]] ולא חילל [[שבת קודש]] ונישאר אצלו בכל אורך המלחמה ה[[תפילין]] שקיבל מאביו כשנעשה [[בר מצוה]], ניצל מה[[שואה]] והיגר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ב[[בארא פארק]], '''למוד בישיבה ליבאוויטש אצל הרבי ה[[ריי"צ]]''' ונישא לבתו של רבי ליפא מאנן אב"ד בעקיטשאבע. בשנת תשכ"א ייסד את מוסדות חסידות גריבוב, והקים המכון יוחסין. | האדמו"ר מצאנז-גריבוב, הרב רבי [[נפתלי הלברשטאם]] בנו בכורו של רבי ברוך אבד"ק [[גריבוב]] ו[[רב הצעיר]] דק"ק צאנז, ונכד רבי מרדכי זאב אבד"ק ואדמו"ר צאנז הי"ד, בנו וממשיך דרכו של אביו רבי ארי' ליבוש מצאנז, בנו וממשיך דרכו של רבי אהרן מצאנז (קרייזער רב), בנו וממשיך דרכו רבי חיים אבד"ק צאנז בעל דברי חיים ראש השלשלת. רבי נפתלי, נולד בשנת תרפ"ד בצאנז. זכה עוד להכיר את זקינו רבי ארי' ליבוש מצאנז, בשנת תרצ"ט בפרץ המלחמה ברח עם אמו ללעמבערג ביחד עם זקינו רבי [[סיני הלברשטאם]] מ[[זמיגראד]] ומשם הגלה ל[[סיבור]] ב[[מסירת נפש]] לא אכל [[מאכלות האסורות]] ולא חילל [[שבת קודש]] ונישאר אצלו בכל אורך המלחמה ה[[תפילין]] שקיבל מאביו כשנעשה [[בר מצוה]], ניצל מה[[שואה]] והיגר ל[[ארצות הברית]] והתגורר ב[[בארא פארק]], '''למוד בישיבה ליבאוויטש אצל הרבי ה[[ריי"צ]]''' ונישא לבתו של רבי ליפא מאנן אב"ד בעקיטשאבע. בשנת תשכ"א ייסד את מוסדות חסידות גריבוב, והקים המכון יוחסין. | ||
לאחר פטירתו ירש את מקומו בניו, בנו בכורו רבי ברוך מ"מ בעיר ב"פ, בנו רבי מנחם צבי אבד"ק בני תורה צאנז - גריבוב, בנו רבי קלונימוס קלמן אבד"ק צאנז - גריבוב ב[[קרית יואל]] מאנרא, בנו רבי ארי' ליבוש אבד"ק צאנז גריבוב. חתנו, רבי יוסף זינגער מ[[אלכסנדר]]. | לאחר פטירתו ירש את מקומו בניו, בנו בכורו רבי ברוך מ"מ בעיר ב"פ, בנו רבי מנחם צבי אבד"ק בני תורה צאנז - גריבוב, בנו רבי קלונימוס קלמן אבד"ק צאנז - גריבוב ב[[קרית יואל]] מאנרא, בנו רבי ארי' ליבוש אבד"ק צאנז גריבוב. חתנו, רבי יוסף זינגער מ[[אלכסנדר]]. | ||
| שורה 45: | שורה 44: | ||
הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי [[אליהו שמרלר]] ומחבר הספר "הלכות גדולות". | הרב נפתלי שמרלר, בנו של רבי [[אליהו שמרלר]] ומחבר הספר "הלכות גדולות". | ||
בשנת [[תשס"ח]] בא הרב לביקור בישיבת חב"ד חנוך לנער בדלתון יחד עם מנהל ישיבת צאנז הרב לייזרוביץ ומשלחת נכבדה. את פניו קיבל ראש הישיבה הרב אליעזר וולישאנסקי יחד עם הרמי"ם שערכו לו סיור קצר בישיבה. | בשנת [[תשס"ח]] בא הרב לביקור בישיבת חב"ד חנוך לנער בדלתון יחד עם מנהל ישיבת צאנז הרב לייזרוביץ ומשלחת נכבדה. את פניו קיבל ראש הישיבה הרב אליעזר וולישאנסקי יחד עם הרמי"ם שערכו לו סיור קצר בישיבה. | ||
הרב נאם, ובתוך הדברים אמר: "אתם צריכים להודות להקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו". | הרב נאם, ובתוך הדברים אמר: "אתם צריכים להודות להקב"ה שזכיתם להיות קשורים לליובאוויטשער רבי, שהוא האילן הגדול של הדור שלנו". | ||
בהמשך השיחה הוסיף הרב שמרלר, "הרבי הוא ענק שבענקים ואתם צריכים לא רק לשמוח אלא גם לייקר ולהרגיש את האחריות הגדולה שיש על כתפיכם. כשנכנסתי לפה ראיתי את האור של הרבי והקדושה שלו במקום הזה. תמשיכו ללמוד ולעשות רק נחת לקב"ה ולרבי". | בהמשך השיחה הוסיף הרב שמרלר, "הרבי הוא ענק שבענקים ואתם צריכים לא רק לשמוח אלא גם לייקר ולהרגיש את האחריות הגדולה שיש על כתפיכם. כשנכנסתי לפה ראיתי את האור של הרבי והקדושה שלו במקום הזה. תמשיכו ללמוד ולעשות רק נחת לקב"ה ולרבי". | ||
| שורה 70: | שורה 69: | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידות צאנז]] | [[קטגוריה:חסידות צאנז]] | ||
[[en:Sanz | [[en:Sanz]] | ||